חופשה בישראל בהנחה של 30%-50%? יש דבר כזה - על חשבונכם

ועדי העובדים ומועדוני הצרכנות הגדולים יודעים ללחוץ למלונאים על בלוטות ההנחה הנכונות ■ בכיר בתחום: "ההנחות באות על חשבון כלל הציבור" ■ הוועדים: "בזכותנו המלונות מתקיימים גם בתקופות השפל"

רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רינה רוזנברג קנדל
רינה רוזנברג קנדל

בעוד חודשיים ייסעו מעיין ושני ילדיה לחופשה במלון בטבריה. בעבורם זהו מאורע מרגש: כבר שנתיים לא נפשו.

מעיין היא אם חד־הורית בשנות ה–40 לחייה המתגוררת בדרום, ומחירי החופשות גבוהים מדי לתקציב המשפחתי שלה. עכשיו, בזכות ידיד קרוב החבר באחד ממועדוני העובדים הגדולים בישראל, גם היא יכולה לצאת לחופשה. הידיד מכר לה שובר לנופש של מועדון העובדים שבו הוא חבר, המזכה אותה בחדר מלון במחיר של כ–450 שקל בלבד ללילה.

מלון קלאב הוטל טבריהצילום: גיל אליהו

יש להודות על האמת, בתחום הנופש והמלונות — הגודל קובע, ועוד איך. את מה שיודעים המלונות הגדולים והרשתות החזקות, המשתמשים בכוחם כדי להפחית עלויות מול ספקיהם, יודעים גם ועדי העובדים הגדולים. כוח המיקוח שלהם מאפשר להם להשיג בעבור חבריהם מחירי חופשה מקומית שפויים והגיוניים יחסית.

המספרים מדברים בעד עצמם: לפי נתוני חברת ועדים, המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית והחברתית של ועדי העובדים בישראל, פעילות התיירות של מקומות העבודה תסתכם השנה בכ–3.4 מיליארד שקל, מתוכם כ–1.4 מיליארד שקל בתיירות הפנים. מדובר ב–63% מכלל פעילות הנופש בישראל. לפני נתוני החברה, ב–2014 יצאו 700–750 אלף איש לנופש בישראל במעורבות זו או אחרת של מקום העבודה. מרביתם יצאו לנופש עם בני המשפחה (שלושה נופשים בממוצע), וחלקם יצאו אף ליותר מנופש אחד במשך השנה.

הנחות, שדרוגים וצ'ופרים

את העוצמה והיקף הפעילות הנרחב שלהם מצליחים הוועדים לתרגם להנחות של 50%–30% במחירי הנופש בישראל, בהתאם לעונה. הוועדים גם מארגנים לעובדיהם כניסה לאטרקציות ולהופעות בחינם — הוצאה נמוכה יחסית בעבורם אך בעלת ערך רב לחברים. "מעבר למחיר, בדרך כלל הוועדים והמועדונים מצליחים לקבל צ'ופרים שלקוח רגיל לא מקבל", מסביר ב', מנהל בכיר בתחום. "עוד סדנאות ואירועים, קבלת פנים, עיתון ומים לחדר, קפה ועוגה בצ'ק־אאוט וכן הלאה. מקבלים כל מיני שדרוגים שנועדו לגרום לקבוצה לבחור בבית מלון מסוים, ולא באחר".

צילום: איור : ליאו אטלמן

אז כמה משלמים חברי הוועדים ועובדים באמצעות מקומות העבודה על נופש? ההשתתפות של שוטרי משטרת ישראל, סוהרי שב"ס ועובדי המשרד לביטחון פנים משתנה בהתאם למועדי הנופש והמלון שבו נופש העובד, ונעה בין 775 שקל ל–2,500 שקל ל–2–4 לילות; ההשתתפות של משטרת ישראל בנופש היא ב–2,500 שקל לאדם בממוצע.

בבנק הבינלאומי, ההנהלה מקצה לוועדי העובדים תקציב שנתי לפי מספר החברים בכל ארגון. בתקציב זה משתמש הוועד בעיקר לפעילות נופש שנתית למטרות גיבוש, והעובדים משתתפים בהן בעלות סמלית בלבד. כל עובד זכאי גם לתקציב נופש אישי בכ–2,100 שקל לשנה, עם אפשרות לצבור את הסכום במשך חמש שנים. את התקציב הזה ניתן לנצל לנופש בישראל או בחו"ל.

גם עובדי בנק דיסקונט מקבלים הטבות בזכות הכוח הצרכני שלהם, באמצעות מועדון דיסקונקט. כך למשל, הם זכאים לשלושה לילות במלון דן ירושלים ב–3,500 שקל לזוג עם שני ילדים, על בסיס חצי פנסיון, במקום ב–5,100 שקל.

בבזק מקבל כל עובד תקציב נופש בסכום של 1,700 שקל לחופשה בישראל או בחו"ל. העובדים יכולים גם להיכנס לאתר אינטרנט ייעודי שבו ניתן למצוא הנחות והטבות על נופשים. ארגון העובדים של עיריית תל אביב מאפשר לעובדים לרכוש בכל שנה נופש בישראל במחיר מסובסד. כך למשל, שלושה לילות בחול המועד סוכות במלון לאונרדו פלאזה באילת, על בסיס חצי פנסיון, יעלו לעובדי העירייה 2,600 שקל לזוג במקום 3,850 שקל.

לא רק בעיריית תל אביב מקבלים העובדים הטבות. לעובדי הרשויות המקומיות בכל הארץ יש אפשרות לצאת לסמינר באחד מבתי המלון בישראל במחיר מסובסד של 1,300 שקל לעובד. בקרב אנשי הקבע המחירים נמוכים עוד יותר, והם משלמים 200–800 שקל ללילה לחדר משפחתי.

לא שוברים את 
המחיר בשוק

חרף חשיבותם הרבה לשוק התיירות המקומי, אנשי התיירות לא תמיד שבעי רצון מהלקוחות הגדולים שמגיעים באמצעות הוועדים. הם כמובן לא מעזים לומר זאת בגלוי: "מדי פעם, כשאני מחליט לגשת למכרזים של הוועדים, אני נזכר מיד למה אסור לי לגשת אליהם", אומר בכיר בתחום. "זה עסק שיש בו הרבה לכלוך ושטיקים, ואני מעדיף לא להתעסק עם זה — אף שמדובר בעסקות גדולות מאוד. המשא ומתן אתם הוא בדרך כלל אגרסיבי מאוד וכרוך בכל מיני תרגילים שאני לא רוצה להיות מעורב בהם".

"חלק מהוועדים בוחרים את בתי המלון לפי קשרים אישיים שכבר יצרו עם המנהלים שלהם, ואחרים יוצאים במכרזים לכמה רשתות ובוחרים לפי רמת המלון והמחיר שהוצע", אומר ג', מנהל נוסף. "לפעמים, אחרי שהם מקבלים את המחירים הטובים, הם חוזרים לשופינג מחדש — ואז הפינג־פונג הזה בין הוועדים לבתי המלון מתחיל והמחיר יורד עוד, עד שבסופו של דבר הוא יכול להגיע ל–30% פחות מהמחיר הרגיל".

מנהלת בכירה באחת מרשתות בתי המלון מוסיפה: "החברות החזקות מנהלות משא ומתן ממושך ביותר. הנציגים שלהן מבקשים לקבל טבלאות אקסל, שצריך להגיש עד תאריך מסוים. הם בוחרים את בתי המלון אחרי שעשו בהם סיור, מתמקחים עם בתי המלון שלא רוצים לפספס אותם, וגם דורשים הטבות ואטרקציות. הם יכולים לבחור רק את מה שמתאים להם — ובתי המלון ידאגו שהם יקבלו את מבוקשם".

אבל האמת היא שלמרות הטענות והתלונות על המשא ומתן הקשוח, אף רשת לא יכולה לוותר על הוועדים. הסיבה: הם אלה שמצילים את המלונות בתקופות השפל. מאות אלפי עובדים מתארחים בהם בתקופות שבהן עם ישראל לא נופש בהמוניו.

"הכוח של המועדונים והארגונים האלה בא לידי ביטוי בתקופות שפל", מסביר בכיר נוסף בענף, שחברת התיירות בניהולו עובדת עם ועדים ומועדוני צרכנים. הם באים בתקופות שגם ככה המחירים בהן נמוכים, ואז הם בכלל נהנים ממחירים מצחיקים. הכל בזכות היכולת שלהם למלא 100 חדרים בלי שזה ישבור את המחירים בשוק. הרי מה שהכי מפחיד את המלונאים הוא שכולם יראו שהמחירים אצלם נמוכים".

מי שקונה אחרון 
- משלם יותר

זה כמובן נהדר שהעובדים המאוגדים זוכים למחירים שפויים. כך גם אנשים שמשכורותיהם אינן גבוהות יכולים ליהנות מחופשות מרגיעות ומהנות. אבל מה זה אומר, אם בכלל, לגבי כל השאר? מה זה אומר לגבי מעיין, האם החד־הורית שלא נפשה כבר שנתיים?

ב' מסביר: "אם מלון נותן 100 חדרים מתוך 200 במחירים נמוכים לוועדים ולארגוני עובדים, הוא מרפד את ההוצאות הקבועות שלו, ואז הוא יכול להיות רגוע. אף אחד לא יודע על המחיר הנמוך הזה — כי זה לא מפורסם, ומי שחוטף הוא הצרכן הבודד שרוצה להגיע באותה תקופה ומגלה שהמחירים גבוהים, כי המלון כבר חצי מלא".

מנהל בכיר נוסף טוען שהמחיר שמקבלים הוועדים מעלה בסופו של דבר את המחיר שמשלם הלקוח הישראלי או התייר הבודד. "תופעת הוועדים וההטבות באמצעות מקומות העבודה מעלה את המחיר לכלל השוק, כי הרבה פעמים, כדי שהארגון ירגיש שהוא קיבל הנחה רצינית, בית המלון מעלה את המחיר באופן מלאכותי לשאר הלקוחות ומייצר מנגנון של כדאיות לאותו קונה מאורגן. הכל כדי שהלקוחות של הוועדים יחשבו שהם השיגו מחיר טוב.

"בדרך זו, בית המלון יכול להוריד את המחיר לחלק מהלקוחות בלי ששאר הלקוחות יידעו, ובלי להיפגע תדמיתית", הוא אומר. "סיבה נוספת לכך שהמחירים עולים לשאר הלקוחות היא שתמיד המקומות האחרונים נמכרים במחיר הגבוה, אז אם בעל המלון יודע שחצי מהמלון יהיה מלא, הוא לא ממהר להוריד מחירים לשאר הנופשים הפוטנציאליים".

"הוועדים מצילים 
את המלונות"

"חבל שאף אחד מראשי ענף התיירות לא מוצא לנכון דווקא להודות לוועדי העובדים על פעילותם", אומר יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים. "לולא הוצאתם של מאות אלפי עובדים לנופש בתקופות החלשות של השנה, מרבית בתי המלון היו סוגרים את שעריהם — כפי שעושים מרבית בתי המלון באזורי תיירות רבים בעולם. פעילות הוועדים בענף התיירות היא ייחודית לישראל, ומאפשרת תעסוקה לעובדי הענף בכל ימות השנה, ולא רק בעונות המבוקשות, והמלונאים וראשי ענף התיירות בישראל יודעים זאת".

אבל המלונאים אומרים שזה על חשבון כולנו.

"ועדי העובדים והקבוצות המאורגנות לא מקבלים את ההנחות על חשבון הציבור הרחב, שכן מרבית ההנחות ניתנות בתקופות השפל, והם לא אשמים בתעריפים הגבוהים שמבקשים בתי המלון", טוען אלוש.

בוועדים, כצפוי, מאוד לא אוהבים את הביקורת של המלונאים, וטוענים בתוקף כי בזכותם הענף נותר בחיים: "בתי המלון בכל הארץ, ובעיקר באילת, מלאים בזכות הפעילות שלנו ושל ארגונים אחרים", אומר עו"ד אופיר אלקלעי, מנכ"ל מועדון שלך וחברת שחר־און, המסבסדת נופשים לעובדי רשויות מקומיות.

"אנחנו מעדיפים לעבוד מול בתי המלון בתקופות החלשות שלהם, כשאנחנו יכולים לקבל את המחיר הטוב ביותר ולתת לעובדים דילים טובים באמת", מוסיף מני גרינשטיין, יו"ר ועד עובדי בנק דיסקונט. "בקיץ המלונות מסתדרים גם בלעדינו, ולכן לא מציעים לנו מחירים אטרקטיביים — אבל בתקופות אחרות, למשל ביום העצמאות, 6,000 מעובדי בנק דיסקונט יורדים לנופש של ארבעה לילות באילת. אנחנו צובעים את העיר בירוק, ובתי המלון מרוויחים, כי החדרים לא נשארים ריקים".

"הוועדים רואים רק את טובתם שלהם, ואת הטווח המיידי", מטיח לעומתו המנהל הבכיר שעמו שוחחנו. עם זאת, לפני כשנה וחצי יצאו הוועדים בדרישה כי בתי המלון יורידו את מחירי הנופש לכלל האוכולוסייה בישראל, ואיימו כי אם המלונאים לא יעשו זאת, הוועדים יעבירו את פעילות הנופש שלהם לחו"ל. הם לא ביקשו להוריד את המחיר לחבריהם, שגם ככה נמוך בהרבה מזה שמוצע ללקוחות הבודדים, אלא ביקשו לנצל את השפעתם כדי לסייע בהורדת תעריפי הנופש המוגזמים, לדעתם, לכלל הציבור.

קריאתם לא נענתה, ומחירי הנופש בישראל נותרו גבוהים, אך מנתונים על יעדי הנופש של הוועדים והמקומות המאורגנים עולה כי ייתכן שחלקם אכן מימשו את האיום: עד אוגוסט יצאו באמצעות מקומות העבודה 550 אלף איש לחופשות בחו"ל — עלייה של 15% לעומת אשתקד, בעוד לחופשות בישראל יצאו באמצעות מקומות העבודה 450 אלף איש — ירידה של 20% לעומת השנה שעברה.

כלומר, הגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג מתחילת השנה נובע בחלקו גם מהנופש שמארגנים מקומות העבודה. וכשמחירי החופשות בחו"ל נהפכים לאטרקטיביים יותר — גם הוועדים והעובדים המאורגנים מוותרים על החופשה בישראל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker