ח"כ גלאון: לצרף אזהרות לפרסום הלוואות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ גלאון: לצרף אזהרות לפרסום הלוואות

הצעת חוק שהגישה ח"כ זהבה גלאון קוראת לחייב בנקים וגופים אחרים לכלול בשיווק הלוואות אזהרות בדבר הסיכונים שבלקיחת אשראי בלי לוודא את יכולת ההחזר ■ גלאון: "רוב הפרסומות להלוואות אינן אינפורמטיביות - הן בעיקר נועדות לשכנע לקחת עוד ועוד הלוואות"

2תגובות

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגישה הצעת חוק המחייבת בנקים וגופים אחרים המלווים כספים לציבור לצרף אזהרה לפרסומות להלוואות ולשיווק הטלפוני. האזהרה אמורה להבהיר לציבור את הסכנה הכרוכה בלקיחת הלוואה אימפולסיבית, בלי לוודא את יכולת הפירעון.

גלאון אמרה: "הבנקים דוחפים ללקוחות הלוואות בלי שום קשר לשאלה אם הם באמת זקוקים להן, וחשוב לא פחות - אם הם מסוגלים לעמוד בהחזר החודשי מבלי להיקלע לחובות ולקשיים. התוצאה, במקרים רבים, היא שעתיד הלקוחות משועבד לטובת הבנקים, שלא מהססים להטיל קנסות ולנקוט הליכים משפטיים נגד אלה שפותו לקחת הלוואות לא נחוצות".

בהצעת החוק מציינת גלאון את הגידול המהיר באשראי הצרכני השנים האחרונות. ב–2014 גדל האשראי הצרכני ב–11%, ל–135.8 מיליארד שקל - בנקים (כ–116 מיליארד שקל), חברות כרטיסי אשראי (כ–12 מיליארד שקל) וגופים מוסדיים (כ–9 מיליארד שקל). החוב הכולל של משקי הבית, כולל משכנתאות, הסתכם ב–438 מיליארד שקל בסוף 2014.

לדברי גלאון, "נתוני בנק ישראל אינם מגלים לנו את זהותם ומצבם של הלווים, אבל לפי ניתוח של דו"חות בנק הפועלים, הבנק היחיד שמציג את פעילותו בחלוקה למגזרים, לווים שהכנסתם נטו היא עד 9,000 שקל בחודש אחראים לצריכה של 70% מהאשראי הצרכני". עוד אומרת גלאון כי "מסקר שערך ארגון פעמונים, שהיה שותף בכתיבתה של הצעת החוק, עולה ש–27% מהישראלים דיווחו על נטילת הלוואה ב–2014 - 82% מהם לא לצורכי דיור. 51% מנוטלי ההלוואה עשו זאת בעקבות הצעה מהבנק שבו הם מנהלים את חשבונם. לפי הסקר, 75% מההלוואות ניטלו מהבנק, 8% מתאגידי עזר בנקאיים כמו חברות כרטיסי אשראי, ו–7% ממקום העבודה. עוד עולה מהסקר כי 38% מהלווים נטלו את ההלוואה כדי לסגור את המינוס בבנק".

אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים, המסייע למשפחות ויחידים לנהל אורח חיים כלכלי תקין, הוסיף: "חלק ניכר מהעלייה בחובות משקי הבית מקורו בהגדלת היצע ההלוואות. משפחות רבות לוות עשרות אלפי שקלים מתוך רצון להעלות את רמת החיים".

לפי נתוני פעמונים, הפער בין הוצאות להכנסות בקרב מרבית המשפחות רק עולה, במקביל לעלייה במספר הפונים לפעמונים - מכ–1,200 משפחות ב–2007 ליותר מ–7,000 בשנה החולפת. "אלה משפחות שנאלצות להקדיש חלק ניכר מההכנסה הפנויה שלהם להחזר הלוואות", אמר לדרברג.

גלאון הוסיפה: "בשנים האחרונות אנחנו נתקלים השכם וערב בפרסומות להלוואות - מצד בנקים, גופים מוסדיים וחברות כרטיסי אשראי. הפועלים, למשל, השקיע 323 מיליון שקל בשיווק ופרסום ב–2014, 
לאומי השקיע 280 מיליון שקל ובנק דיסקונט - 220 מיליון שקל.

"הסיבה לתקציבי הענק לפרסום הלוואות היא שהן אפקטיביות מאוד. מחקרים מראים ששוק ההלוואות נתון למניפולציות - המשפיעות על הביקוש...רוב הפרסומות להלוואות אינן אינפורמטיביות - הן בעיקר נועדות לשכנע את הצרכן לקחת עוד ועוד הלוואות...לכן, יש להבטיח שהלוואה נלקחת במחשבה תחילה, וכשהלווה זוכה לייעוץ אמין ואובייקטיבי".

בבנק ישראל הביעו באחרונה דאגה מגידול האשראי הצרכני, ולפני כמה חודשים הורו לבנקים לבצע הפרשות בגין אשראי זה. בשבוע שעבר שיגרה סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי נהלים שהם נדרשים ליישם בעת פנייה יזומה ללקוחות בהצעת אשראי.

בפיקוח דורשים כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יקבעו תסריטי שיחה, שיכללו גילוי בנוגע לתנאי האשראי והתייחסות לצורכי הלקוח ולמצב חשבונו. נדרש שבכל פנייה יזומה יתועדו מועד הפנייה, הגוף הפונה, אופן הפנייה ותגובת הלקוח - ושכל הפניות הטלפוניות יוקלטו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#