יזמתי פגישה עם ברק כהן מ"באים לבנקאים". זה מה שקרה

האם הבנקים הביאו מחאה עממית על עצמם, או שמדובר בעצם בקבוצת אנרכיסטים שאין לה כבר מה להפסיד? ■ ברק כהן: "יש הרבה מאוד פעולות אזרחיות אחרות שאפשר לבצע מול המערכת הבנקאית. כל מה שחוקי - כשר"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

את הפגישה עם ברק כהן אני יזמתי. זה קרה אחרי מתקפת רשת מאורגנת היטב. כהן וחבריו הכריזו עלי, ועל אפרת נוימן, כ"משת"פיות עם גנבים", אחרי שכתבנו על הסתבכותו הכלכלית של מי שנחשב למייסד הקבוצה, שקנה BMW, ואת ההלוואה עבורה לא יכול היה להחזיר.  

רציתי לפגוש את כהן כדי להבין מי האיש הזה, השנוי במחלוקת, שרבים הולכים אחריו היום תוך הצדקת פעילותו וטענה כי מדובר במחאה עממית אפקטיבית, אך בעיני אחרים הוא נחשב פשוט לעבריין.

ברק כהןצילום: אייל טואג

אחרי שעתיים וחצי של שיחה מאוד מעניינת הנה השורה התחתונה – אנשים נורמטיביים, אלה שחיזקו את ידיהם של לוחמים חברתיים כמו דפני ליף, איציק שמולי או סתיו שפיר, לא יודעים איך לאכול את הנציג הלא - נורמטיבי של המחאה הזו. גם אם המטרה חשובה, הנציג שלה, איך נאמר זאת, מאתגר.

כהן מדבר בנונשלנטיות בשפה שעבור רובינו היא חלום בלהות: כונס נכסים, תיקי הוצאה לפועל, צו עיכוב יציאה מהארץ, חובות תופחים במאות אלפי שקלים. בין הנושים שלו אפשר למצוא את בנק לאומי (הגדול מכולם), אבל גם חברת ביטוח, עיריית תל אביב, כביש 6 והמרכז הבינתחומי. לכל חוב יש לו הסבר: "הבנק לא יקבל ממני אגורה אחרי שאיימו עלי", "כביש שש? זה לא רכב שרשום על שמי", "כולם חייבים לעיריית תל אביב", "למדתי בבינתחומי לתואר שני, אני לא חולק על החוב אבל יש לי בקשה שהובאה בפניהם לקבלת מלגה, עליה אנחנו מדברים עכשיו. עובדה שמזמינים אותי להרצות שם". הוא לא מתרגש מצו עיכוב היציאה מהארץ ששם לו הביטוח הישיר כי "אני ממילא לא אוהב לנסוע לחו"ל".

כהן הוא הראשון שיודה שכבר שלוש שנים הוא עורך דין בלי לקוחות כי איש לא רוצה בשירותיו אחרי שהשתמש בשפה בוטה במהלך מחאת 2011, אז ייצג עצורים. לא ברור ממה הוא חי מלבד מאבינו בשמים שדואג לו, לדבריו. מה שכן ברור זה שהוא חי בביתה של בת זוג אליה הגיע, לדבריו עם תרמיל גב, ובגיל 38 אביו מתנדב לשלם את חובותיו. גם זה לא קורה בסוף. החיים של כהן לא רק מסובכים כלכלית – הוא נחקר במשטרה שכתב שיר והואשם בהעלבת עובד ציבור, והגיע לשם שוב אחרי ששוטרים הגיעו לביתו, כשהוא טוען שהרביצו לו, המשטרה טוענת שהוא הרביץ לשוטר. לאחרונה קיבל שלושה צווי הרחקה בשל הטרדה מאיימת לאחר שהטריד את ציון קינן, רקפת רוסק עמינח וגם זמיר דח"בש. סיימנו? עוד לא. כשהגיע למסעדה שם אכל ציון קינן וצעק לו מבחוץ שהוא גנב, חטף מכות מבעל המסעדה.

אלימות, לדברי כהן, לא כוללת שיימיניג ברשת, או  עמידה מול בית הספר של הבת של רקפת רוסק עם שלטי שטנה. לכהן וחבריו – הוא מתעקש שהוא לא מנהיג של אף אחד, ולא אומר לאף אחד מה לעשות, הכל עממי והכל ספונטני - יש דף משגשג בפייסבוק בשם "באים לבנקאים" ובין התומכים כמה לא צפויים בעליל. בעמוד העממי הזה אי אפשר לכתוב ביקורת, ולפחות אדם אחד מעיד על מחיקת פוסטים שלו, ואף חסימה. כהן מכחיש בתוקף, וטוען שנמחקות רק קללות וקריאה לפעילות פלילית. "אני לא עבריין", הוא אומר. האם הוא מרוצה מהפעילות שלו עד היום? מסתבר שמאוד. "היית צריכה לראות את הפרצוף של רקפת בבית המשפט", הוא אומר, "מרוסקת".

גם אני הייתי מרוסקת אם הייתי מרגישה שפוגעים בילדים שלי.

"שלא תפגע בילדים אחרים, היא מצלקת ילדים אחרים כל יום. שתבדוק את עצמה". ואז הוא מוסיף משפט לא נעים: "קוראים לה קפי בקיצור, אבל נגמר הכיף. מעכשיו רק כאפות במובן של לשון נופל על לשון כמובן, לא חלילה במובן של אלימות פיזית".

תמשיכו להציק לבנות שלה?

"הגענו לנקודה שצורת המאבק הספציפית הזו מוצתה".

בקיצור ניצחו אותך.

"להיפך. האפקט של הפעילות הזו יושב שם".

איך אתה יודע?

"ככה אני מעריך. כי זה בני אדם. עם זאת הסיטואציה שאני עומד מול הבית או הבית ספר מוצתה. יש הרבה מאוד פעולות אזרחיות אחרות שאפשר לבצע מול המערכת הבנקאית. אחת מהן משפטית וחוקית, אני מתכוון לבצע בימים הקרובים".

פעולות לא אלימות.

"אף פעם לא, לידי לא יהיה אדם שיפעל באלימות".

תגדיר אלימות.

 "אין הצדקה למגע פיזי, איומים פליליים. אני מנהל מאבק אזרחי לא אלים".

הגדרה מאוד מצמצמת.

"זו ההגדרה".

אנשים קוראים לך עבריין.

"יכולות להיות שתי אפשרויות לאמירה כזו: או מטומטם שלא מבין את המושג עבריין, או אדם שיש לו מניע להכתים אותי".

אלה הסיבות היחידות.

"בדיוק. במה שנוגע לבנקאים – כל מה שחוקי, כשר".

גם סביבך יש אנשים שכבר לא רוצים להיות חלק מהפעילות שאתה קורא לה לא אלימה.

"יש אנשים שאני לא מוכן שיהיו לידי"

"היית צריכה לראות את הפרצוף של רקפת בבית המשפט", אומר כהן, "מרוסקת"צילום: עופר וקנין

לתפישתו של כהן הוא "מתנגד-משטר במשרה מלאה" שמוכן לשלם את המחיר, למשל אובדן הפרנסה, יום יום. מצד שני עולה השאלה האם ההסתבכות הכלכלית שלו עם הבנק, לא הופכת את המאבק מעקרוני לאישי. הוא מכחיש כמובן נמרצות. לדבריו קניית  ה-BMW ב-210,000 שקל ב-2010, היא לא הסיבה ליציאה לקרב. כהן קנה את אותה מכונית בעזרת הלוואה בת 150,000 שקל מבנק לאומי בימים בהם יכול היה לשלם 3,000 שקל כל חודש. "יכולתי לקנות בסכום הזה כל אוטו חדש", הוא מסביר את הבחירה במותג, "והיה לי כסף כי עבדתי כל הזמן. טובי עורכי הדין בישראל יספרו איזה עורך דין צעיר ומבטיח הייתי אבל אז החלה המחאה. ככל שנעשיתי יותר מעורב בפעולה האזרחית – התנדבותית, כך עבדתי פחות בשכר".

והמשכת לחיות כמו מלך?

"קניתי עוד קודם את האוטו, למדתי בבינתחומי תואר ראשון לא עבדתי ולא ביקשתי מילגה, וגם ישבתי בטורקיז (מסעדה בצפון ת"א, טח"ס) כשהתחשק לי ושתיתי את הוויסקי הכי יקר. מה הבעיה?"

זה טוב כשיש כסף אבל אתה הרווחת פחות, הפסקת לשלם את ההלוואה, אבל לא מכרת את האוטו, שבעצם היה משועבד לבנק על פי תנאי ההלוואה.

"האוטו עמד ליד הבית כי לא היה לי צורך בו. זה לקח כמה חודשים ובסוף נתתי אותו לחבר, שימכור. הרי שילמתי כבר מחצית מההלוואה".

אבל במסמך של כונס הנכסים שמינו לך כתוב אחרת – לא אמרת איפה האוטו, היה צריך להפעיל אמצעים כדי למצוא אותו בכפר סבא במגרש ש"שייך לגורמים עבריינים", לא נתת את המפתח וכשבאו לקחת אותו היה צריך להזעיק שוטר כי איימו על חיי נציגי ההוצאה לפועל.

"שטויות. לא ביקשו ממני את האוטו, היה להם מפתח, ולמקומות כאלה באים תמיד עם משטרה, לא צריך להזעיק אותה".

אז שיתפת פעולה.

"הבנק בכלל לא דיבר איתי. ניסיתי למכור את האוטו בעצמי, עד שהם באו ולקחו".

הבנק בסופו של דבר שם את ידיו על האוטו ואף מכר אותו בכ-90 אלף שקל, לאחר שאחד ממקורביו של כהן, לפי כונס הנכסים, ניסה לקנות אותו בכ-20 אלף שקל פחות. כך התיק נסגר, ונותר עוד כסף לאחר תשלום החוב, וזה הועבר לכיסוי חובותיו הגדולים של חשבון העו"ש של כהן, שקיבל אשראי בן 50 אלף שקל, אותו עבר מזמן.

אז היה גם חוב גדול בעו"ש.

"אני לא מתכחש לזה".

יכול להיות שעשית טעות בהתנהלות הכלכלית והמקצועית שלך?

"בעולם שלך, במשקפת שלך מדובר בטעות. אני לקחתי את החיים שלי ובחרתי במקום להמשיך ולהדפיס כסף, מה שעשיתי עד אז בצורה איכותית, ללכת להתנדב".

זה יפה אבל גילית חוסר אחריות כלכלית, ועכשיו אתה כועס על הבנק.

"עד כאן לא כעסתי. אני לוקח אחריות מלאה על מה שמגיע להם. אני לא אקח אחריות על ניסיונות לסחוט אותי בכח".

מה פירוש?

"אמרתי להם – אני יכול לגייס 50 אלף שקל ולסגור את החוב בעו"ש. הם רצו 80 אלף שקל במקום ה-100 אלף שקל שהייתי חייב. לא יכולתי לתת יותר. הם לא הסכימו".

בשלב הבא, לדברי כהן, הגיע הפיצוץ. "הם ניסו לעקל מטלטלין בבית של בת הזוג שלי, אצלה אני גר ושום דבר בבית שלה הוא לא שלי. פנינו לבית המשפט שעצר את זה, אבל זו חוויה קשה. רוב האנשים בכלל לא יודעים שיש אפשרות כזו, והבנקים מנצלים את זה. הם באים לבית של הורים של צעיר שגר שם, חייל סטודנט, והם כל כך נבהלים שהם משלמים את החוב שלו. זו השיטה".

בית המשפט בא לעזרתכם. חלק מהמשטר הזה שאתה נלחם בו, בכל זאת מגן עליכם.

"נכון אבל תוך כדאי התהליך הבנק הגיש בקשה נוספת. לזה לא הסכמתי יותר. אני אחראי – בואו אחרי, מה אתם רוצים ממנה?"

אז הלכת לבית הספר של הבת של רקפת רוסק, עם מגפון ושלטים.

"אתה תיגבה את בת הזוג שלי, אני אלך לבית הספר של הבת של רקפת. אל תיגבה את בת הזוג שלי".

וקיבלת צו למניעת הטרדה מאיימת.

"זה תהליך של גנון שם, אני הוצאתי עבור לקוחות לא מעט פעמים. אין בו שום מרכיב פלילי של עבירה על החוק, ואני מזמין כל מנהל בנק לבקש אותו. אגב לא רקפת ביקשה אותו, אלא הבנות שלה".

אולי אתה פשוט מנסה להשתמט מחוב שאין מחלוקת שאתה חייב, עושה את זה בשיטות של הפחדה.

"אבא שלי הסכים לשלם 75 אלף שקל לבנק, אבל הם דרשו שאני אפסיק את הפעילות. נציג של רקפת נשלח אלינו בהצעה – נסכים שתשלמו חלק מהסכום, אבל הפעילות תיפסק. זו סחיטה. עכשיו הם לא יקבלו אגורה".

אתה לא חושב שהצעדים שלכם מרחיקים אנשים שממש לא אוהבים את הבנקים, אבל גם לא מקבלים את הדרך?

"בינתיים אני לא יכול ללכת ברחוב בלי שעוצרים אותי כל מטר, ומספר הלייקים בדף הפייסבוק שולש".

על כמה עומדים החובות שלך כרגע?

"לא יודע. קראתי בעיתון, 220,000 שקל אולי".

ותיקי ההוצאה לפועל? אתה עורך דין עם תיקי הוצאה לפועל.

"להגיד שאני שמח? מי שמח מזה?"

איך תכסה את החובות ותסגור את התיקים? הרי אחרי הסיפור הזה יהיה לך עוד יותר קשה לחזור לעבוד.

"אנחנו חיים מחסדי השם. הקב"ה הוא הריבון היחידי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker