מירב ארלוזורוב

שר האוצר, משה כחלון, הודיע השבוע על פרטי התוכנית להוזלת הדיור. אחד הסעיפים החריגים בתוכנית הוא ביטול הפטור ממס שבח על דירה שהתקבלה בירושה, אלא אם הדירה תימכר בתוך שנתיים ממועד הירושה. האם מדובר בצעד ראשון לקראת הטלת מס ירושה?

החוק מעניק כיום לבעל דירה יחידה פטור ממס שבח — מס של 25% שמוטל על הרווח הריאלי בעת מכירת הדירה. מדובר על פטור גורף לכל בעלי הדירות היחידות, וזאת עד לשווי של 4.5 מיליון שקל. לעומת זאת, כל מי שמחזיק ביותר מדירה אחת, נחשב משקיע ומחויב במס שבח בעת מכירת אחת הדירות שלו.

המצב היחיד עד כה שבו אדם יכול היה להחזיק ביותר מדירה אחת, ועדיין להישאר פטור ממס שבח, היה במקרה שבו הדירה הנוספת התקבלה בירושה. ההיגיון של החוק היה שהדירה הורשה עם הפטור עליה. כלומר, היורש נכנס בנעלי הוריו, שהיו פטורים ממס שבח לגבי דירת המגורים היחידה שלהם, וממשיך ליהנות מהפטור במקומם. אך מדובר בפטור יוצא דופן, ואף מעורר סימני שאלה: אם לא די שזכית לדירה בירושה, מדוע זכית לרשת גם את הפטור ממס? מעתה הפטור יוצא הדופן הזה צפוי להשתנות.

עם זאת, על פי הצעת האוצר, הפטור ממס שבח על דירה בירושה יבוטל פרט למקרה אחד — אם הדירה תימכר בתוך שנתיים מיום הירושה. כלומר, יורש שיחזיק בדירה שקיבל בירושה ליותר משנתיים, ייחשב למשקיע ויצטרך לשלם בעתיד מס שבח אם ימכור את הדירה שקיבל. לעומת זאת, מי שימהר וימכור את הדירה בתוך שנתיים, ימשיך להנות מהפטור ממס שבח.

על פי החוק, שליש דירה ויותר נחשבים דירה. כלומר, אם הורים נפטרו, והורישו את דירתם לשלושת ילדיהם, ובהנחה שלכל אחד מהם כבר יש דירת מגורים משל עצמו, הרי שמעתה שלושתם ייחשבו משקיעים בנדל"ן — יש להם דירה ושליש בבעלותם. לעומת זאת, אם מדובר, למשל, בארבעה ילדים, הרי שאחזקה של דירה ורבע לא תהפוך את מחזיקיה למשקיעים, והפטור ימשיך לחול עליהם ללא הגבלה.

זו הפעם הראשונה מאז 1981 שבה ישראל מטילה מס על ירושה — במקרה זה ביטול הפטור ממס על דירות שמתקבלות בירושה. האם מדובר בצעד ראשון לקראת הטלת מס ירושה?

ככל הידוע, באוצר שוקלים להטיל מס של 10%–20% על ירושות של יותר מ–10 מיליון שקל. ללא ספק, המהלך בנוגע למס שבח הוא תקדים שמרמז על כך. למעשה, מדובר בתקדים אפילו מרחיק לכת יותר ממס הירושה הנשקל כעת, מכיוון שזה אמור לחול על ירושות גדולות בלבד — ואילו מיסוי הדירות חל על כל דירה בירושה. האוכלוסייה שצפויה להיות מושפעת מביטול הפטור ממס שבח על דירות בירושה רחבה — מדובר בכל מעמד הביניים והמעמד הגבוה, להבדיל מהמאיונים העליונים בלבד שאמורים להיפגע ממס ירושה.

עם זאת, מהמס על דירה בהורשה ניתן להתחמק באמצעות מכירת הדירה עד שנתיים מקבלתה — בעוד שממס ירושה לא ניתן יהיה להתחמק. ההבדל הזה הוא גם לבה של התוכנית — הטלת המס על דירה בירושה לא נועדה למסות את הדירות האלה, אלא לזרז את מכירתן.

המדינה לא מקווה לראות הכנסות ממיסוי דירות שהתקבלו בירושה — להפך. היא מקווה שלא יהיו לה הכנסות כאלה, משום שהאיום בהטלת מס יאלץ את היורשים לממש את החזקתם בדירה, דבר שיביא להגדלת היצע הדירות בשוק. "אין הכוונה למסות את הדירה היחידה שמעמד הביניים קיבל בירושה מהוריו", הבהירו השבוע במשרד האוצר. "הכוונה היא לגרום לאנשים לא 'לשבת' על הדירות שלהם, אלא למכור אותן, ובכך לסייע להורדת מחירים".

ומה לגבי מס ירושה? אם וכאשר זה יוטל, הרי שיחול בכל מקרה גם על דירות. ההנחה היא שאם ההורים צברו יותר מ–10 מיליון שקל, יש להם כנראה יותר מנכס מקרקעין אחד. ההורים, כלומר, יהיו חייבים במס, וגם הילדים שנכנסים בנעליהם יישארו חייבים.

השאלה היחידה שעשויה לצוץ היא במקרה החריג מאוד של מי שיש לו דירת מגורים יחידה, ששוויה יותר מ–10 מיליון שקל, והוא מוריש אותה — האם הדירה תהיה פטורה ממס במקרה שהיורשים יממשו אותה בתוך פחות משנתיים? לפי ההצעה, זהו המצב, אבל ההערכה שאם וכאשר יוטל מס ירושה, ידאגו לתקן את הסעיף — כך שהורשה של דירה יחידה אבל יקרה מאוד תהיה חייבת במס בכל מקרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker