מכרזים תפורים לעבודה במגזר הציבורי? התשובה המדהימה של נציב שירות המדינה

בעקבות חשיפת TheMarker הדיון על המכרזים התפורים בנציבות שירות המדינה הגיע אתמול לוועדת החוקה ■ משה דיין: "לא באתי להתנצל"

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"אני רוצה להודות לך מאוד. שמענו כאן הרבה דברים מאירי עיניים. ניפגש בעוד שנה. אני מכיר אותך טוב ורשמת כאן נקודות חשובות, ואתה ואנשיך תתקנו את זה. שמענו גם את השטח. יש איזה משהו בין התיאוריה לבין המציאות. קח את זה לתשומת לבך ותעשה פעם ניסיון. תנסה להגיש מועמדות, לעבור את תהליכי המכרז ולראות אם דברים מתממשים בפועל ואיפה יש כשלים" — כך אמר אתמול ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), יו"ר ועדת החוקה, לנציב שירות המדינה, משה דיין, בסיום ישיבה שבה דנה הוועדה בטענות על אי־תקינות מכרזים בנציבות שירות המדינה.

את הדיון כינס סלומינסקי בעקבות סדרת כתבות TheMarker, שדנה בביקורת חריפה הנשמעת מכל עבר — בעיקר מצעירים רבים, כמו גם מבכירים במשרדים ממשלתיים, מבכירים לשעבר בנציבות ומאנשים המכירים היטב את הרפורמה בהליכי הגיוס לשירות המדינה — שלפיה צעירים מוכשרים לא מצליחים להתקבל לשירות המדינה, ורוב המכרזים הם תפורים.

אבל לא רק סיכום הדיון על ידי סלומינסקי, שככל הנראה שאב השראה מהתוכנית "בוס בהסוואה", הרגיש מנותק מהשטח — שבו אלפים מתמודדים מדי שנה במכרזים שהזוכה בהם ידוע מראש — אלא הדיון כולו, ובמיוחד דבריו של דיין.

כפי שחשף TheMarker בשבועות האחרונים, הבעיות בגיוס נמשכו גם בשנה שחלפה מאז הרפורמה. או, כפי שהגדיר זאת בכיר לשעבר בשירות המדינה, והוא לא לבד: "רוב המתמודדים הם ניצבים בהצגה — גם היום".

משה דייןצילום: תומר אפלבאום

בפתח דבריו אמר דיין: "לא באתי להתנצל. באתי להראות מהפכה אדירה". הוא הטיל את האשם במצב המתמשך בחבלי הקליטה של הרפורמה ובמבצע צוק איתן. לדבריו, "הרפורמה החלה במאי 2014, וביום אחד העלינו פורטל לכלל יחידות הממשלה. מדובר ב–70 משרדים ויחידות סמך, שבהם למשל גם בתי חולים ורשות המסים. הדבר דרש את השבתת המערכות, ונוצר לנו פקק.

"בנוסף לחבלי הקליטה, היתה גם מלחמה — צוק איתן — ואנשים גויסו למילואים. אני החלטתי שמי שמגויס למילואים לא יפסיד מכרז כי הוא בעזה, אז עצרנו מכרזים ונוצר עוד פקק. לכן, הנתונים של 2015 הם לא גאוותנו — אבל אפשר לראות מגמת שיפור אדירה. אז מי שרוצה לשפוט את הבניין במהלך שיפוץ ולהגיד שיש הרבה אבק — שיגיד", אמר.

נציב שירות המדינה התמקד בדיון במחשוב המערכות ובהנגשה המקוונת של המועמדויות: "היו לנו בפורטל 1.3 מיליון כניסות בשנה האחרונה. 180 אלף איש הגישו מועמדות — זה פי חמישה מב–2011. אנחנו מפרסמים באינטרנט את כל המשרות, אפילו את המכרזים הפנימיים והבין־משרדיים שלא פתוחים לקהל הרחב".

בנוסף אמר דיין כי "המהפכה הגדולה היא בבחינות, שעברו מנציבות שירות המדינה והמשרדים למכוני המיון החיצוניים. כל משרה בשירות המדינה מועברת למטריצה, שבאמצעותה נקבעים המבחנים לאיוש המשרה".

"תמיד תהיה בעיה עם מינוי ממלאי המקום"

דיין התייחס גם לעניין ממלאי המקום בנציבות. מכרזים רבים מתפרסמים לציבור בליווי הערה שלפיה במשרה מועסק עובד, וכשמתמודדים מגיעים למכרז הם מגלים לצדם את ממלא המקום הזמני שאייש את המשרה — שלו בדרך כלל הסיכויים הטובים ביותר להיבחר למשרה, בשל ניסיונו והיכרותו עם אנשי המשרד.

דיין אמר בוועדה כי "יש לנו מסמך מדיניות מאפריל 2015 שעוסק בסוגיות האלה. זה כתוב יותר משבועיים, לא פתאום הזדעקנו (בגלל הפרסומים ב–TheMarker; ש"ש). אם מישהו חשב שזה לא טופל — אז זה לא נכון. נצמצם את התופעה, אף שבעיית ממלאי המקום תמיד תהיה — אבל צריך לצמצם אותה ולשלוט בה".

דיין לא הביא את המסמך לוועדה, ואמר כי "אם תרצו אשלח לכם כחברי הוועדה את המסמך, אף שזה מתעכב כי לכל הוראה צריכה להיות חלופת בקרה ומענה מחשובי, ויש לי טיפה בעיות מחשוב".

ח"כ יואב בן צור (ש"ס) לא התרשם מהתשבחות שחילק דיין לעצמו: "מה הסיכויים של אדם שלא היה ממלא מקום ושאין לו קשר עם אף אחד להתקבל לשירות המדינה? האם יש לו בכלל סיכוי? הוא בכלל לא חושב שיש סיכוי, וזו התחושה בציבור — שמי שלא קשור לאנשים הנכונים לא יכול לזכות במכרזים".

לעומתו, ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) דווקא החמיא לדיין: "אני רוצה להגיד שלא הכל מכור. יש תמיד נטייה בישיבות כאלה לצבוע הכל בשחור. אני רוצה להודות לך, משה. עבדתי אתך שנתיים כשר ואני יודע מה קרה לפני שנתיים. חוללת מהפכה לא קטנה. עם זאת, עדיין יש פינות בעייתיות, כמו סוגיית ממלאי המקום, שהיא מאוד כואבת ומעצבנת".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) אמרה כי "התחושה היא שהכל מכור מראש". גם ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) הלינה על בעיית שקיפות, סרבול וחוסר יעילות. ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) טענה כי קיים מכשול מובנה במינוי מנכ"ליות בשירות המדינה.

"מערכת הגיוס לא עומדת במשימתה"

תומר לוטן, ממייסדי עמותת מעש שפועלת למען התחדשות ההון האנושי בשירות המדינה ומנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, ביקר גם הוא את הנציבות: "הנציבות עשתה שינוי גדול. היא העבירה את תהליכי הגיוס לשירות המדינה מהמאה ה–19 למאה ה–20 — אבל מה לעשות שאנחנו במאה ה–21".

עוד אמר לוטן: "יש לי הערכה לאנשי הנציבות, אבל המפגש של מועמדים עם שירות המדינה הוא אחד המוקדים לבניית אמון ציבורי, וכשהמערך הזה מתפקד גרוע, או לא מספיק טוב, נוצרת שחיקה בקשר בין האזרח למגזר הציבורי, שזה עניין מאוד משמעותי".

לוטן ביקש לחדד: "אף אחד לא חושב שזה דיון על שחיתות ועל מי שרוצה לסדר עבודה לקרוב משפחה — אבל המכרזים נתפרים, ואנחנו רואים את ממלאי המקום ורואים קומבינות העסקה מסיבה אחת פשוטה: מערכת הגיוס, המיון וההשמה שפעילה כיום לא מצליחה לעמוד במשימה שלה — להביא את ההון האנושי הטוב ביותר למערכת. כשמנהל לא סומך על המערכת שלו שתביא לו אנשים טובים בסוף הדרך — אז הוא תופר מכרז.

"הטענה המרכזית שלי היא שהפתרונות שהוצגו הם פתרונות טובים, אבל הם גם קצף על פני המים. אפשר לשפר במעט את ההנגשה, אפשר להפעיל את הצ'אט 24 שעות וכולי — אבל כל עוד התהליך ארוך, סיזיפי וביורוקרטי עבור המועמדים, הם פשוט לא יבואו".

ליצור מאגרים - כמו נבחרת הדירקטורים

דיין טען בדיון כי הזמן מתחילת מכרז ועד סופו עומד כיום בממוצע על 115 יום. זאת, בזמן שרוב המתמודדים שהעלו טענות נגד הנציבות התלוננו שהם מקבלים תשובות לגבי מכרז רק אחרי שנה, ואפילו שנתיים.

גם לוטן חלק על הנתונים שהציג דיין: "זה לא לוקח 115 יום וגם לא מתקרב לשם. ככל שאני יודע, התהליכים לוקחים הרבה יותר זמן. לא פגשתי מועמד אחד שתוך שלושה־ארבעה חודשים נכנס לתפקיד. אין חיה כזאת. כשמדברים על פתרונות צריך לדבר פעם אחת על פתרונות בתוך קופסה — קיצור הזמן או מתן מידע על שכר, למשל — אבל צריך גם לייצר שיטה אחרת. אנחנו מנסים לקדם שיטה שנקראת שיטת המאגרים, שבה שאנחנו פונים לציבור, מבקשים ממנו להתגייס — ואז מושכים מתוך מאגר המועמדים. כמו בנבחרת הדירקטורים של רשות החברות".

בשלב הזה היו בוועדה מי שגיחכו על כך שרשות החברות הממשלתיות נכשלה בהקמת המאגר המדובר, שלא היה חף מבעיות, כמו בעיית מקורבים לשרים. אבל לוטן התעקש: "זאת דוגמה לכך שהמדינה הצליחה לעשות מיון אפקטיבי של מועמדים. בלי בלאגן וסיפורים ושנים — אלא דרך ייצור תהליך מקצועי שפונה לציבור וגיוס של 17 אלף מועמדים. זה נקרא לבנות מאגר חכם".

"המצב עגום - לפני ואחרי הרפורמה"

אחד האנשים הבקיאים ביותר בכל הנעשה בנציבות שירות המדינה ובתקנון שירות המדינה בישיבה זו, מלבד אנשי הנציבות ולוטן עצמו, היה יובל אבידני — צעיר שכבר שנתיים מנסה ללא הצלחה להגיע לשירות המדינה אך נכשל, אף שהוא מקבל ציונים גבוהים בהליכי המכרז. לפני כשבועיים פורסם סיפורו של אבידני ב–TheMarker, ובעקבות הפרסום סלומינסקי ביקש ממנו להגיע לוועדה.

אבידני תקף את דיין ואת אנשי נציבות שירות המדינה: "אני בן 28, וזה שנתיים מנסה להשתלב בשירות המדינה — לפני הרפורמה ואחרי הרפורמה. למרות האופטימיות שהצטיירה פה בחדר, המצב עגום. התמודדתי על המון משרות, גם בכנסת אגב. בכנסת התהליך היה ראוי ונקי, והלוואי שהנציבות תלמד מכם לנהל מכרזים".

מה שעוד לא עלה לדיון בוועדה היתה בדיקה, שמנהל כיום מבקר המדינה, של מאות מכרזים לא תקינים לגיוס בכירים — המתנהלים בנציבות שירות המדינה עצמה. כמו כן, המבקר בודק תלונות על תפירת מינויים בתוך הנציבות בכלל ובתוך מטה הרפורמה בפרט — המטה שאחראי על הרפורמה שאמורה להביא לתקינות המכרזים.

בסיום הישיבה הודיע דוברו של סלומינסקי כי בניגוד להכרזתו כי יכנס דיון בנושא נציבות שירות המדינה בעוד שנה, הוא מתכוון לכנס דיון בנושא עוד קודם לכן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker