הודעת הוואטסאפ שמשגעת את המדינה: כמה כסף תקבלו מהבנקים בפרשת העמלות

בהודעה נכתב כי הסכום שזכאים הלקוחות לקבל הוא 2,500 שקל ■ ואולם מבדיקת TheMarker עולה כי הסכום אינו נכון - וללקוחות נותרו עוד 9 ימים לדרוש מהבנקים פיצוי של כמה שקלים בלבד

סיון איזסקו

הודעת וואטסאפ ששוגרה אתמול למאות אלפי ישראלים על החזר שהם צפויים לקבל מהבנקים עוררה סערה. ההודעה בישרה על פיצוי כספי משמעותי שצפויים לקבל לקוחות הבנקים על סמך הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בגין תיאום עמלות. 

ההסדר אמנם אמיתי, אך הסכום שנכתב בהודעה, 2,500 שקל, אינו נכון, וצפוי להסתכם בכמה שקלים בודדים לכל לקוח.

רונית קןצילום: תומר אפלבאום

בסוף חודש מאי 2015 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר פשרה בתביעות הענק שהוגשו נגד הבנקים בטענה כי חמשת הבנקים הגדולים תיאמו ביניהם עמלות - טענה שהתובעים התקשו להוכיח. לפי ההסדר הבנקים יפצו את הלקוחות בסכום של 35 מיליון שקל - אך מכיוון שמדובר בקבוצה גדולה שעל הבנקים לפצות - הפיצוי יסתכם כאמור בשקלים בודדים לכל לקוח. המועד האחרון להגשת הבקשה לקבלת פיצוי הוא 13.9.15 - כלומר נותרו עוד 9 ימים.

בהסדר הפשרה נקבע שהבנקים יפצו כל אדם או תאגיד שניהל חשבון בנק בבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי, טפחות והבינלאומי בתקופה שבין 1.1.1990 לבין 30.6.2008. מי שמחזיק באותו חשבון הבנק מאז ועד היום יקבל את הפיצוי באופן אוטומטי לחשבון הבנק שלו, ואולם מי שהחליף מאז חשבון בנק נדרש להיכנס לאתר האינטרנט של הבנק ולמלא את ההצהרה כי החזיק חשבון באותו הבנק, כמו למשל בדוגמה הזאת באתר בנק הפועלים.

לקוח שסגר מאז את חשבון הבנק ולא שמר תדפיס חשבון, יידרש לחתום על ההצהרה בפני עורך דין - פעולה שבוודאי לא מצדיקה את עצמה כאשר מדובר כאמור בפיצוי בסך שקלים בודדים לכל לקוח.

הסדר הפשרה שאושר בבית המשפט המחוזי בסוף חודש מאי הביא לסיומה את אחת הפרשיות הגדולות שהסעירו את המערכת הבנקאית בשנת 2009 כשהממונה על הגבלים עסקיים רונית קן קבעה כי הבנקים העבירו ביניהם מידע לגבי עמלות, באופן שאיפשר להם להתאים את מחיר העמלות שגבו מהציבור. הממונה קבעה זאת לאחר חקירה מורכבת שנמשכה שנים, שבמהלכה חוקרי הרשות השיגו מסמכים המתעדים את החלפת המידע בין הבנקים.

צילום: דודו בכר

ואולם הבנקים עירערו על קביעתה של קן לבית הדין להגבלים עסקיים, ולאחר שנים של התדיינויות, הממונה על ההגבלים פרופ' דיויד גילה התקשה לעמוד מאחורי קביעתה של קן ועל כן תמך בהגעה להסדר פרשה, שבמסגרתו הבנקים ישיבו לציבור סכום של 70 מיליון שקל - העיצום המרבי שבסמכותו של הממונה של הממונה להטיל בהליך מינהלי. הסדר פשרה אחד כאמור כבר נחתם על מחצית מהסכום, ואילו בתיק האחר טרם הושגה פשרה.

בפסק הדין, שבו אושר הסכם הפשרה כתב השופט אליהו בכר כי "נקודת המוצא העיקרית להליך זה היוותה עובדה ולפיה הממונה הוציא לאור את קביעתו בעניין היות העברת מידע הנוגע לעמלות בגדר הסדר כובל בין הבנקים. קביעה זו היוותה קרן יסוד מוצקה לתובענות הייצוגיות. מרגע ביטולה של קביעה זו במסגרת פסק דינו של ביה"ד להגבלים עסקיים, מתאריך 15.6.14, נותרה כמות מועטה ולא בולטת של ראיות בתיק. במצב דברים זה, הסיכוי לקבל את הבקשה ובעקבותיה התובענה כייצוגית, הפך להיות סיכוי נמוך ביותר. מעבר לזאת אין לשכוח, כי בקביעת הממונה לא היתה כל טענה לפיה הבנקים תאמו ביניהם מחירי העמלות, אלא הקביעה היתה שהמידע שהועבר ביניהם סייע להם ביישור קו וביישום אסטרטגיות העמלות היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל, פרקטיקה העלולה להוות הפרה של החוק, אך בוודאי חומרתה פחותה מפרקטיקה של תיאור מחירים".

עוד כתב השופט בכר בפסק הדין כי  "ללא הסדר אליו הגיע הממונה עם הבנקים, היה קושי גם לממונה לעמוד מאחורי קביעתו לאור העררים שהוגשו". בהמשך פסק הדין כתב כי "קיים קושי לא מבוטל בהוכחת התובענות הייצוגיות" וכי "הסכומים המוצעים כחלק מהפשרה הינם כאמור סכומים שלא בהכרח היו משתלמים ללקוחות הבנקים, לו ההליך היה נמשך עד תומו".

עורכי הדין של התובעים ייהנו משכר טרחה נאה. עורך הדין רם דקל אשר ייצג את אחד התובעים יקבל 3.3 מיליון שקל, עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש אשר ייצגו את התובעים נעם לוי ואת אסף ישפה יקבלו כ-1.4 מיליון שקל ועורכי הדין רם גורודיסקי ואמיר ישראלי אשר ייצגו את התובעת מרים קוסטרינסקי יקבלו 1.3 מיליון שקל. כל אחד מארבעת התובעים המייצגים יקבל 50 אלף שקל. כל הסכומים האלה ניתנים מעבר לסכום של ה-35 מיליון שקל אשר הועבר לחברי הקבוצה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker