ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דחה שוב את הדיון בממשלה על תקציב המדינה ל–2015–2016 - בפעם הרביעית. הפעם נדחה הדיון מיום חמישי הקרוב ליום שני בשבוע הבא, 3 באוגוסט, אך גם תאריך זה אינו סופי. הדחיות החוזרות ונשנות מצביעות על כך שראש הממשלה אינו מצליח להגיע עם שותפיו לקואליציה להסכמות בנושאים מרכזיים בתקציב.

נתניהו ושר האוצר, משה כחלון, מתקשים בקידום הצעת תקציב המדינה נוכח התנגדותן של הסיעות החרדיות לקיצוץ בהבטחות שקיבלו באחרונה בהסכמים הקואליציוניים, שעלותן מסתמכת ב–9–8 מיליארד שקל בשנה, והיעדר ההסכמה על גודלו של תקציב הביטחון. ועדת לוקר המליצה כי תקציב הבסיס של מערכת הביטחון לשנה הבאה יהיה 59 מיליארד שקל (לא כולל הוצאה מותנית בהכנסה), ואילו משרד האוצר תיקצב את סעיף הביטחון לשנה הבאה ב–54 מיליארד שקל. בשבוע שעבר אמרו בכירים במשרד אוצר כי בשל הגידול החד בסעיפי ההוצאה בתקציב 2016, המשרד אינו מצליח לסגור את התקציב - ועד כה נתניהו וכחלון לא הצליחו לפתור את הבעיה.

שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסתצילום: אמיל סלמן

במשרד האוצר הזהירו בסוף השבוע כי אם תקציב המדינה לא יאושר עד 3 באוגוסט 2015, לא ניתן יהיה להגיש את תקציב המדינה לכנסת עד 31 באוגוסט 2015, כפי שדורש התיקון שאושר באחרונה לחוק יסוד: תקציב המדינה. אי־הגשת התקציב בזמן לכנסת אמנם לא תביא להפלת הממשלה, אבל תגרום לממשלה להפר חוק יסוד. ההצבעה בקריאה הראשונה על הצעת התקציב מיועדת ל–2 בספטמבר, והחוק המתוקן קובע כי על הכנסת לאשר את התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד 19 בנובמבר.

הסירוב החרדי

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטה בשבוע שעבר לדחות את הצעות הקיצוץ בכספים הקואליציוניים, וקבעה כי "הסכמים קואליציוניים יש לכבד". סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), מסר את הודעת הרבנים בשתי פגישות שקיים עם נתניהו, שבהן ביקש ראש הממשלה להפחית את הדרישות של הסיעות החרדיות. ליצמן נפגש בשבוע שעבר גם עם כחלון, אבל הפגישה עסקה בעיקר במשרד הבריאות.

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, קיים גם הוא פגישות דומות, בניסיון להפחית את הדרישות של הסיעות החרדיות - אך גם הוא, כמו נתניהו וכחלון, לא נחל הצלחה.

עיקר המאמצים של השלושה התרכזו בליצמן, אבל הם נתקלו בסירוב מוחלט. לוי הציג בפני ליצמן הצעות לפריסת ההבטחות הקואליציוניות למשכי זמן שונים, אך ללא הועיל. מאמצי השכנוע יימשכו השבוע, אך הסיכוי כי ליצמן ישנה את עמדתו קלוש. מקור פוליטי אמר על כך כי "קודם הדרג הפוליטי הבכיר שפך הבטחות במיליארדים בלי כל אחריות, כאילו אין מחר, ועכשיו מבקשים ממפלגות לוותר על הבטחות שנתנו לבוחרים שלהן".

מקורות בקואליציה טוענים כי הסיעות החרדיות החריפו את הטון לאחר הודעתו של יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), ביום ראשון שעבר, כי לא יצטרף לקואליציה. קודם לכן, הסכימו יו"ר ש"ס, שר הכלכלה אריה דרעי, ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), להצעה שלפיה ב–2015 לא יינתן תשלום רטרואקטיבי בגין הגדלת קצבאות הילדים. ויתור על העלאה רטרואקטיבית של הקצבאות ממאי 2015, שנכללה בהסכמים הקואליציוניים, היה חוסך לקופת המדינה כ–1.8 מיליארד שקל - אך ליצמן התנגד להצעה.

חילוקי הדעות בין הליכוד למפלגות החרדיות אינם מתמקדים רק בתקציב. בליכוד חושדים כי שלושה חברי כנסת מהמפלגות החרדיות לא תמכו בשבוע שעבר בבחירתה של ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) לחברה בוועדה למינוי דיינים. בהצבעה קיבלה בוקר 58 קולות, והפסידה לח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), שזכתה ב–62 קולות ונבחרה לחברה בוועדה.

לא מליברמן

בסוף השבוע הודיע יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כי מפלגתו תתנגד לתקציב. באחרונה התקיים משא ומתן בין משרד האוצר לבין נציגי ישראל ביתנו, חבר הכנסת לשעבר ליאון ליטינסקי ומנכ"ל משרד הקליטה לשעבר עודד פורר, אבל לא הושגו הסכמות. בישראל ביתנו ביקשו להגיע להסכמה בעיקר בדבר תשלום פנסיה לעולים מבוגרים שעלו לישראל בשנות ה–90 ונאלצו לוותר על הפנסיה שצברו בבריה"מ. ליברמן אמר בסוף השבוע כי לא הושגה הסכמה עם משרד האוצר, וכי מפלגתו תצביע בכנסת נגד התקציב.

להערכתו של ליברמן, הבחירות לכנסת יוקדמו - וייערכו בשליש הראשון של 2016. לעומתו, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, העריך שלשום כי סיעת המחנה הציוני עשויה להצטרף לקואליציה לאחר אישור התקציב, מכיוון שתבין שאין בכוחה להפיל את הממשלה.

לא להסתדרות

במשרד האוצר מתכוונים שלא לקבל את דרישות ההסתדרות לתוספת שכר לעובדי המגזר הציבורי מינואר 2016. המשא ומתן על כך בין הצדדים עומד להיפתח בקרוב. ההסתדרות דורשת תוספת של 5%–7%, שעלותם לקופת המדינה 5–7 מיליארד שקל בשנה. במשרד האוצר אומרים בתגובה על כך כי עובדי המגזר הציבורי לא קופחו בשנים האחרונות, כי למדינה אין כסף בתקציב 2016 - וכי אין מה לדבר על תוספת כזאת.

נתניהו וכחלון נגד 
לוי, פלוג וקנדל

בשבוע שעבר התברר כי נתניהו וכחלון דחו על הסף עמדה שהציגו שלושה בכירים - לוי, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל - כי יעד הגירעון בתקציב 2016 לא יעלה על 2.5% מהתמ"ג. החוק כיום קובע כי תקרת הגירעון ב–2016 תהיה 2% מהתמ"ג בלבד. נתניהו וכחלון הכריעו סופית כי יעד הגירעון יהיה 2.9%, מה שיאפשר לממשלה להגדיל את הוצאותיה ב–2016 ב–5 מיליארד שקל לעומת תקרה של 2.5%, אבל יגדיל את חובות המדינה באותו סכום, וכפועל יוצא מכך - את יחס החוב־תוצר. במשרד האוצר, אף שלא אהבו את ההחלטה, נשמו לרווחה, כי היו ימים שבהם דובר על יעד גירעון של 3.5%–3.4%.

בשבוע שעבר התברר במפתיע כי יעד ההוצאה בתקציב 2016 (הגידול המרבי בתקציב) לא יהיה 2.66%, אלא כ–3%. הסיבה היא ככל הנראה כי ההתייקרויות ב–2016 צפויות להיות גבוהות מהתחזית המקורית בכ–1%. הגדלת יעד ההוצאה מעניקה לממשלה עוד אוויר לנשימה בצד ההוצאות בתקציב - בסך כ–1.3 מיליארד שקל.

משרד האוצר, בסיוע משרדי הממשלה, סיים באמצע השבוע את הכנת הקיצוץ השווה (פלאט) בחלקים הבלתי־קשיחים בתקציביהם של כל משרדי הממשלה, בשיעור של 3%, ובסכום כולל של כ–3 מיליארד שקל. לראשונה המשרדים, ולא האוצר, הם שהצביעו על הסעיפים שיקוצצו.

ככל הידוע, משרד הביטחון לא שיתף פעולה, והנושא ייסגר כשיוכרע גודלו של תקציב הביטחון. גם במשרד הבריאות לא מעוניינים לשתף פעולה עם תוכנית הקיצוץ, ומהמשרד נמסר: "סגן שר הבריאות בטוח ששר האוצר מודע לצורך הדחוף במתן תוספת משאבים משמעותית למערכת הבריאות. למערכת הבריאות נדרשות תוספות משמעותיות, ולא יהיה קיצוץ בתקציב, אלא תוספת תקציב".

"פוגע בכיס של 
כל אחד ואחד"

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), חבר ועדת הכספים של הכנסת, צייץ שלשום בטוויטר כי "נתניהו מפחד להביא את תקציב המדינה לאישור הממשלה והכנסת, וממשיך בהפיכת החצר האחורית השקטה שלו. בכל יום שהתקציב לא מאושר - הדבר פוגע בכיס של כל אחד ואחד מאתנו ובכלכלה הישראלית כולה".

ח״כ מיקי לוי (יש עתיד), לשעבר סגן שר האוצר, אמר כי הדחייה הנוספת של הדיון בממשלה בנושא התקציב, חמישה שבועות לפני המועד האחרון לאישורו בממשלה, היא "לא פחות משערורייה. היעדר תקציב מדינה פוגע ביציבות המשק, בצמיחה ובתעסוקה. אם ראש הממשלה חושב שבאמצעות דחיית הדיונים על התקציב הוא יצליח להחזיר שוב את הדרישה לתקציב כולל גם ל–2017, הוא יצטרך לא רק להתמודד עם ההתנגדות בכנסת, אלא גם עם עתירה לבג״ץ".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker