הנוסחה המנצחת: כך מצליחים הדרוזים לסגור פערים מהיהודים - כללי - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנוסחה המנצחת: כך מצליחים הדרוזים לסגור פערים מהיהודים

איך הגיע בית הספר התיכון של בית ג'אן למעמד של בית הספר התיכון הטוב בישראל? ■ לבו של השינוי - בקידוש ערך ההשכלה בתוך החברה הדרוזית

63תגובות

חמישה נתונים שמביא נחום בלס, חוקר חינוך במכון טאוב, מקפלים בתוכם את כל העיוותים של החברה בישראל. אלה הם הנתונים של שיעור הזכאים לבגרות, מתוך שכבת הגיל של בני ה–18, לפי זרמי החינוך השונים.

בקרב היהודים שאינם חרדים, שיעור הזכאים לבגרות ב–2013 הגיע ל–72%. זהו הנתון של האוכלוסייה המובילה בישראל. להבדיל, אצל הערבים שיעור הזכאים מגיע רק ל–47%, ומצבם עוד טוב יחסית. הבדואים מפגרים הרחק מאחור, עם שיעור זכאות של 32%, וגם זהו נתון מופלא מול הכישלון הקולוסלי של החינוך החרדי. שימו לב: מתוך שכבת הגיל של בני 18 בקרב החרדים, רק 9% זכאים לתעודת בגרות. קראתם נכון, 9%.

הפערים העצומים בשיעורי הזכאות לבגרות ממחישים את הפערים העצומים בחברה הישראלית. הבגרות היא שער הכניסה לאקדמיה, וממנה שער הכניסה לתעסוקה איכותית. מי שלא צולח את שער הבגרות, כי מערכת החינוך שבה למד לא הכשירה אותו לכך, יתקשה מאוד להצליח לאחר מכן בחיים. הכישורים שמקנה מערכת החינוך לבוגריה הם אלה שיקבעו את הצלחתם בחיים; הם הבסיס לשוויון ההזדמנויות שלו זכאי כל ילד בישראל. אלא שהנתונים מלמדים שמערכת החינוך הישראלית לא מצליחה להעניק שוויון הזדמנויות לבוגריה החלשים.

גיל אליהו

עם זאת, הכישלון הזה פוסח על אוכלוסייה אחת. שיעור הזכאים לבגרות בקרב החברה הדרוזית הוא 62% — הרחק מעל לכל האוכלוסיות החלשות האחרות, ורק 10% פחות מזה של החברה היהודית הכללית. שיעור הזכאות הגבוה הזה התקבל לאחר זינוק מסחרר של 38% בשיעור הזכאים הדרוזים בין 2006 ל–2013.

בקצב שבו הדרוזים מתקדמים, לא ירחק היום ששיעור הזכאות שלהם לבגרות ישתווה לזה של האוכלוסייה היהודית הכללית. כבר כיום הם כמעט ממצים את הפוטנציאל של שיעור הלומדים בכיתה יב' מתוך שכבת הגיל של בני 18, עם 90% שיעור למידה (98% אצל היהודים). בכל הנתונים הקשורים להצלחה בלימודים, הדרוזים קרובים כיום הרבה יותר לאוכלוסייה היהודית הכללית מאשר לאוכלוסייה הערבית, שאתה הם בדרך כלל מזוהים.

במשרד החינוך לא מהססים לדבר כיום על הצלחה במערכת החינוך הדרוזית, אבל מתעקשים שלא לנכס את ההצלחה כולה לעצמם. כלומר, השיפור הניכר במערכת החינוך הדרוזית הוא שילוב של השקעה של משרד החינוך בהם יחד עם שינוי תרבותי שהתחולל בחברה הדרוזית.

ראש החץ של השינוי הוא תהליכי מודרניזציה מהירים שעברו על החברה הדרוזית. כתוצאה מכך, שיעור הריבוי הטבעי של הדרוזים הוא כיום הנמוך בישראל — רק 2.1 ילדים למשפחה, כשמיעוט הילדים מאפשר למשפחה להתמקד באיכות ההשכלה שהם מקבלים. הריבוי הנמוך מלמד, כמובן, גם על השיפור המהיר במעמדה של האשה הדרוזית, שכיום, הרבה יותר מבעבר, נוהגת, לומדת ועובדת מחוץ לכפרים המסורתיים.

מתוך 2,500 סטודנטים דרוזים כיום, שני שלישים הם נשים. אפילו בטכניון ובלימודי הרפואה, שבהם באופן מסורתי יש רוב לגברים, אצל הדרוזים החלוקה היא שווה בשווה בין המינים. עם זאת, הנשים עדיין מוגבלות יחסית בעבודה באזורים מרוחקים מהישוב.

לבו של השינוי, בכל מקרה, הוא בקידוש ערך ההשכלה בתוך החברה הדרוזית. מדובר כנראה בשינוי ערכי שמאפיין את הדרוזים בישראל, ולא את החברה הדרוזית בכללותה. כתוצאה מכך, החברה הדרוזית מקדישה מאמץ רב במינוי מנהלי בתי ספר איכותיים. הבעיה שקיימת בקרב רבות מהרשויות המקומיות הערביות, שבהן מינוי המנהלים נעשה על בסיס חמולתי ולא על בסיס מקצועי, לא קיימת ביישובים הדרוזיים. המנהלים נבחרים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, ועל בסיס מקצועי בלבד. מנהלי בתי הספר מרגישים מחויבים לשיפור השירות החינוכי, ובעיקר להעלאת שיעור הזכאות לבגרות.

כך הגיע בית הספר התיכון של בית ג'אן למעמד של בית הספר התיכון הטוב בישראל, עם שיעור זכאות לבגרות של 100% — היחיד בישראל שמחזיק בשיעור המושלם. בית הספר התיכון של בית ג'אן עקף בכך את טובי בתי הספר בישראל, ביישובים כמו סביון, כוכב יאיר או תל אביב, וזאת בשעה שהדירוג החברתי־כלכלי של בית ג'אן הוא נמוך מאוד — האשכול השני בלבד. רק כדי לסבר את האוזן, 15 שנה קודם, ב–1999, שיעור הזכאות של התיכון היה 13% בלבד, והיה אז אחד הנמוכים בישראל.

השינוי התרבותי ללא ספק מניע את המהפכה החינוכית שעוברת על מערכת החינוך הדרוזי. עם זאת, לכך צריך להוסיף גם את המשאבים שהושקעו בדרוזים. בעשור האחרון, נהנים 40 אלף התלמידים הדרוזים מהשקעה עצומה של המדינה. זאת האוכלוסייה היחידה בישראל שכל תלמידיה לומדים במסגרת של יום לימודים ארוך, לצד שתי תוכניות חיזוק ייחודיות שנתפרו עבור מערכת החינוך הדרוזית. בסך הכל, נהנים הדרוזים מתקציב שנתי ייחודי להם, מעבר לתקציבים הרגילים של מערכת החינוך, של 63 מיליון שקל בשנה — תקציב משמעותי עבור אוכלוסייה כה קטנה.

את התקציב הגדול ניצלו הדרוזים, תוך שיתוף פעולה של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות הדרוזיות, כדי לאבחן חסמים בדרך להצלחה חינוכית, ולהסיר אותם. למשל, לפני עשור זוהה שחסרים מורים ל–5 יחידות לימוד מתמטיקה — אז נעשה מאמץ, בשיתוף עם רשת אורט והטכניון, להכשיר עתודה של מורים למתמטיקה, וכיום בכל בתי הספר הדרוזיים יש מורה ל–5 יחידות מתמטיקה. בשיתוף עם הטכניון נפתחה תוכנית למצוינות במדעים, ומנגד נפתחה תוכנית עם קרן רש"י למניעת נשירה של תלמידים חלשים, עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד.

בלס ממכון טאוב מעריך כי ההצלחה של מערכת החינוך הדרוזית מלמדת שיש תמורה לאגרה — כלומר, המשאבים העצומים שהושקעו במערכת החינוך הדרוזית פשוט נושאים פירות. הוא מסיק מכך כי אם נבצע השקעה דומה במערכות חינוך נחשלות נוספות בישראל, בעיקר מערכת החינוך הערבית, נצליח לסגור חלק גדול מהפערים החינוכיים העצומים בישראל.

במשרד החינוך סבורים כי ההסבר להצלחה מורכב יותר, וכי זהו שילוב של הדברים — משאבים גדולים שהושקעו באוכלוסייה הדרוזית, ניהול נכון של המשאבים ומוטיבציה גבוהה של החברה הדרוזית להצליח — שהביא למהפכה בחינוך הדרוזי. "יש לא מעט בתי ספר נחשלים בישראל, שמקבלים את המשאבים של יום חינוך ארוך", מציינים במשרד החינוך, "אבל רק מעטים מהם הצליחו למנף את המשאבים האלה כדי לבצע מהפך ניהולי".

בכל מקרה, ההצלחה הדרוזית מלמדת שניתן לפעול לצמצום הפערים החינוכיים בישראל, ושהדרך להצלחה חייבת לעבור דרך השקעה של משאבים גדולים. תקציב חינוך שמפלה לטובה את התלמידים החלשים, בעיקר הערבים, הוא הכרחי כדי שניתן יהיה לצמצם פערים — אבל הדרך חייבת לכלול גם ניהול טוב וגם רתימה של החברה המקומית לשאיפה להצלחה. הדרוזים הצליחו להגיע לנוסחה המנצחת — עכשיו צריך להעתיק אותה לאוכלוסיות החלשות האחרות בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם