מהפכה של פעם בדור: השכר בצה"ל יקוצץ ב-14%, סוף לפנסיית הגישור - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה של פעם בדור: השכר בצה"ל יקוצץ ב-14%, סוף לפנסיית הגישור

דו"ח לוקר קובע: תהליך התקצוב של מערכת הביטחון וניהולו לקוי בכל הרמות ובכמה ממדים ■ תקציב הביטחון ב-2016 ואילך 59 מיליארד שקל, צמוד למדד ■ השירות הצבאי יתקצר לשנתיים ■ צפו בדו"ח המלא

29תגובות

"תהליך תקצוב תקציב הביטחון וניהולו ברמה הלאומית לקוי בכל הרמות ובכמה מימדים. לעתים התחושה היא שהתקציב המשמעותי ביותר במדינת ישראל 'מתנהל' ואינו 'מנוהל'. במקום תכנון רב שנתי יש מאבק יום יומי על היקפו. במקום פעולה מסודרת על פי תוכנית, נערכת 'תפירת מענים' לפי הצורך במעין טלאי על גבי טלאי. במקום דיון יסודי על תוכנית ההתעצמות, מתקבלות לעתים החלטות אד הוק" - זו אחת המסקנות המרכזיות של דו"ח ועדת לוקר.

לדעת ועדת לוקר, "במצב הקיים הדיון בתוכנית העבודה של צה"ל מסתיים למעשה בתוך הצבא. לרוב, מרגע שאושרה תוכנית העבודה של צה"ל בתוך הצבא, השינויים הנעשים בה לאחר מכן הם מינוריים. הדיון במשרד הביטחון מוגבל, משום שהמשרד אינו רואה את עצמו כגורם אזרחי מפקח, אלא כמי שאמור לייצג את הצבא ולהגן על האינטרסים שלו. בדיונים המתקיימים אצל מנכ"ל המשרד ואצל שר הביטחון אין ניסיון לאתגר באופן מהותי את תוכנית העבודה המוצגת".

עמוס בן גרשום / לע''מ

ראש הממשלה יכריע

דו"ח ועדת לוקר נחשף היום (ג') לראשונה לציבור הרחב. לפני כשבועיים נמסר הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהקים את ועדת לוקר, לשר האוצר ולראשי האוצר, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולבכירי מערכת הביטחון וצה"ל. בשבועות הקרובים ייערכו דיונים במשרדי רה"מ, אוצר וביטחון על ישום הדו"ח. לנוכח המחלוקות הקשות הקיימות כבר עתה על הדו"ח בין משרדי האוצר והביטחון, נראה כי תידרש מערבות של רה"מ ליישומו של הדו"ח, ולו גם החלקי.

53 המלצות

בדו"ח ועדת לוקר 53 המלצות. הן עוסקות בשלושה נושאים, תקציב הביטחון, שינויים מבניים ותהליכי התייעלות. חלק מההמלצות נוגעות בעצבים חשופים של מערכת הביטחון וצה"ל. אין ספק כי אם הרוב המכריע של ההמלצות ייושם, מערכת הביטחון וצה"ל יעברו מהפכה של פעם בדור.

בלב ההמלצות, כהגדרת הוועדה עצמה עומדת ההמלצה ביחס לתקציב הביטחון לחמש השנים הקרובות. הוועדה ממליצה כי תקציב הבסיס של מערכת הביטחון ב-2016 יהיה 59 מיליארד שקל, לפי השיטה של "הכל כלול בתקציב", בלי תוספות חד פעמיות במהלך השנה. בשנים 2020-2017 תקציב מערכת הביטחון יהיה תקציב 2016 פלוס הצמדה למדד המחירים לצרכן. בנוסף, תקציב הביטחון בכל חמש השנים הקרובות יכלול סעיף הנקרא הוצאה המותנית בהכנסה, 7.8 מיליארד שקל בתקציב 2015, שהוא הכנסות צה"ל ממכירת מערכות נשק וציוד. עוד מציעה הוועדה כי צה"ל יתייעל בחמש השנים הקרובות ב-9.6 מיליארד שקל (הוועדה ממליצה על פרויקטים ספציפיים) וכל כספי ההתייעלות יישארו בצה"ל למשימות הנמצאות במרכז סדרי העדיפות שלו.

האוצר והביטחון נגד 59 מיליארד

יצוין כי לדעת האוצר תקציב הבסיס של מערכת הביטחון ב-2016 אסור שיהיה גבוה מ-54 מיליארד שקל, ב-5 מיליארד שקל פחות מהמלצות הוועדה, וכי לדעת מערכת הביטחון תקציב מערכת הביטחון ב-2016 חייב להסתכם ב-62 מיליארד שקל לפחות, ב-3 מיליארד שקל יותר מהמלצות הוועדה וב-8 מיליארד שקל יותר ממתווה האוצר.

קיצוץ משמעותי בכוח האדם

הוועדה ממליצה על הקטנה משמעותית של כוח האדם בצבא ועל הקטנה משמעותית בהוצאה על השכר כנגזרת מכך, תוך תעדוף המסגרות המבצעיות והלוחמות. לשם כך, קובעת הוועדה, יש לפעול לצמצום משמעותי של מטות ומפקדות, לשינוי מבני ולשיטוח מטות.

קיצוץ של 14% בשכר

הוועדה ממליצה כי ההוצאה הכוללת על שכר במערכת הביטחון תהיה 86% מעלות השכר כיום וכי ההפחתה תושלם עד סוף 2017. הוועדה ממליצה לערוך שינוי יסודי במבנה השכר שיביא לידי ביטוי העדפה של לוחמים  על פני אנשי מקצועות אחרים וכי תונהג גמישות בתגמול בעלי מקצועות אחרים על פי צורכי הצבא.

הוועדה מציינת כי המלצותיה ביחס לתקציב הביטחון משקללות את מסקנותיה מניתוח יכולות המשק וצרכיו לצד הערכתה את הצרכים החיוניים של צה"ל ומערכת הביטחון לשם מתן מענה ביטחוני ההולם את האתגרים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.

סוף לפנסיית הגישור

על פי מודל הפרישה החדש שקבעה ועדת לוקר, קצינים לוחמים יוכלו לפרוש החל מגיל 42, עם פנסיית גישור. קצינים שאינם לוחמים יוכלו לפרוש החל מגיל 42 עם מענק פרישה במקום פנסיה. 

הוועדה ממליצה כי ההסדר הנוכחי הקיים, של פנסיית גישור, למי שסיימו שירותם בצבא הקבע, יימשך רק לגבי אנשי קבע שכל שירותם היה קרבי. לגבי שאר אנשי הקבע הוועדה ממליצה להפסיק את מודל פנסיית הגישור ולהמירו במענק סיום שירות "ראוי והוגן".

הוועדה גם מציעה נוסחה לחישוב המענק, המתחשבת במספר השנים שהפורש היה בקבע ובאופי השירות שלו. הוועדה סבורה כי המלצותיה ישמרו על תעדוף הלוחמים ותנאי שירותם, תוך הפחתת עלויות כוח האדם ותשלומי הפנסיה למערכת הביטחון.

להלן כמה דוגמאות למענקים שיקבלו הפורשים: נגד שמשתחרר בגיל 55 יקבל מענק של 2 מיליון שקל. קצין שמשתחרר בגיל 47 בדרגת אל"מ יקבל מענק של 1.5 מיליון שקל. קצין מטה שמשתחרר בגיל 42 יקבל מענק פרישה של 900-800 אלף שקל. 

קיצור השירות הצבאי לשנתיים

הוועדה ממליצה, בעקבות מסקנות ועדת בן בסט מ-2006, להמשיך במתווה לקיצור שירות החובה, עד שיתקבע, ב-2020, לשירות של שנתיים לבנות ולבנים.

הגברת השקיפות

הוועדה מיחסת חשיבות על לנושא השקיפות במערכת הביטחון. הוועדה המליצה על יצירת שקיפות מלאה ומוחלטת של משרד הביטחון וצה"ל מול משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמל"ל, ונקיטת כל הצעדים הדרושים למימוש השקיפות.

לעדכן את תפישת הביטחון של צה"ל

הוועדה מציינת כי בהמלצותיה עסקה בשורה של נושאים שהמשותף להם הוא השגת התכלית של ביצור ביטחון המדינה והגברתו, תוך איזון בין צורכי הביטחון לצורכי המשק. לדעת הוועדה, "יש צורך שהתשתית לעיצוב מערכת הביטחון ותקציבה תישען על תפישת הביטחון הרלוונטית למדינת ישראל, שממנה נובעות תוכניות בניין הכוח ותפישת ההפעלה שלו.

הוועדה ממליצה לממשלה לפעול לגיבוש מצע אסטרטגי חיוני זה "נוכח המציאות הביטחונית הדינמית שאיתה מתמודדת מדינת ישראל". הוועדה מדגישה בהמלצותיה כי היא, "מודעת לאתגרים המבצעיים העומדים בפני מערכת הביטחון אל מול המציאות המשתנה. הוועדה ממליצה "לבחון את תפישת ההפעלה של צה"ל ולעדכנה לנוכח מציאות זו".

מאמצת את מסקנות ועדת גורן

בנושא מערך השיקום, הוועדה ממליצה לאמץ את המלצות השופט גורן, להגדרה מחדש של כו נושא נכי צה"ל הזכאים לשיקום של מערכת השיקום של מערכת הביטחון. הוועדה ממליצה להוסיף גורמי בקרה שיבחנו זכאויות נוספות לזכאי אגף השיקום.

עוגנים בתקציב לאימונים ומו"פ

הוועדה מציינת כי לנוכח הכרה בחיוניות האימונים לשמירה על כשירות צה"ל וחשיבות המחקר והפיתוח לשמירה על יתרונו הטכנולוגי, ייקבעו עוגנים תקציביים בשני תחומים אלה, כלומר תקציב בהיקף שעליו ממליצה הוועדה שאי אפשר יהיה להעבירו לשימושים אחרים.

מחזקת את ראש את"ק

הוועדה ממליצה כי על ראש אגף תקציבים (את"ק) במשרד הביטחון, מתוקף היותו הגורם המדווח למנכ"ל משרד הביטחון ולרמטכ"ל בכל נושאי תקציב הביטחון וצה"ל, תוטל אחריות כוללת על ניהול תקציב הביטחון. ראש את"ק יהיה האחראי על יצירת תמונה תקציבית מלאה, שבה ייכללו כל מרכיבי התקציב. הוא גם יהיה האחראי על המעקב אחרי יישום התקציב ועל תהליך ההתייעלות במערכת הביטחון.

תכנון פיקוח ובקרה

הוועדה קובעת כי מיצוי מיטבי של תקציב הביטחון אפשרי רק על בסיס תהליכי תכנון ובקרה יעילים של בניין הכוח עם ראייה ארוכת טווח. הוועדה ממליצה לשפר את תהליך התכנון של תקציב הביטחון ולהגביר את הפיקוח והבקרה על מימושו, גם באמצעות הגברת מעורבותם של אנשי המטה לביטחון לאומי ומשרד האוצר בתהליכים אלה ומתן תוקף לסמכויותיהם. הוועדה ממליצה גם לשפר את הפיקוח הפנימי בצה"ל ובמשרד הביטחון באמצעות חיזוק מעמדו של אגף התקציבים והפיכתו לשומר הסף של תקציב הביטחון.

חיזוק זרוע היבשה

הוועדה מדגישה כי הגברת עוצמתו של צה"ל תלויה ביעילותו המבנית והתפקודית. זרוע היבשה היא רכיב יסוד בבנין הכוח של צה"ל. כיום, לפי הדו"ח, נראה כי זו, "הזרוע החסרה ביותר מבחינת ההתעצמות והמוכנות. כדי לייעל את פעולת הצבא ובניין הכוח ביבשה ממליצה הוועדה על איחוד אגף הטכנולוגיה הלוגיסטית (אט"ל) וכל הגופים האחרים העוסקים בבנין הכוח ביבשה, לתוך מפקדת זרוע היבשה, וביטול כפילויות שיישנן בין מז"י לבין אגפים אחרים".

אזרוח הצבא

הוועדה ממליצה על אזרוח מערכים שלמים המופעלים היום על ידי מערכת הביטחון וצה"ל, כדי לאפשר להם להתמקד במשימות הליבה. מדובר במהלך שיביא להתייעלות של שתי המערכות וישחרר תקציבים למוכנות ולהתעצמות.

הוועדה ממליצה גם על הגבלת היכולות של מערכת הביטחון  להטיל מגבלות על שימוש אזרחי בתשתיות לאומיות, קרקע, תקשורת ועוד. הוועדה ממליצה לערוך רפורמה יסודית בתהליכי העבודה וביחסי הגומלין בין רשויות התכנון הלאומיות למערכת הביטחון ובאופן הטיפול בבקשות המוגשות למשרד הביטחון, ולהסדיר מחדש בחקיקה את הממשקים ואת הסמכויות של הגורמים השונים.

שינויים מבניים במשרד הביטחון

הוועדה ממליצה לקבוע כי ייעודו של משרד הביטחון הוא גם להיות גורם מפקח ומבקר על צה"ל בכל ממדי פעילותו. כנגזרת משינוי היעוד הוועדה ממליצה לבחון מחדש את מבנה מערכת הביטחון על אגפיו והמינהלות, לייעל את אגפי המשרד ולצמצם את הכפילויות שישנן בין גופים במשרד לבין גופים בצה"ל.

להגדיל הסיוע האמריקאי

ביחס לתקציב הסיוע האמריקאי לישראל, כ-3.1 מיליארד דולר בשנה, הוועדה ממליצה, על רקע הדיבורים על הארכת הסיוע מ-2018, כי נוכח התפתחות האיומים על מדינת ישראל ונוכח הצורך בשמירת היתרון האיכותי של צה"ל, ישראל תשקול את האפשרות לבקש מהשלטונות בארה"ב כי יגדילו את היקף הסיוע.

ביצוע ההמלצות

הוועדה ממליצה כי הממשלה תקים צוות בהובלת המל"ל שיפקח על מימוש המלצותיה וידווח מעת לעת לממשלה ולציבור על ההתקדמות במימוש ההמלצות. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#