דו"ח פנימי באוצר: חרם כלכלי על ישראל יגרום ליצוא נזק של 88 מיליארד שקל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח פנימי באוצר: חרם כלכלי על ישראל יגרום ליצוא נזק של 88 מיליארד שקל

על פי הדו"ח, שהוכן לפני שנתיים, הנזק שייגרם לתוצר יסתכם ב-40 מיליארד שקל, אובדן ההשקעות יגיע ל-10.9 מיליארד שקל וישראל תאבד 36,500 מקומות עבודה

תגובות

במקרה של חרם קיצוני של האיחוד האירופי על ישראל, שיכלול פגיעה של 100% ביצוא הישראלי לאירופה והפסקת ההשקעות האירופיות בארץ, הנזק השנתי ליצוא הישראלי יסתכם ב-88.17 מיליארד שקל, התוצר יפגע ב-40.35 מיליארד שקל, ישראל תאבד 36,500 משרות והשקעות של 10.9 מיליארד שקל. כך קובע דו"ח פנימי של אגף הכלכלן הראשי באוצר, שהוכן לפני כשנתיים, לבקשת שר האוצר אז, יאיר לפיד.

מדובר בפגיעה ישירה בלבד במשק הישראלי, לא כולל תרחיש של משבר פיננסי העשוי להתרחש בעת הפיכת המשק הישראלי לסגור יחסית.

הדו"ח כולל ארבעה תרחישים אפשריים להשלכות חרם של האיחוד האירופי על ישראל, אם יוטל. מדובר בהשפעות ישירות בלבד. התרחיש הקל ביותר מבין הארבע, מדבר על החרמה וולנטרית של תוצרת מהשטחים, תרחיש שמתרחש למעשה היום בפועל. במקרה זה ההפסד השנתי של ישראל ביצוא יגיע ל-1.07 מיליארד שקל, ההפסד בתוצר יסתכם ב-0.48 מיליארד שקל, וישראל תפסיד 435 מקומות עבודה.

אי־אף־פי

שני תרחישי הביניים בין שני מקרי הקיצון, מתייחסים לפגיעה בפעילות הכלכלית מעבר לקווי 1967 פלוס פגיעה קלה ביצוא בתוך קווי 1967, ותרחיש הביניים היותר קיצוני מדבר על ביטול הסכם האסוציאציה בין האיחוד וישראל.

הסכם האסוציאציה נחתם ב-1995 והוא מסדיר חוקית את מכלול היחסים בין האיחוד וישראל בתחום הסחר (החופשי) בין שני הצדדים.

בפתח המסמך הפנימי של האוצר מובע חשש מנקדות מפנה ביחסי הסחר של ישראל. לא מצוין אם החשש הזה ריאלי, גדול, או חסר סיכוי. המסמך מדגיש כי מאז הפיגוע בתאומים, "אז ישראל ניצבה לצד המערב במלחמה בטרור, חלה פגיעה במעמדה בעולם, בעיקר בקרב חוגים ליברליים. היום תופעת החרם מקודמת ע"י ארגונים לא ממשלתיים ומופצת בידי אישים הזוכים לתהודה ציבורית רחבה".

הסכנה היא, כמו במקרה של דרום אפריקה, כי "בשלב הבא מדינות מאמצות את הנורמה החדשה בקצב גובר והולך עד להפנמתה המוחלטת ע"י רוב הקהילה הבינ"ל". כלכלני האוצר אומרים כי לא קיים מודל המנבא מראש את בוא נקודת המפנה.

לדבריהם, נקודת מפנה ביחסים הבינ"ל של ישראל יכולה להסיט את כלכלת ישראל מתוואי הצמיחה הנוכחי לתוואי אחר, בו המשק הישראלי יחזור להיות סגור יחסית, עם רמת חיים נמוכה יותר. נקודת מפנה עלולה לפגוע בשוק ההון הישראלי, בשל ירידה משמעותית ביצוא ובהשקעות. תגדל גם הסבירות כי המשק יקלע למשבר פיננסי, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

אם היצוא ותנועות ההון למשק ירדו בצורה חדה, ייווצר גרעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים וישראל תאלץ לבחון את האפשרות לקיבוע שער החליפין של השקל, תוך שימוש ביתרות המט"ח של בנק ישראל.

אם שער החליפין לא יקובע יתרחש פיחות חד של השקל. מה שיפגע משמעותית בשוק ההון. תחול עלייה ברמת החוב במשק, הן הפרטי והן הציבורי, והרעה משמעותית ביכולות הגיוס של ישראל, מה שיוביל לעלייה בעלויות הגיוס, לירידה בהשקעות ולגידול משמעותי באבטלה. בנוסף, תחול עלייה חדה במחירי המוצרים והמשק עלול להיכנס לסחרור אינפלציוני. סביר כי תרשם העלאה משמעותית של הריבית קצרת המועד.

במקרה של קיבוע שער החליפין וקביעת מנגנון של פיחות זוחל קיים חשש ללחץ על השקל מצד ספקולנטים, שיגרור ירידה ביתרות המט"ח של בנק ישראל. מה שיפגע ביציבות הפיננסית של המשק, יוצר שוק שחור במט"ח והיצוא יפגע. לדעת כלכלני האוצר, היכולת של בנק ישראל במקרה זה לקבע את שער החליפין מוגבלת יחסית בהיקף ובזמן. אלא אם יוטלו מגבלות משמעותיות על תנועת ההון, שלהן יכולות להיות השלכות משמעותיות על הפעילות הכלכלית.

מסמך האוצר מציין כי מאז החתימה על הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי וישראל ב-1995, קיימת מחלקות בין שני הצדדים אם הוא חל על השטחים. לאחרונה המחלוקת החריפה. מעבר, לכך, כיום נשמעים באיחוד קולות הקוראים לבטל את ההסכם ולהרחיב את החרם על כול ישראל.

הדו"ח מציין כי פיצוץ המו"מ הישראלי-פלסטינאי, על הסכם שלום, אם האחריות תוטל על ישראל, עשוי להביא ליוזמות של הטלת סנקציות ומגבלות על ישראל.

מסמך האוצר מציין כי יצוא הסחורות והשירותים מישראל למדינות האיחוד האירופי עמד ב-2012 על כ-83 מיליארד שקל וכי היצוא מהשטחים נאמד ב-2.1 מיליארד שקל, 2.5% מכלל היצוא מישראל לאיחוד. ב-2011 עמדו סך ההשקעות הזרות הישירות מהאיחוד בארץ על 10.7 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#