משרד הכלכלה חובר לכיל - נגד המדינה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הכלכלה חובר לכיל - נגד המדינה

ארבע שנים אחרי שהפסידה בקרב על חוק עידוד השקעות הון ושנה אחרי שהפסידה בקרב על ועדת ששינסקי 2, החזית נוטה שוב לטובתה של כיל ■ אם תתקבל חוות הדעת של משרד הכלכלה, החברה תחסוך לעצמה תשלומי מסים של כ-300 מיליון שקל בשנה

8תגובות

כל כך הרבה פעמים עלה שמה של משפחת עופר כמי שעושה שקשוקה למדינה — סביב מכירת מניות המדינה בצים לחברה לישראל, סביב הדיונים להארכת זיכיון בתי הזיקוק, שהיו אז בשליטת החברה לישראל, וסביב אינספור המחלוקות שבין כיל למדינה — עד שמפתה להימנע משימוש במטבע הלשון השחוק גם כעת.

מפתה עוד יותר להימנע מכך משום שאת השקשוקה הפעם לא משפחת עופר רקחה. מי שרקח אותה הוא דווקא משרד הכלכלה, שהוציא חוות דעת שמרוקנת מתוכן את כל טיעוני המדינה נגד כיל ונגד משפחת עופר, ושאם תתקבל, כל הדיון הרועש בכנסת על אישור המלצות ועדת ששינסקי 2 ייהפך לעקר. לפי חוות הדעת של משרד הכלכלה, גם ששינסקי 2 וגם הוצאתה של כיל מהגנת חוק עידוד השקעות הון בטלים ומבוטלים.

עובד במפעל ייצור אשלג של כיל
בלומברג

"נייר עמדה בדבר ההבחנה בין פעילות כריית מחצבים לפעילות תעשייתית" — זוהי הכותרת המקצועית של חוות הדעת שהוציא מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, ב–27 ביולי. אין דבר בכותרת שמסגיר את הפצצה שטמונה בה: בשבעה עמודים בסך הכל מפרק לנג את כל מדיניות המס של מדינת ישראל בנוגע למחצבי טבע מאז 2011 ועד היום.

בדרך הוא מפרק את שני הצעדים העיקריים שנקטה המדינה כדי להגדיל את המיסוי על משאב הטבע השני בגודלו בישראל (אחרי הגז) — האשלג הנכרה בידי מפעלי ים המלח של כיל, שבבעלות החברה לישראל ומשפחת עופר. הצעד הראשון היה החלטתה של ועדת חיים שני מ–2011 להוציא את כיל מהגנת חוק עידוד השקעות הון. הצעד השני הוא ועדת ששינסקי 2, ששינתה את משטר התמלוגים והמיסוי של משאבי טבע בישראל, ובראשם האשלג של כיל.

ניסיון לתקן 
עוול היסטורי

המלצות ועדת ששינסקי 2 נידונות בימים אלה בוועדת הכספים במטרה לאשרן בזריזות במסגרת חוק ההסדרים, וכיל נלחמת נגדן בכל הכוח. האיום של כיל כי אם יאושרו ההמלצות היא תחדל להשקיע במפעליה בים המלח ותפטר אלפי עובדים, מצאו אוזן קשבת אצל ועדי העובדים של כיל, ראשי המועצות באזור ומשרד ראש הממשלה. אלא שכל אלה בטלים בשישים לעומת האוזן הקשבת שמצאה לה כיל במסדרונות משרד הכלכלה. מתברר שמשרד הכלכלה התרשם כל כך מטיעוניה של כיל, שבמידה רבה הוא אימץ את עמדת כיל כעמדה המקצועית שלו. לכך יש השלכה משפטית עצומה.

העמדה המקצועית נוגעת למחלוקת בשאלת ההבחנה בין כריית מחצבים לייצור תעשייתי של מחצבים. זאת מחלוקת קריטית, משום שהיא קובעת את גובה המס שיוטל על כיל. ההבחנה נקבעה עוד ב–2011, כאשר ועדת חיים שני ערכה שינוי עמוק בחוק עידוד השקעות הון. בין השאר החליטה הוועדה לא להעניק את הטבת המס של חוק עידוד השקעות הון למי שאינו יכול לעזוב את ישראל — חברות ממשלתיות, וכן חברות שכורות מחצבים הוצאו מהגנת החוק. בכך התכוונה הוועדה לתקן את העוול ההיסטורי, שלפיו כיל היא אחת החברות הרווחיות בישראל שמשלמת הכי פחות מס בישראל בזכות ההטבות של חוק עידוד השקעות הון.

אלא שוועדת חיים שני בחרה להיות נבונה, ולכן מיקדה את ביטול ההטבה רק באותו חלק שלא ניתן להוציא מישראל — פעילות הכרייה או החציבה. הפעילות של ייצור מוצרי המשך, שניתן לבצעה במפעלים בכל רחבי העולם, הוכרה כבר כפעילות תעשייתית שזכאית להמשיך לקבל הטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

ההבחנה הזאת, בין פעילות הכרייה, שהוצאה מחוק עידוד ההשקעות ואמורה להתחיל לשלם מס חברות מלא של 25%, לבין פעילות התעשייה, שנשארה בתוך חוק עידוד ההשקעות ומשלמת מס של 9% בלבד, היא לכן קריטית להכנסות המדינה ממסים. הערכה בוועדת שני היתה שמרבית הפעילות של כיל היא פעילות כריית האשלג והפקתו במפעל האשלג, ושהיא תחויב מעתה במס חברות מלא.

אלא שההערכה הזאת התנפצה מהר מאוד אל מול התנגדות חשבונאית של כיל, שטענה כי גם הפקת האשלג היא פעילות תעשייתית — כלומר כיל טענה שהרוב המוחלט של הפעילות שלה זכאי להגנת החוק, בניגוד גמור לכוונה של ועדת שני ושל הממשלה.

דודו בכר

מי שנאלצה להתמודד עם הטענה של כיל, ולנסות לקבוע את ההבחנה בין פעילות כרייה ופעילות של "מפעל להפקת מחצבים" (ההגדרה בחוק עידוד השקעות הון), ובין פעילות התעשייה, היתה רשות המסים. מה שנראה היה תחילה כמשימה פשוטה — הרי כתוב מפורשות בחוק ש"מפעל להפקת מחצבים" ישלם מס חברות מלא — התברר כמשימה סבוכה. רשות המסים, בקיצור, חששה שמא הניסוח בחוק עידוד השקעות הון אינו מדויק מספיק, ויאפשר לכיל לתבוע אותה בבית המשפט. בשלב הזה פנתה רשות המסים בבקשה לחדד את הניסוח בחוק.

הבקשה הוגשה במסגרת דיוני ועדת ששינסקי 2, שדנה במדיניות התגמולים למדינה על משאבי טבע. ועדת ששינסקי 2 בחרה להטיל מס מיוחד, מס יסף של 42%, על רווחיה של כיל באשלג. החישוב התבסס על ההנחה שכל הרווחים מהאשלג ימוסו באופן מלא, מס חברות של 25%, ומעליו מס היסף.

גם ועדת ששינסקי 2 בחרה למסות רק את פעילות הכרייה וההפקה, ולא את הפעילות התעשייתית. בעקבות ההערה של רשות המסים כי ההבחנה בין השתיים אינה ברורה דיה, קבעה ועדת ששינסקי 2 באופן מפורש כי פעילות הכרייה תיחשב לכל הפעילות שנעשית "עד למשאב הסחיר הראשון", וכי הניסוח הזה ייכנס גם לחוק עידוד השקעות הון. המשמעות היא שמפעל האשלג כולו הוצא מהגנת חוק עידוד השקעות הון, וממוסה באופן מלא (25%).

משרד הכלכלה נגד רשות המסים

משרד הכלכלה, צריך לציין, היה שותף לדיוני ועדת שני ב–2011, והיה שותף גם לדיוני ועדת ששינסקי 2 ב–2014. בשום שלב משרד הכלכלה לא הסתייג מהתפישה שפעילות האשלג נחשבת לפעילות של הפקה, החייבת במס מלא. זאת עד 27 ביולי, כשבפעם הראשונה למדה הממשלה שבעצם משרד הכלכלה סבור כי הסמכות לקבוע הבחנה בין כרייה לבין תעשייה היא שלו, ולא של רשות המסים, וכי בהפעילו את סמכותו הוא קובע שמפעל האשלג ימשיך ליהנות מהטבת חוק עידוד השקעות הון וישלם מס של 9% בלבד.

לנג הודיע אחר כבוד שמשרד הכלכלה מתנגד לשינוי ההגדרות בחוק עידוד השקעות הון. בבת אחת, כל היסודות שעליהם נבנתה מדיניות המס של ישראל מול כיל בארבע השנים האחרונות, קרסו.

"זה עקום לגמרי", מגן עמית לנג בלהט על עמדתו. "מה פתאום שרשות המסים תקבע מה קו הגבול בין כרייה ובין תעשייה? זאת הסמכות המקצועית של משרד התעשייה לקבוע זאת, וכאשר בחנו מה הן ההגדרות המקובלות בעולם להבחנה גילינו שבאף מדינה לא מקובלת ההגדרה של המוצר הסחיר הראשון. ההבחנה המקובלת היא שחומר גלם, שעובר עיבוד, הוא כבר חומר אחר ונחשב למוצר תעשייתי. זה בדיוק מה שקורה במפעל האשלג".

משרד הכלכלה קובע למעשה כי רק פעילות הכרייה של חומר הגלם הבסיסי (קרנליט) בבריכות האידוי של ים המלח תיחשב לכרייה, וכי פעילות ההפקה של האשלג מתוך הקרנליט במפעל האשלג תיחשב כבר לפעילות תעשייתית לכל דבר. בכך משרד הכלכלה אימץ במידה רבה את עמדת כיל. העובדה שחוות הדעת של מנכ"ל המשרד פורסמה ברבים מהווה כמובן תמיכה משפטית מהותית בעמדת כיל, ועשויה לשרת אותה היטב בתביעה מול רשות המסים.

"אני לא נגד ששינסקי 2", טוען לנג, כשהוא מנסה להסביר מדוע ההתנגדות הזאת שלו לא הושמעה קודם לכן. "שיטילו מס רווחי יסף של 42% על מפעל האשלג — אבל שיעשו זאת אחרי שהמפעל ישלם מס מופחת של 9%. המטרה שלנו היא לעודד השקעות בפעילות תעשייתית, ועובדה שכיל חדלה להשקיע במפעל האשלג שלה בישראל. זה מפני שהביטול של חוק עידוד השקעות הון פגע בתשואה על ההשקעות. הרבה יותר חכם להשאיר את התשואה על ההשקעות גבוהה, ורק למסות את הרווח העודף של התשואה הזאת. תמסו את השמנת מלמעלה, ואל תפגעו בתשואה על ההשקעות מבסיסה".

הטענות החדשות של לנג הפתיעו את המדינה. על פי הערכות המדינה, אם תתקבל חוות הדעת של לנג, כיל תחסוך לעצמה תשלומי מסים של כ–300 מיליון שקל בשנה. ברור מאליו שלאחר שהטענות הושמעו לא ניתן יותר להחזיר את הגלגל לאחור — אילו היתה קודם התלבטות לגבי ההבהרה הנחוצה בניסוח של חוק עידוד השקעות הון, עתה ברור שהבהרה כזאת היא הכרח. אחרת תגיע כיל לבית המשפט מצוידת בחוות הדעת של לנג, ותטען בצדק כי המשרד האחראי על התעשייה פוטר אותה מתשלומי מסים גבוהים — אז באיזו זכות דורשת ממנה רשות המסים לשלם מס חברות מלא?

לכן, המדינה חייבת עתה לתקן את חוק עידוד השקעות הון — גם כדי להבטיח שכיל תשלם מס של 25% על רווחי האשלג שלה, וגם כדי להבטיח את החישובים של חלקה של המדינה ברווחי כיל, בשיעור של 42%. גם התיקון לחוק עידוד השקעות הון מ–2011 וגם התיקון של ששינסקי 2 מ–2014 מחייבים עתה בחינה מחדש, שנעשית בידי צוות משותף למשרדי הכלכלה, האוצר, ראש הממשלה והמשפטים. מאחר שגם משרד הכלכלה וגם משרד ראש הממשלה נוטים לתמוך בעמדת כיל, הכרעת הצוות רחוקה מלהיות מובטחת.

בקיצור, ארבע שנים אחרי שהפסידה בקרב על חוק עידוד השקעות הון, ושנה אחרי שהפסידה בקרב על ועדת ששינסקי 2, החזית נוטה שוב לטובתה של כיל. בישראל מתברר ששום דבר אף פעם אינו גמור — הפעם בזכות עזרתו הנדיבה של משרד הכלכלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#