גם בתקציב 2016: הממשלה מתעלמת ממרבית ההמלצות למלחמה בעוני - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בתקציב 2016: הממשלה מתעלמת ממרבית ההמלצות למלחמה בעוני

שיעור העוני בישראל נותר מהגבוהים במדינות המפותחות - אך יותר משנה לאחר פרסום המלצותיה של ועדת אלאלוף, הממשלה עדיין גוררת רגליים במאבקה בעוני ■ יו"ר הוועדה, אלי אלאלוף, החבר כיום בקואליציה: "עד 2016 נתכנן כיצד ליישם את הדו"ח באופן שיטתי"

4תגובות

בערב ראש השנה דיווחו עמותות מזון רבות על החמרה במצב הנזקקים הפונים אליהן. מרבית העמותות דיווחו על גידול בדרישת הנזקקים למזון, וכמחציתן העידו כי בשל הפניות הרבות, הן אינן מצליחות לתת מענה לכל הפונים. מצבם המחמיר של הנזקקים מדאיג במיוחד, מכיוון שעל פי סקר של ארגון לתת, בשנה וחצי האחרונות לא עשתה המדינה מספיק כדי ליישם את מסקנות הוועדה למלחמה בעוני — שרובן זכו להתעלמות למרות העבודה המעמיקה בנושא.

ביוני 2014 הגישה הוועדה את מסקנותיה לממשלה. הן כללו תוכנית להפחתת שיעור העוני — שכיום הוא מהגבוהים בעולם המפותח — בכ–40% מהמצב כיום. חברי הוועדה, בראשות אלי אלאלוף, כיום חבר כנסת ממפלגת כולנו, הדגישו כי יש להתחיל ביישום ההמלצות כבר ב–2015, מאחר שיש לסיים את יישומן בתוך שלוש עד חמש שנים. חברי הוועדה המליצו עוד כי משרד האוצר יבטיח מסגרת תקציבית ליישום היעדים, אך רובם כלל לא קיבלו ביטוי בתקציב שאישרה הממשלה הקודמת.

שר הרווחה חיים כץ ומאחוריו דגל ישראל
אוליבייה פיטוסי

בתקציב 2016 שאושר בקריאה ראשונה בכנסת, יישום המסקנות אמנם רחב יותר מכפי שתיכננה הממשלה הקודמת, אך מתברר שרובן הגדול של ההמלצות נעדרות גם ממנו. משרדי הממשלה יקצו תקציבים ליישומן של כמה המלצות באופן חלקי, אך עד כה הדו"ח לא הובא לאישור הממשלה, לא הוקם המנגנון במשרדי הממשלה שאמור לקדם אותו, ולא נקבעו יעדים ליישומו ולצמצום העוני. היישום גם אינו מופיע בקווי היסוד של הממשלה. ההתייחסות היחידה לעוני בהקמת הממשלה היתה התחייבות הליכוד במשא ומתן עם סיעת כולנו ליישם את דו"ח ועדת העוני, אך על פני עשר שנים, ולא חמש שנים כפי שדרשה הוועדה.

עם זאת, בהסכמים הקו­א­לי­צ­יו­ניים הוחלט להקים מנגנון של חיסכון לילדים (מענק העצמה) בסך 2.6 מיליארד שקל בשנה כתחליף להעלאת קצבאות הילדים, שקוצצו ב–2013, לאחר שהצעד הופיע כהצעה לפיילוט על ידי חברי הוועדה (לעומת זאת, דו"ח המשנה של הוועדה כלל גם המלצה להעלאת קצבאות הילדים, שבלחץ משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לא נכללה בדו"ח המרכזי).

אחת ההמלצות היחידות שהממשלה מתכננת ליישם בשלב זה במלואה היא ההמלצה להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה לקשישים עניים — המלצה שגם הופיעה בתקציב 2015 שלא אושר, ושבה תמך גם שר הרווחה חיים כץ, שביקש לכלול אותה בתקציב 2016. קצבאות הבטחת ההכנסה לקשישים יעלו ב–136–176 שקל בחודש לקשיש. התוספת לא תשפר את חייהם של הזכאים באופן משמעותי, אך תצליח להוציא חלק גדול מהם מעוני באופן סטטיסטי, באמצעות העלאת הכנסתם מעט מעל קו העוני.

"אין תוכנית סדורה וברורה ואין יעדים"

אלאלוף, המכהן כיום כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אמר עם הגשת הדו"ח, לפני שנבחר לכנסת: "הממשלה כולה חייבת להתגייס עתה למלחמה בעוני. אף אחד לא יוכל עוד לטעון שהוא לא היה מודע לחומרת המצב. אין ספק שהטיפול ב–1.8 מיליון אנשים החיים בעוני ידרוש השקעה כספית גדולה. אם הממשלה מתכוונת ברצינות להילחם בעוני, עליה להכניס את היד לכיס".

לאחר הגשת דו"ח הוועדה, העריך משרד הרווחה כי יישומו ידרוש תקציב חד־פעמי של כ–3.8 מיליארד שקל ותקציב שנתי של כ–4 מיליארד שקל. לפי בדיקה שערכו TheMarker וארגון לתת, עד כה, בתקציב 2016 יוקדשו ליישום הדו"ח תקציבים בסך 1.8 מיליארד שקל — כשליש מהעלות השוטפת ליישום הדו"ח במלואו, בעוד המלצות רבות נותרות על הנייר. סכום זה אינו כולל את הגידול בקצבאות הילדים ואת מענק ההעצמה בסך 2.6 מיליארד שקל.

למרות התקצוב הצנוע, אלאלוף אמר בתגובה כי להערכתו, הממשלה תקצה השנה כ–4 מיליארד שקל ליישום ההמלצות. לדבריו, חלק מההמלצות ייושמו בהמשך באמצעות הצעות חוק שתגיש הממשלה ועל ידי משרדי הממשלה באופן עצמאי. "את העוני לא נעלים בשנה אחת וגם לא בכמה שנים, אך המהלכים שנוקטים עתה מובילי המדיניות יוציאו רבים ממעגל העוני, בעיקר משום שההחלטות והחוקים צופים פני עתיד, ומכוונים לערוך שינוי מהיסוד בהתייחסות ובטיפול בעוני", אמר.

עוד אמר אלאלוף: "אנחנו עובדים על חוקים שאנחנו הולכים להעביר שקשורים לצמצום העוני, ועד 2016 נתכנן כיצד ליישם את הדו"ח באופן שיטתי. אנחנו פועלים להקים מינהלת בממשלה שתהיה אחראית ליישומו".

מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב, אמר: "אני חושב ששרי האוצר והרווחה מראים מחויבות לנושא באופן כללי ורוצים לקדם אותו, אבל אין תוכנית סדורה ואין יעדים". לדבריו, "אם לא יטפלו בעוני עכשיו, המלצות הוועדה יכולות להתמוסס. לפני הבחירות דיברו על העוני, אבל נראה שהנושא נעלם. אומרים שאין כסף, אבל התפנה כסף. לא מזמן הודיעו שר האוצר וראש הממשלה על כך שיפחיתו את המע"מ בשל עודפי גבייה. זו היתה הזדמנות להשתמש בכסף ולשנות את המגמה".

המדינה התנערה מהדיור הציבורי

המלצות ועדת העוני בתחום הרווחה הסתכמו ב–3 מיליארד שקל בשנה לפחות. נראה כי משרדי הממשלה יקדישו לכך כ–983 מיליון שקל, כשליש מהסכום המומלץ. ההמלצות לשיפור השירות בלשכות הרווחה — למשל, הפחתת העומס על העובדים הסוציאליים והגדלת יכולתם לפתור משברים דחופים במשפחות במצוקה כלכלית — לא יושמו. במקום זאת, הממשלה תשקיע כמחצית הסכום בפיתוח שירותים קהילתיים ושדרוג הטיפול בלשכת הרווחה. המלצת הוועדה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה לא תיושם.

המלצות הוועדה בתחום הדיור הציבורי הסתכמו בכ–1.6 מיליארד שקל בשנה. עד כה, הצליחה הממשלה לתקצב את ההצעה המשמעותית ביותר, לתוכנית להגדלת היצע הדירות בדיור הציבורי, 
בכ–280 מיליון שקל — לאחר שהמדינה התנערה מהתחייבותה לספק דיור ציבורי לאלפי משפחות הזכאיות לכך.

עם זאת, הממשלה תקצה 50 מיליון שקל בשנה ליישום ההמלצה לשיפור תחזוקת המבנים בדיור הציבורי. הממשלה פועלת בתחום גם מחוץ לדו"ח אלאלוף, למשל בהקמת מועדוניות בשכונות עם ריכוז גבוה של דיור ציבורי, והשבת דירות שהוסבו לצרכים אחרים.

הוועדה המליצה להשקיע סכום גבוה בהרבה בדיור הציבורי (450 מיליון שקל), ובדיוניה אף תיכננה להמליץ על השקעה של כ–900 מיליון שקל להגדלת היצע הדירות. בכולנו מתכננים להגיש הצעת חוק להגדלת ההנחות בשכר דירה לזכאים, ברוח ההמלצות, ופועלים להקמת רשות להתחדשות עירונית.

תחום עידוד התעסוקה הוא מרכזי בהמלצות הוועדה, אך עד כה אף לא המלצה אחת בתחום יושמה במלואה, והיו צעדים שתוקצבו בסכום נמוך מההמלצות. אחת מהן היתה הרחבה והעלאה של הזכאות למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) ב–900 מיליון שקל. בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת סיכמו שרי האוצר והרווחה דאז, יאיר לפיד ומאיר כהן, על העלאת התקרה לזכאות, בעיקר לנשים חד־הוריות, בכ–100 מיליון שקל, והציגו זאת כיישום חלקי של המלצת הדו"ח. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בכנסת, אך לא אושרה סופית בגלל הקדמת הבחירות. היא גם לא נכללה בתקציב 2016.

לעומת זאת, המדינה תקצה 120 מיליון שקל לתוכנית לתעסוקת חרדים, ערבים ואנשים עם מוגבלות, לאחר שוועדת אלאלוף הציעה להקדיש לכך יותר ממיליארד שקל.

בתחום הבריאות, בהסכם בין הליכוד ליהדות התורה התחייבו הצדדים להרחיב את טיפולי השיניים לילדים עד גיל 17 ב–80 מיליון שקל, צעד שעדיין לא בוצע. שאר ההמלצות בתחום הבריאות נותרו על הנייר. עם זאת, המדינה תקצה כ–15 מיליון שקל לפיתוח שירותי הבריאות בפריפריה והקמת מרכזי שירות בתחום הבריאות והרווחה בכ–6 מיליון שקל.

מבין ההמלצות בתחום החינוך, מיושמת ההמלצה להרחבת התקציב הדיפרנציאלי לתלמידים מוחלשים ב–230 מיליון שקל, וכן ההמלצה לבינוי מעונות יום על בסיס תקציב שממילא היה קיים במשרד הכלכלה. כמו כן, יישום ההמלצה להחזרת האחיות בבתי הספר למעמד של עובדות משרד החינוך סוכמה בין ההסתדרות למדינה. שאר ההמלצות, כמו זו לסבסוד אבחונים ללקויי למידה בשכבות החלשות, לא יושמו.

ממשרד הרווחה נמסר: "בדיוני התקציב דרש השר חיים כץ תוספת שהיתה מאפשרת את היישום של חלק גדול מדו"ח אלאלוף. חלק מדרישותיו נענו, ובתוספת התקציב יבוצעו פעולות רבות לסיוע לשכבות המוחלשות". במשרד מנו את פעולותיו האחרונות של כץ, וציינו כי הורה על העברת תוספת של כ–15 מיליון שקל כסיוע לסלי מזון לנזקקים, ולאחר החגים יפרסם תנאים להעברת כ–15 מיליון שקל נוספים לעמותות המזון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#