בכנסת מודים: הפיקוח על תקציב הביטחון אינו מספיק

מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, שהזמינה ח"כ מרב מיכאלי, קובע כי נתונים שהוגשו לאישור הוועדה לתקציב הביטחון "לא תאמו לחלוטין לתוכניות העבודה של צה"ל", וכי "לעתים הוועדה נדרשת לאשר בדחיפות תוכניות שאושרו, תוך איום שדחייה תגרום מבוכה למדינה"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כח צה"ל בגבול לבנוןצילום: גיל אליהו
צבי זרחיה

מסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף את הבעיות בפיקוח הפרלמנטרי על תקציב הביטחון. על פי המסמך, "פרטי התקציב שהוגשו לאישור הוועדה המשותפת (הוועדה לתקציב הביטחון; צ"ז) לא היו תואמים לחלוטין לתוכניות העבודה של צה"ל, כפי שהוצגה לחברי הוועדה בדיוני התקציב".

כותבי המסמך מוסיפים כי "גם בדו"ח ועדת לוקר ישנה התייחסות לחוסר ההתאמה לעתים בין תוכניות העבודה, לבין מסגרת התקציב - ומצב זה נבע בין היתר מההנחה הסמויה של מערכת הביטחון כי התקציב יגדל במהלך השנה".

פרסום המסמך, שהכין אליעזר שוורץ ממרכז המחקר לבקשתה של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), הוא הפעם הראשונה שבה הכנסת מפרסמת מסמך מפורט על תקציב הביטחון, שנעשה בשיתוף עם ועדת החוץ והביטחון - ועדה חסויה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון.

הוועדה לתקציב הביטחון אחראית לאישור פרטי תקציב הביטחון (בעוד שוועדת הכספים מאשרת רק את המסגרת) ולאישור שינויים שוטפים במשך השנה. לאחר הנחת הצעת תקציב הביטחון על שולחן הוועדה המשותפת, הוועדה מקיימת בה סדרת דיונים, ובוחנת את הצעת התקציב והתאמתה לתוכניות העבודה של גופי צה"ל ומשרד הביטחון.

הפרסום של מרכז המחקר קובע כי עד כה, ספר תקציב הביטחון המוגש לאישור הוועדה לתקציב הביטחון - המכיל את פרטי ההוצאה המתוכננת לשנת התקציב הקרובה - כלל מספר קטן יחסית של תחומי פעולה ותוכניות, ודברי ההסבר בספר היו כלליים למדי ולא התייחסו לשינויים התקציביים בגופי צה"ל, ומשרד הביטחון שנעשו במשך השנים.

ח"כ מרב מיכאלי בדיון הוועדה בכנסתצילום: אמיל סלמן

על פי המסמך, הוועדה לתקציב הביטחון מקדמת מהלך להגברת רמת הפירוט של המידע המוגש לה, "כך שיהיה ניתן להבין בצורה יעילה יותר לאן מופנים המשאבים התקציביים" ולהגביר את יכולת הפיקוח של הוועדה.

במסגרת הדיונים בבקשות לשינויים בתקציב הביטחון, נדרשים נציגי המשרדים - בעיקר משרדי הביטחון והאוצר - להסביר בפני הוועדה המשותפת את הסיבות לשינוי המבוקש ואת השלכותיו. מכיוון שרוב תקציב הביטחון מסווג, המידע נמסר למספר מצומצם של חברי כנסת ואינו זמין לשאר חברי הכנסת ולציבור. נוסף לפיכך, חלק מהשינויים מדווחים לוועדה רק בדיעבד, כפי שקובע החוק. במקרים אלה יכולים חברי הוועדה לבקש הסברים ונתונים נוספים על השינויים שבוצעו, אך אין להם יכולת להשפיע על השינויים.

החלטות להצטיידות בזק בלא פיקוח

במסגרת הממשלה פועל ועדת השרים להצטיידות, המאשרת תוכניות גדולות של מערכת הביטחון לפיתוח או הצטיידות במערכות נשק ובמערכות תומכות לחימה. החלטותיה של ועדת השרים להצטיידות אינן טעונות את אישורה של הכנסת או של ועדה מטעמה.

מרבית החלטותיה של ועדת השרים להצטיידות עוסקות בתהליכי רכש ארוכי טווח ועתירי תקציב. החלטות אלה דורשות לעתים שינויים בתקציב הביטחון - במשך השנה ובמסגרת אישור תקציב הביטחון במסגרת אישור תקציב המדינה. לא אחת הוועדה לתקציב הביטחון נדרשה לאשר שינויים תקציביים בלוח זמנים מהיר, בטענה כי ללא אישור זה לא ייחתם חוזה רכש, ותיגרם מבוכה לראשי משרד הביטחון מול נציגי מדינה זרה, למשל בנושא הצטיידות במטוסי F-35 מארה"ב.

במסמך של מרכז המחקר נקבע כי "מצב דברים שבו הוועדה המשותפת מאשרת את תקציב הביטחון ושינויים בו שמקשיחים במידה רבה את תקציב הביטחון בשנים הבאות, אך אינה מהווה גורם מפקח אפקטיבי מספק על פרויקטי פיתוח והצטיידות - עשוי להצביע על בעייתיות מסוימת". שוורץ מציע לשקול שינויים בתחום זה - ובהם "הגברת השקיפות של ועדת השרים כלפי הועדה המשותפת".

פועלים להקשיח את התנאים לביצוע שינוי

מסקירה השוואתית שערך מרכז המחקר של תקציב הביטחון בישראל מול 12 מדינות עולה כי גם במדינות שבהן קיימת שקיפות גבוהה יחסית במשרדי הממשלה השונים, תקציבי הביטחון הם לרוב חשאיים ואינם שקופים ונגישים לציבור, ואף רמת השקיפות לפרלמנט מצומצמת יחסית. בחלק מהמדינות הדמוקרטיות יש שקיפות מסוימת של תקציבי הביטחון - ובהן ארה"ב, קוסטה ריקה, גרמניה וניו זילנד.

בשנים האחרונות התקבלו החלטות שונות בממשלה ובכנסת במגמה להגביר את שקיפות המידע על תקציב הביטחון למשרד האוצר, לח"כים ולחברי הוועדה לתקציב הביטחון - לרבות חלוקה בין התקציב המסווג לתקציב הלא מסווג, הקשחת התנאים לביצוע שינויים בתקציב, וגיוס כלכלן בעל ניסיון בתקציב הביטחון לסייע לפעילות הוועדה המשותפת.

לאחר פרסום המסמך אמרה מיכאלי כי "המחקר מראה בבירור שהגידול בתקציב משרד הביטחון, גם המתוכנן וגם התקציב בפועל, הוא כחצי מהגידול בתקציבים האזרחיים בשש השנים האחרונות. המסקנה הברורה מהמחקר היא שהגיע הזמן להפסיק את העליהום על תקציב הביטחון ולעבור לדיון ענייני מה הדרך הנכונה ביותר להשתמש בו". מיכאלי הודיעה שתפעל להחיל פיקוח פרלמנטרי על החלטות ועדת השרים להצטיידות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker