חיים מתרומות? היכונו - העתיד לא הולך להיות קל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים מתרומות? היכונו - העתיד לא הולך להיות קל

הם עושים קניות באיביי, צופים בסדרות מתוצרת חוץ ויש להם חברים בעולם - "האנשים הגלובליים" מתעניינים פחות בצרות מבית ומוכנים לתרום פחות לקהילה ■ עם התקדמות הגלובליזציה, מספרם צפוי רק לגדול

2תגובות

תחום: מדעי המדינה חוקר: ד"ר איתן אדרס מוסד: אוניברסיטת חיפה פורסם: 2015 ,Public Administration Review

"אני אירופאי אמיתי, אזרח העולם", טען כוכב הקולנוע הצרפתי ז'ראר ד'פרדייה, רגע לאחר שוויתר על אזרחותו הצרפתית ושני רגעים לאחר שנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, הודיע על העלאת מסים ניכרת לבעלי הכנסות גבוהות. אדוארדו סברין, שותפו של מארק צוקרברג בפייסבוק, טען שהוא רוצה "לממש את עצמו" בסינגפור, רגע לפני שוויתר על אזרחותו האמריקאית ושני רגעים לפני הנפקת פייסבוק. כנראה שמאחורי ההסברים האמוציונליים של ד'פרדייה וסברין עומדת רציונליות קרה ופשוטה של ה"אדם הגלובלי" במאה ה-21 - גם האזרחות ממוסחרת וכפופה לאינטרסים. 

אלא שבניגוד לשחקני הקולנוע הבינלאומיים ובעלי ההון הללו, רובנו לא לחלוטין רציונלים, ולא מחפשים מקסימום תועלת במינימום עלות. שרי אריסון אולי מגיעה למסקנה שתרומה של מיליון שקל לחברה הישראלית תניב לה יחסי ציבור שתועלתם לא תסולא בפז, אבל הלקוח שתורם 10 שקלים בסופר לבקשת הקופאית בוודאי לא עושה זאת עבור יחסי ציבור - אולי רק בשביל להיראות טוב יותר בעיני העומדים מאחוריו בתור, ואולי כי הוא מאמין במטרה הטובה שלשמה נתרם הכסף. 

עם זאת, מחקר חדש מראה כי לא רק הרצון להיראות טוב בעיני אחרים והמצפון הפנימי משפיעים על ההחלטה לתרום. המחקר של ד"ר איתן אדרס - בהנחיית ד"ר דנה ושדי וד"ר יאיר זלמנוביץ מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שפורסם באחרונה ב-Public Administration Review - מצא גורם משמעותי נוסף שיכול לחזות את נכונותו של אדם לתרום ולשלם מסים: מידת הגלובליזציה שלו. במלים אחרות, עד כמה הוא תופש את עצמו "אזרח העולם" כפי שכינה זאת ד'פרדייה, שמתאפיין באינדיבידואליזם, צרכנות, תפישה קוסמופוליטית וחשיפה לתרבות גלובלית. אדם כזה, כך גילה המחקר, מעדיף להיות "טרמפיסט" במדינתו ולהשאיר את ההנאה שבתרומה לאחרים, או לתרום למטרות מעבר לים. 

המחקר של ד"ר אדרס בדק כ-1,000 משתתפים מארבע מדינות - גרמניה, אוסטרליה, קולומביה וישראל. המשתתפים לקחו חלק בשלושה משחקי החלטה כלכליים ונבחנו על נכונותם לתרום לכלל, לשלם מסים ולתרום לעמותה. במשחק הראשון, שמדמה נכונות לתרום לטובת מוצר ציבורי, כל אחד מהמשתתפים קיבל סכום זהה של כסף - אמיתי לגמרי - ונדרש להחליט כמה מתוך הסכום הוא מוכן לתרום לקבוצה וכמה להשאיר אצלו. הקופה המשותפת הוכפלה על ידי החוקר כדי לתמרץ את המשתתפים לתת כמה שיותר.

סופו של דבר, הקופה הקבוצתית חולקה מחדש בין המשתתפים באופן שווה. הדילמה שעמדה בפני המשתתפים היא אם לשמור על הונם בתקווה שאחרים ייתנו כמה שיותר, או להיות חלק מן המאמץ הקבוצתי ולראות לנגד עיניהם את טובת הכלל. 

במשחק השני, שמדמה תשלום מסים, נדרשו המשתתפים להצהיר על הסכום שצברו ושעליו ישלמו מס. החוקר מסר להם מראש כי ביקורת תתבצע באופן רנדומלי בקרב 5% בלבד מהמשתתפים - ומי שייתפס מרמה יאלץ לשלם מס כפול. 

בשלב השלישי של הניסוי נשאלו המשתתפים אם ירצו לתרום לעמותה לילדים בסיכון את כל הכסף שצברו, חלק ממנו או כלל לא. מי שהצהיר כי הוא מעוניין לתרום את הכסף, תרומתו אכן הועברה לעמותה. "הניסוי הראה כי ככל שאדם רואה את עצמו יותר כ'אזרח העולם', כך הוא נוטה לתרום פחות", הסביר ד"ר אדרס.

לפי המחקר, אנשים מבוגרים יותר מוכנים לתרום יותר. האם זה קשור לכך שהם פחות "גלובליים"?

"כן, זה די ברור שהגיל משפיע על התרומה, אולי כתוצאה מרמת גלובליזיציה נמוכה יותר. המחקר אכן מראה שרמת הגלובליזציה של מבוגרים נמוכה מזאת של צעירים, אך איננו יודעים אם זה נובע מפערים דוריים או מהשלב בחיים. חזרה על מחקר זה בעוד חמש או עשר שנים תוכל אולי לתת מענה לכך".

"אגב, התוצאות מראות גם הבדל מגדרי: נשים שיתפו פעולה יותר מגברים (לא הרבה יותר) במשחק הראשון של איסוף הכסף לקבוצה ובצייתנות לתשלום המסים. בשלב האחרון, של התרומה לעמותה, המגדר לא השפיע על התוצאות".

איך תוצאות המחקר יכולות להסביר את תרומות הענק של אנשים מאוד "גלובליים", כמו וורן באפט, שהודיע כי יתרום 85% מהונו, 30 מיליארד דולר, לקרן של ביל ומלינדה גייטס?

"המחקר עסק באנשים 'רגילים'. השמות שהזכרת הם של אנשים יוצאי דופן, המהווים דוגמאות לתרומות לקהילה שנובעות ממניעים שונים, שחלקם אכן אלטרואיסטים טהורים מתוך רצון לעשות טוב, או שחלקם נובעים גם מהרצון להירשם בדברי ימי ההיסטוריה בצורה ראויה, או להשיג מטרות אחרות ברמה המקומית.

"מכל מקום, התרומות, במיוחד של גייטס ובאפט, מופנות לאוכלוסיות נזקקות בכל רחבי הגלובוס, ולאו דווקא בקהילה המקומית בארה"ב, עובדה העולה בקנה אחד עם תוצאות המחקר".

החוקרים טוענים כי רמת הגלובליזציה של היחיד משפיעה על פעולותיו, בלי קשר לרמת הגלובליזציה של המדינה. בישראל, שבה אפשר למצוא מוחות בורחים, עשירים שתופסים מחסה במקלטי מס ולצדם ישראלים פטריוטים, הגלובליזציה ברמת המדינה היא ממוצעת פחות או יותר, לפי המחקר שבדק את המצב בארבע מדינות.

אין הדבר שונה ממה שקורה במקומות אחרים בעולם. איש עסקים באתונה, למשל, לא מחפש הזדמנויות עסקיות ביוון בלבד אלא בכל אירופה והעולם, וכנראה שכך גם בתחומים נוספים בחייו. לעומתו, איכר יווני, שכיום מקבל מכסות יצוא מפקידים בבריסל, ישמח להסביר לכם שאין כמו הבית. אם עד לפני עשור הוא שנא את השלטון המקומי, כיום הוא מתעב גוף גדול ומרוחק בהרבה - האיחוד האירופי. חוקרים קוראים לזה "גלוקליזציה" - ככל שהגלובליזציה גוברת, כך גוברת גם הפטריוטיות המקומית, שלעתים מלווה בשנאה כלפי מוסדות בינלאומיים וכלפי זרים בכלל.

כך שלפעמים, וכיום יותר ויותר, לישראלי שסולד מהשפעתה של הפוליטיקה העולמית על המנהיגים המקומיים יש מכנה משותף עם היווני שמאחל לפרישת מדינתו מהאיחוד, יותר מהמשותף עם הישראלי שגר כמה רחובות ממנו. גם לישראלי שרואה את עצמו כחלק מהקהילה הבינלאומית יש מכנה משותף רחב עם האזרח הממוצע בברלין או בסידני - שניהם מעדיפים לשלם פחות מסים ולתרום פחות למדינתם. זהו כנראה משחק סכום אפס: ככל שתהיו מוכנים יותר לתרום למטרה מקומית, כך תהיו מוכנים פחות לתרום למטרה עולמית, ולהיפך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#