רשלנות המדינה בעניין הטבות המס לפריפריה עלולה לעלות מאות מיליוני שקלים

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יוכל להמשיך להגן בבג"ץ על הימנעות הממשלה מקביעת קריטריונים שוויוניים להטבות המס ליישובי הפריפריה - הנאמדות במיליארד שקל ■ בלא עדכון הקריטריונים עשוי בית המשפט להורות על צירוף עשרות יישובים לרשימת הזכאים, מה שיעלה את עלות ההטבה ל-1.5 מיליארד שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כפר ורדיםצילום: ירון קמינסקי

"לא אוכל עוד להגן על עמדות הממשלה בנושא זה בבג"ץ" — כך כתב בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לראש הממשלה ולשר האוצר במכתב חריג בחריפותו, שבו דרש להפסיק את הסחבת הנמשכת זה כעשור בקביעת הקריטריונים להטבות המס ליישובי הפריפריה, שעלותן למדינה נאמדת במיליארד שקל בשנה.

במכתב ששלח לנתניהו ולכחלון מתלונן וינשטיין כי בניגוד להתחייבויות מפורשות של הממשלה לבית המשפט העליון בשנים האחרונות, ובניגוד להחלטת ממשלה שניתנה בתחילת אוגוסט השנה, חוק ההסדרים החדש לא כולל תיקון לפקודת מס הכנסה ואינו קובע קריטריונים ברורים ושוויוניים לרשימת היישובים הזכאים להטבה במס הכנסה.

וינשטיין אינו נמנה עם חסידי חוק ההסדרים, אך לנוכח הסחבת הנמשכת בכל הקשור להטבות המס ליישובים הוא תומך הפעם בחקיקה באמצעות חוק זה. דווקא משרד האוצר, הידוע בתמיכה בזירוז חקיקת מס באמצעות חוק ההסדרים, התנגד הפעם נחרצות לפתרון הבעיה במסגרת זו.

במכתבו מזכיר וינשטיין כי במאי 2012 פסק בית המשפט העליון כי חלקים מפקודת מס ההכנסה לזכאות יישובים להטבות מס אינה חוקית. בית המשפט קבע אז כי חלק מהיישובים הנהנים מהטבות המס נוספו לרשימה ללא קריטריונים ובחקיקה שרירותית ומפלה, וכי אפליית יישובים לא־יהודיים פסולה ולא עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד. פסק הדין מתח ביקורת על התנהלות הממשלה והכנסת בשנים קודמות, כאשר סוגיית האפליה של היישובים הגיעה לבג"ץ.

ראשי היישובים מפעילים לחצים

אף שמדובר בסוגיה בוערת שטרם נמצא לה פתרון, בממשלה אין הסכמה אפילו לגבי עלות ההטבות. לטענת רשות המסים, סך ההטבות הוא כ–850 מיליון שקל, ולפי מינהל הכנסות המדינה מדובר ביותר ממיליארד שקל. גובה ההטבה לאדם עשוי להגיע בחלק מהמקרים לאלפי שקלים בחודש. למרות זאת, עם היישובים הזכאים להטבה נמנים גם יישובים שתושביהם נחשבים למבוססים, ובהם בית הלל, יסוד המעלה, כפר ורדים, שמיר, חוות השקמים של משפחת שרון, מדרשת בן גוריון ויטבתה.

במשרד האוצר בדקו את הנושא והעלו שני פתרונות אפשריים. אם שומרים על הקריטריונים הנוכחיים, יש להוסיף לרשימה — כדי לעמוד בדרישות בית המשפט העליון — עשרות יישובים, מה שיעלה את עלות ההטבה ל–1.5 מיליארד שקל. אגף התקציבים באוצר מתנגד לכך. האפשרות האחרת היא לשמור את מסגרת ההטבה, כ–850 מיליון שקל, ולשם כך יש להקשיח את הקריטריונים ולקצץ כ–180 יישובים מרשימת הזכאים. אלא שזוהי משימה בלתי אפשרית מבחינה פוליטית, בוודאי בממשלה צרה הנשענת על 61 ח"כים.

במשך שנים הפעילו ראשי יישובים לחצים כבדים על הממשלה לצירופם לרשימת היישובים הזכאים להטבות, או כדי למנוע את הוצאתם מן הרשימה. התלות של בכירי הממשלה בראשי יישובים, המספקים להם לא פעם בסיס תמיכה פוליטי חיוני בפריימריס או ביום הבחירות, הפכה רבים מהלחצים האלה לאפקטיביים.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה כי "מפת אזורי העדיפות הלאומית המוצעת כיום היא פגיעה ביישובי הספר והפריפריה, מכיוון שאינה מגדילה את היקף התמיכה התקציבית בהם במסגרת הנחות המס. אם לא יוקצה סכום גדול נוסף להנחות המס ליישובי הספר, לא יימצא פתרון אמיתי והוגן בעבור תושבי הפריפריה".

השלכות תקציביות שלא ניתן לחזות

במכתבו מתריע וינשטיין כי ייאלץ לשתף פעולה עם העתירות נגד המדינה: "אני סבור כי על הממשלה לקדם את הליכי החקיקה בעניין וכי יש לעשות זאת ללא דחייה נוספת. אם הדבר לא ייעשה, לא ניתן יהיה להגן על המצב הקיים בבג"ץ. לכן ניאלץ להודיע לבית המשפט כי יש לקבל את העתירות שהוגשו בעניין זה. כמו כן, סביר שיוגשו עתירות נוספות וכי גם לגביהן לא נוכל להציג טיעון משפטי תקף".

וינשטיין הזהיר מההשלכות הבעייתיות של קבלת העתירות בידי בית המשפט העליון: "משמעות ההימנעות מחקיקה היא שהיישובים הנוספים שבית המשפט הורה על הסרתם מרשימת הזכאים להטבות מס (המועצה האזורית ערבה תיכונה, המועצה האזורית איילות, ערד, חצור ובית שאן) יוסרו ולא יקבלו הטבות מס. כל חמשת היישובים מצויים ברשימות המתגבשות ועונים לקריטריונים המתגבשים. כמו כן, ייתכן שבשל היעדר חקיקה, בית המשפט יורה על הוספת יישובים שעתרו או שיעתרו בדרישה להיכלל ברשימת היישובים הזכאים להטבות המס. להוספת יישובים אקראית בידי בית המשפט עלולות להיות השלכות תקציביות שלא ניתן לאמוד את היקפן מראש".

כפר ורדיםצילום: אלכס ליבק

היועץ המשפטי לממשלה שלח את מכתבו גם לשרת המשפטים, איילת שקד, למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, למנהל רשות המסים, משה אשר, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע־פרגו, ליועץ המשפטי למשרד האוצר, יואל בריס, וליועץ המשפטי לרשות המסים, אורי קליינר.

לא רוצים יישובים 
לא־יהודיים ברשימה

אפליית יישובים לא יהודיים במתן הטבות מס הגיעה לבג"ץ בראשונה ביולי 2005, אך מאז לא הצליחה הממשלה לקבוע רשימה של יישובים הזכאים להטבות מס שתעמוד במבחן בג"ץ. הבקשה המינהלית הפשוטה לכאורה לקבוע קריטריונים ברורים ושקופים לא התממשה במשך עשר שנים. הסיבה העיקרית לכך היא שהפוליטיקאים בישראל לא רוצים לראות יישובים לא־יהודיים ברשימה, כולל יישובים דרוזיים ובדואיים, ומעדיפים לכלול בה יישובים יהודיים הקרובים להם פוליטית.

במאי 2012 דנו שלושה שופטי בג"ץ, הנשיאה דאז דורית ביניש, אליעזר ריבלין ואשר גרוניס, בשמונה עתירות בנושא. השופטים קיבלו את עמדת היישובים הערביים מזרעה וכסרא־סמיע ואת עתירת היישוב הדרוזי בית ג'אן, והורו לממשלה לכלול אותם ברשימת היישובים הזכאים להטבות מס הכנסה. במקביל הוצאו ממפת ההטבות היישובים היהודיים ערד, בית שאן, חצור, המועצה האזורית ערבה תיכונה והמועצה האזורית אילות.

חמשת היישובים עירערו על ההחלטה, הוחזרו באופן זמני לרשימת היישובים המוטבים, וההחלטה הסופית בעניינם אמורה להתקבל לקראת סוף 2015.

בית ג'אןצילום: ירון קמינסקי

רשות המסים: אין קריטריונים אחידים

ב–2008 הודתה רשות המסים כי "לא קיימים קריטריונים ברורים ואחידים שלפיהם נקבעת הזכאות של יישוב זה או אחר להטבות במס. רשימת היישובים נקבעה בשיטה של טלאי על טלאי. לגבי חלק מהיישובים שנמצאים בה אפשר רק לתמוה כיצד הגיעו לשם".

המסמך הועבר לשר האוצר דאז, רוני בר־און, שגילה מיד עד כמה העניין סבוך. הוא לא קיבל החלטה, והטיפול בסוגיה עבר ליורשו, יובל שטייניץ. גם שטייניץ חשש לקבל החלטות, והנושא הועבר לשר האוצר הבא, יאיר לפיד. לפיד גיבש הצעת החלטה בנושא, וזו עברה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, אך עם פיזור הכנסת נקברה. גם נתניהו, שהנושא הונח לא פעם על שולחנו, העדיף לא לפתור אותו.

אף שחלפו יותר משלוש שנים מאז פסיקת בג"ץ, הממשלה שבה וביקשה מבית המשפט העליון, בריטואל שנתי כמעט קבוע, דחייה בקביעת הקריטריונים למתן הטבות מס הכנסה ליישובים ודחייה בהרכבת רשימת היישובים הזכאים להטבות. הדחייה ניתנה בכל פעם מחדש, ובכל זאת הממשלה לא עמדה בהבטחותיה לשוב לבית המשפט עם רשימת קריטריונים ורשימת יישובים חדשות.

העליון: "הגיעה השעה לסיים את העניין"

היועץ המשפטי לממשלה מזכיר לנתניהו ולכחלון כי בעקבות הדחייה הנוספת בקביעת הקריטריונים פנו חמשת היישובים (ערבה תיכונה, איילות, ערד, חצור, בית שאן) לבית המשפט העליון וביקשו דחייה נוספת בקבלת החלטה בעניין זכאותם להטבות מס. בית המשפט החליט ביולי השנה כי הן יישארו ברשימת היישובים הזכאים עד 1 בדצמבר 2015, אך הדגיש כי "הגיעה השעה לסיים את העניין".

בינתיים, לדברי וינשטיין, הוגשו שלוש עתירות נוספות לבג"ץ שבהן ביקשו היישובים יאנוח־ג'ת, סאג'ור ומג'דל שמס לקבל הטבות מס. היועץ המשפטי מדגיש כי באוצר הבטיחו לו כי הם מתכוונים להביא את טיוטת החקיקה בעניין הטבות המס במסגרת חוק ההסדרים. הודעה ברוח זו נמסרה לבית המשפט העליון.

בעקבות ההודעה והדיון שנערך בעקבותיה הודיע בית המשפט כי יהיה מוכן להמתין "זמן סביר" להשלמת הליכי החקיקה — והורה למדינה ולכנסת להגיש הודעות עדכון על התקדמות החקיקה עד סוף נובמבר השנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker