נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

תהליך מעבר בסיסי צה"ל לנגב, שכבר נמצא בעיצומו, סובל משורה של חילוקי דעות ואי הסכמות, בעיקר בין משרדי הביטחון והאוצר, אך גם בין בכירי האוצר ובין עצמם, אשר מחבלים בקצב קידומו, ואשר אם לא יטופלו עשויים אף להביא לנטישת כח אדם איכותי את המערכת הצבאית – כך מזהיר מבקר המדינה יוסף שפירא במסגרת הפרק על מעבר בסיסי צה"ל לנגב.

את הסכנה הגדולה ביותר מצא המבקר בחוסר ההסכמה על מעטפת התנאים להם יזכו אנשי הצבא היורדים דרומה, ואשר אמורה להקל עליהם ועל משפחותיהם את המעבר – זאת בשל חילוקי דעות בין צה"ל ומשרד הביטחון, ובין האוצר. מדובר בין היתר בפתרונות דיור, חינוך, ותרבות, שבמידה ולא יסופקו במועד, עלולים להביא אנשי קבע רבים להימנע מלעבור דרומה ואולי אף לפנות לקריירה אזרחית.

צילום: עופר וקנין

לדברי המבקר, הסיכומים לגבי היקף ההטבות אמורים היו להסתיים כבר ב-2012, שנתיים לפני תחילת אכלוסה של קריית ההדרכה ("עיר הבה"דים") בנגב, אך בפועל, על אף שהאכלוס החל כבר בתחילת השנה, "טרם הגיעו משרד הביטחון ומשרד האוצר להסכמה על מעטפת משא"ן (משאבי אנוש, נ"ב) לכלל היחידות ולקריית ההדרכה בפרט".

"בהעדר סיכום בנוגע למעטפת המשא"ן, קיים חשש לפגיעה באמון של משרתי קבע באגף תקשוב ובאמ"ן וגם של משרתי קבע בבסיסי ההדרכה השונים, במערכת הצבאית ובמדינה, האמורים לתמוך בהם במהלך זה. כתוצאה מכך, קיים חשש שצה"ל לא יצליח לשמר כח אדם איכותי ועזיבתו עלולה לפגוע משמעותית ביכולת המבצעית של צה"ל וכתוצאה מכך בביטחון המדינה", כותב שפירא, "על משרד הביטחון ועל משרד האוצר למצוא פתרון לנושא בהקדם האפשרי. משרד מבקר המדינה מדגיש כי נוכח התמשכות התהליך והסיכון הגלום בו נדרשת גם מעורבות משרד ראש הממשלה".

מהלך מעבר בסיס צה"ל דרומה, הוגדר במספר החלטות ממשלה כמהלך אסטרטגי, אשר אמור לשפר את יכולותיו המבצעיות של צה"ל מחד, ולחזק משמעותית את אזור הפריפריה הדרומית של מדינת ישראל מאידך. בראשית 2015 התקבלה החלטת ממשלה על מימון הקמתם של שלושה בסיסי ענק בעלות של 21 מיליארד שקלים.

הראשון שבהם, קריית ההדרכה, מתאכלסת בימים אלה, ובשנים 2018 עד 2021 צפויים להיבנות בסיסי אמ"ן ותקשוב. את ההיערכות הממשלתית למהלך מנהלת ועדת היגוי, בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ, כיום אלי גרונר – ועד לא מזמן הראל לוקר.

צילום: עופר וקנין

עוד מציין המבקר כי בהיבט התחבורתי, נדרשות עבודות בהיקף גבוה מצד המדינה, על מנת לאפשר לתוספת של עשרות אלפי אנשי צבא לנוע דרומה מדי שבוע במהירות וביעילות, בנוסף לעשרות האלפים שכבר עושים זאת כיום. "ישנם פרויקטים תחבורתיים שהשלמתם הכרחית למעבר צה"ל לנגב, אך ביצועם טרם החל, מאחר שטרם סוכמו המקורות התקציביים והאחריות לביצועם", כתב המבקר, וקרא למשרדי התחבורה, האוצר, וכן למשרד ראש הממשלה לטפל בהיבטים הללו ללא דיחוי.

עוד מצא המבקר שגם לאחר דחייה של קרוב לעשר שנים בהוצאת מהלך הבסיסים דרומה לפועל; מ-2005, אז התקבלו החלטות הממשלה הראשונות בנושא, ועד לחתימת הסכמי המימון בראשית השנה, טרם הסתיימו חילוקי הדעות לגבי אופן מימון המהלך. הפעם עיקר חילוקי הדעות הוא בין בכירי האוצר, ובפרט בין אגף התקציבים ובין החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, אשר אינה מאשרת את אופן רישום ההוצאה בגין מעבר הבסיסים, שלפי עמדתה נוגד כללי מינהל תקין וקודים בין לאומיים.

על אף שלכאורה היו הסכמי המימון לשים סוף למאבקים בין הגורמים השונים על אופן תקצוב המהלך – שעלותו מוערכת ב-21 מיליארד שקלים, מצא שפירא כי בפועל טרם הסתיימו המחלוקות וכי אלו ממשיכות לעכב את התהליך. לדברי המבקר, כל עוד לא יפתר המחלוקת בתוך האוצר לגבי אופן רישום תקצוב מעבר הבסיסים, "לא ניתן לראות בהחלטת הממשלה מינואר 2015 ובחתימה על ההסכם ממרץ 2015 כפעולות ששמו קץ בהכרח לחסמים ולוויכוחים התקציביים".

גורם שנכח בישיבות שהתקיימו בחודשים האחרונים בנושא אמר כי בכל הנוגע לתקציב משא"ן, הפערים בין הצדדים הנם מזעריים, כאשר האוצר מוכן להקציב 1.2 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות דיור) ואילו משרד הביטחון דורש 1.4 מיליארד שקל. אמנם 200 מיליון שקל אינו סכום של מה בכך, אך במונחים של תקציבי הפרוייקט מדובר בפער קטן". לדבריו, צפוי הנושא להיפתר במסגרת אישור תקציב הביטחון. "בסך הכל רוב רובן של המחלוקות כבר נפתרו", אמר, "הדבר הקריטי כעת מבחינת המשך קידום הפרוייקט, הוא שהחלוקות בתוך משרד האוצר בין אג"ת והחשכ"ל ייפתרו, אחרת לא ניתן יהיה לממן את הקמת הבסיסים".

תגובת משרד הביטחון

"המעבר דרומה הינו מהלך לאומי רחב אשר צה"ל לוקח בו חלק. משרד הביטחון מאיץ בכל משרדי הממשלה לקדם את הנושא. אכלוס קריית ההדרכה שהוקמה בצומת הנגב, התחיל השנה ועתיד להסתיים בתחילת 2016.

"הקמתה של קריית ההדרכה חוללה צמיחה כלכלית לעסקים קטנים, גדולים ובינוניים בנגנב. במקביל מתקיים גם פינוי של חלקים נרחבים ממחנות צה"ל במרכז הארץ ובעיקר בבסיס צריפין. במקום הבסיסים שיפונו יקודמו תכניות בינוי להקמת עשרות אלפי יחידות דיור שיתנו מענה למצוקת הדיור במרכז הארץ.

"הקמת קריית ההדרכה בהובלת משרד הביטחון, שקיבל את המשימה לתכנון וביצוע לצד תקציב שהועמד מראש, מוכיחה שוב את יכולתה של מערכת הביטחון לבצע משימות לאומיות מורכבות, כולל העברת אלפי משרתים ממרכז הארץ ולקדם שינוי חברתי וכלכלי בנגב.

"בהינתן שמשרדי הממשלה ובראשם האוצר יקיימו את החלטות הממשלה המכילות את מעבר צה"ל דרומה, תוכנית שוהם ובעיקר את העמדת התקציב ליציאה לדרך, משרד הביטחון ערוך ומוכן לקדם ולפרסם את המכרזים ולהתחיל בבניית שני הבסיסים.
קידום התשתיות הלאומיות בנגב לקליטת הבסיסים והמשרתים בנגב בדגש על תחבורה, מגורים, בריאות ועוד הוא הכרחי לצד תמיכה וליווי אנשי הקבע העוברים לשרת ולגור בנגב".

תגובת משרד האוצר

"משרד האוצר תקצב את מעבר צה"ל לנגב בהתאם להחלטת הממשלה ולסיכומים בין המשרדים וימשיך לפעול באופן הזה בעתיד.

"לעניין הטבות המגורים - ראשית יש לציין כי לפי הערכות משרד הביטחון הבסיסים צפויים לעבור דרומה רק בשנת 2023-2024. כמו כן, ישנם עוד נושאים לתאום וסיכום בין משרדי האוצר והביטחון, בין היתר, גם במרכיבי מעטפת משאבי האנוש, הגדרת האוכלוסיות הזכאיות להטבות, משך מתן ההטבות, גובה מענק מעבר מקום שירות ועוד.

"משרד האוצר ממשיך לפעול בשיתוף פעולה ובהידברות עם משרד הביטחון ושאר הגורמים הרלוונטיים על מנת להגיע להסכמה בכל הנושאים האמורים. בהקשר זה נציין כי במסגרת התאום תיכלל בחינה של הנחות היסוד אשר בבסיס מעטפת המשא"ן כפי שמשרד הביטחון מציג".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker