קרן המטבע מזהירה: עליית מחירי הדיור - סכנה חברתית; גדל הפער בין ישראל לארה"ב

קרן המטבע מזהירה: אי השוויון בהכנסות בישראל - מהגבוהים במערב

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק

פריון העבודה בישראל נמוך וצמיחת הפריון נמוכה, מה שמגדיל את הפער בין ישראל לארה"ב לאורך השנים. בנוסף, האי־שוויון בהכנסות בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, כך קובע הדו"ח השנתי של דירקטוריון קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל, שפורסם היום.

הדו"ח הוא חיובי יחסית, אם כי אינו מתעלם משורת כשלים בכלכלה הישראלית ובניהולה של הכלכלה. הדו"ח נכתב לאחר ביקור של משלחת כלכלנים בכירים בקרן המטבע בישראל באחרונה, ופגישות שערכה עם בכירים במשק.

סיכונים מאוזנים

בצד החיובי, מציין הדו"ח כי ביצועי הכלכלה הישראלית טובים, ותחזית הצמיחה גבוהה יחסית. לפי כלכלני הקרן, ישראל נפגעה פחות מהמשבר הכלכלי העולמי ב–2009, והיא מדינה קטנה עם כלכלה פתוחה שמשתלבת יפה בכלכלה הבינלאומית. לפי כלכלני הקרן, לישראל יתרונות בהשוואה בינלאומית בתעשיית ההיי-טק, האחראית ליותר מ-40% מהיצוא התעשייתי שלה.

שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

עוד נכתב בדו"ח כי בשנים האחרונות הואט קצב הצמיחה של המשק הישראלי. לאחר צמיחה של 2.6% ב-2014, מעריכה קרן המטבע הבינלאומית כי המשק יצמח השנה ב-2.5%, בשנה הבאה ב-3.3% ובשנים הבאות סביב 3%, כך שהצמיחה לנפש בשנים הקרובות תהיה כ-1%.

הקרן משבחת את הגידול בתעסוקה, 3.5% לשנה בשנים האחרונות, והירידה המתמשכת בישראל בכל עשרות השנים האחרונות בנתוני האבטלה. להערכת הקרן, האבטלה במשק השנה תהיה נמוכה, 5.3% מכוח העבודה האזרחי ו-5.2% בכל אחת מהשנים 2020-2016.

לפי הקרן, האינפלציה בישראל אמנם שלילית, אך היא אינה משקפת חולשה מקומית אלא השפעה של גורמים חיצוניים זמניים. עוד נכתב כי הסיכונים במשק הישראלי מאוזנים, ושער החליפין הריאלי תואם את היסודות הכלכליים. הקרן מציינת כי הממשלה עמדה ב-2014 ביעד הגירעון, עם גירעון של 2.8% תוצר.

הגירעון הישראלי - גבוה מהמדווח

בצד הביקורתי של הדו"ח, הקרן מציינת כי הממשלה העלתה בתקציב המדינה החדש ל-2015 ול-2016 את הגירעון ל-2.9% מהתמ"ג, בהשוואה ליעדים של 2.5% ו-2% מהתמ"ג בשנים הקודמות. בהערה בסוגריים מצויין בדו"ח כי כאשר ישראל מדברת על גירעון בתקציב של 2.5%, בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים זהו למעשה גירעון גבוה יותר - של 4% תוצר.

לדעת הקרן, רצוי היה שהגירעון בתקציב החדש ל-2016 יהיה נמוך בלפחות 0.5% מ-2.9%, כדי שיחס החוב־תוצר של ישראל ימשיך לרדת. הדו"ח מציין כי יחס החוב־תוצר של ישראל ירד בסוף 2014 ל-67% אחרי שהגיע לשיא של 94% ב-2003, אך הקרן מעלה חשש כי בשל העלאת יעד הגירעון בתקציב ל-2.9% תוצר, הוא יעלה ב-2015 לראשונה מ-2009.

בדו"ח נכתב כי בנק ישראל השאיר את שער הריבית במשק, 0.1%, ללא שינוי באוגוסט כשהאינפלציה צפויה לחזור לטווח היעד של הממשלה (1%-3%) רק בשנה הבאה. עוד נכתב כי אף שהאינפלציה נמצאת כרגע מתחת לתחום היעד שלה, אין צורך בצמצום מוניטרי בשלב זה מאחר שהאינפלציה הנמוכה היא בעיקרה תוצאה של גורמים חיצוניים, וסביר שתהיה זמנית.

חיזוק המסגרת 
לפתרון משברים

"פיקוח צמוד על חשיפת הענף הפיננסי לשוק הדיור יהיה מוצדק"צילום: מוטי מילרוד

בדו"ח קרן המטבע מצויין כי מחירי הדיור ממשיכים לעלות בקצב של כ-4% בשנה, בעיקר בשל מגבלות בהיצע. לדברי הקרן, כדי להילחם בבעיות הדיור הודיעה ממשלת ישראל על שורה של צעדים שמטרתם הגדלת היצע הדירות. צעדים מאקרו־יציבותיים הצליחו להביא להגבלת המינוף של משקי הבית - והאשראי למשקי בית ביחס לתמ"ג הוא כ–40%, נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

הדו"ח מדגיש את הסיכונים החברתיים והפיננסיים שנובעים מהעלייה המתמשכת במחירי הדיור. מצויין בו כי פיקוח צמוד על חשיפת הענף הפיננסי לשוק הדיור יהיה מוצדק. ה-IMF ממליצה לישראל להקים ועדה ליציבות פיננסית (FSC), כמקובל בעולם, להגברת תיאום מדיניות הרגולציה בין המגזרים הממשלתיים השונים של המערכת הפיננסית.

לפי הדו"ח, בוועדה צריכים להיפגש נציגי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, האחראית על תחום הביטוח והפנסיה באוצר ומנהל רשות ניירות ערך, כאשר בשגרה צריכה לעמוד בראש הוועדה נגידת בנק ישראל, ובחירום בכיר באוצר. לפי הדו"ח, נציגי שלושת הגופים אכן נפגשים לאחרונה לשיחות עבודה, אולם הפגישות שלהם אינן פורמליות. בנוסף, מציינים בקרן כי נדרש גם אימוץ מהיר של תיקון פקודת הבנקאות לחיזוק המסגרת לפתרון משברים.

מחויבות לפרויקטים ארוכי טווח

הדו"ח מציין כי לאור האתגרים של ישראל בטווח הבינוני לצמיחה ולמיגור העוני, הממשלה החדשה נתנה עדיפות להגדלת התחרות בענפים מסוימים ולשילוב של האוכלוסייה הערבית והחרדית בצורה טובה יותר בשוק העבודה - שתי אוכלוסיות שרמת ההשכלה שלהן נמוכה.

לדעת מחברי הדו"ח, עיקר האתגרים של ישראל בתחום המדיניות נוגעים לאכיפה מחדש של היסודות לצמיחה בת קיימא ומקיפה על ידי חיזוק מחסומים פיסקליים, הקלה בתחום הסיכונים בשוק הדיור, הגדלת הפריון בעבודה והקטנת האי־שוויון בהכנסות.

קרן המטבע מדגישה את חשיבות החיזוק של המסגרת הפיסקלית. רוב הדירקטורים של ה–IMF ציינו כי ייצוב תקציבי המתואם עם החוק להפחתת הגירעון נחוץ כדי להביא להורדת יחס החוב־תוצר ולהרחבת הגמישות הפיסקלית.

עם זאת, חלק מהדירקטורים טענו כי יש צורך בתיקונים פיסקליים על ידי הגדלת תקציבים לתחומים שאינם מתוקצבים נכון. על מנת להגיע ליעד הגירעון, הדירקטורים סבורים שהרשויות בישראל צריכות לשקול צעדים מעורבים, הכוללים טיפול בצד ההכנסות ובצד ההוצאות, ומדגישים את החשיבות של שמירת מחויבות לפרויקטים ארוכי טווח.

הבנקאות בישראל - לא מספיק יעילה

הדירקטורים של קרן המטבע הבינלאומית מדגישים בדו"ח את החשיבות הרבה שישראל צריכה לייחס להגדלת הפריון בעבודה. הם בירכו על תוכניות הממשלה להגברת התחרות בענפים מסוימים, אך ציינו כי הרפורמות בענף הבנקאות, שאותן מקדם שר האוצר, משה כחלון, צריכות להתחשב גם בשיקולים של יציבות פיננסית, כפי שטוענת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג.

לדבריהם, השוואה בינלאומית מעלה כי התחרות במערכת הבנקאות הישראלית אינה נמוכה מהתחרות במדינות המפותחות בעולם. הדו"ח מציין כי חמשת הבנקים בישראל מנהלים 95% מכל תחום האשראי במדינה, וכי הבנקאות בישראל לא מספיק יעילה.

הדירקטורים הדגישו כי ישראל צריכה לפעול לצמצום פערים בתשתיות, לקידום יוזמות לרפורמות בשוק המוצרים, לשיפור ההשכלה ולהקלות על מגבלות עסקיות. לדבריהם, לצמצום האי־שוויון יידרשו מאמצים מרוכזים מצד גופי הממשלה, בעלי עניין והקהילות עצמן, והשתתפות בעבודה של האוכלוסיות הערבית והחרדית היא חיונית — הן לצורך הפחתת שיעורי העוני והן לצורך הבטחת פוטנציאל הצמיחה הישראלי בטווח הארוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker