הקבוצה שלכם הפסידה? זה ישפיע על המניה שתקנו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקבוצה שלכם הפסידה? זה ישפיע על המניה שתקנו

גם משקיעים מתוחכמים ומנוסים שמנהלים השקעות גדולות, מושפעים ממצב הרוח הרע שלהם בבואם לקבל החלטות קרות לגבי שוק המניות, כך מגלה מחקר שבדק 1,500 משקיעים וגילה שכשהקבוצה מפסידה המשקיע פסימי ■ כשהיא מנצחת – הוא אופטימי

תגובות

תחום: מימון התנהגותי; חוקרים: ד"ר גיא קפלנסקי, פרופ' חיים לוי, פרופ' כריס ולד ופרופ' יוליה ולד־מרקולובה; מוסדות: אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת מונש באוסטרליה; פורסם: Journal of Financial and Quantitative analysis, 2015

כל אוהד ספורט יודע מהי המשמעות של זכייה באליפות, ניצחון בדרבי או גול ניצחון שהובקע בדקה ה–90. מלבד ההישג הספורטיבי שמשיגה הקבוצה, הדבר גורם גם לאופוריה ותחושת סיפוק בקרב אוהדי הקבוצה. עוצמת ההשפעה הרגשית גדולה גם אם הקבוצה מפסידה, או לא עלינו יורדת ליגה — אירוע שאוהדי הקבוצה מתקשים להתאושש ממנו גם זמן ממושך לאחר מכן. את תחושת הדיכאון לאחר אירוע כזה קשה מאוד להסביר לאנשים שלא אוהבים ספורט, בטח בכלים רציונליים.

אי־פי

מנגד עומדת ההשקעה בשוק ההון, שיותר מכל אמורה להתבסס על ניתוח רציונלי ונעדר רגשות של החברות שבהן בוחרים להשקיע. כך זה לפחות אמור להיות. הניתוח, שנקרא בעגה השוק הונית ניתוח פונדמנטלי, כולל שאלות רבות, ובהן: האם הכנסות החברה צומחות בקצב משביע רצון, האם היא שולטת בשוק, מהו הפוטנציאל שלה ומהן תוכניותיה לעתיד הקרוב והרחוק, האם החברה רווחית וכמה כסף מחולק לבעלי המניות, ועוד. מודל Capital Asset Pricing Model) CAPM) לתמחור נכסי הון בוחן גם את התשואה הצפויה מול הסיכון שבהשקעה, כדי להעריך אם התשואה תהיה מספקת.
ואולם מה קורה כשהרגשות של אוהדי הספורט מחלחלים להחלטה האם להשקיע בשוק ההון ובאילו חברות או שווקים? זו אחת השאלות שבחנו החוקרים גיא קפלנסקי מאוניברסיטת בר אילן, חיים לוי מהאוניברסיטה העברית ושני חוקרים נוספים מאוניברסיטת מונש באוסטרליה, כריס ולד ויוליה ולד־מרקולובה, במחקר שפורסם באפריל 2015 ב–"Journal of Financial and Quantitative Analysis", הוצאה של אוניברסיטת וושינגטון.

החוקרים בדקו מצד אחד את ציפיות המשקיעים לגבי תשואות השוק בחודש הקרוב ובשנה הקרובה, וכן בדקו כיצד הם תופשים את הסיכון בשווקים. במקביל בדקו כיצד מצב רוחו הכללי של המשקיע משפיע על אלה. בתוך כך נבדקה השפעתם של שני משתנים ספציפיים באופן מעמיק יותר: תוצאות משחקי הכדורגל ועונות השנה והקשר בין אלה לבין תפישת הסיכון והציפיות של המשקיעים.

ההצצה לנבכי נפשו של המשקיע והקשר בין מצב רוחו לאופן שבו הוא מחליט לבצע את השקעותיו התאפשרה בזכות מאגר ייחודי של משקיעים, המספק פלטפורמה עם גישה לחוקרים מכל העולם. מדובר ב–1,500 משקיעים הולנדים המשתייכים לגוף ההולנדי LISS. במחקר השתתפו רק המשקיעים מהמאגר שמשקיעים באופן אקטיבי בשוק ההון והם נשאלו לגבי ציפיותיהם בנוגע לשני שווקים: האמריקאי וההולנדי. הנסקרים, שמקבלים כסף על מילוי השאלונים, לא יודעים אם יש קשר בין השאלונים שמילאו, וכך ניתן למלא כמה שאלונים — למשל, על ספורט ועל שוק ההון — בלי שהנסקרים ידעו שיש קשר בין השאלות. בנוסף, החוקרים קיבלו גישה להכנסה של כל נסקר, וכן מידע נוסף כמו מתי כל נסקר מילא את השאלון. כך החוקרים יכולים לקבל בסיס נתונים גדול, שכולל הצלבת מידע לגבי מצב שוק המניות באותו יום, ולבצע מחקר מדויק.

החוקרים הגיעו למסקנה כי באופן עקבי, ככל שמצב הרוח הכללי של המשקיע טוב יותר, הוא אופטימי יותר לגבי שוקי המניות. למשל, אם משקיע נפרד מחברה שלו, או שקיבל עבודה חדשה — יש לכך השפעה על תפישת הסיכון והציפיות. ואולם היא מבוססת בעיקר על הצהרות של המשקיעים עצמם, ולכן לא ניתן לשים את האצבע על משתנה ספציפי. עם זאת, המחקר מצא גם השפעה ישירה בין תוצאות משחקי הכדורגל ועונות השנה על התנהגות המשקיעים: אוהדי כדורגל שקבוצותיהם נחלו הצלחות הפגינו אופטימיות רבה יותר מאחרים ביחס לתפישת הסיכון בהשקעות. ולהיפך, אוהדים שקבוצותיהם הפסידו היו פסימיים יותר. השפעה זו על מצב הרוח נמשכה עד שלושה ימים אחרי המשחק. השפעה רבה אף יותר היתה לעונות השנה: המחקר הוכיח כי הסתיו משפיע לרעה על מצב רוחם של האנשים שסובלים מדיכאון עונתי, ובהתאם גם על השקעותיהם. ההשפעה השלילית של הסתיו, נמצא, משמעותית בהרבה מההשפעה החיובית של שאר עונות השנה. ואולם, קפלנסקי הסביר כי "עוצמת ההשפעות הספציפיות האלה נכונה רק להולנד, ועשויה להשתנות בין מדינות, מכיוון שהעוצמה תלויה גם באלמנטים תרבותיים — לא ניתן להשוות, למשל, בין החשיבות שמקבל הכדורגל בבריטניה לארה"ב, וכך גם לגבי היחס לעונות השנה".

במה המחקר מחדש?

קפלנסקי: "מעולם לא הוכח הקשר בין מצב רוחו של המשקיע האינדיבידואל להשקעות שלו. גם שאלת ההשפעה של אירועי ספורט ויותר מכך עונות השנה, על תפישת סיכון של שווקים בקרב משקיעים לא הוכחה מעולם".

כבר נמצא בעבר קשר בין עונות השנה לתשואות?

"נמצא קשר בין עונתיות לתשואות, אבל לא ידעו בוודאות שהן נגרמות כתוצאה מתהליכים פסיכולוגיים אצל המשקיע. כך למשל, השפעה של עונות השנה על תשואות בארה"ב יכולה להיות תוצאה של מכירות גבוהות בדצמבר, או בגלל סיום שנת המס ביולי, אבל עד היום לא היתה הוכחה שזה קשור לאלמנטים פסיכולוגיים".

איור: דובי קייך

מאגר הנתונים הגדול שברשות ארבעת החוקרים מאפשר להם לבצע מחקרים נוספים. כיום הם עובדים על מחקר שממנו עולה כי התנהגות השוק בימים שלפני הסקר השפיעה על ציפיות המשקיעים בעתיד. כלומר, ציפיות המשקיעים לא נגזרות מניתוח הנתונים הפונדמנטליים. "החידוש במחקר החדש הוא שהתוצאות חזקות מאוד, גם בקרב אנשים עם השכלה גבוהה מאוד ועם הרבה כסף בשוק ההון, יותר מ–200 אלף יורו. מפתיע שגם האנשים האלה מתנהגים כמו אנשים שלא מבינים בתחום", הסביר קפלנסקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#