איציק רצה לעבוד במגזר הציבורי, עם תואר שני במינהל עסקים. זו התשובה המדהימה שקיבל - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראבלוף

איציק רצה לעבוד במגזר הציבורי, עם תואר שני במינהל עסקים. זו התשובה המדהימה שקיבל

אלפי צעירים שמנסים להתקבל לתפקידים בשירות המדינה מדי שנה, מגלים על בשרם כי דרכם חסומה .איך סוגרת המדינה את הדלת בפני רבים מהמועמדים למשרות ממשלתיות? כתבה ראשונה בסדרה

200תגובות

במשך שנה ניסה איציק (שם בדוי), 32, בעל תואר שני במינהל עסקים, להתקבל לעבודה במשרד ממשלתי, אך ללא הצלחה. הוא עקב אחרי מכרזים המתפרסמים באתר של נציבות שירות המדינה, הגיש מועמדות, הוזמן למבחני מיון, עבר סימולציות וימי עיון - ולא הצליח. גם חברתו הטובה של איציק, נאוה (שם בדוי), 35, בעלת תואר שני וניסיון כלכלי רב־שנים, ניגשה לפחות ל–10–15 מכרזים שדרשו ממנה מיונים, מבחנים פסיכוטכניים, דינמיקות קבוצתיות ומה לא - אך לא הצליחה להתקבל לאף אחת מהמשרות.

עד כאן סיפורם של איציק ונאוה הוא שגרתי למדי, וממחיש את מצבם של אלפי אזרחים שמנסים מדי שנה להתקבל לעבודה בשירות המדינה, ומגלים שהדלת סגורה בפניהם. ואולם, שנה לאחר שניסה ללא הצלחה להתקבל לעבודה במשרד הממשלתי, קרה לאיציק דבר מפתיע: ממשרד האוצר פנו אליו מיוזמתם. "הם שמעו עלי מאדם שהם מכירים", הוא מספר ל–TheMarker, "וזימנו אותי עם עוד ארבעה אנשים לראיון בלתי מחייב. זה היה ראיון מצוין. בניגוד לפעמים אחרות, הרגשתי שהם מעוניינים בי - ובאמת, אחרי יומיים התקשר אלי אחד האנשים שישב בוועדה, ואמר שהם רוצים שאאייש את התפקיד והסביר לי על התהליך. הוא אמר: 'אתה צריך להיפגש עם הבוס, אבל זה רק פורמלי. אתה תתחיל לעבוד באופן זמני, ואנחנו נפרסם מכרז על התפקיד עם הכישורים הדרושים, וכשאתה כבר תהיה בתפקיד - מן הסתם אתה תימצא הכי מתאים במכרז".

בשלב הזה איציק היה אמור להיות מרוצה, אבל הוא קיבל את הדברים ברגשות מעורבים: "פתאום הייתי בצד ה'נכון'", הוא אומר, "אבל הסתכלתי על המתמודדים האחרים, וידעתי שקורה להם עכשיו מה שקרה לי בכל הפעמים הקודמות שבהם ניגשתי למכרזים. אין להם סיכוי".

למה חשבת שאין להם סיכוי?

"כי המכרזים במשרדים הממשלתיים תפורים, וכולם יודעים את זה", משיב איציק.

את מה שגילה איציק על בשרו, מגלים הרבה מאוד צעירים שמעוניינים להתברג בתפקידים בשירות המדינה, ומבינים לאורך הדרך כי אף שנפתחים מכרזים כל הזמן ומתקיימים מיונים, אין להם שום סיכוי לקבל את התפקיד. הסיבה לכך לא טמונה רק בביקוש האדיר למשרות האלה, אלא גם בשיטת מכרזים מעוותת, שבמשך שנים ארוכות לא טופלה על ידי נציבות שירות המדינה. בימים הקרובים נפרסם כאן סדרת כתבות, שתחשוף כיצד מתנהלת השיטה, שלמעשה סוגרת את הדלת של שירות המדינה בפני רוב המועמדים.

תקלת הפייסבוק חשפה את הבעיה

איציק זוכר מתי היתה הפעם הראשונה שבה הבין שמשהו במערכת מקולקל. "הייתי באיזה ראיון למשרה במשרד הבריאות", הוא נזכר. "הם גייסו שני אנשים למשרה. היה שם עוד מועמד אתי, והוא אמר לי 'תקשיב, אנחנו סתם פה. אתה רואה את שני אלה? הם ייבחרו במכרז'. ובאמת, כעבור כמה זמן גיליתי שהוא צדק. השניים שאיישו את המשרות עוד קודם למכרז, אכן נבחרו. ואגב, גם במכרז הזה וגם באחרים היו לי ציונים די גבוהים. גם חברה שלי סיפרה לי שהתקבלה בדיוק באותו אופן למשרה במשרד ממשלתי: היא איישה את המשרה לפני פרסום המכרז, וכשהוא פורסם, היא זכתה במכרז כפי שהובטח לה מראש".

נאוה, לדבריה, קלטה את העיקרון הזה עוד לפני כן: "אמרתי לאיציק 'אל תיגש לשום מכרז שכתוב בו ש'במשרה מועסק עובד'", היא אומרת. "אבל הוא התעקש לגשת, ובאמת דחו אותו פעם אחר פעם. אני לא ניגשתי למכרזים מהסוג הזה, כי הבנתי שאין טעם".

למה אין טעם?

נאוה: "זה ברור, כי אין היגיון שיהיה אדם שמאייש את המשרה הזו ויש לו כבר ניסיון, וייקחו מועמד אחר מבחוץ שלא מכירים".

הטענות החריפות של איציק ונאוה, כמו גם של מועמדים נוספים לשירות המדינה, מקבלות חיזוק משמעותי בזכות תקלת פייסבוק מביכה. בנובמבר 2013 פירסמה נציבות שירות המדינה מכרז לתפקיד חדש - ראש צוות שיתוף פעולה באגף אסטרטגיה כלכלית־חברתית במועצה לכלכלה. המיונים, שכללו כמו ברוב המכרזים לשירות המדינה מבחן פסיכוטכני במכון השמה, יום מיון של דינמיקה קבוצתית וראיון אישי, נמשכו חמישה חודשים (מיוני עד אוקטובר 2014). מי שנבחר לתפקיד היה יובל אדמון, ראש הסדנא לידע ציבורי - עמותה הפועלת למען שקיפות השלטון.

תומר אפלבאום

אלא שכפי שנחשף ב"הארץ" לפני כשבעה חודשים ("משרד ראש הממשלה מציג: מכרז למשרה שכבר אוישה", נעמי דרום, 23 באוקטובר 2014), התברר כי אדמון, למעשה, נבחר זמן רב לפני שהמכרז הסתיים, ואף לפני שהחל. הדברים נחשפו באקראי דרך עמוד הפייסבוק שלו, שם לא הסתיר אדמון את התפקיד שקיבל. כבר באפריל 2014 הוא עידכן את הסטטוס שלו בפייסבוק וכתב כי "התחיל לעבוד במשרד ראש הממשלה כראש צוות במועצה הלאומית לכלכלה". במאי 2014 כתב אדמון "סטטוס ראשון כפקיד ממשלה", וחודש לאחר מכן, כשהתחילו המיונים לתפקיד כתב: "כבר יותר מחודשיים מאז שסיימתי את תפקידי כמנכ"ל הסדנא לידע ציבורי, ועברתי למשרד ראש הממשלה".

במשרד ראש הממשלה טענו אז כי מדובר בטענות סרק של מועמדת מתוסכלת, שלא נבחרה לתפקיד - אך לא התייחסו עניינית לטענות. לדבריהם, ציוניו של אדמון היו הגבוהים ביותר מבין כל המועמדים, והוא נבחר בהליך תקין לחלוטין, על פי נוהל ודין.

בסופו של דבר, בחר איציק לעבוד במקום עבודה אחר, אבל הוא עדיין זועם, ובצדק: "ההתנהלות הזאת שערורייתית בעיני", הוא אומר. "מבזבזים למועמדים ימי עבודה וזמן יקר. פרקי הזמן של המיונים הם לפעמים ארוכים ונמשכים על פני שמונה־תשעה חודשים - כך שגם אי־אפשר לתכנן שום דבר. נותנים לך לחשוב שיש לך סיכוי, ואז אתה מגלה שלא הצלחת בעוד מכרז - אגב, זה לא רק מפח נפש, אלא גם הרבה פעמים פגיעה בביטחון העצמי - וכל זה בזמן שהם יודעים מראש מי יזכה במכרז".

"כמובן", מוסיף איציק, "זה לא רק בזבוז זמנם של המועמדים, אלא גם בזבוז משאבים של המדינה. אבל על כל משרה יש עשרות מועמדים (לפי נציבות שירות המדינה, על כל משרה יש 80 מועמדים; ש"ש). עלות המיונים היא בדרך כלל מאות שקלים לאדם. תוסיפו את אובדן ימי העבודה והמשאבים שמקצים להערכות ולמיונים - ומדובר, אני מתאר לעצמי, במיליוני שקלים שהמדינה מבזבזת על אנשים שאין להם בכלל סיכוי, במכרז שאינו אמיתי".

135 אלף מועמדים למשרות בשנה

דו"ח נציבות שירות המדינה ל–2014 עדיין לא פורסם רשמית, אך הנתונים שייכללו בו מתפרסמים כאן לראשונה. כפי שתוכלו לראות, עוד הרבה לפני הסחבת והטיית המכרזים, הסיכויים להתקבל לעבודה בשירות המדינה נמוכים ביותר.

ב–2014 הגישו 137,250 איש מועמדויות למשרות של שירות המדינה - עלייה של 67% במספר המועמדים בהשוואה ל–2013, ופי שניים בהשוואה ל–2012. העלייה החדה בביקוש למשרות ממשלתיות מוסברת על ידי נציבות שירות המדינה באתר האינטרנט החדש שלה, אבל ההסבר שניתן שם הוא חלקי בלבד.

לעומת המועמדויות, מספר המכרזים של נציבות שירות המדינה ב–2014 (5,339) אמנם גדל, אבל בשיעור מתון יותר, של 12%, לעומת 2013. ואולם לא כל המכרזים היו פתוחים לכולם. רק 2,280 מהמכרזים ב–2014 היו פומביים - פחות ממחצית. היתר היו מכרזים פנימיים - כלומר, מכרזים הפתוחים רק לאנשי המשרד עצמו או לעובדי משרדים ממשלתיים אחרים, או במלים אחרות, לכלל עובדי שירות המדינה. כמדי שנה, גם ב–2014 ניגש הרוב המוחץ של המועמדים (93%) למכרזים הפומביים. כך, בכל מכרז פומבי התמודדו בממוצע 56 מועמדים על כל משרה - 40% יותר מאשר ב–2013. במכרזים הפנימיים, לעומת זאת, מספר המועמדים הממוצע היה שלושה בלבד; ואילו במכרזים הבין־משרדיים, מספר המועמדים הממוצע היה 11. ההסבר לכך שבמכרזים הפנימיים מספר המועמדים כה נמוך, הוא שאלה מכרזים שבדרך כלל כבר תפורים לגמרי - ומועמדים מתוך המשרד אינם רוצים להתחרות עם המועמד שצפוי להיבחר.

אחרי שקרוב לחצי מהמועמדויות שהוגשו באתר הנציבות נפסלו, כי לא עמדו בתנאי הסף, נותרו כ–85 אלף מועמדים ב–2014. 60% מהם הועברו למיון - והיתר, שכבר עברו בחינות מיון באותה שנה, עברו ישירות לשלב הבא, שבו נערכו דינמיקות קבוצתיות. לשלב הזה הגיעו רק 21% מתוך כ–85 אלף מועמדים.

ומה קורה לכלל המכרזים שמפרסמת נציבות שירות המדינה? האם כולם מגיעים לישורת האחרונה? מתברר שלא. 84% מהמכרזים שפורסמו ב–2014 נסגרו, אבל מכרזים סגורים אין משמעותם כי נבחר מועמד במכרז. למעשה, רק ב–56% מהמכרזים בשנה שעברה נבחר אדם לתפקיד. 1% מהמכרזים ב–2014 (53 מכרזים) - בוטלו. בהנחה שהמספר הממוצע של המתמודדים בכל סוגי המכרזים (פומביים, פנימיים ובין־משרדיים) היה 26, הרי ש–1,380 מועמדים התמודדו במכרזים לשווא.

15% מהמכרזים נמצאים עדיין בתהליכים. המשמעות היא 
שכ–800 מכרזים נמשכים כבר יותר מחמישה חודשים.

בנציבות שירות המדינה מבהירים כי כל ביטול של מכרז דורש אישור של נציב שירות המדינה, והסיבות לביטול מגוונות: אין מספיק מועמדים, עובד חוזר למשרתו הקודמת, רה־ארגון של התפקיד, קיצוצים במשרד, או תלונות אנונימיות המגיעות לנציב וגורמות לעצירת תהליך המיון. "במקרים כאלה", מסבירה גבריאלה (גבי) אשכנזי, ראש אגף בכיר לבחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה, "אנחנו עוצרים את התהליך, עושים בדיקה, ומחליטים להמשיך או לבטל את המכרז. ב–2014, למשל, הקפאנו 12 מכרזים".

"הכנסנו סטריליות לתהליכי המיון"

נשאלת השאלה כמה מכרזים שבהם כתוב כי ב'משרה מועסק עובד' מתפרסמים מדי שנה - ובכמה מהם נבחר בסופו של דבר העובד שאייש את המשרה קודם למכרז - כלומר, ממלא המקום הזמני. למרבה ההפתעה, לנציבות שירות המדינה אין את הנתונים הבסיסיים האלה. בכל זאת, לבקשת TheMarker, בדקה אשכנזי את הסטטיסטיקה עבור ששת החודשים האחרונים, ומצאה כי בחצי השנה החולפת פורסמו 820 מכרזים שבם היתה ההערה 'במשרה מועסק עובד', וב–164 מתוכם (20%) נבחר במכרז מי שהועסק קודם לכן במשרה.

האם המכרזים שבהם מצוין כי 'במשרה מועסק עובד' הם למעשה תפורים?

אשכנזי: "אם את שואלת על תפירת מכרזים, אני לא יכולה לומר שהנושא הזה סגור הרמטית, אבל אני כן יכולה לומר שמ–1 במאי 2014 התחלנו ברפורמה הנוכחית ותהליך המיון נהפך לסטרילי מאוד. זה מונע, למשל, ממועמדים שהם ממלאי מקום, להיבחר בסופו של דבר בגלל סיבות לא נקיות לתפקיד, וזה מונע ממועמדים לחזור על אותו מבחן מיון כמה פעמים".

איך זה מונע?

"קודם כלל התהליך מיונים קוגניטיביים, שאחריהם הגיע המועמד למרכז הערכה, שבודק התנהגות או אישיות, ובו ישבו שני נציגים מהמשרד המגייס, נציג מנציבות שירות המדינה ועוד נציג אחר, ללא פסיכולוג. כיום התהליך אחר לגמרי: יושב נציג אחד בלבד של המשרד המגייס, ולצדו פסיכולוג תעסוקתי, ומעבר לכך יש כלים נוספים, שאף אחד מהם אינו מאפשר את התערבות נציג המשרד. נוסף על כך, יש את כל המשרות הזוטרות, שפעם היו מתקבלים אליהן בשיטת 'חבר מביא חבר', וכיום כל משרד מחויב לפרסם מכרז של תפקידים זוטרים - מה שמונע נפוטיזם ויכולת להכניס כוח אדם לא טוב למדינה. אלה החלטות של נציב שירות המדינה הנוכחי, משה דיין".

אבל נגיד שכמה אנשים עברו את המכרז בציונים טובים, אבל אחד מהם כבר מאייש את המשרה והמשרד רוצה אותו - אז ברור שיש לו יתרון על פני שאר המועמדים. את זה לא מנעתם בעקבות המהלכים האלה.

"הנתונים מעידים כי שיעור המועסקים (ממלאי המקום שנבחרים במכרז לאחר שכבר מילאו את התפקיד; ש"ש) שנבחרים בוועדה - אינו גבוה. נוסף על כך, במסגרת פעולות בקרה ומתן הנחיות למשרדי הממשלה, אנו עושים כל הניתן כדי להבטיח שהמועמד המתאים ביותר ייבחר למשרה, כולל צמצום 'ההשפעה של המשרד'. עם זאת, יהיו מקרים שבהם המועסק, ללא קשר להיותו מועסק, יימצא כמועמד המתאים ביותר לאיוש המשרה".

מספר המועמדים לא קטן. רק בחצי השנה האחרונה היו 164 מכרזים כאלה, כפול 56 מתמודדים למכרז בממוצע - כלומר, יותר מ–9,000 מועמדים שניגשו סתם למכרזים. את מבינה את התסכול והכעס שלהם?

"כפי שכבר אמרתי, לא הכל הרמטי - אבל בעקבות הסטריליות של תהליך המיון יימנעו הרבה ניסיונות לתפור מכרזים. אני מבינה את המועמדים, כן. אבל כיום זה כבר לא קורה".

אי־אפשר עדיין לדעת עד כמה הרפורמה של הנציבות תשפר את המצב, אבל היא באמת רחוקה מאוד מלהיות הרמטית. למרות ההבטחות שכיום זה כבר לא קורה, המספרים מורים אחרת: הרפורמה אמנם התחילה ב–1 במאי 2014, ובכל זאת, בחצי השנה האחרונה לפחות 20% מהמכרזים הסתיימו בבחירת מי שכבר איישו את התפקידים במשרדים הממשלתיים. למעשה, השיעור הזה אפילו מוטה כלפי מטה, שכן יתר המכרזים לא בהכרח הסתיימו בבחירת מועמד אחר - אלא חלקם בוטלו או נסגרו ללא בחירת מועמד.

גם כשאדמון חשף בפייסבוק את מינויו למכרז הפומבי בזמן שהמכרז עוד התנהל, זה קרה אחרי שהרפורמה הזו כבר יצאה לדרך.

הכתבה הבאה בסדרה: הראיון המלא עם גבריאלה אשכנזי, ראש אגף בכיר לבחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#