הדו"ח שנתניהו מעוניין להסתיר: אלה ההמלצות העיקריות של ועדת לוקר לתקציב הביטחון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדו"ח שנתניהו מעוניין להסתיר: אלה ההמלצות העיקריות של ועדת לוקר לתקציב הביטחון

המלצות ועדת לוקר לתקציב הביטחון צפויות להיכלל בחוק ההסדרים החדש - אך נתניהו קבע כי הן יפורסמו רק לאחר שהאוצר ומערכת הביטחון יגיעו להסכמות

14תגובות

דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות אלוף (במיל.) יוחנן לוקר, מורכב מחלק חסוי ומחלק גלוי. החלק החסוי יימסר לעיונם של בכירים במשרדי ראש הממשלה והאוצר, מערכת הביטחון, וחלק מחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. החלק הגלוי אמור להתפרסם, לפי החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעוד כשבוע.

הדו"ח היה אמור להיחשף בפני התקשורת לפני כשבועיים, אך בבוקר יום הפרסום בוטל התדריך לעיתונאים עם יו"ר הוועדה לוקר, בהוראת נתניהו ומבלי שתימסר הסיבה לביטול. הסיבה התבררה ביום שלישי — נתניהו החליט כי לפני פרסום הדו"ח, האוצר ומערכת הביטחון צריכים להגיע להסכמות ביחס לדרכים ליישומו.

"מלחמת עולם" בין משרד הביטחון לאוצר

הדו"ח מנסה לאזן בין שני צרכים גדולים — צורכי מערכת הביטחון והצרכים הכלכליים והחברתיים של ישראל. מקורות שקראו את הדו"ח אמרו ל–TheMarker כי צפויה "מלחמת עולם" בין משרד הביטחון לאוצר בדרך ליישום הדו"ח. לדעתם, נתניהו דחה את פרסום הדו"ח כדי לנסות לצמצם את חילוקי הפערים, או להקטין את הלהבות. ספק אם יצליח.

אוליבייה פיטוסי

מדיווחים על הדו"ח עולה כי מחד, הוא מיטיב עם מערכת הביטחון במידה מסוימת בכל הקשור לתקציב הביטחון בשנים הקרובות. מאידך, הוא מקבל את דרישות הדרג האזרחי (האוצר), בכל הקשור לרפורמות ולשינויים המבניים הנדרשים במערכת הביטחון ובצה"ל — בראש ובראשונה בנושאי השקיפות, הגמלאות, מערך השיקום, גיל הפרישה ועוד.

בכיר שקרא את הדו"ח אמר 
ל–TheMarker: "אם אני שר האוצר, משה כחלון, הייתי מודיע לראש הממשלה שאני מקבל את הדו"ח בתנאי שכולו ייושם, אף שיש בו לא מעט צפרדעים מבחינת האוצר, בעיקר בנושא התקציב".

בימים האחרונים נודע כי במערכת הביטחון, משרד הביטחון וצה"ל, נערכים לקרב לא פשוט מול החלקים בדו"ח שלדעתם פוגעים באינטרסים מובהקים שלהם — תקציב וכוח אדם.

מערכת הביטחון טענה בפני ועדת לוקר כי בתקציב הביטחון יש הרבה מרכיבים שלא תורמים לביטחון, כמו הגמלאות, השיקום והמשפחות, והם תופסים כרבע מהתקציב — 8.4 מיליארד שקל ב–2014 לגמלאות ו–5.1 מיליארד שקל לשיקום.

שני מרכיבים אלה גדלו מאוד בשנים האחרונות, בשל החלטות של גורמים אזרחיים (יישום המלצות ועדת עיני בגמלאות, הכנסת בחקיקה בנושא השיקום) ובלי שיפוי למערכת הביטחון, ודבר זה פגע בתקציב המיועד ללחימה. עוד רבע מתקציב הביטחון מקורו בסיוע האמריקאי.

"לא אתן יד לפגיעה במשרתי הקבע"

הדו"ח עורר מורת רוח וחששות בקרב אנשי הקבע. הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, פירסם ביום רביעי בערב איגרת מיוחדת למפקדים ולמשרתי הקבע — אירוע חריג. באיגרת מציין איזנקוט כי "במסגרת ההמלצות יש התייחסות למסלול השירות ולתנאי השירות של אנשי הקבע, וכן לנושא הפנסיה, שבעקבות דיווחים בתקשורת שמקורם אינו בצה"ל, יצרו גל שמועות מיותרות בצבא". הרמטכ"ל קובע כי "אני נכון לשינויים מרחיקי לכת בצה"ל, אך לא אתן יד לפגיעה במשרתי הקבע".

מבחינה מקצועית דו"ח לוקר מתחלק לשניים: ההמלצות ביחס לתקציב הביטחון ב–2015–2020, והחלק שעשוי להיות חשוב יותר ויש אומרים שאף מהפכני אם יתקבל — השינויים המבניים שיש לבצע במערכת הביטחון ובעיקר בצה"ל. החלוקה אינה חדה וברורה, שכן בכמה נקודות יש בין שני הדברים קשר הדוק.

הסדרים לפני תקציב

לנתניהו, לכחלון, לשר האוצר, למשרד האוצר, לשר הביטחון משה יעלון ולמשרד הביטחון אצה הדרך. הכנסת החליטה בשבוע שעבר כי תקציב המדינה וחוק ההסדרים יאושרו בממשלה לא יאוחר מ–23 באוגוסט, כלומר בעוד שישה שבועות בלבד. עד אז, נתניהו, כחלון ויעלון צריכים להסכים על גובה תקציב הביטחון ב–2015, ב–2016 ובארבע השנים שלאחר מכן, ועל הרפורמות שבדו"ח לוקר.

אחרי שהאוצר יידע מה גובה תקציב הביטחון השנה ובשנה הבאה, יהיה ניתן לגשת לסגירת תקציב המדינה לשנים אלה. אבל חשוב יותר, כחלון רוצה לכלול את הרפורמות שוועדת לוקר ממליצה עליהן — וחלקן קשות לעיכול למערכת הביטחון — כבר בחוק ההסדרים ל–2016.

שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, בנה חוק הסדרים רזה מאוד ל–2015, בטענה כי זהו חוק לא דמוקרטי. לפיכך, הוא כלל בחוק רק שינויי חקיקה שנראו לו הכרחיים. בסופו של דבר נתניהו פיטר אותו, החוק לא הובא לאישור הכנסת והממשלה התפרקה.

כחלון הגיע לאוצר עם אג'נדה מקיפה, לא רק בתחומי הנדל"ן והבנקאות, והוא מתכוון לקדמה במהירות האפשרית, כאשר המכשיר לכך הוא חוק ההסדרים. מבחינת כחלון, תקציב המדינה החדש הוא חשוב — אבל חוק ההסדרים חשוב לא פחות, אולי יותר. עם האג'נדה הזאת כחלון יעשה מאמצים לכלול את כל הרפורמות שוועדת לוקר מציעה, או את רובן, בחוק ההסדרים.

כחלון מתכוון להעביר בממשלה תקציב דו־שנתי וחוק הסדרים מקיף וגדול תוך שישה שבועות. זאת בהחלט משימה לא פשוטה.

תוכנית רב־שנתית ותקציב חמש־שנתי

ממידע שהגיע ל–TheMarker עולה כי הוועדה המליצה שתקציב הבסיס של מערכת הביטחון ל–2016 יהיה 58 מיליארד שקל. בתקציב המדינה ל–2016 שמתגבש בימים אלה באגף התקציבים באוצר, התכנון הוא כי תקציב הבסיס יהיה 54 מיליארד שקל. הוועדה ממליצה כי תקציב הביטחון ב–2017–2020 יגדל בצורה מתונה, בכפוף לגידול בתוצר המשק ופרמטרים כלכליים נוספים, ובתנאי שלא יהיו אירועים ביטחוניים או כלכליים חריגים.

תקציב הבסיס אינו התקציב הסופי של משרד הביטחון. ההערכה היא כי יחד עם התוספות השונות שמערכת הביטחון תקבל, כמו הוצאה מותנית בהכנסה (מכירה של מערכות נשק מיושנות), תקציב הביטחון בשנה הבאה יהיה כ–70 מיליארד שקל. משרד האוצר מדבר על כ–66 מיליארד שקל.

לקביעת תקציב הביטחון ב–2016 חשיבות רבה, שכן הוא הבסיס לגובה תקציב הביטחון בשנים הבאות. נתניהו, יעלון וכחלון — ובסופו של ההליך, הממשלה כולה — יכולים לאשר את הצעת האוצר לתקציב הביטחון 2016, יכולים לקבל את הצעת ועדת לוקר, ויכולים לאשר מספר אחר כלשהו. להחלטה שלהם תהיה כמובן משמעות על תקציבי משרדי הממשלה האחרים. הנוסחה ברורה: יותר לביטחון — פחות למשרדים האזרחים, ולהפך.

בשנים האחרונות צה"ל לא עבד עם תר"ש (תוכנית רב־שנתית). הרמטכ"ל החדש איזנקוט מקווה כי הקבינט המדיני־ביטחוני יאשר בקרוב את תר"ש גדעון, התר"ש שהמטה הכללי עובד עליו כעת, ל–2015–2020. איזנקוט מקווה כי בד בבד עם אישור התר"ש בקבינט, הממשלה תאשר תקציב חמש־שנתי למערכת הביטחון לאותן שנים, בכפוף לדיונים על אישור מסקנות ועדת לוקר ועל אישור תקציב הביטחון ל–2016.

תקציב צה"ל — 
30–32 מיליארד שקל

צריך להיות ברור — תקציב צה"ל אינו תקציב הביטחון. מתוך כ–70 מיליארד שקל שיהיו ככל הנראה תקציב הביטחון ב–2016, פחות ממחצית, 30–32 מיליארד שקל, יהיו תקציב צה"ל בשנה הבאה, כלומר תקציב ההתעצמות, המוכנות למלחמה והאימונים.

זמן קצר לאחר כניסתו של איזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל דווח כי בניגוד לקודמו, בני גנץ, הוא אינו מתכוון להשתמש באיומים על עצירת האימונים בצה"ל כדי להגדיל את תקציב הביטחון, וכי מבחינתו האימונים קודמים לתנאי השירות ואיכות החיים. בעבר דווח כי לאיזנקוט מערכת יחסים טובה עם כחלון. מעניין יהיה לראות אם השינוי בצמרת צה"ל ישנה גם את אופי הדו־קרב, ואם איזנקוט יהיה מוכן יותר להתחשב בצורכי המגזר האזרחי.

באיגרת ששלח איזנקוט ביום רביעי לאנשי הקבע מודגש: "נתאים את צה"ל לצרכים המבצעיים, להיקף המשאבים ולהנחיית הדרג המדיני".

הדרג האזרחי, בעיקר האוצר, ידרוש, בהתאם להמלצות ועדת לוקר, שקיפות במערכת הביטחון. ההמלצות מצביעות על שורה ארוכה של כשלים, בעיקר בנושאי כוח אדם, שהיתה עשויה להימנע ולחסוך הרבה מאוד כסף אם היתה שקיפות.

במשרד הביטחון אומרים בתגובה כי בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש בנושא השקיפות של מערכת הביטחון בפני האוצר, כי שני מסופים של אגף החשבות במשרד הביטחון נמצאים באגף החשב הכללי באוצר, וכי חשב וסגן חשב מטעם החשבת הכללית באוצר יושבים פיזית במשרד הביטחון ועוקבים מקרוב אחרי כל התנועות הכספיות הנעשות בו. מנכ"ל משרד הביטחון לא חותם על קבלה אם חשב האוצר לא חתם עליה.

לפי משרד הביטחון, תקציב המשרד שקוף לאוצר יותר מתקציבי משרדי הממשלה האחרים, אף שאינו שקוף לציבור, כי לא רוצים שהציבור יידע כמה עולה מערכת נשק או איזה מערכות נשק קונה הצבא.

בנוסף, מערכת הביטחון מציגה את תוכנית העבודה שלה לקבינט השרים המדיני־ביטחוני, ולאחר מכן לוועדת החוץ והביטחון. הוועדה קיימה בשנה שעברה 172 דיונים בנושא תקציב הביטחון, שנמשכו נטו 25 שעות. כמו כן, ועדת הכספים דנה בכל שינוי בתקציב הביטחון, ומערכת הביטחון מתמודדת עם ועדות שונות של הכנסת בנושאי תקציב.

האוצר עוקב אחר כוח האדם בצבא באמצעות שיאי כוח אדם, שלצבא אסור לעבור. לטענת מערכת הביטחון, האוצר רוצה לאשר כל תקן בצבא — והצבא מתנגד לכך כל זמן שהוא עומד במבחן השיאים.

באוצר מאשרים את הדברים, אבל מדגישים כי כל פעם מחדש הם מגלים עד כמה מעט הם יודעים על הנעשה במשרד הביטחון. המסופים מספקים מידע חסוי לאגף החשבת הכללית ולא לאגף התקציבים, והמידע הזה מתייחס רק לקטע מצומצם במשרד הביטחון. כך למשל הוא אינו מכסה את הרוב המכריע של נושא כוח האדם, ההוצאה הגבוהה ביותר בתקציב.

הורדת גיל הפרישה ללוחמים

ועדה לוקר ממליצה על דיפרנציאציה בגיל הפרישה של אנשי הקבע, שמשמעותה הורדת גיל הפרישה הממוצע לגמלאות לדרג הלוחם והעלאת גיל הפרישה הממוצע לדרג הלא לוחם. צה"ל דרש את הורדת גיל הפרישה הממוצע לדרג הלוחם — האוצר דרש את העלאת גיל הפרישה הממוצע לדרג הלא לוחם.

הרפורמה שצפויה לעמוד במרכז בשבועות הקרובים מדברת על שינוי מודל הפנסיה לאנשי הקבע, כך שבמקום פנסיית גישור שניתנה בשנים האחרונות למי שפרשו מהצבא עד גיל 67 (גיל הפרישה בישראל), יקבלו רוב הפורשים לגמלאות מענק פרישה חד־פעמי מכובד. המענק יהיה פונקציה של מספר השנים שהפורש שירת בצה"ל וסוג השירות. לגבי אנשי הדרג הלוחם, שהם מיעוט בין אנשי הקבע הפורשים לגמלאות, יימשך מודל פנסיית הגישור. ועדת לוקר סברה כי המענק החד־פעמי יקל על הפורשים לפתוח בקריירה אזרחית לאחר הקרירה הצבאית.

הצורך ברפורמה במודל הגמלאות התעורר בשנים האחרונות, לאחר שתקציב הגמלאות של מערכת הביטחון גדל בכמעט פי 2, ליותר מ–8 מיליארד שקל ב–2016. מתוך סכום זה, כ–6 מיליארד שקל מיועדים לפנסיות הגישור. בצבא מבינים כי מודל מענקי הפנסיה החד־פעמיים שוועדת לוקר גיבשה מסתכם בהרבה פחות מ–6 מיליארד שקל, כך שגם אם כל פורש יקבל חבילה שנראית לכאורה מכובדת, אקטוארית היא נמוכה ממודל פנסיית הגישור. כלומר המאבק יהיה על גובה המענק.

נושא רגיש אחר הוא השיקום. ב–2016 עלות השיקום לתקציב הביטחון אמורה להגיע ל–5.1 מיליארד שקל. תקציב המדינה מתקשה לעמוד בסכום זה, ולא במקרה. בניגוד למה שניתן לחשוב, לא מדובר רק בשיקום של חיילי צה"ל. במערך השיקום של משרד הביטחון נכללים גם משמר הכנסת, נפגעי איבה בחו"ל בשירות המדינה, צד"ל, כיתות כוננות ביישובים, משטרה, שירות בתי הסוהר, משמר הגבול, שב"כ ומוסד.

בסוף דצמבר 2010 הגישה ועדת גורן, ועדה ציבורית שהקימה הממשלה לבחינת הזכאות לסיוע מאגפי השיקום של משרד הביטחון, את מסקנותיה לנתניהו, שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ושר הביטחון דאז אהוד ברק. ב–2012 אישרה הממשלה את המסקנות. עד היום הן לא יושמו.

בגדול, הוועדה קבעה כי רק מי שנפגעו בפעולה צבאית או באימונים יהיו זכאים לשיקום של מערכת הביטחון. השאר, למשל מי שחלו במהלך שירותם או נפגעו בחופשה, יטופלו על ידי הביטוח הלאומי. ועדת לוקר, כמו גם בכירים בצה"ל, תומכת באימוץ מסקנות ועדת גורן. מהלך כזה יתקל בהתנגדות עזה של חלק מהנכים.

צריך גורם שלישי ליישום הרפורמות

לדו"חות ציבוריים יש, כפי שההיסטוריה מוכיחה, גורלות שונים. אפשרות אחת היא כי יאומצו ויבוצעו ככתבם וכלשונם. זאת אופציה נדירה. אפשרות אחרת היא כי דו"ח לוקר יאומץ וייושם ברובו, באופן ששומר על רוחו. זאת אפשרות ריאלית. גם האפשרות שהממשלה תחליט לאמץ רק חלקים בודדים מהדו"ח שייראו לה היא ריאלית. וקיימת גם האפשרות שהדו"ח ינוח על אחד המדפים במשרד ראש הממשלה, בלי כל כוונה ליישמו.

יוחנן לוקר וחברי הוועדה עשויים לגלות כי הגישה השלילית שלהם לתקשורת לאורך כל תקופת עבודתם, חיזקה את האפשרות שגורל הדו"ח שלהם יהיה בהתאם לאופציה השלישית, ואולי אף הרביעית.

בימים האחרונים אומרים יותר ויותר בכירים באוצר, אולי על רקע הניסיון של קודמיהם ושלהם עם דו"ח ועדת ברודט, שקבעה ב–2007 מתווה לתקציב הביטחון ל–2008–2017, כי חשוב מאוד שגורם שלישי, שאינו איש מערכת הביטחון או איש אוצר, יהיה אחראי ליישום הרפורמות בדו"ח לוקר שיאושרו בממשלה. אחרת, הם אומרים, הרפורמות לא יבוצעו, כפי שקרה לחלק הארי של המלצות ועדת ברודט.

ועדת לוקר, הוועדה הציבורית לתקציב ומבנה מערכת הביטחון, הוקמה במאי 2014 על ידי נתניהו בהמשך להחלטת ועדת השרים לביטחון לאומי (הקבינט המדיני־ביטחוני) מ–31 באוקטובר 2013. בכתב המינוי שלה נאמר כי עליה לבחון ולגבש המלצות עצמאיות ביחס לגודלו והרכבו הרצוי של תקציב הביטחון, וכי בהמלצותיה עליה להתחשב בהשלכות ארוכות הטווח של תקציב הביטחון על תקציב המדינה ועל חוסנו של המשק והחברה.

בראש ועדת לוקר עמד אלוף (מיל.) יוחנן לוקר, אחיו של מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו. חברי הוועדה היו פרופ' בן ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון; אלוף (במיל.) עמי שפרן, בתפקידו האחרון בצבא ראש אגף תקשוב; ענת לוין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח; דוד ברוך, לשעבר סגן ראש אגף תקציבים באוצר; יוסי אקרמן, לשעבר נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות; ואסתר דומינסיני, לשעבר ראש אגף משאבי אנוש במשטרה בדרגת ניצב, ולשעבר מנכ"לית הביטוח הלאומי. מזכיר הוועדה היה ד"ר שוקי פרידמן, לשעבר בכיר בלשכה המשפטית ביחידה ביטחונית. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#