לא כך קיווה יוחנן דנינו לסיים את כהונתו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא כך קיווה יוחנן דנינו לסיים את כהונתו

דנינו מבלה את השנה האחרונה בכיבוי שריפות ובניסיון נואש להציל את תדמיתה הטובעת של המשטרה ■ נקודת השפל הגיעה בפרשת רונאל פישר, אשר חשפה כי המשטרה נגועה לכאורה בשחיתות ■ למשטרה לא חסרים משאבים - חסר לה ניהול

32תגובות

רב ניצב יוחנן דנינו בוודאי קיווה שלא לסיים כך את הכהונה שלו כמפקד משטרת ישראל. בקרוב צפוי דנינו לסיים את תפקידו כמפכ"ל, ובמקום לפרוש עטור תהילה, כפי שקיווה, בזכות מהלכים ניהוליים בולטים שהוביל במשטרה בארבע שנות כהונתו, דנינו מבלה את השנה האחרונה בכיבוי שריפות ובניסיון נואש להציל את תדמיתה הטובעת של המשטרה.

זה התחיל בהשקעות הגדולות שהוא ביצע בשינוי התפקוד של מוקד 100 - השקעות שירדו כולן לטמיון בשל שיחת חירום אחת שלא נענתה ברצינות, שיחת הטלפון משלושת הנערים החטופים ביוני לפני שנה.

מוטי מילרוד

זה המשיך עם מה שהיה פרי של מהלך ניהולי אחר שביצע דנינו - המהלך לשיפור מעמדה של השוטרת, שלווה בהקמת אגף לטיפול בהטרדה מינית במשטרה. הפירות של הקמת האגף, ריבוי החשיפות של עבירות מין במשטרה שהביאו לפרישתם של ארבעה ניצבים, הביאו לתוצאות הפוכות מאלה שדנינו קיווה להן. ריחה של המשטרה, שגם בכירי המפקדים בה נחשפו כמי שמבצעים עבירות פליליות של הטרדה מינית, הובאש.

נקודת השפל הגיעה בחודש האחרון, כשהחקירה בפרשת רונאל פישר חשפה כי המשטרה נגועה לכאורה בשחיתות - ולפחות חוקר בכיר אחד, באחת מיחידות החקירה החשובות של המשטרה, חשוד כיום בקבלת שוחד ובמכירת מידע מחקירות. העובדה שבסוף החודש נחשפה הצלחה אדירה של המשטרה בפיצוח הפשע המאורגן בישראל, בתיק 512, ספק אם היה בה כדי לעמעם את הרושם הקשה שהותירה השנה האחרונה בתדמית המשטרה.

לא כך קיווה דנינו לסיים את הכהונה שלו, מה עוד שהוא יודע שריבוי התקריות האלה פוגע במשטרה בבטן הרכה שלה - אמון הציבור. השוואה בינלאומית מלמדת כי אמון הציבור במשטרה בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בהשוואה של 18 מדינות מפותחות - ישראל דורגה בכך שלישית מהסוף. רק ברוסיה ובבולגריה קיבלו כוחות המשטרה ציון נמוך יותר מהציבור שהם משרתים. עבור דנינו, הציון הנמוך הזה הוא כישלון אישי. כשהוא נכנס לתפקידו, דנינו הציב את שיפור אמון הציבור כיעד המרכזי של המשטרה. הנתונים מלמדים שהיעד הזה לא הושג.

מעבר לכישלון האישי, אמון ציבורי נמוך הוא גם בעיה תפקודית עבור המשטרה. אמון נמוך גורם לציבור שלא לטרוח להתלונן על עבירות, ובכך מסרס את היכולת של המשטרה לפענח פשעים. יתרה מכך, אמון נמוך הוא גם מעין נבואה שמגשימה את עצמה: אם כולם משוכנעים שהמשטרה גרועה וכל השוטרים אידיוטים - המשטרה מתקשה לגייס כוח אדם איכותי לשורותיה ובכך להניע תהליך של שיפור.

האמון הנמוך מאיים על התפקוד

לפיכך, האמון הנמוך במשטרת ישראל הוא איום על תפקודה של המשטרה, ומבחינת המשטרה מדובר באיום מאכזב מאוד, משום שככל הנראה התפישה הציבורית אינה עולה בקנה אחד עם העובדות לגבי תפקוד המשטרה. במלים אחרות: משטרת ישראל היא הרבה פחות גרועה מכפי שהציבור עושה ממנה, ובמדדים בינלאומיים היא בסך הכל קרובה לממוצע. למעשה, בכל הקשור לתהליכי השיפור בה, המשטרה כנראה פועלת אפילו טוב מהממוצע, הרבה בזכות תהליכי שיפור ניהולי שהמפכ"ל דנינו ביצע במשטרה בארבע השנים האחרונות, וגם ההשקעה הגדולה שביצעה המדינה במשטרה, עם הגדלה נמשכת של תקציבים ושל תקנים.

במשטרה יש כיום כ–30 אלף שוטרים, עם תקציב שנתי של קרוב ל–10 מיליארד שקל. ב–2008 תקציב המשטרה עוד היה 6.5 מיליארד שקל, כך שמדובר בגידול של קרוב ל–50% בתקציב בתוך כמה שנים. ההשקעה המאסיבית במשטרה התבטאה כמעט בכל תחום אפשרי - בתקופת דנינו נחתם הסכם שכר עם משרד האוצר ששיפר משמעותית את שכרם של שוטרים מתחילים, במטרה להפוך את המשטרה לאטרקטיבית לגיוס כוח אדם חדש.

היקף כוח האדם במשטרה גדל בחמש השנים האחרונות בכ–10%, וכיום מספר השוטרים ביחס לאוכלוסייה בישראל דומה ואפילו גבוה מהממוצע של המדינות המפותחות. כל מי שסייר ב"עיר הבה"דים" של המשטרה - המכללה החדשה של המשטרה שנפתחה השנה בבית שמש, ומרכזת לתוכה 19 מתקני הדרכה של המשטרה למכללה אחת - לא יכול היה שלא להבחין בהשקעה הענקית שנעשתה במתקן החדיש, השקעה של 3 מיליארד שקל, שלא היתה מביישת גם את המתקדמות במשטרות העולם.

עיתונאים שסיירו במתקן אפילו נתקפו בשלב כלשהו בבהלה, שמא גם המשטרה נדבקה בחטא היוהרה של הצבא, והיא מתפתה לבניית מתקני אימונים משוכללים ומושקעים מדי. גם הטכנולוגיה שבה משתמשת משטרת ישראל התקדמה מאוד. גורם שעוסק בייעוץ למשטרות ברחבי העולם לא מהסס לקבוע כי "המז"פ לא נחות כיום מה–FBI".

לא חסרים משאבים - חסר ניהול

כלומר, למשטרה אין יותר טיעונים שחסרים לה משאבים. עם זאת, מה שממשיך להעיק עליה הוא שאלת ניהול המשאבים. בשאלה הזאת מיקד המפכ"ל דנינו את עיקר מרצו, כשהציב למשטרה תוכנית ניהולית חדשה - תוכנית מפנה. מפנה נועדה ליצור תפנית באמון הציבור במשטרה, וזאת באמצעות טיפול בשלוש הרגליים העיקריות של פעילות המשטרה - השירות לאזרח שומר החוק, שביעות הרצון של השוטרים, וכמובן ההרתעה נגד פשיעה. כדי להשיג זאת בנתה המשטרה מערכת מדידה, למדידת פעילות כל יחידות ותחנות המשטרה. כל תחנת משטרה נמדדת, וכל תחנה מקבלת ציון בכל אחד מהתחומים הנבדקים - שביעות רצון השוטרים, שביעות רצון אזרחים, ופענוח של פשיעה.

להבדיל ממערכת המדידה הקודמת במשטרה, שהתבדרה על פני 170 מדדים, מערכת מפנה מתמקדת בכמה מדדים בסיסיים בכל אחד מהתחומים הנבדקים. יתרה מכך, את המדדים העיקריים בתחום פענוח הפשיעה קובע כל מפקד תחנת משטרה בעצמו — כלומר כל תחנה קובעת לעצמה מהן העבירות העיקריות שהיא רוצה להתמקד ולהצליח בהן, והן מהוות את עיקר הציון שלה.

העיקרון המנחה של מערכת מפנה כפול: האחד, המערכת פתוחה ושקופה לכל המפקדים במשטרה, כך שתחנת משטרה שמפגרת בציון שלה אחרי תחנות אחרות עושה זאת באופן גלוי - דבר שיוצר תמריץ עצום למפקדי התחנות לשפר את הציונים שלהם. השני, הציונים הם יחסיים. קודם להקמת מערכת מפנה המשטרה איפיינה 70 תחנות משטרה שונות, וקיבצה אותן לקבוצות לפי גודל אוכלוסייה, סוגי העבירות הנפוצות וגורמים נוספים. בכל קבוצת תחנות זוהתה התחנה המצטיינת, זאת שהביצוע שלה במדד הוא הגבוה ביותר, והביצוע שלה נקבע כ–100%. מכאן והלאה, כל תחנות המשטרה האחרות באותה קבוצה צריכות לשאוף להגיע ליעדי הביצוע של התחנה המצטיינת, והציון שלהן הוא ביחס להגעתן לאותו יעד ביצוע, וביחס לביצוע של אותה תחנה בשנה שעברה.

בתום ארבע שנים להפעלת מפנה, הציון הממוצע של המשטרה הוא 79 בתחום ההרתעה, 71 בתחום שביעות רצון השוטרים - ורק 63 בתחום של השירות לאזרח. כלומר, המשטרה עצמה מודה במדידה העצמית שלה שהיא עוד רחוקה מאוד מלהגיע לתפקוד נטול בעיות. עם זאת, עצם המדידה נחשב הצלחה עצומה. "מכל העולם באים ללמוד מאתנו את המבנה וההטמעה של מערכת מפנה", מתגאים במשטרה, וגורמים שעוסקים בייעוץ למשטרות בעולם מאשרים שזה אכן המצב.

"מפנה היא מהפכה ניהולית מדהימה", אומרים אותם גורמים חיצוניים למשטרה, שהם בעלי ידע לגבי ניהול משטרות בעולם. "מפנה נהפך לשפה של המשטרה. כל מפקד תחנה יודע כיום לצטט בעל פה מה הציון שלו בעבירות חשיפה, והוא יודע כמה חסר לו כדי לסגור את הפער מול תחנות דומות לו. הרעיון התחיל ממערכת דומה שפותחה במשטרת ניו יורק (NYPD), אבל משטרת ישראל לקחה אותה הרחק קדימה. מבחינת החשיבות של מערכת מפנה בתוך המשטרה, ההטמעה שלה בתוך תהליך הקידום של מפקדי תחנות, והפיכתה של המערכת לשפה שאותה מפקדי התחנות מדברים, מדובר בהצלחה עצומה".

מחר: אז מי יותר טובה - 
משטרת ישראל או NYPD?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#