האדמה מתחילה לבעור מתחת 
לרגליהם של מעלימי המסים

רשות המסים שלחה מכתבי איום לבעלי כמה דירות וכאלה שטסים הרבה לחו"ל ■ כמה כסף יצא מזה למדינה?

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

גביית המסים באוגוסט היתה גבוהה ב–2.6 מיליארד מהתחזית. מתחילת 2015, ההכנסות ממסים עלו ב–10 מיליארד שקל על התחזית המוקדמת, ואוגוסט נראה כחודש שיא של גבייה חיובית. זהו לכאורה המשך טבעי של מגמה קיימת, אבל זו גם מין תעלומה: איך יכול להיות שגביית המסים מאיצה והולכת, בשעה שהנתונים הכלכליים מעידים על האטה גוברת במשק?

התעלומה הזאת מעסיקה את בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה בשבועות האחרונים, נוכח ההחלטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושל שר האוצר, משה כחלון, לא להמתין עד שהתעלומה תיפתר, ולהכריז כבר עתה על הפחתה צפויה של שני מסים — מס החברות והמע"מ.

כלכלה איורים הון שחור שוק שחור 08
איור: אילה טל

באוצר ובבנק ישראל לא אהבו את ההחלטה הזאת, וראו בה החלטה נמהרת על רקע האי־ודאות הרבה בנוגע למגמה העתידית של גביית המסים. אף מומחה מס אינו יודע לומר כיום אם ההפתעה החיובית של אוגוסט היא חד־פעמית, וההאטה בצמיחה תביא בקרוב להתכווצות בהכנסות ממסים, או שמא מדובר בשינוי חיובי קבוע בהכנסות ממסים. בהיעדר תשובה, ההחלטה לחלק את עור הדוב (ההכנסות ממסים) לפני שניצוד (לפני שהתברר שההכנסות הן קבועות), היא שנויה במחלוקת.

התעלומה מולידה הרבה השערות. אחת המעניינות שבהן גורסת כי הגידול בהכנסות ממסים הוא אכן קבוע — אבל אינו נובע משינוי בצמיחה הכלכלית של ישראל, אלא משינוי ביכולת האכיפה וההרתעה של רשות המסים.

ההשערה הזאת, שבינתיים יש רק קומץ נתונים שתומך בה, גורסת שהגידול הנמשך בהכנסות ממסים (כולל באוגוסט) נובע מהרחבת בסיס המס. כלומר יותר אנשים משלמים מס — וזהו שינוי קבוע, שיתמיד אורך שנים.

ההשערה הזאת מבוססת על כמה תהליכים שמתרחשים בו־זמנית בישראל ובעולם. שינוי אחד הוא השינוי באווירה העולמית לגבי העלמת מסים. רק לפני חצי שנה המדינה רעשה על רקע הדלפת שמותיהם של 6,200 ישראלים בעלי חשבונות בנק בשווייץ. לא כל מי שמחזיק חשבון בנק בשווייץ בהכרח מעלים מס בישראל, אבל אפשר להניח בוודאות שלפחות חלק מ–6,200 הישראלים האלה אכן פתחו חשבון בחו"ל כדי לנסות להעלים הכנסות שהיו להם מרשות המסים.

ההדלפה של השמות היתה חד־פעמית, והגיעה מעובד ממורמר של מערכת הבנקאות השווייצית, שגנב קובצי מחשב מהבנק שבו עבד. אבל האפקט הגדול של האירוע נבע מההערכה הרווחת שבעתיד אירוע כזה כבר לא יהיה חד־פעמי ותלוי במצב רוחו של עובד זה או אחר. בעתיד הלא רחוק, חשיפת שמות כזאת עשויה להיות חלק מנוהג קבוע.

אין סובלנות לעשירים שמעלימים מסים

מה שגרם לכך הוא המשבר הפיננסי של 2008 — וההאטה שפוקדת את כל המדינות העשירות מאז. ההכנסות העצומות שהיו למדינות בעשור הקודם, בגלל פעילות שיא בשווקים הפיננסיים — התאיידו. כעת, המדינות מתמודדות עם הוצאות כבדות בשל ההאטה הכלכלית, ואין להן מספיק הכנסות ממסים שיכולות לממן את ההוצאות האלה. במציאות הזאת, הסובלנות כלפי עשירים שמעלימים מסים — באופן פלילי או באמצעות תכנון מס חוקי — נעלמת.

האמריקאים היו הראשונים שהתוו את הכיוון, כשתקפו את הבנקים השווייציים ודרשו לקבל מהם נתונים על חשבונות של אזרחים אמריקאים אצלם. בהמשך, חוקקו האמריקאים חוק (FATCA), הקובע כי כל בנק זר שלא ישתף פעולה בחשיפת שמות של לקוחותיו האמריקאים אצלו — לא יוכל לפעול יותר בשוק האמריקאי. חקירת המס נגד בנק לאומי בארה"ב היא חלק ממאמצי הגבייה המסיביים של האמריקאים, שהביאו לכך שאפילו הבנקים השווייציים, הידועים בסודיות הבנקאית שלהם, נאלצו להתקפל.

ככל הנראה, חשיפת שמות של אזרחים אמריקאים היא כבר עובדה מוגמרת. רק ששאר מדינות העולם, שראו את ההצלחה האמריקאית, לא עמדו מנגד. גם OECD מקדם אמנת מס חדשה, CRS, שכחלק ממנה מדינות הארגון יתחייבו להעביר מידע על חשבונות בנקים של אזרחים זרים באופן שוטף. 50 מדינות כבר הצטרפו לאמנה, שאמורה להיכנס לתוקף ב–2017, וגם ישראל ביקשה להצטרף אליה.

לפיכך, המגמה הברורה היא שמקלטי המס הבנקאיים בעולם נסגרים והולכים. מי שהתרגלו להעלים מס ולהחביא אותו בחשבון כלשהו בחו"ל, יגלו שהחיים שלהם נהיים סבוכים. על רקע זה ניתן להבין את ההצלחה של מבצע הגילוי מרצון הנוכחי של רשות המסים — עם 3,500 פניות, וחשיפה של הון לא מדווח בסך 10.4 מיליארד שקל. סך המס שנגבה מגיע כבר לכמה מאות מיליוני שקלים, שיעור היענות כפול מזה של מבצעים קודמים — אחרי שרשות המסים גם ביצעה חקירות ב–UBS בישראל. התחושה הכללית היא שהאדמה בוערת תחת רגליהם של מעלימי המס.

כדאי להזכיר שבצנרת נמצאים כמה מהלכי חקיקה דרמטיים של רשות המסים, שיגדילו מאוד את יכולת החשיפה שלה. החובה לחשוף תכנון מס מקודמת כחלק מחוק ההסדרים, והצעת החוק האוסרת שימוש בכסף מזומן בעסקות גדולות מקודמת אף היא בכנסת.

הדרישה לחייב את הבנקים לחשוף מידע בפני רשות המסים אמנם פוצלה מחוק ההסדרים, אבל נוכח המגמה העולמית של חשיפת נתונים בנקאיים, יש מקום להניח שההצעה תעבור את משוכת הכנסת בשנים הקרובות. גם הדרישה להכריז על עבירות מס חמורות כעבירות של הלבנת הון מונחת על שולחן הכנסת — והיא אף בעלת סיכוי טוב יותר לעבור בכנסת הנוכחית.

על הכוונת: בעלי דירות ונוסעים מתמידים

לשינוי האווירה העולמי מצטרף עוד שינוי — טכנולוגי. לפני כשלוש שנים עברה רשות המסים לחובת דיווח מקוון על תשלומי מע"מ, בניסיון להילחם בתופעת חשבוניות המס הפיקטיביות. כל בעלי האינטרסים, ובעיקר לשכת רואי חשבון, התנגדו למהלך — בטענה המוזרה שהוא מקשה על העסקים ומטיל עליהם עלויות מחשוב מיותרות. ההתנגדויות הביאו לכך שבסופו של דבר, הדיווח המקוון הופעל רק על בעלי עסקים גדולים.

חבל שכך, כי בדיעבד אין עוררין על הצלחת המהלך. לא רק שהרבה יותר פשוט ונוח לדווח באופן מקוון, אלא שהמהלך הקשה מאוד על תעשיית החשבוניות הפיקטיביות, והגדיל מאוד את מאגרי הנתונים של רשות המסים ואת יכולתה להצליב ביניהם. ההערכה היא שהמעבר לדיווח מקוון ב–2013–2014 הגדיל את הכנסות המע"מ ב–2–3 מיליארד שקל. מדובר בהרחבת רשת המע"מ, כלומר תוספת של הכנסות שאלמלא המהלך היו חומקות דרך העלמת מסים.

השימוש בטכנולוגיה חורג מגבולות הדיווח המקוון. קיימות תוכנות מתוחכמות, שכורות מידע ממאגר הנתונים של רשות המסים (ובהמשך גם מהאינטרנט), ומחפשות הצלבות מעוררות חשד. השימוש בתוכנות האלה הביא ליצירת רשימה של אנשים שיש להם לפחות שלוש דירות, או כאלה שטסים לחו"ל לעתים קרובות, ואינם מדווחים לרשות המסים — והוליד את 120 אלף המכתבים ששלחה רשות המסים למעלימי מסים לכאורה.

בעקבות שליחת המכתבים, נפתחו עד כה 23 אלף תיקי שומה חדשים, מהם כ–10,000 תיקים בגין השכרת דירות. חלק מהתיקים נפתחו ביוזמת המשיבים עצמם עם קבלת המכתב, וחלקם נדרשו לכך על ידי משרדי השומה. דוברת רשות המסים מדווחת שבעקבות פתיחת התיקים שולם מס בסך 300 מיליון שקל.

שליחת המכתבים לבעלי שלוש דירות ויותר, הצלבה מינימלית ומתבקשת, היתה צעד ראשון ויחיד עד כה — והתמורה עליו היא כבר עצומה. העתיד, ללא ספק, נמצא בטכנולוגיה. כשרשות המסים תסיים להטמיע תוכנות כריית מידע מתוחכמות, היכולת של בעלי רמת החיים הגבוהה להמשיך ולהסתתר — מבלי שיש להם תיקי שומה ברשות המסים — תפחת במידה משמעותית.

אמנם רשות המסים לא נהפכה לפתע לגוף היעיל ביותר במדינת ישראל. בשלב זה, השימוש שהרשות עושה בתוכנות כריית מידע, למשל, עדיין בחיתוליו, וזה גם לא אומר שמחר יחשפו את כל ההון השחור. חובה גם לציין את האכזבה מהטיפול הכושל, עד כה, של העולם בתכנוני מס תאגידיים — חברות כמו גוגל ואפל מתחמקות מתשלומי מס במיליארדי דולרים, באמצעות שימוש במקלטי מס חוקיים.

עם זאת, מגמת ההכבדה על ההון השחור של אנשים פרטיים בעולם בכלל ובישראל בפרט נראית כמעט בלתי־נמנעת. מהבחינה הזאת, ייתכן שיהיו לנו בעתיד עוד חדשות טובות בתחום ההכנסות ממסים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ