משרד האוצר נערך לעלייה בתוחלת החיים: מציע להגדיל 
את תקציב הביטוח הלאומי ב-650 מיליון שקל בשנה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד האוצר נערך לעלייה בתוחלת החיים: מציע להגדיל 
את תקציב הביטוח הלאומי ב-650 מיליון שקל בשנה

לאור הערכה כי קצבאות הזיקנה יזנקו בשני העשורים הקרובים בכ-3.8% בשנה, מציע האוצר לחייב את הממשלה לקיים דיון שנתי בגירעון הביטוח הלאומי

תגובות

משרד האוצר מציע לכלול בחוק ההסדרים צעדים לצמצום הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי. ההצעה העיקרית היא להכיר בהשפעת העלייה בתוחלת החיים על הכנסות הביטוח הלאומי ולתת לה מענה באמצעות "פיצוי דמוגרפי". בשלב הראשון יתבטא הפיצוי הדמוגרפי בהגדלת התמיכה של התקציב בביטוח הלאומי בכ-650 מיליון שקל בשנה. עם זאת, ייתכן כי בעתיד יהיה צורך להגדיל גם את דמי הביטוח הלאומי שמשלם הציבור.

הגידול המהיר בתוחלת החיים מאיים להגדיל מאוד את ההוצאה של הביטוח הלאומי על קצבאות זיקנה וסיעוד. עיקר הבעיה צפויה בשני העשורים הקרובים בשל שילוב של נסיבות - הגעת דור העלייה הרוסית לגיל פרישה, הגעת דור הבייבי-בום (ילידי העשורים שאחרי 1947) לגיל פרישה והעלייה הנמשכת בתוחלת החיים. כל אלה יוצרים קפיצת מדרגה בהוצאות הצפויות על קצבאות הזיקנה וקצבאות הסיעוד.

לפי חישובי האוצר, בשני העשורים הקרובים צפויה עלייה של כ-3.8% בשנה בקצבאות הזיקנה, לעומת גידול של 1.8% בלבד באוכלוסייה הכללית (הגידול באוכלוסייה הכללית משקף את הגידול הצפוי בהכנסות הביטוח הלאומי ממסים). לאחר שני עשורים צפוי הגידול באוכלוסיית הקשישים להתייצב באופן יחסי.

בנוסף לפיצוי הדמוגרפי, באוצר מתכוונים להקל על הביטוח הלאומי בכך שיוציאו מתקציבו את הסעיפים שבהם הביטוח הלאומי משמש צינור בלבד, כמו מענקי לידה ודמי אשפוז, בסך 3 מיליארד שקל בשנה. לטענת האוצר, אין סיבה שהתשלומים הללו יחושבו כחלק מהגירעון של המוסד. הצעה שלישית נוגעת לבעיית הגירעון האקטוארי (בטווח הארוך סך הקצבאות יהיה גבוה מההכנסות). באוצר מציעים לקיים דיון שנתי בממשלה על הדו"ח האקטוארי של הביטוח הלאומי, בלי לחייב קבלת החלטות כלשהן, כדי שהממשלה תהיה מודעת לבעיה העומדת לפתחה בעוד 30 שנה. על פי הערכות, הביטוח הלאומי צפוי להיכנס לגירעון ב-2042, אם כי התוספת של הפיצוי הדמוגרפי כעת צפויה לדחות זאת בכמה שנים.

ההצעה זו חורגת מהמלצה של הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי מ-2011. הוועדה המשותפת לאוצר, בנק ישראל והביטוח הלאומי המליצה על איזון כפוי של הגירעון, כך שכל החלטה שהממשלה והכנסת יקבלו ושתהיה בעלת השלכות על הגירעון העתידי, תחייב איזון אוטומטי בהעלאת גבייה או בקיצוץ זכויות בביטוח הלאומי.

באוצר היו שותפים להחלטה ב-2011, אך לאחר מכן שינו את עמדתם לאור הערכה כי אין זה מעשי לצפות מהממשלה ומהכנסת לקצץ זכויות בגלל גירעון שצפוי להתפתח בעוד 30 שנה. ההצעה שמועלית כעת בחוק ההסדרים היא גרסה חלשה בהרבה של דו"ח האיתנות הפיננסית, המחייבת את הממשלה רק לדון בגירעון, וההערכה היא שעצם הדיון עשוי לסייע לה לקבל החלטות בנושא.

על פי חישובי האוצר, הביטוח הלאומי מצוי כבר כיום בגירעון תפעולי של 4.2 מיליארד שקל. עם זאת, חישוב זה מתעלם מהריבית שמשלמת קרן העודפים של הביטוח הלאומי - בחישוב הכולל את הריבית אין הביטוח הלאומי מצוי בגירעון, והוא צפוי להיקלע לגירעון רק בעוד כ-15 שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#