האם ראש הממשלה באמת מתכוון 
לנהל את כלכלת ישראל?

עם חור תקציבי של 12 מיליארד שקל, וכשגם יעד הגירעון וגם יעד ההוצאה עומדים להיפרץ - לא ברור איך ממשלת נתניהו 
תשרוד את התקציב הראשון שלה ■ מה הפלא שקרן המטבע הבינלאומית חושבת שישראל מתנהלת בצורה לא רצינית

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

האם ממשלת נתניהו הרביעית רצינית? שלושה חודשים לאחר הקמתה, וכשהממשלה הקודמת קיפחה את חייה בתוך פחות משנתיים, ההתנהלות של הממשלה הנוכחית נראית גרועה עוד מזו של קודמתה. למעשה, כל הסימנים מלמדים שאף אחד מחברי הקואליציה לא באמת חושב שהממשלה הזאת תשרוד אפילו את התקציב הראשון שלה — והתנהלותם מביכה בהתאם.

עובדה, רק לפני שלושה חודשים חתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שורה של הסכמים קואליציוניים עם שותפיו לממשלה. בהסכמים האלה הוא נעתר לכל הדרישות התקציביות של השותפים, בסכום מצטבר של 8 מיליארד שקל. ראש הממשלה לא היסס לרגע בחתימה על ההסכמים, וגם השותפים לא היססו לרגע באמונתם העזה כי ההסכם הקואליציוני שווה לפחות את הנייר שהוא כתוב עליו — וזאת אף שבזמן החתימה הם היו צריכים לדעת שמדובר בהתחייבויות מופרכות. מדוע? משום שכמה חודשים קודם לכן הגיש משרד האוצר את הצעת תקציב 2015, שלא זכתה לאישור הכנסת עקב נפילת הממשלה הקודמת, ובה נכלל סעיף הנומרטור.

הנומרטור הוא חישוב של ההתחייבויות התקציביות לשנים הבאות — מעבר לשנת התקציב הקרובה. בהצעת תקציב 2015 פירסם האוצר לראשונה את הנומרטור, ובו נכתב — שחור על גבי לבן — שבמסגרת התקציב ל–2016 יש חריגה 5.6 מיליארד שקל. כלומר, תקציב 2016 עוד לא נכתב, וכבר הוא נפתח במינוס של כמעט 6 מיליארד שקל בהתחייבויות עודפות.

נתניהו, כחלון ויעלון, בשבוע שעברצילום: רויטרס

המינוס הזה הוא ירושה שהממשלה ה–34 קיבלה מקודמתה, הממשלה ה–33, ולכן לא צריך להאשים בו את הממשלה הנוכחית — אבל צריך לצפות ממנה למצוא לו פתרון. בינתיים 2015 כמעט חלפה לה, והנה הגענו לדון בתקציב 2016. רק שבמקום פתרון, הממשלה הנוכחית הוסיפה עוד 8 מיליארד שקל של התחייבויות קואליציוניות. כלומר, הממשלה הגדילה את המינוס ל–14 מיליארד שקל. ועכשיו מגיעה ועדת לוקר, שצפויה להמליץ על תקציב ביטחון של 59 מיליארד שקל ל–2016, ובכך תוסיף עוד 4 מיליארד שקל למינוס. בסך הכל, שבועיים לפני המועד הנדרש לאישור התקציב בממשלה, המינוס שהממשלה הנוכחית צריכה להתמודד אתו הוא של 18 מיליארד שקל.

דרישות תקציביות 
כיד הדמיון

הדבר המביך בסיפור הוא שבזמן החתימה על ההסכמים הקואליציוניים ידעו כל הפוליטיקאים על כך שמסגרת התקציב כבר צרה מלהכיל את דרישותיהם — מה שלא מנע מהם להוסיף דרישות תקציביות כיד הדמיון הטובה עליהם. מביכה עוד יותר העובדה שכל הדרישות התקציביות האלה נוספו בשעה שהנומרטור כיכב בעצמו בתוך ההסכמים 
הקואלציוניים.

בהסכם הקואלציוני שנחתם בין הליכוד ובין מפלגת כולנו, מפלגתו של שר האוצר משה כחלון, בסעיף 77, נכתב כי "משרד האוצר בתיאום עם משרד ראש הממשלה יבנה נומרטור, שבו יעודכנו מחד כלל ההתחייבויות לשנה הנוכחית ולשלוש השנים הבאות, ומאידך תעודכן מסגרת רב־שנתית. הממשלה וסיעות הקואליציה יתמכו בעיגון הנומרטור בחוק יחד עם הבאת תקציב דו־שנתי 2015–2016". כמה משעשע: הממשלה נדרשת לאשר את הנומרטור, שביום הקמתה היא כבר פעלה בניגוד גמור לו.

הבדיחה המשעשעת הזאת הצחיקה את ראש הממשלה ואת חברי הקואליציה שלו במשך חודשיים בדיוק. בחלוף חודשיים התברר להם, להפתעתם המוחלטת והרבה עד מאוד, שצריך למצוא לה מענה במסגרת תקציב 2016. לכן, בשלב ראשון הוחלט כבר כי יעד הגירעון, שהיה אמור לרדת ל–2.5%, דווקא יעלה ל–2.9%. הפתרון החשבונאי הזה הקטין את המינוס בכ–6 מיליארד שקל. עם זאת, עדיין נשאר למצוא פתרון לחריגה של 12 מיליארד שקל.

מה עושים? בממשלה שוקלים עכשיו, אחרי שפרצו כבר את יעד הגירעון, לפרוץ גם את היעד הנוסף והרגיש יותר — יעד ההוצאה. כלומר, לקבוע שהתקציב יהיה גדול יותר מהתקציב שעליו הכריזה הממשלה לפני כשנתיים, כשנקבע יעד הגידול השנתי של תקציב המדינה (הכלל הפיסקלי).

התמונה, אם כך, מתחילה להתבהר: הממשלה הנוכחית נכנסה לתפקידה תוך שהיא מתעלמת ממגבלת התקציב העתידית שלה, אף שהמגבלה הזו פורסמה והיתה מונחת לנגד עיניה. הממשלה הנוכחית החריפה את בעית מגבלת התקציב בעוד 12 מיליארד שקל. הממשלה הנוכחית לא מוצאת פתרון ליישוב מגבלת התקציב, ולכן היא פשוט מבטלת את המגבלה: גם יעד הגירעון וגם יעד ההוצאה עומדים להיפרץ, וזה רק בחודש השלישי לקיומה של הממשלה, ובלי שישראל סובלת ממשבר כלכלי שמצדיק את פריצת התקציב.

קרן המטבע: "הגירעון של ישראל הוא מבני"

ההתנהלות הזאת מחזירה אותנו לדברים המשעשעים שכתבה קרן המטבע הבינלאומית על ישראל לפני שלושה שבועות בדיוק: "הגירעון של ישראל הוא מבני", כתבה קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח שלה על כלכלת ישראל. "הגירעון הנוכחי מקורו בקיצוצי מס שנעשו בין 2003 ל–2010, ושלא קוזזו על ידי הפחתת הוצאות ברמה מספקת. הוא לא תוצאה של חולשה מחזורית. המאמצים להפחתת הגירעון נדחו שוב ושוב. בתיאוריה יש לישראל כלל הוצאה וכלל גירעון המבוססים על יעד חוב, אך אלה שונו פעמים כה רבות עד כי בפועל לא קיים עוגן תקציבי אפקטיבי".

בתיאוריה, אומרת קרן המטבע, ממשלת ישראל עובדת כל הזמן על כולם — ועל עצמה. בפועל, העולם קצת פחות מטומטם מכפי שהממשלה חושבת, והוא מבחין בעובדה שישראל משקרת לו ולעצמה כל הזמן לגבי ניהול התקציב שלה. ניהול אין כאן, רק חולשה מתמשכת, גחמות אינסופיות, וראש ממשלה שלא מתכוון ברצינות לנהל את כלכלת ישראל. עובדה — שלושה שבועות אחרי שקרן המטבע כתבה כי "הרמות הנוכחיות של הגירעון התקציבי מותירות מרווחי הגנה מעטים ביותר כדי להתמודד עם זעזועים אפשריים (...) הפחתת הגירעון היא קריטית", נתניהו שוקל לעשות את 
ההפך המוחלט.

שלמות הקואליציה או שלמות כלכלת ישראל

אז עכשיו נתניהו מנסה לשכנע את שותפיו לוותר על התביעות הקואליציוניות שלהם, שאושרו על ידו רק לפני שלושה חודשים. השותפים החרדים הודיעו שלא יקום ולא יהיה — גם במחיר של הליכה למערכת בחירות חדשה, בחלוף חמישה חודשים בלבד מהקודמת. נתניהו יצטרך להכריע בין התבזות מול שותפיו ובין התבזות מול הציבור ומול העולם, וכן בין שמירת שלמות הקואליציה שלו לשמירת שלמותה של כלכלת ישראל.

בכל מקרה, ישראל עומדת להוכיח שוב לקרן המטבע הבינלאומית, לעולם הנאור ולציבור שלה שהיא מדינה לא רצינית, שמלה שלה אינה מלה, ושיציבות שלטונית היא ממנה והלאה. מי יודע, אולי עוד נתפוס בקרוב את מקומה של יוון בתור ממשלת הבדיחה של העולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ