מה באמת עושה כוס יין אחת ביום לבריאות שלכם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה באמת עושה כוס יין אחת ביום לבריאות שלכם

מגנטים יכולים לעזור ללב? חיסון לפעוטות גורם לאוטיזם? אסטרואיד צפוי להתנגש בכדור הארץ בעוד 13 שנה? 12 שערוריות והונאות מדעיות שהסעירו את העולם

60תגובות

תושבי ניו יורק התעוררו בוקר אחד בקיץ של 1835, וגילו שבני האדם אינם לבד ביקום. בסדרה של שישה מאמרים ארוכים בעיתון The Sun, אחד מעיתוני הברודשיט הרציניים בעיר, דווח בהרחבה כי התגלו חיים על הירח. זאת לאחר שהאסטרונום הבריטי, ג'ון הרשל, המציא טלסקופ שאיפשר לו לראות את את שדותיו המוריקים ואת חופיו הקסומים של הירח, שבהם חיים בשלווה, בין השאר, חדי קרן וחייזרים אנושיים עם כנפיים. בפתיח נכתב כי התגלית פורסמה בכתב עת מדעי אמין, שבאותה תקופה כבר לא היה פעיל.

המאמרים נהפכו לוויראלים במונחים של המאה ה-19, ופורסמו בעיתונים שונים. רק מאוחר יותר התברר כי הדברים לא קרו מעולם, וכי להרשל לא היה כלל קשר למתיחה. הכתבות יוחסו לאחד הכתבים בעיתון, שטען שניסה לבקר את הממסד המדעי - אך ייתכן שפשוט רצה להגדיל את התפוצה.

שערוריית החיים על הירח לא היתה, כמובן, השערוריה המדעית הראשונה או האחרונה. קל להבין כיצד מתיחה כזאת הפילה בפח במאה ה-19 אפילו את תושבי ניו יורק הביקורתיים, כאשר העיתונות היתה מקור המידע העיקרי. אבל גם כיום בעידן האינטרנט, דברים כאלה קורים כל הזמן.

כך למשל, ב-12 השנים האחרונות מופצת מדי שנה מתיחה המדווחת בצורה מפורטת ומלאה בהסברים שנשמעים מדעיים, על תופעה אסטרונומית ייחודית: מי שיביט בשמיים באחד מלילות הקיץ יוכל לראות את כוכב הלכת מאדים בגודל של הירח שלצדו, וכך יתגלה מחזה מרהיב שמזכיר שני ירחים.

אף שהתופעה מעולם לא התרחש ומדענים הפריכו את המתיחה כמה פעמים, היא עדיין מופצת. רק בחודש שעבר נאלצו בנאס"א להודיע כי בניגוד לשמועות, אסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ ב-28 בספטמבר.

מדי כמה שנים, עולם המחקר מתמודד עם שערוריה תורנית - לעתים זה מחקר מפוברק, לעתים מדובר בחוקר שטוען שמצא את תרופת הפלא למחלה חשוכת מרפא או להרזיה ומתגלה כשרלטן, לפעמים אלה הם גילויים מרעישים שמבוססים על רשלנות או מניפולציה. רבות מהשערוריות האלה היו יכולות להימנע - אך התגלו מאוחר מדי, אחרי שנגרמו נזק או מבוכה.

מדוע יש כל כך הרבה שערוריות? קהילת המחקר היא סגורה ומצומצמת, ורוב הסיכויים שרק חוקרים מאותו תחום יוכלו לזהות מחקר שגוי או הונאה. אבל גם שיטת ההערכה, שמבוססת בעיקר על "הערכת עמיתים" ועל ציטוטים, כושלת לפעמים ולא מאפשרת לגלות את המחדלים בזמן.

כתבי העת המדעיים המובילים מציבים אומנם תנאים קשוחים לפרסום, אך גם בהם מתגלות טעויות רבות והם נאלצים לפרסם תיקונים ולחזור בהם ממאמרים לעתים קרובות. כך מגלה גם בלוג מיוחד בשם retraction watch, שמאז 2010 מעדכן אודות הטעיות במחקרים על בסיס יומיומי. לעיתונות, מסתבר, יש תפקיד מפתח ברוב השערוריות האלה: או כפתי שהולך שולל אחר השקרים המחקריים ומפיץ אותם להמונים, או דווקא כמי שחושפים את התרמית ברבים.

איור : דובי קייך

להלן 12 שערוריות מדעיות שהסעירו את האקדמיה ואת העולם כולו:

1784: משיכה חייתית

האם מגנטים יכולים לרפא? במאה ה-18 וה-19 רופאים האמינו שכן. אבי תורת הריפוי במגנטים הוא הרופא הגרמני פרנץ אנטון מסמר, שטען שבתוך בני האדם קיים שדה מגנטי וכי חוסר איזון מגנטי גורם למחלות. הוא קרא לתיאוריה "מגנטיזם חייתי", ובין היתר ערך טיפולים קבוצתיים שבהם החולים הצמידו מתכות לגופם, רקדו במעגלים ושרו. הטיפולים כללו גם שימוש ב"מים מגנטיים", מוטות מגנטיים שהמטופלים החזיקו או שמסמר נופף בהם מולם, ו"עצים מגנטיים".

ב-1784 נאלץ מסמר לעבור לפאריס, שם מצאה ועדה רפואית שאין בסיס לתיאוריה שלו. עם זאת, עבודתו עדיין משפיעה, אף שהשיטה כבר אינה מקובלת על הקהילה המדעית והרפואית. גם היום קיימים מטפלים אלטרנטיביים שמציעים טיפול במגנטים, ולפני כמה שנים נמכרו גם צמידים מגנטיים לטיפול במחלות לב ולשיפור זרימת הדם.

1981: הרווארד נופלת בפח

כיצד ייתכן שאחת האוניברסיטאות המובילות בעולם גילתה באיחור של 14 שנה שאחד מחוקריה הבולטים פיברק עשרות ממחקריו? עולם המחקר עסק רבות בשאלה הזאת בתחילת שנות ה–80, לאחר שהתגלתה הונאת המחקר של ג'ון דארסי.
דארסי היה חוקר מבריק ומבטיח בתחום הקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה של הרווארד ובבתי חולים גדולים בארה"ב, עד שקבוצת חוקרים באוניברסיטה גילתה שזייף נתונים במחקר שעסק בצמצום התקפי לב.

תוך זמן קצר התברר כי דארסי, שקצב העבודה שלו היה מרשים ומחשיד - הוא פירסם כ-100 מאמרים - זייף בסיסי נתונים בעשרות ממחקריו ב-14 השנים שבהן עבד באוניברסיטה. בין היתר, הוא נחשד בכך שזייף תאריכים כדי לקצר תהליכים של חודשים לימים וכי השתמש במידע שגוי. הגילוי עורר ספקות רבים על שיטת הערכת העמיתים הנפוצה בעולם המחקר. דארסי עצמו הודה באי־דיוקים בכמה מחקרים ופוטר, אך עד יום מותו טען כי לא ביצע הונאה.

דניאל צ'צ'יק

1981: הבדיחה שתאיר את כל רמת גן

ב-1981 הצליח דניאל ברמן - שהתברר לאחר מכן כמתחזה שהורשע בפלילים - לשכנע את יעקב מרידור שהמציא שיטה יעילה להפקת אנרגיה בכמות גדולה. מרידור, שהודיע על זה לפני הבחירות לכנסת (והשערוריה התגלתה כשכיהן כשר הכלכלה), תיאר את השיטה כ"מהפכה עולמית" וזכור עד היום כמי שהבטיח "נורה רגילה שתאיר את כל רמת גן".

"עלינו על הדרך לאספקת אנרגיה במחיר נמוך בהרבה מהמחיר כיום. נמצא פתרון לבעיות האנרגיה של ישראל ושל העולם", אמר אז מרידור. הכיסוי התקשורתי המסיבי הביא לבסוף לחשיפת ממציא ההליך. אז התברר כי מדובר באדם שהתחזה בעבר לקצין ולמהנדס ושנגזר עליו מאסר על תנאי תקופה קצרה לפני שפנה למרידור.

כמה שנים לאחר מכן, ב–1989, כינסו שני חוקרים באוניברסיטת יוטה, מרטין פליישמן וסטנלי פונס, מסיבת עיתונאים דרמטית שבה טענו כי פתרו את בעיות האנרגיה בעולם על ידי הליך שנוי במחלוקת שנקרא היתוך קר, שבאמצעותו ניתן להפיק את כמות האנרגיה שמופקת בהיתוך גרעיני בתנאי מעבדה ובטמפרטורות החדר. עד היום אף חוקר לא הצליח לחזור על הצלחת הניסוי שלהם. אף שיש עדיין חוקרים שמאמינים בתהליך, מדובר באחד המקרים המביכים ביותר בעולם המחקר.

1989: מאל קאעידה לבריכה העירונית

ממשלות ברחבי העולם מספקות לתושביהן חומר כימי מסוכן וממכר, חסר צבע וריח, מבלי להזהיר אותם שצריכה רבה שלו וגם גמילה ממנו עלולה לגרום למוות; חומר זה נמצא גם בגשם חומצי, עלול לגרום לחלודה, וכל צריכה שלו עלולה לגרום למתן שתן, הזעה מוגברת, הרגשת נפיחות והקאות - את המידע הזה פירסמה ב-1989 קבוצת סטודנטים בארה"ב, שהזהירה את הציבור מפני שימוש בחומר הנורא דו מימן חד חמצני. "הפסיקו את האימה", נכתב בעלונים המטרידים, "מה שאתם לא יודעים עלול להרוג אתכם".

למעשה, מדובר במונח המדעי למים. קבוצת הסטודנטים סברה שהציבור הרחב לא מודע למונח המדעי, ותיכננה להשתעשע על חשבונו וגם להזהיר משימוש מניפולטיבי במונחים מדעיים. אך המתיחה הצליחה מעל למצופה. היא אפילו שרדה את האינטרנט, ועד היום קיים אתר שבו ניתן למצוא את כל הסכנות הנובעות משימוש בחומר ואת הניסיונות הממשלתיים להסתיר את נזקיו.

מסתבר שהחומר הוא כה אכזרי, שהוא משמש גם בניסויים בבעלי חיים, יצרני נשק ואת אל קאעידה - ומשום מה נפוץ גם בבריכות שחייה ואגמים. ב-2007 חברת פרלמנט ניו זילנדית אף פנתה לשר הבריאות ושאלה מדוע אינו אוסר על השימוש בחומר המסוכן.

1996: מדעי החרטטנות

הז'רגון המדעי מרחיק הרבה אנשים מקריאה והתעמקות במחקרים. אבל לפעמים גם מי שאמורים להבין את השפה הסודית הזאת נופלים בפח.

באמצע שנות ה-90 פירסם כתב העת "סושיאל טקסט" של אוניברסיטת דיוק מאמר של הפיזיקאי אלן סוקול, שנשא את השם הארוך והמורכב "לקראת הרמנוטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית". באותו היום, פירסם סוקול בכתב עת אחר כי מדובר במתיחה אכזרית על עורכי כתב העת, וכי המאמר מורכב מערמת שטויות, ג'יבריש מדעי, טענות מופרכות וגם טעויות חשבוניות, שפורסמו לדעתו רק כי תובלו בז'רגון מדעי שהתאים לעמדות (השמאלניות) של עורכי כתב העת.

המתיחה הביאה לדיונים נוספים על אמינותם של כתבי העת ושיטות ההערכה. עשר שנים לאחר מכן, קבוצה של בוגרי MIT הצליחה לגרום למבוכה גדולה באחד הכנסים המפורסמים בתחום מדעי המחשב הנערך בארה"ב, לאחר שהוזמנו להציג בו מחקר שכתבו ונשלח לעורכי הכנס. לפני הכנס הם הודו כי המחקר כולו נכתב על ידי אלגריתום ממוחשב, ואין בו כלום פרט לבליל של מונחים מדעיים חסרי משמעות - והם שלחו אותו לכנס רק כדי להוכיח את שטחיותו.

1998: ה"ניו יורק טיימס" וקץ האנושות

בשנה שבה יצא לאקרנים שובר הקופות ארמאגדון, שעסק במטאור המאיים לפגוע בכדור הארץ, פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי לפי חישוב שנערך על ידי חוקרים במצפה הכוכבים של הסמיסוניאן, ב–2028 יחלוף אסטרואיד במרחק יריקה מכדור הארץ (30 אלף מייל), וכבדרך אגב "ייתכן שיפגע בכדור הארץ".

כדי להרגיע את הרוחות, בצמוד לתזכורת על היכחדות הדינוזאורים על ידי פגיעת מטאור, צוין בכתבה כי "לא בטוח שהפגיעה תהיה חמורה מספיק כדי למחוק את המין האנושי". העיתון פירט את הנזק שלו צפוי לגרום המטאור - צונאמי, שריפות, סופות אבק, הרס החקלאות ועוד.

הטעות במקרה הזה לא היתה של העיתון, אלא נבעה מחישוב שגוי של החוקרים, שתוקן מאז. כיום טוענים החוקרים כי האסטרואיד יחלוף במרחק בטוח של מאות אלפי מיילים מכדור הארץ, אך הכתבה המקורית עדיין זמינה באתר האינטרנט של העיתון.

1998: הקשר השקרי בין חיסון לאוטיזם

כמעט שני עשורים לאחר שפורסם, המחקר השערורייתי של הרופא הבריטי אנדרו ווייקפילד ממשיך להזיק. המחקר, שפורסם ב-1998, מצא קשר בין החיסון המשולש לתינוקות נגד חצבת, חזרת ואדמת לבין אוטיזם - וגרם לעלייה משמעותית במספר ההורים שמסרבים לחסן את ילדיהם.
זמן קצר אחרי פרסומו טענו חוקרים שלא הצליחו לשחזר את ממצאיו, אך זה לא הפריע לווייקפילד, שבינתיים התגבשה סביבו קהילה של הורים מודאגים. ב–2006, לראשונה מזה שנים ארוכות, מת ילד שלא חוסן נגד חצבת, וייתכן שקיימים מקרים רבים ונוספים ברחבי העולם שלא תועדו.

ב-2004 הוכיח עיתונאי ב"סאנדיי טיימס" כי המחקר הראשוני שפירסם ווייקפליד והשפיע על מיליונים ברחבי העולם, היה מבוסס על בדיקת 12 ילדים בלבד. במהלך התחקיר, העיתונאי הוא יצר קשר עם הורי כל הילדים שהשתתפו בו, וגילה שווייקפילד הציג אותם במחקר בצורה מעוותת ומטעה.

בנוסף, נחשף כי ווייקפלד פעל בניגוד לכללי האתיקה ובניגוד עניינים, וכי שימש במקביל גם כיועץ בתשלום לעורכי דין שייצגו הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים שתבעו את יצרני החיסונים. כמו כן נחשף שבין היתר הוא אסף בדיקות דם של ילדים במסיבת יום ההולדת של בנו, לאחר שהבטיח לחבריו תשלום על הדגימות.
רק ב–2010 נשלל רישיון הרפואה של ווייקפילד, וכתב העת שפירסם את מאמרו המקורי חזר בו מהפרסום. גם היום קיימים הורים שתחת ההנחה המופרכת של וויקפילד בוחרים לא לחסן את ילדיהם, וחושפים אותם ואת סביבתם למחלות קשות.

1999: טי רקס עם נוצות

ב-1999 חשף המגזין "נשיונל גיאוגרפיק" ממצא מדהים. תחת הכותרת "טי רקס עם נוצות?" הציגו עורכי המגזין מאובן שהוברח שנתיים קודם לכן מסין ונראה כמו ציפור פרימיטיבית עם שיניים וזנב ארוך, כמו של דינוזאור. המגזין טען כי זו ההוכחה הראשונה ל"חוליה החסרה בשרשרת ארוכה שמחברת בין דינוזאורים לציפורים".

כלי תקשורת רבים דיווחו על התגלית - אך מיד לאחר הפרסום, החלו חוקרים לפקפק בו. חודשים רבים חלפה עד שעורכי "נשיונל גיאוגרפיק" הודו בטעות. התברר שהם נפלו קורבן לזיוף שהורכב משרידי מאובנים, ככל הנראה על ידי פועל סיני שמכר אותו לאספן אמריקאי תמורת 80 אלף דולר. זאת היתה מכה תדמיתית של ממש למגזין המכובד, שהיתה יכולה להימנע אילו חוקרים בתחום היו בודקים את הממצא לפני הפרסום.

עם זאת, שני המאובנים שהרכיבו את הזיוף היו אמיתיים בעצמם ונהפכו למשמעותיים בחקר הדינוזאורים, ובסין נמצאו בינתיים הוכחות רבות לקיומם של דינוזאורים עם נוצות.
שערורייה דומה התרחשה ב–1912, אז נחשפה בבריטניה גולגולת של אדם מודרני עם לסת שדומה יותר לקוף, ונטען כי מדובר בשלב נוסף בהתפתחות האנושית.

רק 40 שנה מאוחר יותר, ב–1953, התגלה כי מדובר בזיוף שהורכב מגולגולת של אדם ולסת של אורנגאוטן. הזמן שחלף בין הגילוי לבין החשיפה כזיוף והשפעתה האפשרית על חקר האבולוציה הפכה את הגולגולת לאחת המתיחות המדעיות המפורסמות ביותר.

2001: האיש שרימה את כולם

כבר בגיל 31, נהפך יאן הנדריק שון לאחד החוקרים הידועים והפוריים בעולם ואף נחשב למועמד לפרס נובל. אחרי שנחשף כאחד הרמאים הגדולים בעולם, הקהילה המדעית הנבוכה לא הבינה כיצד לא הצליחה לזהות כי מדובר בהונאה שנים כה רבות.

ב-1997, לאחר שקיבל דוקטורט, הועסק שון במעבדות בל, שם פירסם מחקרים בתחום הננו־טכנולוגיה והחל לזכות בתשומת לב עולמית. מחקריו פורסמו בכל כתבי העת המובילים בעולם, בהם Science ו–Nature. קצב העבודה שלו היה מטורף. ב–2000 לבדה פירסם שמונה מאמרים. במקרה אחד פירסם 7 מאמרים בחודש, וב–2001 שמו התפרסם בכתב עת בממוצע מדי שמונה ימים. אחד מכתבי העת המובילים הכתיר את עבודתו כ"פריצת הדרך של השנה". לא רק שהחוקרים בתחומו לא הצליחו לגלות כי מדובר בהטעיה, הוא זכה מהם לשבחים ולפרסים יוקרתיים, וממשלות ברחבי העולם ביזבזו מיליוני דולרים על ניסיון ליישם את תגליותיו בשטח.

כשהחלו להתעורר ספקות, בין היתר לאחר שנחשף כי השתמש באותו גרף עם כותרות אחרות בשני מחקרים שונים, התגלה כי יאן מחק את הקבצים שתעדו את המחקרים שביצע ממחשבו, בטענה שלא היה לו מספיק מקום. לאחר מכן נמצא כי ביצע הטעיות משמעותיות וכי השתמש בכמה ניסויים באותם בסיסי נתונים, ונקבע כי ביצע הטעיה וזיופים בלפחות 16 ממחקריו העיקריים. הוא פוטר ותואר הד"ר שלו נשלל. הוא גרם לנזק כספי גדול, מכיוון שהסתמך על מלגות, וגם לנזק תדמיתי לא מבוטל.

2006: משיח השקר של חולי הסרטן

במשך חמש שנים היה ד"ר אניל פוטי התקווה הגדולה של חולי הסרטן. פוטי, מהגר מהודו שנהפך לכוכב עולה באוניברסיטת דיוק, פירסם מאז 2006 שורה של מחקרים שבהם טען כי פיצח את הנוסחה לטיפול האולטימטיבי בסרטן. מחקריו פורסמו בירחוני המדע המובילים, ותיארו את הצלחת שיטת הטיפול שפיתח - המבוססת על התאמת הטיפול הרפואי המיטבי לכל חולה על סמך הגנום שלו. למעשה, הוא גרם נזק של ממש.

במסגרת ניסוייו, פוטי טיפל בחולי סרטן שכילו את ימיהם האחרונים בטיפולים לא יעילים בתקווה להצלה. לאחר שהתגלתה התרמית, רבים מיורשיהם תבעו אותו ואת אוניברסיטת דיוק. אבל בזמן שחוקרים אחרים החלו להזהיר ממחקריו של פוטי ודיווחו על שגיאות וחשדות לזיופים בתוצאותיהם, אוניברסיטת דיוק גיבתה אותו ואיפשרה לו להמשיך במחקר ובטיפולים וליהנות מתקציבי מחקר גדולים.

רק לאחר שב–2010 עיתונאי חשף כי פוטי זייף את קורות החיים שלו כדי לקבל מימון של מיליוני דולרים למחקריו, הפסיקה דיוק את עבודתו ואת הטיפולים שערך, וביקשה למשוך את המאמרים שפירסם. כיום פוטי עסוק במלחמה על שמו הטוב ובתביעות נגדו.

2011: על ניקיון וגזענות

הידעתם שאכילת בשר גורמת לכם להיות אנוכיים יותר וחברותיים פחות? או שסביבה מלאה באשפה גורמת לאנשים לנטיות גזעניות? כל אלה התגלו על ידי החוקר ההולנדי דיידריק סטייפל, כוכב עולה בעולם המדע, שפירסם עשרות מחקרים מעניינים במיוחד, חלקם בכתבי העת היוקרתיים ביותר. כשהתגלה שזייף נתונים במחקריו הוא הושעה מתפקידו. עד כה התברר כי ביצע הונאה בלא פחות מאשר 66 פרסומים שונים.


2012: חכו עם היין

חובבי יין ברחבי העולם חייבים הרבה למדען דיפאק ד. דאס, שחתום על התגלית פורצת הדרך שיין אדום מכיל מרכיבים שתורמים לבריאות. תגלית זאת הפכה אותו למפורסם וזיכתה אותו במענקי מחקר רבים. במהלך יותר מ–40 שנות עבודתו, הוא התפרסם גם בשל מחקר נוסף על תרומת השום לפעילות תקינה של הלב.

ב–2012 התערערה אמינות מחקריו, לאחר שבאוניברסיטת קונטיקט, שבה עבד כמנהל מכון המחקר לחקר הלב, התקבל טיפ אנונימי מאחד החוקרים שטען להטעיות. ועדה שבדקה את מחקריו מצאה כ–145 מקרים שונים של הונאה, ובהם התבססות על מידע מזויף ומוטעה והעתקה והדבקה ממחקרים קודמים. האוניברסיטה הזהירה כתבי עת רבים שפירסמו את מחקריו של דאס, שבאחד מהם הוא אף שימש עורך, כי קיים חשד לכאורה להונאה, והקפיאה מענקי מחקר שניתנו לו. רבים ממאמריו נמשכו בעקבות התקרית והוא פוטר 2012. דאס טען שעבודתו "היתה מדויקת ב-99%" והגיש תביעת ענק נגד האוניברסיטה בניסיון לשקם את שמו הטוב, אך מת ב–2013 בגיל 67.

דאס עסק בתרומת הרכיב רזברטרול שנמצא בענבים וביין אדום לבריאות, ובמיוחד לצמצום התקפי לב, והפוטנציאל הרפואי של רכיב זה עדיין נחקר. ב–2006 מחקר אחר מצא כי יין אדום תרם להארכת חייהם של עכברי מעבדה שאכלו מזון לא בריא, לעומת עכברים שאכלו מזון דומה אך לא קיבלו יין. עם זאת, ב–2014 פורסם מחקר נוסף שהפריך את הממצאים. המחקר שבוצע במחוז קיאנטי באיטליה, לא מצא קשר בין צריכת יין לצמצום הסיכון להתקף לב או לאריכות ימים.

איגוד רופאי הלב האמריקאי מזהיר משתייה מרובה, וכותב באתרו כי "לא נמצא קשר ישיר בין יין או אלכוהול להפחתת הסיכון להתקף לב ומחלות לב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#