מתקשים לקום בבוקר? הסיבה מסתתרת אצל זבוב הפירות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתקשים לקום בבוקר? הסיבה מסתתרת אצל זבוב הפירות

מומחי שינה מזהירים בשנים האחרונות מהנזק הגדול שנגרם לאנשי לילה בעולם של בוקר - בלימודים, בעבודה, בבריאות, בהישגים ובהתפתחות ■ חוקר הגנטיקה ד"ר ערן טאובר מסביר איך זבוב הפירות יכול ללמד במדויק על השעון הביולוגי של האדם

27תגובות

תחום: גנטיקה ■ חוקרים: ערן טאובר, מיקרו פגוארו, אמה פיקוט, סליה הנסלן, אזיו רוסטארו, חרלאמבוס קיריאקו ■ מוסד: אוניברסיטת לסטר, בריטניה ■ פורסם: Frontiers in Neurology, 5102

מהשעון המעורר בוקעים כבר דקות ארוכות צלילים בלתי-נסבלים. בפעם השלישית שהוא יצלצל גם נשמע אותם. היד נשלחת בכבדות אל מקור הרעש. העיניים עוד עצומות. עכשיו צריך לפקוח אותן, להתיישר, לקום מהמיטה, להתגבר על סחרחורת קלה בדרך אל השירותים - ולהתחיל את היום. אבל לעתים, הראש פשוט נשמט חזרה אל הכרית. השעון המעורר יצלצל שוב ושוב עד שנקום. לא משנה כמה פעמים הסיטואציה הזו תחזור על עצמה, אי־אפשר להתרגל לזה.

אם אתם לא מבינים על מה אנחנו מדברים, אתם כנראה אנשי בוקר שקמים יחד עם השמש בחדווה. אם התיאור הזה נגע ללבכם, אתם כנראה אנשי לילה ונידונתם לחיות במהופך מהשעון הטבעי שלכם: מנגנוני החברה המרכזיים - מקומות עבודה, מוסדות לימוד, שירותים ממשלתיים - כולם פועלים בבקרים, ומסתכלים בעין עקומה על מי שמתקשה לקום מוקדם.

לא מדובר רק בפינוק או עצלות. כיום כבר הוכח מדעית כי לאנשי לילה מבנה גנטי המותאם לקימה מאוחרת. בשנים האחרונות מומחי שינה וחוקרי גנטיקה מזהירים מהנזק הגדול שנגרם לאנשי הלילה בעולם של בוקר - בלימודים, בעבודה, בבריאות, בהישגים ובהתפתחות שלנו. תסכול, עצבנות ומצבי רוח כתוצאה מעייפות מתמשכת גם גובים מחיר יקר בזוגיות ובקשרים עם חברים ומשפחה. לרוע המזל, הפגיעה הזאת מתחילה בגיל מוקדם.

גנים שונים בין אנשי בוקר ללילה

ההשלכות של מחסור מתמשך בשינה הן קריטיות להתפתחותם של ילדים ובני נוער. גופם של בני נוער מתחיל לייצר מלטונין, הורמון שמסייע לשלוט בשעון הביולוגי, רק לקראת 23:00 בלילה. התהליך הזה נמשך עד שעות הבוקר המאוחרות, ולכן לא רק שקשה לצעירים להתעורר מוקדם - אלא שאורח חיים של קימה מוקדמת פוגע בהתפתחותם.

מחקרים שביצע פרופסור דרק יאן דייק ממכון השינה של אוניברסיטת סארי באנגליה הראו כי במוח של ילד שישן פחות משש שעות בלילה לאורך שבוע מתחוללים יותר מ-700 שינויים בהתנהגות גנים, שלא נראו בקרב ילדים שישנו 8 שעות וחצי בלילה. ממחקרים עולה כי אחת הסכנות המרכזיות של גירעון שינה בקרב צעירים היא התפתחות של מחלת הסכיזופרניה.

אך בקרב אנשי הלילה, הקושי להתעורר בבוקר נמשך הרבה אחרי סיום ההתפתחות בשנות העשרה. אחת מפריצות הדרך בחקר השעון הביולוגי של הגוף הושגה לאחרונה על ידי חוקרים במעבדת הגנטיקה של אוניברסיטת לסטר באנגליה, שהתמקדו בחקר השעון הביולוגי של זבוב הפירות. את צוות החוקרים מוביל ד"ר ערן טאובר הישראלי.

זבובים? למה לחקור דווקא זבובים?

"זבוב הפירות נושא דמיון רב לגנים של השעון הביולוגי האנושי, ולכן הוא משמש מערכת מודל מעולה למחקרים שונים על גוף האדם והתנהגותו מאז שנות השבעים. מערכת המודל הזבובית מאיצה את המחקר - היא חוסכת כסף ומפחיתה את השימוש בעכברים או חיות ניסוי אחרות".

ומה גיליתם?

"פריצת הדרך שלנו הגיעה כשגילינו כ-70 גנים שמתבטאים בצורה שונה בין זבובי בוקר לזבובי לילה. עדיין לא ניתן לעשות ניסוי כזה בעכברים, וכמובן שלא בבני אדם. באופן מפתיע, הגנים שגילינו קשורים למערכות מחוץ לשעון הביולוגי עצמו. הנתונים שאספנו יכולים כעת לשמש כהיפותיזות עבודה למחקר ביונקים".

המחקר של ד"ר טאובר ועמיתיו עדיין בעיצומו, אך דו"ח ראשוני ממנו כבר פורסם בכתב העת המקצועי Frontiers in Neurology. במחקריו מתמקד טאובר באופן שבו שינויים טבעיים בגנים של השעון הביולוגי גורמים להבדלים בתפקוד בין אנשים שונים.

"הבסיס להבדל בין אנשי היום לאנשי הלילה הוא כמובן גנטי, וכבר כיום יש באפשרותנו לנבא באופן לא רע את ההעדפה בין בוקר ללילה באמצעות דגימה גנטית", אומר טאובר. "ההבדלים בין הקבוצות עצומים, ולהעדפה הזו יש קשר חזק לתכונות אופי שונות ולבעיות בריאותיות שונות. לדוגמה, סוגים מסוימים של סרטן מופיעים יותר באנשי בוקר, בעוד שדיכאון ומשקל יתר שכיחים בקרב אנשי הלילה - 'הינשופים'.

איור : דובי קייך

"באופן כללי החיים המודרניים מעמידים את השעון הביולוגי במבחנים קשים. כולם יכולים להבין מהי תופעה של ג'ט-לאג, שחולפת אחרי כמה ימים, אבל אנשי בוקר או לילה שחיים הפוך מנטייתם הטבעית למעשה סובלים מג'ט-לאג חברתי מתמשך, בעל השפעות בריאותיות הרסניות. להמחשה, אצל עובדי משמרות המערכת החיסונית חלשה יותר, והסיכוי לחלות בסרטן גבוה יותר".

איך מתבטא ההבדל בין אנשי בוקר לאנשי לילה מבחינת המערכות בגוף?

"אחת העובדות המרתקות לגבי הגוף שלנו היא שהוא משתנה כל הזמן במשך היום. לחץ דם שנמדד בבוקר יהיה שונה מזה שנמדד בלילה. טמפרטורת הגוף, רמת ההורמונים ועוד אלפי גורמים מראים תנודות במהלך היום. אם בחדר אחד יושבת קבוצה של אנשים, היא מייצגת אוסף של שעונים שמתקתקים בקצב דומה, אבל מורים על שעות שונות. אם נבחן בקרבם את השעה שבה נרשם שיא העירנות, נקבל התפלגות רחבה ורציפה. בקצוות ההתפלגות הזאת יהיו מצד אחד משכימי-קום קיצוניים, ומצד שני 'ינשופים'".

"צריך להתחיל ללמד ב-10 בבוקר"

כשמראיינים חוקר שינה, קשה שלא לברר מהם דפוסי ההתנהגות שלו עצמו. "אני איש של בוקר, אם כי אני לא משכים-קום במיוחד", משיב טאובר. יחד עם זאת, הוא מודה כי אורח חייו תורם לגירעון השינה העולמי: "אני עובד עד שעות מאוד מאוחרות, אז באופן כללי, במיוחד בשנים האחרונות, אני כל הזמן עייף. ככה זה, הסנדלר הולך יחף".

איך היית ממליץ לאנשי לילה לתפקד טוב יותר כשמסגרת החיים שלהם בכל זאת דוחקת אותם לקום מוקדם מדי בוקר?

"אנשים צריכים להשלים עם ההעדפה היומית שלהם, ולנסות להתאים את אורח החייה שלהם אליה. לעובדי משמרות כדאי להחליף בצורה שיטתית את המשמרת כך שהם לא 'לכודים' בחלק מסוים של היום לאורך זמן. ל'ינשופים' כדאי למצוא קריירה שמאפשרת התחלה מאוחרת של יום העבודה. כמו כן, ל'ינשופים' מומלץ להימנע מאכילה ומצפייה ממושכת במחשב (או בכל מקור אור אחר) בשעות הלילה - אלה גורמים שמחריפים את מצבם, בכך שהם תורמים לדחיית שעת השינה. לבני זוג בעלי העדפה יומית שונה כדאי לחלק את המטלות היומיות בצורה מתאימה. חשוב להבין ולקבל שאנשי לילה מתקשים להשכים לא בגלל עצלנות, ושאנשי בוקר לא הולכים לישון מוקדם כי הם אנשים משעממים".

חוקרי שינה נוספים תומכים בעמדתו של טאובר. חוקר השינה פול קלי מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה טוען כי האנושות כולה נמצאת במשבר מתמשך של גירעון שינה, וקורא לממסד להתחיל את שעות העבודה והלימודים ב-10:00–11:00 בבוקר. "מדובר בסוגיה בעלת חשיבות עצומה. אנחנו חברה שסובלת מגירעון שינה, וקבוצת הגיל 14–24 היא שסובלת יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה. זה גורם לאיום חמור על הבריאות הגופנית, הבריאות הנפשית ומצב הרוח", אמר קלי ל"גרדיאן" החודש.

קלי, מהחוקרים המובילים של המכון למדעי המוח באוניברסיטת אוקספורד, מנהל קמפיין חוצה-יבשות יחד עם עמיתיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ראסל פוסטר וסטיבן הרפר, במטרה להביא לשינוי במדיניות כלפי שינת ילדים וצעירים - ולהתחיל את הלימודים בבתי הספר בשעות מאוחרות יותר. קלי טוען כי התעלמות מהשעון הביולוגי שלנו מובילה לתשישות, תסכול, חרדה, עלייה במשקל ומתח מופרז, ובנוסף מגבירה את הסיכוי להשתמש בסמים ממריצים ובאלכוהול וליטול סיכונים מיותרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#