לא רק נפט: החוב הלאומי התופח של דובאי לא עוצר את צמיחת המגדלים - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק נפט: החוב הלאומי התופח של דובאי לא עוצר את צמיחת המגדלים

בדובאי מתכננים להקים את מגדל המגורים הגבוה בעולם, שיתנשא לגובה של 711 מטר ויוכל להכיל כ-60 אלף מבקרים ■ זאת למרות העננים הקודרים שמרחפים מעל הכלכלה המקומית - שכוללים ירידה חדה במחירי הנדל"ן

3תגובות

"יש מי שחוזה את העתיד, אנחנו מייצרים אותו" - כך הצהיר שליט דובאי, מוחמד בן ראשד אל מכתום כשהכריז על הקמת מוזיאון העתיד. הקומפלקס החדש, שבהקמתו יושקעו 140 מיליון דולר, לא יהיה רק משכן למוזיאון, הוא יכלול גם מכון מחקר שמטרתו להציע מודלים ומתווים לעיר העתיד. מתאים לדובאי, שהחליטה לפני שנים לגוון את מקורות ההכנסה שלה כדי להשתחרר מהתלות בנפט, לבנות מוזיאון כזה.

בכלל, "חדשנות" היא עכשיו הטרנד שאותו מפיצה התקשורת של דובאי, אבל חדשנות למרבה הצער גם עולה כסף. לפיכך הורה השליט לגבות מעתה אגרה בסך כשלושה דולרים עבור כל פעולה שיבצעו רבים ממשרדי הממשלה, כדי לממן את תחזוקת המוזיאון ואת מכון המחקר. "מס חדשנות" קורא לזה בן ראשד, שבעצמו תרם סכומים גדולים למוזיאון.

מתוך ערוץ היוטיוב

חדשנות מסוג אחר היא התוכנית להקים את מגדל המגורים הגבוה בעולם, שיתנשא לגובה של 711 מטר ויכלול את מסלול הסקי המקורה הארוך בעולם, את מזרקות המים הרוקדות המפוארות בעולם ואת חוף הרחצה שצמוד לו, שיוכל להכיל כ–60 אלף מבקרים.

חדשנות מאפיינת גם את אזרחי מדינת איחוד הנסיכויות, שנחשבים לשוחרי הטכנולוגיה הנלהבים בעולם. על פי סקר שערכו החברות בריטיש טלקום ואוואיה האמריקאית, האזרחים משתמשים בפייסבוק ובווטסאפ לצרכים עסקיים בכ–20% יותר מהממוצע העולמי.

צרות בגן העדן הטכנולוגי

אבל בגן העדן הטכנולוגי יש גם צרות. דובאי אמנם אינה תלויה רק בנפט, אבל שכנותיה במפרץ ספגו מהלומה אדירה כשמחירי הנפט צנחו וגרמו לכיווץ השקעותיהם בדובאי. ב–2009, כשדובאי נקלעה למשבר כלכלי והודיעה על הקפאת תשלום החובות של חברת הענק דובאי וורלד, שהגיעו ל–26 מיליארד דולר, חשה אבו דאבי, שכנתה, לעזרתה וחילצה את דובאי מהצרה.

דובאי התיישרה אמנם מאז, אבל לא חדלה ללוות כספים ולהשקיע ללא הכרה בגיוון מקורות הכנסתה, ובעיקר בנדל"ן ובפיתוח שירותים ימיים למדינות הנפט שבסביבתה. ההשקעות האלה ניפחו את חובה הלאומי של המדינה לכ-102% מהתמ"ג.

ואולם הפעם יתקשו הנסיכויות השכנות לסייע לאחות הבזבזנית. גם אצלן התכווצה הקופה, ולעומת דובאי הן נשענות בעיקר על נפט, שמחירו עלול לרדת עוד יותר כשאיראן תחדש את הזרמת הנפט שלה לשוק העולמי.

אגב, דווקא דובאי אינה חוששת מחזרה של איראן למשחק, שכן לפי הערכת כלכלנים מדובאי, יש באיראן כסף רב שלא מצא לעצמו יעדי השקעה בשל הסנקציות הבינלאומיות. עכשיו, אחרי שייחתם הסכם הגרעין, יפרוץ הכסף הזה החוצה ואחד מיעדיו הקרובים יהיה דובאי. כך לפחות מקווה עיר־המדינה הזאת, שבינתיים צריכה להיאבק לראשונה מאז 2009 עם גירעון תקציבי שיגיע השנה לכ–2.3%.

כדי לאזן את טורי החובה והזכות בתקציב הלאומי, החליטה דובאי לקצץ בסובסידיות הדלק לאזרחיה, ומהחודש ייקבע מחיר הדלק על פי השוק העולמי. עד כה שילמו האזרחים כ–50 סנט לליטר דלק (לעומת כ–84 סנט לליטר בארה"ב וכ–16 סנט בסעודיה) - ועדיין לא ברור כיצד יגיבו אזרחי דובאי לשינוי.

בלומברג

בעבר, כשמדינות ערביות עניות ניסו לקצץ בסובסידיות לדלק או לקמח, הן מצאו את עצמן מול הפגנות סוערות, שבדרך כלל הכריחו את הממשלות לסגת מהחלטותיהן. יוצא דופן הוא המקרה של מצרים, שבה הצליח הנשיא א־סיסי בקיץ שעבר לחתוך בסובסידיות מבלי לחולל סערה ציבורית. גם בדובאי, קיצוץ בסובסידיות עשוי לעבור בשקט, שכן ההכנסה השנתית לנפש, שהיא יותר מ–60 אלף דולר, תושפע באופן שולי מעליית המחיר - אבל הקיצוץ יחסוך למדינה כמיליארד דולר בשנה.

למרות העננים הקודרים שמרחפים מעל כלכלת דובאי, שכוללים בין היתר ירידה חדה במחירי הנדל"ן, שצנחו ביותר מ–10% במחצית הראשונה של השנה וצפויים לרדת עוד, תנופת הבנייה אינה נעצרת. דוגמה לכך היא לא רק מגדל המגורים הגבוה בעולם והפאר הסביבתי שממנו ייהנו רוכשי כ–300 הדירות שיוקמו בו, גם השכונות החדשות שנבנות מעידות על תקווה שמצב העניינים ישתפר בעיר המדינה שנהפכה לסמל של חדשנות נדל"נית.

תקווה זו נשענת, בין היתר, על תחזית קרן המטבע שלפיה מדינת הנסיכויות עשויה לגרוף השקעות בסך 13 מיליארד דולר מביטול הסנקציות על איראן, מהמשך הצמיחה במגזר הפרטי בענפים שאינם קשורים לנפט, ומכך שדובאי תמשיך לשמש מדינת קשר מסחרית בין מדינות המזרח התיכון לבין אסיה.

לעומת סעודיה או קטאר, דובאי אינה מעוררת אנטגוניזם מדיני או פוליטי, והיא מצליחה להישאר מחוץ למעגל השיקולים הפוליטיים שמשפיעים בדרך כלל על הנכונות לעשות עסקים. נראה שגם הממשלה אינה שרויה בדיכאון עמוק, שכן למרות החוב הלאומי האדיר, דובאי אינה מוותרת על הסיוע שהיא מעניקה לממשלות ולפרויקטים מחוץ למדינה: היא משקיעה יותר מ–170 מיליון דולר כדי לסייע ליזמים צעירים במדינות מתפתחות להקים עסקים שיסייעו בכלכלת מדינותיהם. לא קל להיות מדינה עשירה, אבל נראה שדובאי תתגבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#