בנק ישראל מציע: במקום יבוא פועלים - יבוא חברות בנייה קבלניות

בנק ישראל מעריך כי הכנסת חברות קבלניות יעילות מחו"ל תיצור את התשתית להתפתחות הבנייה המתועשת בישראל

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, טוען כבר שנים כי ענף הבנייה הישראלי מפגר. אקשטיין ערך השוואות שהראו כי הפריון של ענף הבנייה נמוך בהרבה מזה של ענפי תעשייה אחרים בישראל, ומפגר במידה ניכרת אחרי הפריון של ענפי הבנייה במדינות מפותחות. טענה זו אינה דורשת הוכחה מסובכת: משך הזמן לבניית דירה בישראל הוא 23–27 חודשים — כפול מהזמן המקובל באירופה.

המרתק בפרשנות של אקשטיין הוא הניתוח ההיסטורי. אקשטיין מראה כיצד בשנות ה–60 הפריון והשכר בענף הבנייה היו גבוהים מהממוצע בישראל. זהו ממצא לא מפתיע — בדרך כלל ענף הבנייה נחשב לזה שמשלם את השכר הגבוה ביותר לעובדים לא משכילים. הוא גם מראה כיצד נהפך ענף הבנייה למפגר בפריון ובשכר המשולם בו, וגם מתי בדיוק זה קרה — 1967, השנה של מלחמת ששת הימים, שבה נפתחו השערים ליבוא עובדים פלסטינים זולים.

מ–1967 ועד היום התמכר ענף הבנייה בישראל לעבודה זולה — קודם פלסטינים, אחר כך רומנים וסינים — והדבר גרם לכך שהוא נותר ענף פרמיטיבי בשיטות העבודה שלו. בשעה שבכל המדינות המפותחות המחסור בידיים עובדות אילץ את הענף לעבור לבנייה מתועשת, בישראל עדיין בונים בשיטות מיושנות.

הממצאים של אקשטיין שיכנעו את כלכלני בנק ישראל, וגם את משרד האוצר, שיש להפעיל לחץ על הקבלנים להשתפר ולהתייעל, בין השאר באמצעות הטלת הגבלות על יבוא עובדים זרים לבניין. לאור זאת הציע בנק ישראל לפני כמה חודשים למשרדי השיכון והאוצר דרך לקיצור משך הבנייה הארוך בישראל. במקום לייבא עוד עובדים סינים, ובכך רק להחריף את ההתמכרות לעבודה הזולה שהיא מקור לפריון הנמוך ולהתארכות משך הבנייה בישראל, הציע הבנק להביא לישראל חברות קבלניות מחו"ל.

הכוונה היא שהחברות הללו יבואו לבנות בישראל עם העובדים שלהן ועם שיטות הבנייה המתועשות שלהן. להבדיל מיבוא עובדים סינים, שרק ינציח את שיטות הבנייה המפגרות בישראל, בדרך זו יובאו לישראל שיטות הבנייה המתקדמות ביותר. יש לכך שני יתרונות מרכזיים. ראשית, נצליח להוזיל ולזרז את משך הבנייה — בדיוק המטרה שמטה הדיור של שר האוצר, משה כחלון, רוצה להשיג. שנית, נחשוף את הקבלנים הישראלים לתחרות ונאלץ אותם להתמודד במכרזים מול חברות בנייה מתקדמות, מה שיאלץ גם את הקבלנים בישראל להתחרות ולהשתפר.

בנק ישראל מעריך כי הכנסת חברות קבלניות יעילות מחו"ל תיצור את התשתית להתפתחות הבנייה המתועשת בישראל — יצרנים ישראלים העוסקים בייצור לבנייה מתועשת, דוגמת איטונג, ייהנו מביקוש גובר למוצריהם, והדבר יעודד תעסוקה במפעלים המייצרים לבנייה מתועשת וגם יגדיל את ההיצע המוצרים המתועשים.

ההצעה של בנק ישראל הועלתה לפני כמה שבועות בפני משרדי הבינוי והאוצר. משרד הכלכלה דחה אותה בטענה שהיא שוב תכניס לישראל עובדים זרים (הגם שמדובר במספר קטן של עובדים זרים — חברות הבנייה המתועשות מעסיקות הרבה פחות עובדים). לעומת זאת, משרד הפנים (רשות ההגירה) חשב שמדובר בהצעה מעניינת, ובוודאי עדיפה על החלופה של חידוש יבוא עובדי הבניין מסין.

עמדת רשות ההגירה ומשרד הכלכלה נשלחו למטה הדיור במשרד האוצר, בראשות אביגדור יצחקי, רק לפני שבוע. מה רבה היתה ההפתעה, לכן, שבהצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה הובאה דווקא החלופה העדיפה פחות בכל מקרה — זו של חידוש יבוא העובדים הסינים, ולא זו של יבוא חברות קבלניות מחו"ל.

באוצר לא מכחישים כי החלופה של בנק ישראל נדחתה בשל התנגדות עזה של הקבלנים, שחששו (בצדק) לפגיעה בעסקיהם, ולפגיעה בתעסוקה בענף הבנייה. מתברר שהפגיעה בתעסוקה עקב יבוא עובדים זרים סינים, שהרווחים מהעסקתם זורמים לכיס הקבלנים (ולכיס תאגידי כוח האדם, שמייבאים את העובדים הזרים), לא מטרידה את האוצר. לעומת זאת הפגיעה בתעסוקה עקב הכנסת תחרות לקבלנים ומשחיקת רווחי הקבלנים, מטרידה את האוצר מאוד.

הדאגה של האוצר לרווחי הקבלנים מנוגדת להערכת בנק ישראל, כי הפגיעה בתעסוקה באמצעות יבוא חברות קבלניות תהיה קטנה בלבד בטווח המיידי. ההערכה היא שבטווח הארוך, השיפור בפריון של ענף הבנייה עקב החשיפה ליבוא לא רק שלא תפגע בעבודה בענף הבנייה, אלא תועיל לה — פריון גבוה מאפשר לשלם שכר גבוה, מה שצפוי לאושש את תעסוקת הישראלים בענף הבנייה.

על אף הטיעונים של בנק ישראל, נראה שמשרד האוצר קשוב יותר דווקא לטיעונים של הקבלנים.

מירב ארלוזורוב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker