בנק ישראל התנגד להפחתת המע"מ ל-17% ב-1 באוקטובר; מס החברות יירד ל-25% בינואר 2016

כחלון על הפחתות המסים: "אם זה לא יילך, נבצע תיקון" ■ נגידת בנק ישראל: "בלתי זהיר להתייחס לעודפי הגביה שנרשמו בחודשים האחרונים כאל התפתחות מתמשכת"

מוטי בסוק
מוטי בסוק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון הודיעו הערב (ה') במסיבת עיתונאים על הורדת המע"מ מ-18.0% ל-17.0% ועל הורדת מס החברות מ-26.5% ל-25.0%, במטרה להאיץ את הצמיחה במשק. המע"מ יירד ל-17% ב-1 באוקטובר 2015 ומס החברות יירד ל-25% החל ב-1 בינואר 2016.

הורדת המסים התאפשרה בשל הצטברות עודפים גדולים בקופת המדינה מגביית מסים, בהשוואה ליעד הגביה של הממשלה ומשרד האוצר. הצטברות העודפים הואצה בחודשים יולי ואוגוסט. הערכה היא כי בכל 2015 יהיו למדינה עודפי גביה של יותר מ-10 מיליארד שקל בהשוואה לתחזיות המוקדמות.

משה כחלוןצילום: רויטרס

מסיבת העיתונאים כונסה בהתראה קצרה ונכחו בה עיתונאים מעטים. ראש הממשלה דיבר במסיבת העיתונאים אל אזרחי ישראל, כאילו מדובר באסיפת בחירות, ולא אל הנוכחים באירוע. בסיום מסיבת העיתונאים לא ניתנה אפשרות להצגת שאלות. נכחו במסיבת העיתונאים מרבית בכירי האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

היוזמה להפחתת המע"מ ומס החברות היתה של שר האוצר כחלון. משמעות הפחתת המע"מ באחוז לקופת המדינה היא הפסד הכנסות של כ-5 מיליארד שקל בשנה. משמעות ההפחתה של מס החברות ב-1.5% לקופת המדינה כמיליארד שקל בשנה.

רה"מ נתניהו טען בתחילת דבריו, כי במשק צומח המסים נמוכים וכי כאשר המסים גבוהים המשק לא צומח, משום שאין לאזרחים מוטיווציה לעבוד. לדבריו, "החלטתי יחד עם שר האוצר כחלון להוריד את המע"מ ואת מס החברות כי הצטברו בקופת המדינה עודפים בגובה של מיליארדי שקלים רבים. אזרחי ישראל יידעו להוציא את הכסף שיהיה עתה בידיהם טוב יותר מאשר המדינה היתה עושה בכסף זה למענם, לו היה נשאר בידיה".

בנימין נתניהו ומשה כחלוןצילום: רויטרס

רה"מ הדגיש כי הורדת המסים תשמש כמנוע צמיחה למשק הישראלי, בתקופה של האטה בכלכלה העולמית והאטה בכלכלה המקומית.

שר האוצר כחלון ציין כי בחודשים האחרונים הצטברו באוצר עודפי גביה של מיליארדי שקלים. הם הגיעו מאזרחי המדינה ועתה יוחזרו לאזרחי המדינה. אם בתחילת 2016 יהיו עודפי גביה נוספים, הם שוב יוחזרו לציבור באמצעות הפחתת מסים. מאידך גיסא, הזהיר כחלון, "אם חלילה תהיה האטה במשק וירידה בגביית המסים, נצטרך לבצע תיקון ולהעלות מסים". הוא העריך כי הורדת המע"מ ומס החברות תאיץ את הצמיחה במשק. שר האוצר הדגיש כי בשנים האחרונות המע"מ רק עלה, ועכשיו לראשונה הוא יורד.

כחלון ציין בסיפוק כי אתמול העבירה הממשלה בכנסת את תקציב המדינה ל-2015/16 בקריאה ראשונה, וכי בתקציב החדש יש תוספת של כ-15 מיליארד שקל למשרדים החברתיים ומצד שני - אין בו גזירות.

קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

הנגידה, קרנית פלוג, שלא שותפה בהחלטה על הורדת המסים, מתחה היום ביקורת חריפה על הורדת המע"מ ב-1%. לדבריה, "על רקע אי הבהירות ביחס להתפתחויות הכלכליות בשנה הבאה, הפחתת המע"מ באחוז, שעלותה כ-4.8 מיליארד שקל, עלולה להביא לגידול נוסף בגירעון בשנה הבאה, ולסכן את העמידה ביעד הגירעון של 2.9% (שכשלעצמו יביא לעלייה במשקל החוב בתוצר). כמו כן, הפחתת המע"מ כעת תקשה על העמידה ביעדים הפיסקאליים לשנים הבאות, ואינה מתיישבת עם מדיניות מסים עקבית וכזו המכוונת להשגת יעדים ארוכי טווח".

הנגידה ציינה כי "בחודשים האחרונים ניכר עודף בגביית המסים ביחס לתחזית הגביה. קשה לקבוע בשלב זה אם מדובר בעלייה שצפויה להתמיד, או בגידול שנבע בחלקו מגורמים חד פעמיים, כגון גידול במספר העסקאות בדיור, או עלייה במס רווחי הון בבורסה. בחודשים האחרונים מסתמנת האטה בפעילות הכלכלית, בדגש על ירידה ביצוא ובהשקעות. כמו כן, גברה אי הוודאות ביחס להתפתחויות בכלכלה העולמית על רקע התנודתיות החריפה בשווקים הפיננסיים העולמיים בשבועות האחרונים. אי לכך, יהיה זה בלתי זהיר להתייחס לעודפי הגבייה שנרשמו בחודשים האחרונים כאל התפתחות מתמשכת, ולבסס עליה עדכון כלפי מעלה של תקבולי המסים הצפויים בשנה הבאה. לכן, רצוי בשלב זה להניח שמדובר בעלייה חד פעמית בתקבולים, ונכון יהיה להשתמש בהם להפחתה של החוב הציבורי, שתשלומי הריבית עליו מהווים נטל כבד על ההוצאה הממשלתית".

בהמשך אמרה הנגידה כי החולשה במשק מתמקדת בענפי היצוא וההשקעות, בעוד שהצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב נאה. "לכן, במידה ששוקלים לנקוט בצעדי מדיניות כנגד החולשה המסתמנת, עדיף להפעיל צעדים שיסייעו לענפי היצוא וההשקעות, ולאו דווקא לתמיכה נוספת בצריכה הפרטית".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ