בכיר במשרד הכלכלה: תוכנית כחלון לעידוד הצמיחה - מיחזור של הודעות לעיתונות

בין הצעדים: הרחבת ערבויות המדינה ליצואנים בכ-800 מיליון דולר והקמת קרן הלוואות חדשה לעסקים קטנים ובינוניים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים7

על רקע - המשק צמח ברבעון השני של השנה ב-0.1% בלבד, וב-2.5% בחצי שנה - הציג היום שר האוצר, משה כחלון, תוכנית לעידוד הצמיחה במשק. לדברי כחלון, "מדובר בחבילת צעדים שתסייע להצמחת המשק הישראלי. אנו עושים זאת לאחר שהגשנו לכנסת תקציב מדינה ללא גזירות".

מקורות בכירים במשרד הכלכלה הביעו הערב (ה') תמיהה נוכח תכנית משרד האוצר שפורסמה היום תחת הכותרת עידוד הצמיחה. בכיר במשרד הכלכלה תקף את פרטי התכנית וטען, כי מדובר במיחזור הודעות לעתונות שכבר פורסמו, ובצעדים שחלקם כבר מתבצע על ידי משרדי הכלכלה והאוצר.

כחלון
שר האוצר משה כחלוןצילום: אמיל סלמן

"אין שום דבר חדש ואין כל בשורה בתכנית, לבד מנסיון לזכות בעוד כותרת", אמר הבכיר. לדבריו, לא נערך כל דיון עם אנשי משרד הכלכלה לגבי התכנית ואיש מהמשרד לא שותף בפרסומה. "מפליא שישנם ארבעה מיליארד שקלים פנויים להורדת מע''מ, אולם אין כספים לצעדים אמיתיים חדשים לעידוד הצמיחה", נמסר ממשרד הכלכלה.

יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי אמר בתגובה, כי "מכון היצוא, מנהל סחר חוץ והתאחדות התעשיינים נמצאים בעיצומה של  עבודת מטה מול משרד האוצר ליישום המלצות מסמך יצוא – ישראל. בטוחני שבעת הקרובה תצא הודעה מסודרת לגבי העמקתם של כלי הסיוע הקיימים והוספת חדשים לטובת קידום היצוא הישראלי".

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה, כי התעשיינים רואים בחיוב את התכנית שהציג שר האוצר לעידוד הצמיחה בתעשיה. לדברי התעשיינים, על רקע הנסיגות הדרמטיות ביצוא, בימים אלו מתקיים מו"מ מקצועי בין ההתאחדות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, לגיבוש תוכנית כלכלית מקיפה שבמרכזה חיזוק כושר התחרות של היצוא, בעיקר בקרב התעשייה הקטנה והבינונית, והגדלת ההשקעות במשק.

מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר בתגובה לצעדי האוצר כי "לקרוא לאוסף הצעדים בשם 'תוכנית' - זו במקרה הטוב נאיביות ובמקרה הרע הונאה. חלק גדול מהרעיונות האלה יתממשו - אם בכלל - בעוד שנה ואף יותר. המשק לא יכול לחכות.

"מעבר לכך, הבעיה המרכזית של המשק היא לא בעיה של אשראי או נזילות, אלא מחסור ביצירת מקומות עבודה ראויים - בעיקר בפריפריה. כחלון צריך להבין שהמשק חולה כרוני, ואף פלסתר לא יפתור את הבעיה הזו", אמר מרגלית.

בין הצעדים אשר פורטו בתכנית:

ערבויות לחברת אשראי - הרחבת ערבויות המדינה ליצואנים בסך 800 מיליון דולר נוספים.

שיפור תנאי התכנית לעידוד היצוא על ידי המבטחים הפרטיים - 300 מיליון דולר באמצעות העמדת כתב הערבות ישירות לבנקים.

ערבויות ביצוע - מתן ערבות מדינה בסך 50 מיליון דולר לערבויות של יצואנים במכרזים. כך יפחתו היקף הבטוחות שנדרשות מיצואנים הניגשים למכרזים בחו"ל.

הקמת קרן הלוואות חדשה לעסקים קטנים ובינוניים - הקרן החדשה תחליף קרן שפעילה כיום. מקורותיה יהיו כספי הגופים המוסדיים והבנקים. סכום הערבות יהיה 600 מיליון שקל. בקרן מתוכנן להיות מסלול הלוואות ליצואנים, שיאפשר להם לקבל הלוואות בשיעור מוגדל של עד 12% מהמחזור, לעומת 8% מהמחזור לעסקים שאינם יצואנים.

הגדרת מסלול הלוואות ייעודי לחקלאים - קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, שתאפשר לחקלאים ליהנות משיעור ערבות מדינה מוגדל להלוואות, 85% במקום 70%.

קרנות הון צמיחה - שר האוצר החליט להאיץ את הקמת הקרן שתנוהל על ידי המגזר העסקי ותשקיע בחברות מטרה (ללא היי-טק, נדל"ן ופיננסים), לטווח בינוני-ארוך (עד 10 שנים), בדומה לקרן Private Equity. לקרנות יועמד תקציב של 225 מיליון שקל שימונף להלוואות בסך של עד 900 מיליון שקל.

בנוסף, הוחלט על יישום המלצות של הועדה לבחינת חוק עידוד השקעות הון:

שינויים בתנאי המסלול המועדף המיוחד לשם הגברת הפעילות בישראל של חברות רב לאומיות גדולות.

עידוד פעילות IP (קניין רוחני) בישראל על ידי התאמת החוק לחברות עתירות ידע.

האצת חיבור מפעלים לגז טבעי במסגרת התוכנית הכלכלית.

הסדרת נושא מימון ההמונים - (Crowdfunding) תאפשר את גיוון מקורות המימון לחברות טכנולוגיות, כחלק מהמלצות הוועדה להשקעות בהיי-טק בבורסה.

מתן אפשרות לנותני אשראי חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח - הצעד יאפשר מימון קל יותר של עסקים והשקעות.

האצה מחודשת של ענף ההיי-טק:

עידוד גיוס הון באמצעות הנפקה בבורסה, צעדים להגדלת היצע המהנדסים, קידום תחום הסייבר בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה ומטה הסייבר, הקמת הרשות לחדשנות טכנולוגית, וקידום חוק האנג'לים לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיות צעירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker