צבי זרחיה

יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), קורא לעשות סדר בשכר הבכירים ולקבוע שיטת עדכון שכר אחידה לנשיא, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים ומנכ"לים. כיום, שכרם של ראש הממשלה והשרים והמנכ"לים צמוד למדד ואילו שכרם של הנשיא, הח"כים והשופטים צמוד לשכר הממוצע במשק. אדלשטיין אמר כי "צריך לעשות סדר בשכר הבכירים בכלל ואין שום דרך להסביר מבחינה ציבורית את הקפיצות והפערים בעדכון שכרם של כל מיני קבוצות באוכלוסיות הבכירים".

אדלשטיין גילה כי "חלמתי בתחילת הקדנציה להקים ועדה ציבורית שתעשה סדר ותקבע מה המשכורת הראויה לנשיא ואחר כך תקבע את רמות השכר של ראש הממשלה, שרים, ח"כים ועוד. אני לא רואה איך עושים סדר כשכל אחת מהקבוצות צמודה למשהו אחר. בקדנציה הקודמת שר האוצר הוסמך על ידי ועדת העבודה והרווחה להוריד את משכורות הבכירים (שרים, ח"כים, שופטים, יועצים משפטים ועוד) ומאז נעלמו עקבותיו".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין צילום: אמיל סלמן

אדלשטיין סיפר כי לפני כמה שנים נהג לתרום חלק משכרו יחד עם כמה חברי כנסת. "היינו כמה חברי כנסת מתכנסים בתחילת חודש ונותנים תרומות לאגודה למען החייל או לקרן לבי. עשינו את זה כמה חודשים ואחר כך כל אחד המשיך בדרכו".

ח"כים רבים מתנגדים להמלצות הוועדה הציבורית, שבראשותה עומד פרופ' חיים לוי, שיועלו מחר בוועדת הכנסת. המלצת הוועדה הציבורית מבקשת להצמיד את שכרם של הח"כים למדד המחירים לצרכן מינואר 2016. בשל התנגדותם מעריכים שההצעה לא תאושר אלא יוצע לבצע בה שינויים.

לפי נתוני הוועדה הציבורית, בעשור האחרון עלה השכר הממוצע במשק (ובעקבותיו שכר הח"כים) ב-30% לעומת עלייה של 25% של מדד המחירים לצרכן. בשני העשורים האחרונים עלה השכר הממוצע במשק ב-143% ואילו המדד עלה ב-107% בלבד. שכר חברי הכנסת כיום הוא 40 אלף שקל בחודש.

ההצעה להצמיד את שכר הח"כים למדד עלתה מספר פעמים בעשור האחרון בין היתר לנוכח הצמדתם בתחילת שנות ה-2000 של שכרם של ראש הממשלה, השרים, מבקר המדינה, ונגידת בנק ישראל. אולם, הח"כים טענו לאורך השנים שאם מצמידים את שכרם למדד אזי יש להצמיד גם את שכרם של השופטים שצמודים לשכר הממוצע במשק. בקרב השופטים הובעה בעשור האחרון התנגדות להצמדת שכרם למדד.

הצעת חוק : להפקיע מהח"כים הטיפול בשכרם

ביום א' הקרוב תתבקש ועדת השרים לחקיקה לאשר הצעת חוק שהוגשה על ידי ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) שלפיה שכר חברי הכנסת ייקבע בלעדית על ידי הוועדה הציבורית לקביעת שכרם ותנאיהם בלא שלחברי הכנסת תהיה אפשרות להתערב בעניין.

כיום, המלצות הוועדה הציבורית טעונות את אישורה של ועדת הכנסת שמוסמכת לדחות אותן, ולהחזירה לועדה הציבורית לשם גיבושן מחדש, ואח"כ מוסמכת ועדת הכנסת גם לקבל החלטה השונה מהמלצתה של הוועדה הציבורית. לפי הצעת החוק הוועדה הציבורית תמנה - שופט בית המשפט העליון בדימוס שיהיה היו"ר ו-2 נציגי ציבור שאחד מהם הוא חבר סגל אקדמי.

ח"כ יעל גרמןצילום: אוליבייה פיטוסי

לפי הצעת החוק, הוועדה הציבורית תמונה על ידי יו"ר הכנסת (ולא ע״י ועדת הכנסת כנהוג היום) והחלטותיה יובאו בפני ועדת הכנסת. ועדת הכנסת תהיה רשאית להביע את הסתייגויותיה בפני הוועדה הציבורית, אותן הסתייגויות ידנו ולאחריהם תפרסם הוועדה הציבורית את החלטותיה ברשומות. במידה ועדיין יהיו בידי יו"ר הכנסת וועדת הכנסת הסתייגויות - הם יהיו רשאים לפנות לבית המשפט העליון ולעתור כנגד החלטת הוועדה הציבורית.

ח"כ גרמן הסבירה כי "אין זה נכון ותקין שחברי הכנסת יקבעו את תנאי שכרם. מן הראוי שהוועדה הציבורית תהיה אוטונומית לקבוע זאת במנותק מוועדת הכנסת ובכך חברי הכנסת לא ימצאו בניגוד עניינים מובנה, בו הם מצויים היום". בעבר דחו הח"כים הצעות דומות כיוון שהתעקשו לאפשר להם להיות בעלי הסמכות האחרונה לקביעת שכרם ותנאיהם. לא מן הנמנע שגורל דומה מצפה להצעתה של גרמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום