הרשת החברתית שעוקפת את הבנקים ומצילה עסקים קטנים

החלום של אלזה, בת 42 מהפיליפינים, הוא לשלוח את שני ילדיה לקולג'. היא הקימה מכולת קטנה וכעת היא מגייסת הלוואה של 300 דולר שתעזור לה להזניק את העסק - מי ילווה לה את הכסף? אתם; "הפלטפורמה שלנו מוציאה אנשים ממעגל העוני"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

16:00 ביום קיץ חם. הכתובת המבוקשת: חנות מנעולים ברחוב אצ"ל 1 ברמת גן. קבוצה נבוכה מסתובבת כסהרורית ברחוב. הקבוצה כוללת עיתונאית, צלם, שתי מלוות ובחור שנראה כמו נער הודי אבוד, אך מתברר שהוא פרימאל שאה, נשיא קיוה (Kiva) — פלטפורמת השיתוף שעשתה מפץ גדול בתחום הלוואות 
המיקרו־פייננס בעולם.

בסופו של דבר מתברר שהכתובת נכונה, אבל בעיר אחרת, תל אביב. בשל לחץ הזמן שבו נתונים המשתתפים, נדמה כי הראיון הסתיים עוד לפני שהתחיל, אבל שאה — שמכיר את האולפן של אופרה ווינפרי מהצד הנכון של המצלמה, מוזכר בנאומיו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון ונבחר לרשימת הצעירים המבטיחים של מגזין "פורצ'ן" ולרשימת המנהיגים הגלובליים הצעירים של הפורום הכלכלי העולמי — חושב אחרת.

צילום: אייל טואג

בטבעיות רבה הוא מתיישב על דשא רמת־גני דליל מתחת לבית משותף ברחוב האצ"ל 1, ונאנח בסיפוק. "טוב לצאת מאולמות הכנסים ומהמשרד הממוזג", הוא אומר, "אני נהנה מכל רגע". המיקום ביזארי משהו, אבל הראיון יוצא לדרך.

זהו ביקורו הראשון של שאה בישראל, ומדובר בביקור בזק: יום אחד בישראל ויום אחד ברשות הפלסטינית. קיוה הוקמה לפני עשור, והפעילות בישראל יחד עם שותף השטח הישראלי שלה, קרן קורת, החלה לפני חמש שנים. שאה מגיע הנה גם כדי לפגוש את השותפים, אך בעיקר כדי לפגוש את בעלי העסקים הקטנים שקיבלו הלוואה דרך האתר, שמאפשרת להם להמשיך ולפרנס את משפחתם. כמו, למשל, אותה חנות מנעולים שלא הצלחנו למצוא.

הבעלים של החנות התל אביבית לא זכה לפגוש באותו יום את שאה — אך הוא עדיין לקוח ישראלי מרוצה, שגייס דרך האתר 15 אלף שקל בספטמבר 2014 עבור קניית ציוד, חומרים, מלאי ותשלום שכר דירה. עד היום בעל החנות כבר החזיר 31% מההלוואה שלקח ל–33 חודשים.

בישראל יש כבר יותר מ–300 עסקים כאלה, ובעולם קרוב ל–2 מיליון. לכולם פרופיל דומה — עסק קטן זקוק להלוואה בסיסית של לא יותר מכמה אלפי שקלים, אך הבנק, שמציג קריטריונים נוקשים מאוד, דווקא לא מעוניין לפתח אתו יחסים פיננסיים. בדרך כלל עסק כזה יפנה, בלית ברירה, ללווים חיצוניים (מכרטיסי אשראי ועד השוק האפור), שיגבו ממנו ריבית רצחנית ויגרמו לו לצלול עמוק יותר לתוך הבור. בעשור האחרון, עשור הכלכלה השיתופית הדיגיטלית, יש לו פתרון נוסף — קיוה.

"השיטה פשוטה", אומר שאה, שנולד בהודו והגיע עם הוריו המהנדסים לארה"ב כשהיה בן שנה. "העסק שזקוק להלוואה פונה לאחד משותפי השטח שלנו — יותר מ–300 ארגונים במדינות שונות בעולם. הם עושים בדיקה ראשונה כדי לוודא שהלוואה קטנה אכן תעזור לו לעמוד על הרגליים, וכי יש סיכוי גדול שגם יהיה מסוגל להחזיר אותה בבוא הזמן. בשלב הבא עולה פרופיל העסק לאתר למשך 45 יום, ומשקיעים מכל העולם — שהם בעיקר אנשים טובים שרוצים לתרום, קהילות וכן תאגידים — יכולים להלוות לו 25 דולר ומעלה. עד 10,000 דולר לעסק אחד. המושג הלוואה חשוב — אמנם לא מדובר בכסף שמושב למשקיע עם ריבית או תשואה, אך מדובר 
בהלוואה לכל דבר".

באתר הידידותי של קיוה, שאליו מגיעים כ–40 אלף איש בכל יום, ניתן למצוא פרופילים של עוסקים מרוב מדינות העולם ומרוב התחומים — החל מספרית דרך כירופרקט, אמנית עץ, צלם, אופה ועוד. כך למשל אפשר למצוא שם את אלזה, בת 42 מהפיליפינים, החולמת שתוכל לממן לילדיה השכלה גבוהה. משום כך פתחה חנות מכולת קטנה לפני שנתיים וכעת היא זקוקה להלוואה בגובה 300 דולר שתעזור לה להזניק את העסק קדימה. כסף קטן כדי להגשים חלום. במדינות עולם שלישי הסכומים הדרושים נעים בין 200 לכ–600 דולר ובעולם המערבי כמה אלפי דולרים. ההלוואה הממוצעת בישראל היא של כ–20 אלף שקל, סכום שאותו מלווים עשרות עד מאות משקיעים שונים.

"אנחנו מאפשרים לאנשים לעשות טוב תמורת הלוואה שאין בה סיכון אמיתי. 25 דולר זה לא סכום גדול מאוד לרוב המשקיעים, ובמקרה שהיא לא חוזרת מתייחסים אליה כאל תרומה", אומר שאה. "באופן לא מפתיע, הרוב המוחלט של ההלוואות מוחזר — שיעור ההחזר בקיווה מאז ההקמה הוא 98.59%". לשם השוואה, בארה"ב 5% מההלוואות מהבנקים לא מוחזרות (המצב בישראל טוב יותר, ושיעור 
האי־החזר של עסקים קטנים לבנקים נע בין 0.6% ל–1.3%).

מה ההסבר למספר הגבוה הזה?

"הלווים בקיווה מחויבים מאוד למאות האנשים שהאמינו בהם ונתנו את כספם. לא מדובר פה בתאגיד דורסני. אתה יכול לראות בדיוק מי השקיע בך וכמה, כך שהכרת התודה גדולה. מכיוון שההלוואות הקטנות האלה באמת נדרשות, ועושות שינוי גדול, גם לא קשה להחזיר אותן לאורך זמן. אנחנו לא מתעלמים לרגע מהעובדה שמדובר בהלוואה נוחה, פרושה על שנים, שמוחזרת ללא ריבית, אבל מה שחשוב באמת הוא האמונה בעסק. כשמישהו ממדינה אחרת שלא מכיר אותך בכלל מאמין בך — אתה תעשה הכל כדי 
לא לאכזב אותו".

תגדיר פרופיל של משקיע שלכם.

"זה קשה כי מדובר בבני כל הגילים מרוב מדינות העולם, אנשים פרטיים וקהילות, דתיים וחילונים, שכירים ועצמאים. אבל כולם — 1.3 מיליון איש עד היום — הם אנשים שחושבים שצריך לעזור למישהו להגשים את החלום שלו באופן שהוא 
בר קיימא. "הם לא מבקשים להרוויח, ולא מוכנים להפסיד. רק לעזור. האנשים האלה יודעים שגבול הנתינה הוא לא השמים, אלא גבולות הלב".

איכזב את ההורים כשעזב את פייפאל

עד כתיבת שורות אלה הושקע בעזרת האתר סכום של 761 מיליון דולר בעסקים שונים ברחבי העולם. המשקיע הגדול ביותר הוא איש עסקים בלגי, שעד היום הלווה כמיליון דולר למאות עסקים שונים, וכמו 92% מהמשקיעים הוא ממחזר את ההלוואות הקטנות האלה שוב ושוב כתרומה לקהילה. לאחרונה החליטה חברת HP העולמית להשקיע לא פחות מ–7 מיליון דולר בעסקים קטנים בעולם, בכך שנתנה לכל אחד מעובדיה כרטיס קיוה בשווי 25 דולר.

על אף המספרים המרשימים, העובדה שאופרה ווינפרי מזכירה את האתר לא פעם בתוכניתה ושביל קלינטון מדבר עליו בנאומיו, שאה לא מרוצה מההד העולמי. "אנחנו צריכים להגיע להרבה יותר אנשים, שפשוט לא יודעים עלינו", הוא אומר. "למשל, הורים שרוצים לחנך ילדים לנתינה, ולכן יתנו להם כמתנה כרטיס קיוה כדי שישקיעו בעסק בעצמם. או ליותר חברות גדולות, שרוצות לרתום את עובדיהן למען הקהילה.

"כולם מדברים על הוצאה ממעגל העוני, בין היתר על ידי הקמת עסקים קטנים ועצמאיים שמהווים את עמוד השדרה של הכלכלה העולמית, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בעזרת חיבור קצוות גלובלי. השקעה של סכום קטן על ידי משקיע אמריקאי בעסק בקניה היא משק כנפי הפרפר המשפיע שלנו, אם כי כיום הגענו למצב שבו לא מעט קנייתים משקיעים 
בעסקים אמריקאיים".

את קיוה, תקווה בסווהילית, הקימו באוקטובר 2005 בני הזוג מט פלנרי וג'סיקה ג'קלי כארגון ללא כוונת רווח. שאה עבד אז בפיי־פאל. הוא היה אחד העובדים הראשונים בארגון הייחודי ההוא — וחברו הקרוב של מייסד פיי־פאל, שגם היה השושבין בחתונתו. זה לא מנע משאה לעזוב ב–2006 את החברה המשגשגת לטובת אתר אחר בעל חזון שהציגו לו המייסדים, שבינתיים התגרשו, הן אחד מהשני והן מהארגון.

הוריו של שאה דווקא לא היו מרוצים. שני המהגרים, שעבדו קשה כדי שבנם ילמד בסטנפורד ויביא הביתה משכורת מכובדת, לא הבינו מדוע הוא עוזב ארגון מבטיח לטובת רעיון כה מוזר, ועוד בארגון ללא כוונות רווח. שאה טוען כי עבורו היה זה צעד טבעי: "בגיל חמש הגעתי עם הוריי לביקור בהודו ופגשתי את הקבצנים ברחובות. המראות האלה זיעזעו את עולמי. כבר כילד חשבתי שחייבים להילחם בעוני בכל דרך. כשלמדתי כלכלה באוניברסיטה שמעתי לראשונה על המיקרו־פייננס — תוכנית הלוואות זעירות שניתנות לעסקים בעולם השלישי בעיקר — והתרגשתי. כשמט וג'סיקה הציעו לי להצטרף לא היססתי. מבחינתי היה פה שילוב של הראש והלב".

ואז הגיע מוחמד יונוס

שאה אמנם לא היסס, אבל להוריו היתה סיבה טובה לדאגה. 2006 היתה שנה קשה לקיווה, שלא הצליחה לגייס מלווים מרחבי העולם, למעט בטפטוף קל. היכולת להגיע לכמה שיותר אנשים היא זו שמאפשרת את קיומו של המודל העסקי — כל משקיע מוזמן לתת תרומה של דולר או יותר לפעילות האתר. כיום הטיפים האלה מסתכמים ב–10 מיליון דולר בשנה, שני שליש מצורכי החברה (שליש נוסף מגיע מתרומות וקרנות פילנתרופיות), אבל בתחילת הדרך פשוט לא היה כסף.

"אף אחד לא הכיר אותנו", מספר שאה. "מי שכתב קיוה בגוגל היה מקבל אתר של ספא, ואף ששותף השטח שלנו באוגנדה כבר איתר כמה עסקים, שאפילו גייסו כסף באתר, היינו על סף ייאוש. ואז, כמו משמים, הגיע מוחמד יונוס. בבת אחת הכל השתנה".

פרס נובל לשלום שניתן ב–2006 לפרופ' מוחמד יונוס, שהקים את בנק גרמין בבנגלדש להלוואות מיקרו־פייננס כבר בשנות ה–70, אכן היה חבל ההצלה של קיוה. "פתאום כולם התחילו לדבר על זה", אומר שאה. "פתאום לא היה צריך להסביר איזה שינוי יכולים 300 דולר לעשות לעסק בעולם השלישי. ממש במקביל, הגיע אלינו כתב של רשת ציבורית אמריקאית ועשה עלינו כתבה של 15 דקות. הוא נסע לאוגנדה, ופגש אשה שהיתה זקוקה למקרר עבור דגים שמכרה והצליחה לגייס בעזרת קיוה כמה מאות דולרים לקנייתו. מיד עם שידור הכתבה השרתים שלנו נפלו לארבעה ימים. לא היינו מוכנים לעומס הפניות".

משם הכל היסטוריה. קיוה נהפכה מהר מאוד לפלטפורמה העולמית היחידה שמאפשרת לאנשים לסייע ליזמים ששומעים מהבנק בעיקר "לא" להקים עסק חדש או לפתח את העסק שלהם.

כיום עובדים בארגון 110 עובדים ו–450 מתנדבים, שעוזרים לתרגם את הפרופילים שמעבירים ארגוני השטח. לקיווה יש גם תוכנית מתנדבים, שאליה מתקבלים 120 איש בשנה (מתוך 1,200 מועמדים), שיוצאים על חשבונם האישי לאחת המדינות שבהן פעיל האתר כדי לסייע לארגוני השטח לאתר את העסקים הקטנים. ארגוני השטח — שכאמור יש יותר מ–300 מהם — הם גם אלה שמקבלים את ההלוואה עבור העסק, שמחזיר אותה לארגון השטח, ומשם לקיווה ולמשקיעים.

רוב ההלוואות 
בישראל — לנשים

ארגוני השטח נבחרים אחרי בדיקה קפדנית מאוד, ובמסננת דקה. בעוד שבישראל קיים רק שותף אחד, קרן קורת, הרי שברמאללה פועלים ארבעה ארגוני שטח שונים, וכבר גויסו כ–5 מיליון דולר עבור עסקים פלסטיניים. קרן קורת — שכבר העניקה הלוואות ל–6,000 עסקים שונים, ש–98% מהם בבעלות נשים, רבות מהמגזר הערבי — רוצה להרחיב את שיתוף הפעולה שלה עם קיוה. עד היום היא העלתה לאתר 340 עסקים, שעבורם גויסו 1.2 מיליון דולר. האתר מאפשר למשקיעים להצטרף לקבוצות, ונכון לכתיבת שורות אלה בקבוצה 
Kiva Lending Team: Israel חברים 343 משקיעים, שהלוו 148 אלף דולר ב–5,259 הלוואות. עם זאת, ייתכן כי לא כל המשקיעים מישראל 
חברים בקבוצה.

שאה שמח על המפגש עם בעלי העסקים הישראלים, ויודע כי יש לפניו עוד לא מעט עבודה. "אני לא תמים מספיק כדי לחשוב שהבנקים ייהפכו לחובבי עסקים קטנים", הוא אומר, ומתנחם בעובדה שהפעילות בקיווה הופכת אלפי עסקים לבעלי תזרים מוכח, שאותו יוכלו להציג מול הבנקים כשיבואו לבקש הלוואה גדולה יותר. "בעולם אופטימלי הבנקים היו נותנים הלוואות נוחות לכולם, אבל באווירה התחרותית הקשה הנוכחית — היום הזה כנראה רחוק. לכן אנחנו כאן, צופים פני עתיד, ומקווים ליצור עולם שבו אנשים יעזרו לאנשים אחרים ללא גבולות גיאוגרפיים, בעזרת מערכות שיאפשרו לתקשר ישירות אחד מול השני, ולסייע. החזון שלנו הוא שאנשים יפסיקו לחשוב על עצמם כעל חלק מדת או מדינה או תאגיד, ויתחילו לחשוב על עצמם כעל אנשי העולם הגדול, שעוזרים לאנשים אחרים. זה ייקח זמן, אבל אין לי ספק שזה יקרה".

"הבנקים אמרו לי 'לא'"

אביבה סקה מבאר שבע, 49, היא אשה חרדית, אם לשבעה ילדים וסבתא לשבעה נכדים. במהלך השנים עשתה לא מעט דברים — היא היתה סייעת וגננת מחליפה, מזכירה במשרד וגם מנהלת חנות בגדי נשים. התגובות הטובות מלקוחות החנות והאהבה לאופנה גרמו לה להחליט לעשות את הצעד הבא, ולהקים חנות משלה.

מהר מאוד התברר לה שזה לא כל כך פשוט. "לא הייתי צריכה הרבה", היא מספרת, 
"50–60 אלף שקל היו מספיקים, כי מצאתי חנות מאובזרת שהיה צריך רק להחליף לה את השם ולחדש לה את המלאי, אבל הבנק לא הסכים לתת לי הלוואה. חיתנתי שתי בנות זמן קצר קודם לכן, ולקחתי הלוואות אחרות. גם הייתי שכירה שהרוויחה 35 שקל לשעה. לא יכולתי להוכיח הצלחה של עסק, והבנק אמר לא".

רגע לפני שהרימה ידיים, סקה מצאה פרסום של קרן קורת, שמציעה לעסקים קטנים לפנות אליה בבקשת הלוואה. היא פנתה, ונציגת קורת הגיעה לראיון ארוך, שבמהלכו הכירה את אביבה, ובדקה עמה את החנות ואת התוכנית העסקית המיועדת. מכיוון שאביבה מגיעה מהמגזר החרדי ולא נוגעת במחשב, היא לא יכולה היתה לעקוב אחרי הפרופיל שנכתב עבורה והועלה לאתר קיוה. בפרופיל ביקשה 30 אלף שקל, שאותם תחזיר תוך 30 חודשים — כמו תמיד באתר, ללא ריבית.

135 משקיעים הכניסו יד לכיסם. לפני שלושה חודשים גויס הכסף שהועבר לה על ידי קרן קורת, ועזר לה להגשים את חלומה. החנות — אביבית עיצובים — נפתחה. "מדובר בתהליך עוקף בנקים, שאמור לעודד אנשים ליזום פרויקטים", היא אומרת. "אני שמחה שאיפשרו לי לעשות את הצעד הראשון", הוסיפה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker