האזהרה הדרמטית של בנק ישראל: תחרות באשראי הצרכני עלולה לסכן את יציבות המשק

בנק ישראל: "אסור לשכוח שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי – שהוא אחד הארוכים בהיסטוריה - הוא תולדה של שיווק אגרסיבי של אשראי למשקי בית שהחל בסביבה של ריביות נמוכות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בנק ישראל מתנגד להגברת התחרות באשראי הצרכני מצד שחקנים חוץ בנקאיים. בהודעה שפירסם טוען בנק ישראל כי אם יאפשרו לחברות החוץ בנקאיות להנפיק אג"ח, הדבר "עלול לסכן את הציבור והמשק תוך זמן לא רב". בכך למעשה בנק ישראל יוצא למאבק על שמירת הבלעדיות שיש כיום למערכת הבנקאית בתחום האשראי הצרכני.

כזכור על פי חוק הבנקאות, רק תאגיד בנקאי רשאי להנפיק אגרות חוב לציבור ולהעניק במקביל אשראי לציבור. כדי להגביר את התחרות בתחום האשראי, משרד האוצר הכניס לחוק ההסדרים תיקון לחוק הבנקאות הקובע כי גם גופים חוץ בנקאיים יוכלו להנפיק אג"ח לציבור, בהיקף של עד 2.5 מיליארד שקל, ולהעניק אשראי במקביל. בסמכות שר האוצר יהיה להגדיל את התקרה מ-2.5 ל-5 מיליארד שקל לכל גוף חוץ בנקאי.

קרנית פלוגצילום: בלומברג

בבנק ישראל טוענים כי הם לא מתנגדים להתפתחותה של תחרות בפעילות האשראי הצרכני, אלא סבורים כי לפני שמתירים לגופים חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח ולהקים פעילות בהיקף משמעותי, יש להחיל על הגופים האלה רגולציה. זאת כדי לוודא שהתנהלותם לא תצא מכלל שליטה ותוביל למינוף חריג בקרב צרכנים שיתקשו לעמוד בהחזרים, באופן שיוביל למשבר יציבותי – כפי שאירע במשבר הסאב-פריים שבו הבנקים האמריקאיים שיווקו משכנתאות ללווים בעלי יכולת החזר חלשה.

בבנק ישראל ציינו הערב כי "אנו מתנגדים לשינוי המוצע בחוק ההסדרים. שינוי החוק עלול לייצר סיכונים לצרכנים, לעסקים קטנים ולמשק בכללותו. אמנם, על הפרק עומדת הנפקה של חברה אחת, אולם שינוי החוק פותח את הדלת בפני מספר לא מוגבל של חברות שינצלו את הריביות הנמוכות על מנת לגייס חוב ולשווק אשראי באופן אגרסיבי למשקי בית – ברובם משקי בית נטולי אוריינות פיננסית שלא ייזכו לכל הגנה צרכנית, המתחייבת בשוק כזה. התרחבות אשראי זה, שאינו מוגבל בהיקפו הכולל, מציב גם סיכונים מקרו-יציבותיים העלולים להתממש במקרה בו אחת החברות שגייסה אג"ח והנפיקה אשראי תגיע לחדלות פירעון. סיכונים אלה נובעים מהחשש להדבקה של חברות אחרות ולפגיעה בכלל התיווך הפיננסי ובפעילות המשק".

עוד כתבו בבנק ישראל כי "אסור לשכוח שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי – שהוא אחד הארוכים בהיסטוריה - הוא תולדה של שיווק אגרסיבי של אשראי למשקי בית שהחל בסביבה של ריביות נמוכות. למרות שהפעילות הלא מפוקחת המוצעת היא קטנה בהיקפה כרגע, היא עלולה להתפתח למימדים משמעותיים. לשם המחשה, הגידול בהלוואות הסאב-פריים בארה"ב בשנת 2004 היה בסדר גודל של כ-2 אחוזי תוצר לשנה השקולים לגידול באשראי צרכני בישראל של כ-25 מיליארד שקל בשנה. על כן, בנק ישראל קורא לדחות את הצעת החוק הזו עד לכינונה של רשות פיקוח שתבטיח, באופן מידתי, הן את הפן של הגנת הצרכן שכרוך בפעילותם של גופים נותני אשראי והן את פן היציבות. שינוי החוק, בטרם הקמת רשות הפיקוח הדבר ייראה כהישג היום, אך עלול לסכן את הציבור והמשק תוך זמן לא רב".

מעניין לציין כי את העמדה שבנק ישראל פירסם הערב באופן פומבי, כבר השמיעו בכירים במערכת הבנקאות בשבועות האחרונים. ראשי הבנקים חוששים מתנאי תחרות לא הוגנת מצד הגופים החוץ בנקאיים. לטענת ראשי הבנקים, על המערכת הבנקאית חלה רגולציה הדוקה המחייבת אותם לפעול בגילוי נאות כלפי הלווים בעוד שעל הגופים החוץ בנקאיים- בעוד שדרישות אלו לא חלות על הגופים החוץ בנקאיים היות והם אינם כפופים להוראות המפקח על הבנקים. ולכן בבנקים טוענים כי אם הממשלה תאשפר לשחקנים חוץ בנקאיים להיכנס לשוק האשראי הצרכני יש להחיל עליהם את אותה הרגולציה.

חשש נוסף שמשמיעים במערכת הבנקאות הוא כי התנפחות ברמות המינוף של לקוחות משקי הבית עלולה להוביל לפגיעה בחוסן הפיננסי של משקי הבית, וכפועל יוצא לפגיע בתיקי האשראי הצרכני במערכת הבנקאית. 

לצד ההתנגדות להתפתחות תחרות מצד גופים חוץ בנקאיים, בבנק ישראל הבהירו כי הם תומכים ברפורמה בחוק נתוני אשראי - שגם היא הינה קריטית להתפחות תחרות במערכת הבנקאית. בבנק ישראל ציינו כי "אנו תומכים בהקמת מאגר נתוני האשראי, ונוביל את הקמתו:

שוק האשראי מתאפיין במספר חסמים לתחרות המגבילים את כמות האשראי ומייקרים את מחירו. החסם העיקרי העומד בפני מתחרים בשוק האשראי הוא פער במידע, בהשוואה לבנקים הגדולים, על יכולת ההחזר של הלווים. פערי מידע אלו מקשים על גופים נותני אשראי ועל בנקים קטנים לתמחר את סיכון הלווים, והם מתקשים להתחרות עם הבנקים הגדולים על מחיר האשראי. בנק ישראל מכיר בחשיבות הסרת חסם זה ועל-כן פועל בשיתוף פעולה עם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים להקמת מאגר נתוני אשראי, ולקח על עצמו את האחריות על תהליך הקמתו וניהולו. בנק ישראל מברך על היוזמה לקדם את חוק מאגר נתוני האשראי בהקדם האפשרי".

"מפאת מורכבותו של תהליך הקמת מאגר נתוני האשראי ומשך הזמן שיידרש עד להפעלתו המלאה, פעל המפקח על הבנקים לחייב, החל מפברואר הקרוב, את הבנקים לספק ללקוחותיהם "תעודת זהות בנקאית" אשר תהווה שלב חשוב בהסרת חסם המידע ובכך תגביר את התחרות בין הבנקים הן בתחום הפיקדונות, והן בתחום מתן אשראי בכלל המערכת הפיננסית".

משרד המשפטים פירסם היום את תזכיר חוק נתוני האשראי, והיעד שהממשלה הציבה הוא לאשר את החוק עד חודש נובמבר 2015. ההערכות במערכת הבנקאות הן כי הקמת המאגר תימשך שנתיים-שלוש מרגע הקמת סיום הליך החקיקה.

המפקח על הבנקים, דודו זקןצילום: אייל טואג

מאגר נתוני האשראי אמור לשאוב מידע מהגופים הפיננסיים, ומגופים ציבוריים (חברת החשמל, תשלומי ארנונה בעיריות וכו) לגבי מידת עמידת הצרכנים בהתחייבויותיהם במועד. בארה"ב למשל, מאגר נתוני האשראי בנוי כך שכל שהצרכן פורע את התחייבויותיו במועד ברצף ארוך יותר, כך יזכה לדירוג אשראי גבוה יותר שיאפשר לו ליטול אשראי בתנאים טובים יותר. אירועים שפוגעים בדירוג האשראי הם מתן צ'ק ללא כיסוי, הליכי גבייה שנפתחו נגד החייב, ניצול שיעור גבוה ממסגרת האשראי ועוד.

ח"כ אלי כהן, יוזם הצעת החוק, הגיב כי "התיקון לחוק הבנקאות המאפשר גיוס אג"ח כפי שהוגש על ידי, כולל מנגנוני פיקוחם משמעותיים, אליהם התווספו הגבלות נוספות של משרד האוצר. 

"המגבלה הראשונה היה המסננת של רשות ניירות ערך, בהצעה שלי נקבע שרק חברה ציבורית תוכל לגייס, וכן שהגוף שירצה לגייס יהיה מדורג ולפחות בדרגת השקעה. כמו כן, משרד האוצר הוסיף תוספת של הגבלת הסכום ובמהלך תהליך החקיקה תישקלנה מגבלות נוספות. עד כה התקיימו שיחות עם נציגי בנק ישראל בדרגים הגבוהים ביותר על מנת לקבל מהם מגבלות נוספות שיפיגו את חששם, אולם הם בחרו שלא להוסיף.

"ברקע, צריך לציין שכיום על החברות שאינן בתחום האשראי אין מגבלות כאמור, אולם בחרנו להוסיף כן על מנת להיות זהירים. המצב הקיים שבמשך שנים הריכוזיות של המערכת הבנקאית גדלה, הריביות הגבוהות המשולמות ע"י העסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית שהן כמעט כפולות מהעסקים הגדולים, אינו יכול להימשך.

"טוב יעשה בנק ישראל שאמון על אחד הגופים הריכוזיים במשק לקחת חלק בתהליך וליצור מערך אשראי הוגן לכלל הלקוחות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker