מולטי־מיליונר, קפיטליסט, מומחה לנפט 
- ומשוכנע שמתווה הגז הוא אסון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מולטי־מיליונר, קפיטליסט, מומחה לנפט 
- ומשוכנע שמתווה הגז הוא אסון

יוסי הולנדר, יזם היי־טק שמקדם תחרותיות בענף האנרגיה בארה"ב ותמך רבות במדיניותו הכלכלית של נתניהו בעבר, קובע כי "מחיר הגז צריך להיות כנראה חצי מהמחיר הנוכחי" 
■ "רבים חושבים כמוני, אבל תלויים במונופול ולא יכולים לדבר"

77תגובות

איש במערכת הפוליטית והכלכלית לא יודע להסביר עד לרגע זה את הנחישות והעקשנות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאישור מתווה הגז. מקור בכיר שעבד עם נתניהו בשנים האחרונות אמר 
ל–TheMarker החודש כי הנחישות והעקביות שלו בנושא הפוכה מהנטייה שהפגין בשנים האחרונות - לברוח מנושאים כלכליים.

עמדתו של נתניהו, התומכת בבניית מונופול ענקי, ובעיקר ההחלטה לתת למונופול פטור מרגולציה כלכלית בכלל ומההגבלים העסקיים בפרט - מפתיעות גם הן. נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד בישראל שהרבה לדבר בעשור האחרון על חשיבות התחרות ועל המלחמה במונופולים. מתווה הגז לא רק מקבע מונופול ענק במשק האנרגיה, אלא גם מנחית מכה קשה על עצמאותה של רשות ההגבלים העסקיים. הממונה שיחליף בקרוב את פרופ' דיויד גילה יקבל גוף שראש הממשלה הוכיח כי ניתן בקלות להכפיפו לשיקולים פוליטיים.

ארז חרודי/ עושים צ

על דבר אחד אין מחלוקת: בחודש האחרון הצליח נתניהו להפוך את הנושא הכלכלי־מקצועי של מבנה משק האנרגיה לסוגיה פוליטית של ימין ושמאל. אנשים רבים שתמכו בנתניהו כשהוביל רפורמות להכנסת תחרות, אימצו בשבועות האחרונים תפישה אנטי־תחרותית, התומכת בעסקים גדולים, תוך שהם טוענים כי הביקורת על מתווה הגז היא ״שמאלנית״. בתוך חברות הענק והמונופולים במגזר העסקי - ובעיקר בקרב עורכי הדין, היחצ״נים והלוביסטים שלהם - נעשה מאמץ למתג את המאבק במונופול הגז כ״שמאלני״ או ״קומוניסטי״.

על רקע זה, מעניין לשמוע את דעתו של יוסי הולנדר, יזם ההיי־טק הישראלי והמממן של המכון הישראלי לתכנון כלכלי בעשור האחרון. הולנדר הוא מולטי־מיליונר ישראלי המחלק את זמנו בעשור האחרון בין ביתו בכפר שמריהו לקליפורניה. הוא ייסד את חברת הממד החדיש, שעסקה במוצרי תוכנה לניהול תהליכים ונמכרה ל–BMC האמריקאית תמורת 650 מיליון דולר ב–1999. בעשור האחרון היה הולנדר מעורב בתמיכה בשורה של רפורמות, שבמרכזן תמיד היתה תמיכה בעסקים והגדלת התחרות במשק.

בנוסף לפעילותו בישראל בתחום המדיניות הכלכלית, הולנדר פעיל מאוד בתחום המדיניות בארה"ב, שם הקים את הארגון ״חופש מנפט״ שפועל נגד קבוצות האינטרסים הגדולות של הנפט בארה״ב, ומנסה לקדם פתרונות רגולטוריים שיגדילו את הכדאיות של תחליפים. הולנדר רכש בעשור האחרון ידע עמוק ונרחב בתחום האנרגיה, ובעיקר בכלכלה הפוליטית של שוק האנרגיה - כיצד אינטרסים של חברות הנפט הענקיות מעצבות את החוקים והתקנות בתחום לטובתן.

"מבנה התעשייה 
לא מאפשר תחרות"

אף שתמך במשך שנים ברפורמות של נתניהו, הולנדר סבור שאין שום קשר בין כלכלה חופשית למתווה הגז שנתניהו ביקש להעביר בכנסת ובממשלה בחודש שעבר, ויעלה השבוע שוב להצבעה.

אתה בעל השקפות כלכליות ימניות, הובלת מאבקים להחלשת רגולציה ואתה גם בעל נכסים משמעותיים. איך אדם עם השקפה שלך תומך ברגולציה כה חריפה של משק הגז? רעיונות כאלה זכו בישראל בחודש האחרון לכינוי "בולשביקיים".

"תעשיות גז ונפט בכל העולם הן לא תחרותיות. מבנה התעשייה לא מאפשר תחרות אמיתית. לא משנה אילו משחקי בעלות יעשו, זה לא יגרום לתחרות - אפילו בארה"ב, שבה יש אלפי חברות נפט, ויש רגולציה חריפה ברמה הפדרלית וברמת המדינות. למשל, אסור בחוק לייצא נפט, וגם יצוא הגז הוא תחת הגבלות חמורות, ובשיעורים מזעריים; מפיצי הגז מפוקחים בחוק בכל מדינה, כולל פיקוח מחירים; הממשלה הפדרלית היא הבעלים של כל המידע הסייסמולוגי, אפילו אם החברות ביצעו אותו ושילמו עליו.

"אני יכול להמשיך שעות בדוגמאות. במדינות כמו נורווגיה והולנד, הממשלה מעורבת ב–100%. לכל מדינה פתרונות משלה, אבל כל מדינה מתערבת בגדול".

עורכי הדין, הלוביסטים והעיתונאים המקורבים לטייקונים טוענים ששבירת המונופול או רגולציה יגרמו לנזק אדיר לישראל, שכן זוהי פגיעה בזכויות הקניין של יצחק תשובה והמשקיעים. כאיש עסקים ובעל אמצעים משמעותיים, אתה לא חרד לפגיעה בזכויות הקניין?

"בכלל לא. זה מבנה התעשייה. אין כמעט מדינה בעולם שלא הלאימה בסופו של דבר את הנפט והגז ואירגנה את זכויות הקניין (ואחרות) מחדש. חברות הנפט והגז רגילות לזה. הן תמיד מנסות 'לגנוב' כמה שאפשר, עד ש'תופסים' אותן ומארגנים מחדש את השוק. הן תמיד צועקות ומשתמשות בכל האמצעים, כשרים ולא כל כך, כדי לשמור על 'השלל שנשדד', אך בסוף הן שמחות לחתום על החוזים החדשים.

"הסיבה פשוטה. רמת הסיכון בהפקה של באר שכבר התגלתה נמוכה יחסית. זה בעצם רישיון להדפיס כסף, ואף אחד לא יוותר על רישיון להדפיס כסף".

כקפיטליסט, המאמין בכלכלת שוק וביזמות, אתה לא חרד ל"קדושת החוזים"?

"איזה חוזים? אפילו נניח שהם תקפים, נובל ותשובה לא עומדים לאורך שנים בתנאי החוזים, אבל המדינה מוותרת להם. צריך לזכור שבסוף המדינה היא הריבון, ושינתה ותשנה את החוזים כשזה נוגע לנושאים אסטרטגיים ועתיד הדורות הבאים.

אמיל סלמן

"ברפורמת בכר הכריחו את הבנקים למכור נכסים ולשבור חוזים. אף אחד לא חושב שזה עירער את קדושת החוק והחוזים. ארה"ב פירקה את Standard Oil ואת AT&T ושברה את כל החוזים. מישהו חושש מכך? רוב הצמיחה הכלכלית של ארה"ב מ–1980 נבע משבירת AT&T ומפירוק החוזים בתעשיית התקשורת. הולנד ונורווגיה ביטלו את כל החוזים עם תעשיית הנפט והגז ואירגנו אותם מחדש. בנוסף, מקובל בחוזי אנרגיה להכניס סעיפים המאפשרים לנהל משא ומתן מחדש כאשר משתנים התנאים. האם מנהלי המשא ומתן בממשלה בכלל יודעים על זה?"

אבל תשובה והעיתונאים שתומכים בו אומרים שהוא לקח סיכונים אדירים. אתה מציע לפגוע במי שלקח סיכונים אחרי שמצא את הגז?

"הצחקתם אותי. הוא סיכן כספי חוסכים ישראלים, לא כסף שלו. אם תשובה לא היה מוצא כלום, ניתן להניח שהיתה גם תספורת בדלק אנרגיה כמו בדלק נדל"ן. כל הסיכון היה על הציבור, לא על תשובה. עולה חשש גם לסוגיה בתחום הפלילי - כיצד הוא בכלל קיבל את הזכויות על שטח ללא מכרז ובסכום מגוחך, כאשר כבר היו חוות דעת מקצועיות של 30% למציאת גז, וזו הסתברות גבוהה מאוד? הרי כבר ידעו שיש גז בים - ראה מאגר ים תטיס".

אתה עוסק באנרגיה 15 שנה בכל העולם. אינך חושש שנבריח מישראל את המשקיעים הזרים?

"אין סיכוי. אם המדינה תפרסם מכרז תפעול לשדות תמורת מחיר גג של 10% תשואה (ופחות מכך למי שירצה לנצח במכרז), נקבל לפחות עשר הצעות. אין חברה בעולם שמסרבת לאפשרות להדפיס כסף. חברות אמריקאיות, נורווגיות, סיניות ועוד ישמחו להתחרות. גם נובל אנרג'י תתחרה, זה גם חלק מהתעשייה. נובל לא תברח מישראל, כי אם היא תפסיד את ישראל, ערך המניה יירד ב–25% או יותר".

מה מטריד אותך במתווה של נתניהו, יוג'ין קנדל ואמיר לוי?

"מה לא? א. מחיר הגז גבוה מדי, עם הצמדות לא סבירות ולא נכונות. מחיר הגז צריך להיות כמה שיותר נמוך לאזרח (כנראה חצי מהמחיר הנוכחי), ויש לחשב אותו כשיעור תשואה של 8%–10%. המיסוי ייגבה מהפריחה הכלכלית במשק, ומחיר גבוה יחנוק את התעשייה הישראלית ויטיל עומס נוסף על האזרחים, שנחנקים גם ככה.

"למחיר הגז בישראל אין שום קשר למחירים העולמיים. מחירי הגז הם רק מקומיים. בארה"ב, למשל, מחירי הגז נעים בין 0 דולרים (שורפים אותו בזמן הפקת נפט, כי אין דרך להוביל אותו) ל–4 דולרים במקומות שההובלה אליהם קשה. בהוואי המחיר אפילו גבוה הרבה יותר, כי ההובלה היא באוניות.

אלירן רובין

"אין שוק גז עולמי, הכל מקומי וצריך להיות מוכתב מהעלויות המקומיות. ההובלה בישראל היא בצינור קצר מאוד, ולכן העלויות היחסיות נמוכות. ההשוואות ממש לא רלוונטיות, וכל אנליסט אנרגיה בעל ידע מתגלגל מצחוק כשהוא קורא אותן.

"ב. המדינה ויתרה על הנחת צינור נוסף לחוף בהקדם האפשרי. זה האינטרס היחיד שדחוף כרגע.

"ג. אין הפרדה בין ההפקה, העיבוד (ניקוי וייבוש) וההפצה. מהניסיון העולמי, חייבים להפריד. אם רוצים שייכנסו מפיקות נוספות לשוק, הן חייבות מתקן עיבוד בלתי תלוי — אחרת תשובה ונובל יחנקו אותן. ההפצה חייבת להיות לגמרי בנפרד ובידי המדינה. אחרת, המפיצים יחליטו מי מקבל ובאיזה מחיר, ודרך זה הם יכולים לשלוט בכל המשק הישראלי. המדינה צריכה להיות זו שבונה את רשת ההפצה הפנימית, בדיוק כמו שבונים כבישים.

"ד. אסור לייצא לאף מדינה, חוץ מלירדן ולרשות הפלסטינית. אין לנו מספיק גז. במתווה הנוכחי רוצים לייצא אפילו יותר משאושר בוועדת צמח, שגם היא שגתה בגדול וחלק מההנחות שלה לגבי תפוקה התבררו כלא נכונות לחלוטין (שמשון יבש, לווייתן קטן יותר משחשבו ועוד). אין מדינה בעולם שייצאה פחות מדי. תמיד ייצאו יותר מדי ואחר כך התחרטו, כי נוצר מחסור במשק המקומי. ישראל היא מדינה שגדלה במהירות, היא גם מקווה להחליף את כל יבוא הנפט בגז ומוצרי גז (כמו מתנול). אנו צריכים ודאות ביטחונית ואנרגטית ל–40 שנה, ולכן יש לשמור את כל הגז לשימושים מקומיים לשנים רבות.

"ה. אין התחייבות לרכוש את רוב השירותים בישראל. נורווגיה, למשל, חייבה רכש מקומי והקימה תעשייה. אני מבקש להדגיש: רכישת כל השירותים והחומרים בחו"ל מאפשרת לחברות הגז לנפח מחירים ולהקטין את תשלומי המס למדינה, ודי לחכימא ברמיזא".

"האינטרס של 
המדינה הפוך"

איך אתה מסביר את המדיניות של הנושאים ונותנים מטעם המדינה?

עופר וקנין

"לצערי, קשה לי למצוא הסברים, או שאני לא רוצה להאמין להם. הרי מדובר באנשים אינטליגנטים. בכל זאת, כמה נקודות:

"א. אני חושב ששגו בפונקציית המטרה. לדעתם, יש להוציא את הגז מהים כמה שיותר מהר. טעות. זה אינטרס של חברות הגז, לא של המדינה. האינטרס של המדינה הוא הפוך - אספקה סדירה וזולה לאורך 40 שנה. פיתוח מהיר של לווייתן כיום הוא שגיאה. יש לנו זמן לתכנן".

"ב. הם ממש לא מומחים ולא מתמצאים בנושא. אבל למה הם לא גייסו מומחים אוביקטיביים בתחום שיעבדו אתם".

"ג. אגף תקציבים מתנהג כמו שותף של חברות הגז, ולא של האזרחים. הוא רוצה לשאוב גז כמה שיותר מהר במחיר כמה שיותר גבוה, כדי למסות את האזרחים דרך מחיר גבוה. בדרך הזאת האזרחים לא יודעים שבעצם ממסים אותם ומחלקים את העוגה בין מס הכנסה לחברות הגז. במחיר גבוה (שהאזרחים משלמים) למרות המס, חברות הגז מרוויחות אפילו יותר, ושכרנו יוצא בהפסדנו. במקום 3 דולרים נשלם 6 דולרים ויותר, והכסף לא יגיע לאזרחים, ועל זה אני חותם".

"ד. כבוד ראש הממשלה, זה לא 'קרב חייך', זוהי 'טעות חייך'. לא מאוחר להודות בטעות, לעצור ולארגן את הכל מחדש. הדבר הדחוף היחיד הוא הנחת צינור נוסף (הכניסה הצפונית). זה כסף קטן, ואם החברות לא יבנו אותו, על פי החוזה אפשר לקחת להם את הרישיון. תהיה האדם שלמדנו להעריך בתחילת שנות ה–2000 — הרפורמטור, איש הכלכלה שהציל את המדינה. המתווה המוצע, אפילו עם תיקונים קלים, הוא מרשם להרס המדינה".

בעבר אמרת שישראל הולכת בתוואי ניגרי אם היא בונה כאן מונופול כזה. לא הגזמת?

"בכלל לא. בניגריה, ההבדל בין ממשלות שקמות ונופלות הוא רק מי מקבל את הכסף. באופן מפתיע, לא מעט פקידים ממשלתיים מתמנים לתפקידים בכירים בחברות הגז. בסוף תמיד האזרחים משלמים".

מיכל פתאל

יטענו נגדך שיש לך אינטרס אישי בשוק הגז הישראלי.

"אין לי".

מדוע לך להסתכן ולצאת נגד המונופול הגדול בישראל? אתה מחפש לעצמך צרות?

"כל הזמן. רבים חושבים כמוני, אבל הם תלויים במונופול ובקשורים אליו, ולא יכולים לדבר. למזלי ולשמחתי, אני לא תלוי באף אחד. את מה שאני אומר תכפילו עשרות מונים בגין כל האנשים בעולם העסקים, האקדמיה והאנרגיה שחושבים בדיוק אותו דבר, אבל לא רוצים להתעסק עם הכוח הכלכלי האדיר של המונופול".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#