בדו"חות הכספיים של תע"א ורפאל מסתתרים מזומנים בסך 4.5 מיליארד שקל - כללי - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדו"חות הכספיים של תע"א ורפאל מסתתרים מזומנים בסך 4.5 מיליארד שקל

לפי מחקר של חברת פרומתאוס, תע"א ורפאל הן מהחברות העשירות ביותר בבורסה ■ הממשלה תוכל לקבל כ-7 מיליארד שקל מהנפקת 49% משתי החברות

תגובות

מה מסתתר בדו"חות הכספיים של החברות הממשלתיות הביטחוניות, והאם התעשייה האווירית (תע"א) ורפאל הן מהחברות העשירות ביותר בבורסה הישראלית? שתי החברות מיועדות להנפקה, ובשנים האחרונות הציבור הכיר אותן משני כיוונים שונים - רפאל עלתה לכותרות כמודל למצויינות בזכות ביצועי מערכת כיפת ברזל במבצע צוק איתן; תע"א, לעומתה, הצטיירה כחברה עם יחסי עבודה מעורערים וועד עובדים מיליטנטי שמקשה על התייעלותה, שסובלת מהפסדים בחטיבה האזרחית שלה - אף שגם לה יש פיתוחים טכנולוגיים מהשורה הראשונה בעולם.

אף שהחברות מפרסמות נתונים כספיים, קופת המזומנים העצומה שלהן חמקה מתחת לרדאר. בדיקה שערך יובל זילברשטיין, מנכ"ל חברת פרומתאוס ייעוץ כלכלי, העלתה כי תע"א מחזיקה בקופתה לא פחות מ–3 מיליארד שקל נטו, לאחר קיזוז חובות באג"ח ולבנקים (לפי נתוני סוף 2014); וכי רפאל מחזיקה 1.5 מיליארד שקל נטו (לפי נתוני סוף 2013). בשנים האחרונות המדינה מחלה לתע"א על מחצית מהדיווידנדים שהיה עליה להעביר, והסכימה להשאיר את הסכומים הללו בחברה לצורכי מחקר ופיתוח.

לצורך השוואה, לאלביט מערכות מאזן שלילי של כ–900 מיליון שקל בקופתה. בקרב 25 החברות הגדולות בבורסה (לא כולל בנקים וביטוח), החברה היחידה שמתקרבת לתע"א ורפאל היא נייס, עם מזומן בסך כמיליארד שקל.

אייל טואג

רשות החברות הממשלתיות מתכננת לבצע הנפקת מיעוט של מניות תע"א ב–2016 ורפאל ב–2017. מדובר בהנפקה של 
20%–49% מהמניות, שתשמור על שליטה ממשלתית בחברות.

"לאור יתרות המזומנים הגבוהות מאוד של שתי החברות, סביר להניח שההפרטה או ההנפקה יבוצעו באמצעות הצעת רכש", כתב זילברשטיין. הכוונה בכך היא למכירת מניות דרך הבורסה, כשהתמורה עוברת לממשלה — להבדיל מהנפקה רגילה, שבה התמורה נכנסת לחברה. לדבריו, הממשלה יכולה למשוך מהחברות כ–1.5 מיליארד שקל לפני ההנפקה. את יתרת המזומנים לא ניתן לחלק בגלל התחייבויות שניתנו לבנקים ולמחזיקי האג"ח תמורת הלוואות.

לדברי זילברשטיין, הסיבה ליתרות המזומנים הגבוהות בחברות נעוצה באופיין כחברות ממשלתיות, שנוהגות למשוך דיווידנדים בהיקף קטן יחסית לחברות פרטיות. סיבה נוספת היא שתע"א ורפאל לא רוכשות חברות אחרות בהיקפים משמעותיים, אלא בעיקר יכולות טכנולוגיות משלימות. זאת בין השאר עקב הגבלות שמחייבות אותן באישור ממשרדי הביטחון והאוצר לרכישות גדולות.

רפאל ותע"א ביצעו רכישות בהיקף קטן משמעותית מאלביט בשלוש השנים האחרונות — ב–160 מיליון שקל ו–32 מיליון שקל (בהתאמה) בלבד. לעומתן, אלביט צמחה באמצעות מסע רכישת מסיבי, בהיקף כולל של כ–1.2 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות, שהקנה לה גידול מיידי בנתח השוק העולמי — אך גם הוביל אותה לחוב נטו של כ–900 מיליון שקל.

מלבד התמורה האפשרית מדיווידנדים, גם ההנפקה עצמה תתרום לקופת המדינה. זילברשטיין העריך כי ניתן להנפיק את תע"א לפי שווי של 6.6–7.5 מיליארד שקל, שמהם הממשלה תקבל כ–3.2–3.6 מיליארד שקל בהנפקת 49% ממניות החברה. לדבריו, את רפאל ניתן יהיה להנפיק לפי שווי של 4.3–4.8 מיליארד שקל, שמהם הממשלה תקבל 2.1–2.3 מיליארד שקל בהנפקת 49% מהמניות.

אבטלה סמויה של מאות עובדים בתע"א

הערכות אלה מתבססות על השוואה לנתוני אלביט מערכות, שנסחרת בבורסה. הנחת העבודה היתה שמכפיל ה–EBITDA (רווח לפני הוצאות פחת והפחתות) שלפיו נסחרת אלביט בבורסת תל אביב משקף את המכפיל המקסימלי עבור החברות. שיעור EBITDA מהמכירות של תע"א הוא 5.9% בממוצע, ברפאל הוא 8.1% בממוצע, ובאלביט הוא גבוה בהרבה — 12.3%.

אם ההנפקות יצאו לפועל כמתוכנן, קשה לראות את רפאל ותע"א נסחרות במכפילים גבוהים יותר. זאת, מכיוון שלפעילות של אלביט מאפיינים דומים לאלה שבשתי החברות, ומנגד בתע"א וברפאל יש מאפיינים מבניים שפוגים בשוויין — כמו קשיחות גבוהה ביחסי העבודה בחברות, שמתבטאת בשכר גבוה לעובדיהן.

כמו כן, רפאל ותע"א — כמו חברות ממשלתיות אחרות — הן עתירות כוח אדם, דבר שמקבל ביטוי ביחס בין הרווח התפעולי למספר העובדים בהן. בעוד אלביט מרוויחה תפעולית 74.5 אלף שקל על כל עובד בשנה, רפאל מרוויחה 49 אלף שקל לעובד ותע"א 31.5 אלף שקל בלבד. בנוסף, יש בתע"א אבטלה סמויה של מאות עובדים, המפורטת בדו"חותיה, בעיקר בפעילות האזרחית המפסידה.

נתון בולט נוסף הוא שהשכר לעובד גבוה יותר בחברות הממשלתיות מבאלביט. לדברי זילברשטיין, השכר השנתי הממוצע לעובד ברפאל — 398 אלף שקל בשנה — הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי לאחר עובדי הנמלים, ושתי החברות נמצאות בשביעייה העליונה ברמת השכר במגזר הציבורי. ברפאל הדבר נובע משיעור אקדמאים גבוה (61%), שדוחף את השכר הממוצע כלפי מעלה. זאת, לעומת 45% אקדמאים בתע"א.

זילברשטיין הוסיף כי ניתן להעלות את ערך החברות לקראת ההנפקה דרך טיפול בבעיות יסוד. לדבריו, לרפאל תלות גבוהה במכירות למשרד הביטחון, ומכירותיה ליצוא מייצרות כ–55% בלבד מההכנסות, לעומת כ–76%–78% באלביט ובתע"א. שינוי דרמטי בהיקף יעלה את האטרקטיביות שלה למשקיעים זרים, שחוששים מתלות גבוהה בשוק המקומי.

רפאל נחשבת למעבדה הלאומית של ישראל, ופעילותה ממוקדת במתן מענה לצורכי משרד הביטחון, ללא קשר לסוגיית הרווחיות. הדבר בולט בפעילות שנוגעת למערכת כיפת ברזל — החברה השקיעה רבות בפיתוחה, אף שאין לה ביקוש בחו"ל.

בתעשיות הביטחוניות העריכו כי אחת הסיבות לרזרבת המזומנים הגדולה של תע"א היא מקדמות למגה־פרויקטים שקיבלה מלקוחותיה. מרפאל נמסר כי "רפאל גאה על הצלחתה המשלבת בין היותה נדבך מרכזי בביטחון המדינה לבין היותה חברה ממשלתית צומחת ורווחית, המעבירה מדי שנה 50% מרווחיה למדינה. עד היום העבירה החברה למדינה יותר מ–1.5 מיליארד שקל. החברה מנהלת את עסקיה כדי שתוכל להמשיך לצמוח ולהתרחב, בעיקר בשווקים הבינלאומיים — הן דרך צמיחה אורגנית והן דרך פיתוח עסקי תוך השקעות גדולות במחקר ופיתוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם