איך זה שבעולם מתפעלים מהישגי ישראל במתמטיקה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך זה שבעולם מתפעלים מהישגי ישראל במתמטיקה?

ישראל מדורגת 40 בעולם בהישגיה במתמטיקה במבחן הבינלאומי פיז"ה - אבל במקום השמיני מבחינת קצב השיפור של הישגיה ■ ובכל זאת, מומחים ישראלים לא הבינו למה מזמינים אותם להסביר כיצד ישראל היא "אחת המדינות שביצעה את השיפור הגדול בהישגיה מאז 2000"

54תגובות

במבחן הבינלאומי פיז"ה, הביצועים של תלמידי ישראל במתמטיקה מדרגים אותנו במקום מביש — 40 בעולם. רק 9.4% מהתלמידים הישראלים לומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד — שיעור נמוך משמעותית מ–16%–30% שלומדים מתמטיקה מוגברת בשאר המדינות המפותחות. בעשור האחרון צנח מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות כמעט ב–30%. הנתונים המבהילים הללו, שעבור מדינת היי־טק הם מבשרי אסון, מסבירים מדוע הזדרז משרד החינוך ופתח את שנת הלימודים החדשה, תשע"ו, בתוכנית חירום לעידוד לימודי מתמטיקה ברמת חמש יחידות.

אלא שכל זה לא מסביר את המבוכה שתקפה את אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, העוסקת בעידוד לימודי המדעים והמתמטיקה, כאשר השתתף בכנס בינלאומי בתחום במוסקווה לפני שנה. אחר כבוד נקרא הורביץ לשולחן הנשיאות, יחד עם נציג מערכת החינוך הפינית המדורגת ראשונה בעולם במבחן פיז"ה ונציג של מערכת החינוך היפנית הנחשבת כבר שנים אחת הטובות בעולם, כדי להציג את הישגיה של ישראל בתחום לימודי המתמטיקה.

ששון תירם

30 מיליארד שקל

המבוכה לא היתה רק מנת חלקו של הורביץ. גם פרופ' מיכל בלר, לשעבר ראש הרשות למדידה והערכה של משרד החינוך, נחשפה לפני שנה למבוכה דומה, כשרואיינה לאתר האינטרנט האפינגטון פוסט אודות הישגיה של מדינת ישראל בתחום החינוך. "What Israel Did", היתה כותרת המאמר, ובו נדרשה בלר — מומחית בעלת שם עולמי למדידת הישגים בחינוך — להסביר כיצד ישראל הצליחה להיות "אחת המדינות שביצעה את השיפור הגדול ביותר בהישגיה במבחני פיז"ה מאז 2000".

אז כן, זאת עובדה. ישראל עדיין מדורגת 40 בעולם בהישגיה במתמטיקה בפיז"ה (40 במדעים, ו–33 בקריאה, אם זה מנחם מישהו) — אבל גם מדורגת במקום השמיני בין 65 מדינות שנבחנות בפיז"ה, מבחינת קצב שיפור הישגיה. אפשר לעקם את האף לגבי הממצא הזה, ולטעון כי מי שנמצא במקום 40 בעולם הרבה יותר קל לו להשתפר לעומת מי שנמצא במקומות הראשונים (פינלנד, הממוקמת ראשונה, למשל, יורדת בקצב הביצועים שלה). הראיה היא שישראל נמצאת בהקשר הזה בחברה לא טובה — עם שיאניות השיפור בפיז"ה נמנות מדינות כמו קטאר, קזחסטאן, אלבניה ורומניה.

ויחד עם זה, אי־אפשר להתעלם מכך שישראל משפרת את ביצועיה במבחני פיז"ה בעקביות, כבר 12 שנים ברציפות. אי־אפשר להתעלם מכך שהשיפור בביצועים ניכר גם בכל המבחנים האחרים: המבחן הבינלאומי למתמטיקה טימס, ומבחן המיצ"ב הישראלי. אי־אפשר להתעלם מכך שבמבחן פיז"ה האחרון, ב–2012, ישראל עשתה קפיצת מדרגה בולטת בשיעור התלמידים המצטיינים שלה (מ–9% לכמעט 13%), ובהקטנת שיעור התלמידים המתקשים (מ–33% ל–23%). השיפור הוא כל כך בולט, עד שבעולם, כאמור, מבקשים ללמוד מישראל מה היא עושה נכון בניהול מערכת החינוך שלה — עד כמה שלאוזניים ישראליות זה יישמע כמעט מצחיק.

בלר, שהיא חוקרת שעוסקת במחקרים כמותיים, התקשתה להשיב לשאלות שהופנו אליה — בהיעדר מחקר מדוקדק שיספק את ההסבר לשיפור המתמשך בביצועים בישראל. עם זאת, היא העריכה שמדובר בשילוב של גורמים, בהם דו"ח ועדת דברת, שפורסם לאחר שישראל נתקלה לראשונה בדירוג הנמוך של תלמידיה במבחני פיזה. חברי הוועדה בחנו את כשלי מערכת החינוך והמליצו כיצד לשפרה, ובהמשך — רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, שיישמו חלק מהמלצות דו"ח דברת.

לאלה צריך להוסיף את המאמץ שהוקדש במשרד החינוך לשיפור תוכניות הלימודי ומערכי הכשרות המורים, וכמובן את תוספת המשאבים האדירה שקיבל משרד החינוך, שפונק בעשור וחצי האחרונים בגידול של 140% בתקציבו — תוספת של 30 מיליארד שקל.

חלק חשוב מהשיפור מורגש בתחום שמשרד החינוך שם עליו את עיקר הדגש כיום — לימודי מתמטיקה ברמה מוגברת של חמש יחידות. לאחר שמונה שנים של נסיגה במספר התלמידים הניגשים לבחינת בגרות מורחבת במתמטיקה, בשנתיים האחרונות חל שיפור קל.

שיפור קל ומעודד במגמת הבריחה

השיפור הוא קל, מכדי שמשרד החינוך יכריז שמדובר בתפנית במגמת הבריחה ממתמטיקה חמש יחידות, ובכל זאת מדובר בשיפור מעודד. זאת ועוד, מחקרים שעשתה קרן טראמפ העידו שמקצוע המתמטיקה ברמת חמש יחידות נתפש בעיני מורים, הורים ותלמידים כמקצוע היוקרתי ביותר בתיכון, וכמקצוע החשוב ביותר בכל הקשור לפתיחת שער למקצועות יוקרתיים בהמשך החיים. כולם רוצים ללמוד וללמד מתמטיקה חמש יחידות — אבל בפועל רק 9,300 תלמידים עשו כן ב–2014.

הסיבה העיקרית היא הרמה הגבוהה של הבחינה — בניגוד לשאר בחינות הבגרות, שההערכה היא שרמתן יורדת והולכת, בחינת הבגרות בחמש יחידות במתמטיקה נהיית קשה עם השנים. הסיבה לכך היא הדרישות של האקדמיה ותעשיית ההיי־טק, וכתוצאה מכך עומס לימודים רב, וגם גישת לימוד נוקשה של המורים. התלמידים מפחדים מהבחינה, ובמידה רבה גם בתי הספר והמורים, שמעדיפים להתמקד בתלמידים החזקים, ולא לטפח תלמידים בינוניים להגיע להישג של חמש יחידות מתמטיקה.

חלק ניכר מהקושי נובע כנראה מהפער העצום בין רמת לימוד המתמטיקה בחטיבת הביניים (רמה כמו של בית ספר יסודי), לבין רמת לימוד מתמטיקה חמש יחידות בתיכון (רמה כמעט אוניברסיטאית) — פער שיוצר זעזוע אצל התלמידים. התוצאה היא נשירה מסיבית של 30% מהתלמידים שמתחילים חמש יחידות בין כיתה י' לכיתה י"ב. גם מחסור במורים, כשדור המורים שעלה מרוסיה נמצא ברובו על סף פרישה, מקשה על שיפור קרנו של מקצוע המתמטיקה.

הבעיות הן קשות במיוחד ביישובי הפריפריה, היכן שאין מספיק מורים ולפעמים גם אין מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתות לימוד — וכך נמנע מתלמידים מוכשרים בפריפריה שער הכניסה לחוגים יוקרתיים באוניברסיטה, ולעיסוקים יוקרתיים בהמשך. כל המחקרים מלמדים על קשר מובהק בין המעמד הסוציו־אקונומי לבין לימודי חמש יחידות מתמטיקה: בבתי ספר חזקים מלמדים יותר, תלמידים שבאים ממשפחות משכילות לומדים יותר, ותלמידים חזקים (ציונים גבוהים יותר בפיזה) נוטים גם ללמוד יותר מתמטיקה חמש יחידות. בכך, לימודי המתמטיקה המוגברת נהפכו בישראל לכלי מרחיב פערים חינוכיים, חברתיים וכלכליים.

משרד החינוך מנסה עכשיו לשנות את התמונה הזאת, באמצעות התוכנית החדשה לעידוד לימודי חמש יחידות במתמטיקה. מדובר בתוכנית שנתית המתוקצבת ב–75 מיליון שקל. תוכנית שנועדה להתגבר על הקשיים של בתי הספר בפריפריה באמצעות מתן תוספת תקציבים לבתי ספר קטנים לפתיחת כיתות קטנות (הרף המינימלי לכיתה הורד מ–15 לשישה תלמידים בלבד), ובאמצעות הגברת השימוש בתיכון וירטואלי — לימודי מתמטיקה מרחוק.

על הקשיים של הגישה השגויה של בתי הספר הגדולים והחזקים יותר מנסה משרד החינוך להתגבר באמצעות תמריצים. המשרד הודיע כי המדד שלפיו נמדדים בתי הספר התיכוניים כיום, מדד כמותי צר המודד רק את שיעור הזכאות לבגרות — ישונה. מעתה, בתי הספר יימדדו גם כמותית על פי שיעור הזכאות לבגרות שלהם, אבל גם איכותית על פי שיעור הניגשים לבחינות ברמה של חמש יחידות, תוך דגש במדידה על בחינת מתמטיקה מורחבת. כדי לסייע בכך, התוכנית מקצה תוספת של 15 אלף שעות לימוד לטיפוח תלמידים מתקשים, כדי למנוע נשירה שלהם לרמות בחינה נמוכות יותר.

המדידה תתחיל כבר בכיתה ח', כדי לעקוב אחר ההכנות שעורכים בתי הספר ברמת לימודי המתמטיקה שלהם כבר בחטיבת הביניים — ובכך לפעול לצמצום הפער ברמת הלימודים כבר משלב חטיבת הביניים. לצד המדדים הכמותי והאיכותי, המדד החדש יכלול גם מרכיב שלישי חשוב — בדיקת שיעור הנשירה מבית הספר, כדי שבתי ספר לא יקדמו את עצמם באמצעות הנשרת תלמידים חלשים.

ולבסוף, משרד החינוך החל במאמצים להכשרה מוגברת של מורים למתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד. כיום, יש על פי הערכות 1,000 מורים, והמשרד מקווה להכפיל את מספרם בתוך חמש שנים — באמצעות גיוס מורים שיעברו הכשרות, ובאמצעות הסבה של היי־טקיסטים מבוגרים להוראה.

על סף שינוי

השיפור הקל במספר התלמידים בשנתיים האחרונות, כמו גם הגידול המשמעותי במספר המורים הנמצאים בשלבי הכשרה, הם מעודדים לגבי הצלחה אפשרית של התוכנית. גם התחושה של הכרה ציבורית גוברת בחשיבות לימודי המתמטיקה: לצד משרד החינוך, ישנה התגייסות של האוניברסיטאות, חברות היי־טק והמגזר השלישי, כדי לחולל מפנה במשבר לימודי המתמטיקה — כל אלה מעודדים לגבי האפשרות שאנחנו נמצאים על סף שינוי.

צריך עוד להמתין ולראות אם השינוי אכן יתחולל. ואולי גם הפעם יהיה זה העולם שיבחין בשינוי הרבה לפנינו.

בשבוע הבא: מה קורה בלימודי הפיזיקה בתיכונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#