חוש הריח מלמד למי נוכל לתרום איברים - ועם מי נרצה לשכב - כל החדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוש הריח מלמד למי נוכל לתרום איברים - ועם מי נרצה לשכב

מחקר חדש במכון ויצמן מצא כי חוש הריח שלנו הוא כמו טביעת אצבע ייחודית ואישית — וכי הוא עשוי להיות בעל חשיבות למציאת תורם מתאים להשתלת איברים וגם לאיתור מוקדם של מחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר

10תגובות

תחום: חקר המוח וחוש הריח חוקרים: ד"ר לביא סקונדו, ד"ר קובי סניץ ופרופ' נועם סובל מוסד: מכון ויצמן למדע, בסיוע חוקרים מבית החולים שיבא בתל השומר פורסם: PNAS, 2015

בני אדם יכולים להבחין בכמה מיליוני צבעים שונים ובכמעט חצי מיליון צלילים, אך מספר הריחות שניתן להבחין ביניהם נותר עלום. בספר "כלבם של בני בסקרוויל" של ארתור קונאן דויל, מסביר הבלש הספרותי שרלוק הולמס כי הוא מסוגל להבחין בין 75 בשמים שונים, יכולת שמסייעת לו לפתור בהצלחה תעלומות פשע. אם בוחנים את הספרות המדעית — לא בטוח שלהולמס יש במה להתרברב.

הטענה הרווחת היא שבני האדם מסוגלים להבחין בין 10,000 ריחות שונים, אך המספר הזה מעולם לא אומת באופן אמפירי. בשנה האחרונה לבדה פורסמו הערכות שנעו בין 5,000 ריחות שונים לטריליון. "האמת היא", סיכם אחד החוקרים את המחלוקת, "שהמדע פשוט עוד לא יודע מספיק על ריחות".

ד"ר לביא סקונדו וד"ר קובי סניץ ממעבדתו של פרופ' נועם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן נכנסים בדיוק לחלל הזה. במחקר שפירסמו ביולי בכתב העת המדעי PNAS הם מצאו כי לכל אדם תפישת ריח ייחודית ("פרופיל ריח") — ממש כמו טביעת אצבע — והציגו שיטה לאפיון תפישות הריח האישיות הללו.

המחקר גורס כי לאפיון של תפישת הריח עשויות להיות השלכות קליניות מרחיקות לכת, שכן תפישת ריח דומה בין אנשים הצליחה לנבא התאמה של חלבוני HLA — אחד הפרמטרים ההכרחיים עבור תרומת איברים. לדבריהם, השיטה מאפשרת לחסוך 32% מהבדיקות הגנטיות באוכלוסייה, על ידי פסילה מראש של מועמדים שאין ביניהם התאמה. בעתיד הם מקווים כי השיטה שפיתחו תוכל לשמש גם בסיס לאבחון מוקדם של מחלות מוח ניווניות, כמו אלצהיימר ופרקינסון.

מהו פרופיל ריח, ומאיפה הרעיון שניתן לבנות כזה? 
סקונדו: "זה פרופיל אישי, שאנחנו בונים על סמך מבחני הרחה. הגענו לרעיון שקיים פרופיל ריח אישי על סמך עדויות גנטיות, שגרמו לנו להניח שלבני האדם יש חוש ריח שונה".

אילו עדויות?
"לכל אחד מאתנו יש 6 מיליון קולטנים, שנמצאים באף ומתחברים למולקולות שנישאות באוויר. הקולטנים מתחלקים לכ–400 סוגים, אך מתברר שלכל אדם יש התפלגות שונה שלהם. למשל, לך יכולים להיות הרבה קולטנים מסוג A, ולי מסוג B. נניח ששנינו מריחים משקה תות־בננה. ריח הבננה נקלט טוב ב–A, וריח התות נקלט טוב ב–B. התוצאה היא שנריח גוונים שונים: את תזהי יותר בננה, ואני אזהה יותר תות".

אז אנחנו מריחים דרך קבע את העולם בצורה שונה? 
"לא בדיוק. באופן גס מאוד, חוש הריח דווקא דומה בין בני האדם. כשנותנים לאנשים אוסף של ריחות נטולי הקשר ומבקשים מהם לדרג אותם על הציר שבין 'מסריח' ל'נעים', הנטייה היא לדרג בצורה דומה. יש מעט מאוד ריחות במחלוקת — למשל, ריח של גויאבה".

אין מלים ייחודיות לתיאור ריחות

אחד האתגרים הגדולים שבבניית פרופיל ריח אישי הוא היעדר מלים מספיקות לתיאור ומדידה של ריחות. בשונה מצבעים, צלילים או טעמים, מרבית החברות המפותחות לא פיתחו שפה ייחודית לדיבור על ריחות. הקושי בתיאור ריח מתבטא בין היתר בתיאורים ארוכים, בהסתמכות על ריחות מוכרים אחרים ("דומה לבננה") ובחוסר הסכמה כללי בין נבדקים דוברי אותה שפה בנוגע לתיאור.

סקונדו וסניץ הצליחו להתגבר על המשוכה הזו ולייצר מבחן שאינו תלוי שפה או הסכמה בין אנשים. דגימה של תפישת הריח לאורך ארבעה שבועות הציגה שינויים קלים בלבד בתוצאות הנבדקים. "הם עדיין היו דומים לעצמם יותר מלמישהו אחר", אומר סקונדו, "ואף שנתנו להם לדרג את הריחות באמצעות תיאורים שונים, מידת הדמיון והשוני בין הריחות נשמרה — והולידה את אותן התוצאות".

איך בודקים תפישת ריח ללא תלות בשפה? 

"אם מבקשים ממך לדרג ריח בסקאלה של 'נקי מאוד' ועד 'מלוכלך', זה אכן תלוי שפה. אך אם מוסיפים ריח נוסף, וגם אותו את מתבקשת לדרג, זה כבר נהפך לפרמטר שמבטא את מידת הדמיון והשוני שבה את תופשת את שני הריחות. נניח שאת ריח א' דירגת קצת לכיוון המלוכלך, ואת ריח ב' דירגת כנקי מאוד — יש פה מרחק שניתן לחישוב מתמטי.

"ברגע שמבקשים ממך לדרג כמה ריחות לפי מגוון תיאורים סובייקטיביים, כמו עד כמה הריח 'חמוץ', 'קר', 'דומה לשקדים', 'דומה לריח גוף', 'שרוף' או 'טרי' — אז יש לך כבר שישה פרמטרים נוספים, שמחדדים לנו את רמת הדימיון והשוני שבה את תופשת את הריחות. אנו מחשבים את הפערים בכל זוג. 28 ריחות יוצרים צירופים של 378 זוגות שונים, והתרגום המתמטי יוצר מעין נ"צ או טביעת אצבע ייחודית".

איך העלתם בדעתכם שיש קשר בין פרופיל הריח לבין מידת התאמה לתרומת איברים?

"אחד המחקרים שנעשו לפני הרבה מאוד שנים הראה שאנשים לא נמשכים לריח של אנשים עם חלבוני HLA דומים משמעותית לשלהם. אלה הם גם האנשים שהם יכולים לתרום להם איברים. יש לזה הסבר אבולוציוני: התורם האופטימלי הוא קרוב משפחה. אבל הנחנו שיש גם קשר לחוש הריח, מכיוון שה–HLA והקולטנים שיש לנו באף מקודדים על ידי גנים סמוכים. בסופו של דבר, הבאנו 130 נבדקים ומצאנו כי כשה–HLA שלהם קרוב מאוד ובעל התאמה לתרומת איברים (5/6), גם הדמיון בפרופיל הריח האישי שלהם הוא גבוה".

איך פרופיל כזה יכול להשתלב במערכת הבריאות? 
"זה כמובן לא יכול להחליף את הבדיקות הגנטיות, אבל אולי אפשר להשתמש בזה בתור בדיקה מקדימה וזולה שמטרתה לפסול מראש את מי שאינו מתאים. יישום אפשרי נוסף קשור בזיהוי מוקדם של מחלות מוח ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר. המחלות האלו מלוות בסימפטום מקדים של איבוד או שינוי בחוש הריח, לפני שמתחילים תסמינים חיצוניים אחרים.

"ברמה הפרקטית, אפשר שיחד עם הרישום לכרטיס אדי, או בדרך של בדיקות שגרתיות בקופת החולים, תקבלי הביתה מעטפת כרטיסיות גירוד עם ריחות. את תכנסי לאתר אינטרנט ותעני על שאלון, וכך תעדכני בקלות את פרופיל הריח שלך. למעשה, כבר כיום יש לנו יישום כזה, שבסופו את מקבלת המון דברים נחמדים אחרים, כמו המלצה על הבושם המתאים ביותר עבורך".

הפכתם את זה לגימיק שיווקי? 
"זה תמריץ מגניב לגרום לאנשים לשתף פעולה. אנחנו שולחים לאנשים הביתה את כרטיסי הגירוד, ובסופו של השאלון אנחנו נותנים להם איפיון אישיות, ומאפשרים להם להזמין חברים ולבדוק את ההתאמה שלהם זה לזה. אנחנו עושים את זה בעיקר כדי לאסוף נתונים. אנחנו תמיד צריכים עוד נבדקים".

אילו עוד דברים מעניינים אפשר לגלות בריח? 
"המון. אחד המחקרים האחרונים שלנו במעבדה (בהובלת לירון רוזנקרנץ) הצליח לזהות ילדים אוטיסטים באמצעות מדידה של עוצמת השאיפה של ריחות שונים. אנחנו עובדים המון על הבנת התקשורת בין בני אדם בהקשר של ריח — האם יש ריחות של פחד? ריחות של אמון? האם ניתן לשנות את ההתנהגות באמצעות שינוי של הריחות האלה? הפרויקט השאפתני ביותר בתחום הוא אף אלקטרוני — מכשיר חשמלי שיוכל לעזור בזיהוי מחלות, חומרי נפץ, רעלים או סמים".

אז בכל זאת המדע יודע לומר הרבה על ריחות.
"אנחנו יודעים שהריח משפיע על כל היבט בחיים, החל ממה נעדיף לאכול וכלה בעם מי נרצה לעשות סקס — אבל המדע עדיין לא הצליח לפצח את החוקיות המתמטית של תפישת הריח. אנחנו יודעים לנבא שגל באורך 530 ננומטר ייתפש כירוק ושתדר של 523 הרץ יפיק בפסנתר את הצליל 'דו', אבל אף בשם או כימאי שמקבל מולקולה חדשה שהוא לא הריח בעבר לא יוכל לנבא איך היא תריח. במובן זה, חוש הריח היה ונשאר אחד החושים הכי חשובים שאנחנו עוד לא יודעים עליו מספיק"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#