באוצר מודאגים מהצניחה ביצוא ובהשקעות - אלה הצעדים המתוכננים

משרד האוצר עידכן את תחזיותיו ל–2015–2016 על בסיס נתוני הצמיחה המדאיגים שפירסמה הלמ"ס ■ לדברי בכירים במשרד, השכר ימשיך לטפס ותחזית ההכנסות ממסים תעלה ב–2015 ו–2016

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

הממשלה תקיים מחר (א') דיון על מצב המשק, שבמסגרתו יציגו שר האוצר משה כחלון, מנכ"ל המשרד שי באב"ד ובכירים נוספים במשרד את התחזיות המעודכנות של האוצר ל–2015 ו–2016. בדיון תשתתף גם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג.

לפני כחודש פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) תוצאות ראשונות על מצב המשק במחצית הראשונה של 2015 וברבעון השני של 2015. התוצאות היו רעות מאוד - צמיחה של 2.6% בלבד במחצית הראשונה וצמיחה של 0.3% בלבד ברבעון השני (כל המספרים במונחים שנתיים).

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד (מימין) ושר האוצר, משה כחלוןצילום: מיכל פתאל

באוצר ובבנק ישראל העריכו כי לאחר שבלמ"ס יצטברו נתונים נוספים, התוצאות המעודכנות על מצב המשק בתחילת 2015 יהיו טובות בהרבה, וגם האנליסטים הכלכליים הסכימו. איש לא ציפה כי הן יהיו גרועות יותר, ואולם ביום חמישי האחרון פירסמה הלמ"ס את הנתונים המעודכנים - והתברר כי הצמיחה בפועל במחצית הראשונה של 2015 היתה רק 2.5% וכי הצמיחה ברבעון השני של השנה היתה 0.1% בלבד.

נתוני הצמיחה תפסו את הכותרות בדיווחי התקשורת, אבל מי שהסתכל על התמונה המלאה של המשק ברבעון השני של 2015 ראה שהמצב מדאיג מאוד - הרבה מאוד מינוסים, במשק שרק לפני שנה ראה פלוסים גבוהים.

ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ירדה ברבעון השני של השנה ב–1.2%, צריכת מוצרים בני קיימא לנפש ירדה ב–16.4% (לאחר שירדה ב–12.1% ברבעון הקודם), ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב–0.4% בלבד (בדומה לרבעון הקודם) וההשקעה בנכסים קבועים ירדה ב–3.4% (לאחר ירידה של 8.5%) ההשקעה בענפי המשק ירדה בצורה חדה עוד יותר - 7% (לאחר ירידה של 14.7%, כך שמדובר בהתמתנות של הירידה). יצוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני ב–10.6%, בדיוק כמו הירידה ברבעון הראשון של השנה.

התוצאות של שניים מקטרי המשק החשובים ביותר - יצוא הסחורות והשירותים וההשקעה בנכסים קבועים - רעות מאוד בשני הרבעונים האחרונים. בעקבות הנתונים הראשונים שפירסמה הלמ"ס לפני כחודש הקים כחלון צוות עבודה בכיר בראשות באב"ד לטיפול בהאטה המסתמנת במשק ובחיפוש דרכים להחזרת המשק למסלול של צמיחה בת קיימא.

כחלון ישב בשבועיים האחרונים בשלוש ישיבות של הצוות, שמע והשמיע. ההנחיות שלו היו חד־משמעיות: לשמור שהחוב הממשלתי לא יעלה, ואם אפשר לפעול להורידו כדי שיחס החוב־תוצר של ישראל ימשיך לרדת בד בבד עם הגדלת הצמיחה. באב"ד הקפיד לקיים בשבועות האחרונים ישיבות עבודה קבועות ותכופות עם בכירי האוצר - ראש אגף התקציבים, אמיר לוי; החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו; הכלכלן הראשי של המשרד, יואל נוה; והיועץ המשפטי של המשרד, יואל בריס.

הצוות של באב"ד מצא כי ב–2015, לצד האינדיקטורים המאוד לא מחמיאים של הלמ"ס, נרשמה עלייה גדולה בהכנסות המדינה ממסים, מעבר להערכות המוקדמות של האוצר. מנכ"ל האוצר לא התבסס רק על התחזיות של נוה ולוי, אלא גם נפגש עם שורה של אישים במשק.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

באב"ד נעזר גם בנתונים של אבישר כהן, סגן בכיר לחשבת הכללית וראש היחידה למידע ניהולי באגף החשבת, שאחראי על ביצוע תקציב המדינה. לדברי באב"ד, כהן הוא אנציקלופדיה מהלכת לנושאי תקציב. לכהן נקודת מבט אחרת ואופטימית יותר על העודפים בתקציב, שלפיה הסיבות לנתוני הגבייה הטובים הן העמקת הגבייה, עליות השכר (3% ב–2015 הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי), המלחמה בהון השחור ונתוני הנדל"ן הטובים.

לפי הערכות, הגבייה המרשימה בענף הנדל"ן תימשך גם ב–2016, עקב שיווקי הקרקעות האגרסיביים של המדינה.

1.5 מיליארד שקל מעודפי גביית המסים השנה יועברו לקרן מס רכוש למימון נזקי מלחמה במגזר האזרחי. המצב הרגיל הוא שבקרן מוחזק סכום של בין 7 ל–7.5 מיליארד שקל. בשל מבצע צוק איתן ירדו היתרות בקרן ב–2–2.5 מיליארד שקל, כך שהעברת 1.5 מיליארד שקל תסייע בשיקום מצבת הכספים בקרן.

האוצר מיהר להגיב

ביום חמישי האחרון, שעות ספורות לאחר הפרסום של עדכון נתוני הלמ"ס לרבעון השני של 2015, הפתיע האוצר כשפירסם עדכון של יעדי המשרד 
ל–2015–2016. העדכון תוכנן, גובש ונחתם על ידי שר האוצר, ועמד מאחוריו הצוות של באב"ד. העדכון ייצא מחר לשרי הממשלה בישיבת הממשלה, והוצג במהלך השבוע לנגידה פלוג עוד לפני שפורסם לציבור. הנגידה הביעה את דעתה בפני ראשי האוצר, והיא אמורה להשתתף בישיבת הממשלה מחר, ולהציג את עמדת בנק ישראל בנוגע למצב המשק וביחס לשינויים שביצע האוצר ביעדיו.

האוצר הפתיע ביום חמישי משתי סיבות: ראשית כי הוא לא נוהג לעדכן יעדים במהלך השנה, ושנית מכיוון שרק לפני כחודש וחצי אותם נתונים ממש שימשו בסיס לתקציב המדינה ל–2015–2016, שאושר בממשלה ובכנסת (בקריאה ראשונה). בחמישי השבוע מתכוון גם בנק ישראל לפרסם יעדים מעודכנים עבור המשק ל–2015–2016, כך שקרוב לוודאי שהפרסום של האוצר בסוף השבוע האחרון גנב לבנק ישראל את ההצגה.

בהתאם לנתונים החדשים של האוצר, המשק יצמח השנה ב–2.6% בלבד, ולא ב–3.1% כפי שנקבע בתחזית הקודמת. ב–2016, המשק יצמח ב–3.1% בלבד, ולא ב–3.3% לפי תחזית הצמיחה הקודמת. מבט על נתוני הצמיחה בשנים האחרונות מצביע על נסיגה של המשק - צמיחה של 5.5% ב–2010, 5% ב–2011, 2.9% ב–2012, 3.3% ב–2013 ו–2.6% ב–2014.

כשקברניטי המשק מדברים על צמיחה גבוהה בת קיימא הם מסתכלים לכיוון ה–5%. כשהם מדברים על צמיחה גבוהה בטווח המיידי, בשנים הקרובות, הם מדברים על צמיחה של 3%–4%. צמיחה גבוהה יותר בשנים הקרובות תגדיל את "עוגת" המשק (משמע, את הכנסות המדינה הכוללות). בעבר נהוג היה לומר כי עוגה גדולה יותר תיטיב עם כל שכבות האוכלוסייה, אך ניסיון השנים האחרונות מראה כי הדיבורים האלה לא היו נכונים - שכן הכסף הגיע לעשירונים העליונים.

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פירסמה השבוע את הדו"ח השנתי שלה על ישראל, והיא צופה כי המשק יצמח השנה ב–2.5% (כמו התחזית המעודכנת של האוצר) ויצמח בשנה הבאה ב–3.3% (גבוה מעט מהתחזית המעודכנת).

השכר צפוי לעלות

לדברי באב"ד, עדכון נתוני האוצר ל–2015–2016 נעשה לאור התפתחויות כלכליות בישראל ובעולם מחד, ולאור הגידול בגביית המסים בחודשים האחרונים מאידך. האוצר מעריך כי מצרפי שוק העבודה צפויים להישאר ברמה קרובה לתעסוקה מלאה, כשהיקף התעסוקה יגדל ב–2.2% ו–1.7% ב–2015–2016 (בהתאמה), ושיעור האבטלה יעמוד בשנים אלו על 5.1%, בהשוואה ל–5.9% ב–2014.

השכר במשק צפוי להמשיך לעלות, ויושפע בין השאר מחידוש הסכמי העבודה במגזר הציבורי ומהעלאת שכר המינימום.

לפי באב"ד, בעקבות הדיונים של הצוות הבכיר באוצר, הוחלט להעלות את תחזיות הכנסות המדינה ממסים הן ב–2015 והן ב–2016. כבר חודשים רבים שבמשק מדברים על יעדי גביית מסים נמוכים במיוחד באוצר.

הסיבה המרכזית להעלאת היעדים היא עלייה בהכנסות ממס הכנסה. העדכון ב–2015 הוא מהכנסה של 266.4 מיליארד שקל להכנסה צפויה של 270.2 מיליארד שקל. יעד גביית המסים ל–2016 הועלה מ–273.3 מיליארד שקל ל–280.7 מיליארד שקל - עלייה של 8.4 מיליארד שקל. התחזיות המעודכנות לא כוללות את השפעות הפחתת המע"מ מ–18% ל–17% והפחתת מס החברות מ–26.5% ל–25%, שנעשו רק לאחרונה.

שומרים על העודפים

הערכות אנשי מקצוע גורסות כי גביית המסים ב–2015 עשויה להיות גדולה מ–275 מיליארד שקל, וכי ב–2016 ההכנסות יהיו קרובות ל–290 מיליארד שקל. עלייה בגבייה ב–2015 תשמש כמובן כבסיס גבוה יותר לגבייה ב–2016. באב"ד מציין כי כל עלייה בגבייה תתקבל בברכה באוצר, ולדבריו כל עלייה שכזו תופנה להורדת גירעון המדינה וכתוצאה מכך להורדת יחס החוב־תוצר. החשש באוצר הוא כי גורמים אינטרסנטיים - כמו משרדי הממשלה או ההסתדרות - ינסו לשים יד על העודפים, אם יהיו.

באב"ד הוסיף כי הגירעון המתוכנן ל–2015–2016 לא ישתנה, ויהיה 2.9% תוצר. לדעתו, בביצוע של 100% בתקציבי כל משרדי הממשלה ב–2015 - וזהו היעד של משרד האוצר - ניתן יהיה לסיים את השנה עם גירעון אף נמוך מ–2.9%, מה שיתרום להורדת יחס החוב־תוצר.

בד בבד עם הדיונים על התקציב, קיים באב"ד בשבועות האחרונים יחד עם בכירי משרדו שלושה־ארבעה דיונים מרוכזים על מנועי הצמיחה במשק, וזאת במטרה להחזיר את כלכלת ישראל למסלול של צמיחה גבוהה יותר ובת קיימא. הדיון האחרון אמור להתקיים מחר, ואז גם אמורים להתפרסם שאר הצעדים לעידוד הצמיחה. חלק מהצעדים כבר פורסמו, ובראשם מהלכים לעידוד היצוא באמצעות קרנות אשראי חדשות וגדולות שיעמדו לרשות העסקים, בניהול החשבת הכללית, כולל קרן אשראי חדש לעידוד ערבויות ביצוע (ערבויות שנדרשות מחברות ישראליות קטנות ובינוניות על ידי קניינים בחו"ל).

באב"ד אומר כי לא רק ישראל סובלת מהאטה בצמיחה, וכי רבות ממדינות העולם המפותח סובלות מאותה בעיה. על בסיס נתוני הלמ"ס, מסקנת האוצר היא כי יש לפעול לעידוד היצוא וההשקעות - שני קטרים של המשק שסובלים לאחרונה מנסיגה בולטת. פעם מגמת היצוא הישראלי תאמה את מגמת היצוא העולמי, אך לאחרונה המגמה הזו נפגעה, בין השאר בשל חוזקו של השקל, כשלים בחוק לעידוד השקעות הון וכשלים אחרים. מטרת האוצר כעת היא לטפל בכל הכשלים הללו, ולהחזיר את הגידול ביצוא לרמה של המדינות המפותחות.

בנושא ההשקעות נרשמה לאחרונה ירידה גדולה, לצד יציאה של השקעות מישראל. האוצר יחדש את הפעלת הקרן למפעלים במצוקה בפריפריה, בדגש על מפעלי תעשייה, מחוללי צמיחה, שמעסיקים עובדים רבים. בנוסף, בכוונת האוצר לתקן את חוק המו"פ ואת הטיפול בקניין הרוחני, כדי שישראל תהנה מהקניין שלה. יתרה מכך, צוות בראשות מנכ"לי משרד ראש הממשלה והאוצר ינסה להתמודד עם בעיות הביורוקרטיה בישראל - שגורמת לעתים לזליגת עסקים לחו"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker