"המדינה לימדה אותי שאם יש מצוקה - צריך למנף אותה לקבלת תקציבים"

ח״כ חיים ילין (יש עתיד), ראש מועצת אשכול לשעבר, בכנס הרצליה: "רק אחרי מוות של מבקרת בעוטף עזה קיבלנו מיגוניות"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

״המדינה לימדה אותי, בתור ראש מועצה לשעבר, שאם לא נשווק את המשבר, לא נוכל להתרומם אף פעם. התפישה שלי הפכה להיות שאם יש מצוקה אז צריך למנף אותה כדי לקבל את הרצוי", אמר ח״כ חיים ילין (יש עתיד), ראש מועצת אשכול לשעבר, בדיון על צמצום פערים וסולידריות בכנס הרצליה, שנערך אתמול במרכז הבינתחומי.

לדברי ילין, "רק אחרי מוות של מבקרת בעוטף עזה קיבלנו מיגוניות, ורק לאחר עופרת יצוקה קיבלנו את תוכנית החוסן לעוטף עזה ושדרות. בעמוד ענן היינו כבר מנוסים יותר, ובצוק איתן אנו כבר מציגים תוכנית של 85 מיליון שקל. זוהי תרבות ניהולית שהחלטות בה מתקבלות בלחץ״.

ח״כ אלי אלאלוף (כולנו), לשעבר יו״ר הוועדה למלחמה בעוני, אמר כי ״פריפריה אינה חברתית, אלא שלטונית. אנו לא מחלקים את הכוח השלטוני בצורה שווה. הכל בנוי על כך שתהיה פריפריה ומרכז - ובפריפריה סובלים״. הוא הוסיף כי ״הפוטנציאל לחיזוק המדינה הוא רק בפריפריה. אם רוצים שוויון בין כל אזרחי המדינה, חייבים לחפש איפה שאנשים לא מרגישים חלק מהמערכת. משרד הביטחון הולך להשקיע בנגב, אבל גם לקבל חזרה מיליארדים. השאלה הנשאלת - כמה מזה יושקע בנגב? כנראה שלא הרבה".

דיון בצמצום פערים וסולידריות בכנס הרצליהצילום: ארז חרודי / עושים

ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ׳, אמר כי ״ישראל לא תוכל להמשיך להתנהל כפי שהיא מתנהלת כיום. נושא החברה והכלכלה צריך לתפוס מקום מרכזי בשיח. על המדינה לשאול עצמה לאן היא הולכת? סדרי עדיפויות, וגם קבלת החלטות. בשנים האחרונות אנו מעדיפים שלא להחליט, בשל קבוצות לחץ".

דנילוביץ׳ התייחס למשבר הדיור, ואמר כי הוא תוצאה של אי־תכנון, ויש צורך גם בפיתוח והנגשה של הדרום והצפון. "המדינה יכולה לתמרץ אנשים צעירים לגור בנגב ובגליל על ידי סיוע בדרכי תחבורה ותשתיות זמינות, מהירות וזולות. מהלך כזה הוא אסטרטגי נכון למדינת ישראל - מטרופולין אטרקטיבי ואלטרנטיבי למה שקורה בגוש דן", אמר.

אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אכ״א בצה"ל, אמרה כי ״לצד הדגל הביטחוני, נכון שהצבא יניף גם את הדגל החברתי". ברביבאי התייחסה לביקורת על תקציב הביטחון, ואמרה כי היא מזהה ״שחיקה במודל צבא העם, וביטוי לכך הוא השיח התקציבי הבוטה. לדעתי, צבא העם כערך וכרעיון מדבר על סולידריות חברתית ושוויון, היכולת להתאגד ולייצר משהו משותף יחד נכון גם בעת הזאת".

בדיון שנערך לאחר מכן אמרה שירין נטור־חאפי, מנהלת בית הספר הערבי למדעים והנדסה אורט בלוד, כי "בתור ערבים, תמיד נשבנו ברעיון שיש מי שמנהל את המדינה, וזה השב"כ. כסף למערכת החינוך הערבית ללא בירור אמיתי ערכי לא יעזור. יש משהו מאוד מליטנטי, לא מקבל, לא מאחד. רע לי עם העובדה שכרטיס הכניסה של האזרח הוא תמיד הצבא".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker