האזהרה הדרמטית של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האזהרה הדרמטית של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג

"הצמיחה של ישראל צפויה לרדת; יש להביט באומץ במצב ולפעול עתה להגדלת הפריון" - אומרת הנגידה ■ נקודת התורפה של המשק, על פי בנק ישראל, היא פריון העבודה הנמוך

73תגובות

"המגמות הצפויות יקטינו את צמיחת המשק בעשורים הבאים. כדי להבטיח את עתידנו הכלכלי והחברתי עלינו להביט באומץ בתמונת המצב הנוכחית, ולפעול כבר עכשיו כדי להבטיח גידול בפריון שיאפשר עלייה מתמדת ברמת החיים של כלל אזרחי המדינה" - תחזית בוטה זו הוצגה אתמול על ידי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בהרצאה שעסקה במה שבנק ישראל מזהה כנקודת התורפה העיקרית של כלכלת ישראל כיום: פריון העבודה הנמוך.

בהרצאה, "הפריון בישראל - המפתח לעלייה ברמת החיים", שנישאה בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, קבעה הנגידה כי לישראל יש בעיה קשה בתחום פריון העבודה וכי "המשך ההתנהלות הנוכחית תסיג אותנו בסופו של דבר לאחור". בנק ישראל מציין את העובדה כי התוצר לנפש בישראל מפגר אחרי העולם, וגם אינו מצליח לסגור את הפער. זאת בשל פיגור נמשך בפריון לעובד, ולאור העובדה שבמשך שנים הפריון לעובד בישראל נשאר נמוך.

התיאוריה הכלכלית צופה תהליך של התכנסות בפריון לעובד לאורך שנים, אבל ישראל חורגת מהתיאוריה בכך שהפריון שלה נשאר נמוך יחסית במשך שנים ארוכות. פריון העבודה בישראל נמוך בכ–13% מהממוצע של OECD ויותר מ–40% מזה של ארה"ב. פלוג קובעת: "פריון העבודה בולט לרעה. זהו מקור הפער בתוצר לנפש, וכתוצאה מכך ברמת החיים, בינינו לבין שאר המדינות המפותחות".

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
אוליבייה פיטוסי

פער הפריון לא נסגר

הניתוח של בנק ישראל מלמד כי פער הפריון בין ישראל לבין המדינות המפותחות אינו נסגר, וכי גם פערי הפריון בתוך ישראל אינם נסגרים. ישראל מאופיינת בפריון גבוה במגזרי היצוא, ולעומת זאת בפריון נמוך בענפים הפועלים בשוק המקומי. לדברי פלוג, "בענפים המכוונים לשוק המקומי, שהם פחות חשופים לתחרות מהעולם או לתחרות בכלל, כמו בנייה, חשמל, מים ומזון, רמת הפריון נמוכה".

כמה סיבות, על פי הבנק המרכזי, גורמות לפריון העבודה הנמוך בישראל. הסיבה הבולטת ביותר היא שיעור ההשקעות הנמוך במשק - מלאי ההון של ישראל מפגר אחרי העולם, וגם במקרה של ההשקעות הפיגור היחסי אינו נסגר. במגזר הפרטי רמת ההשקעות נמוכה, ובמגזר הציבורי ההשקעות בתשתית של הממשלה נמוכות ביותר. גם איכות ההשקעות ירודה.

להערכת פלוג, התשתיות הגרועות פוגעות קשה בפריון לעובד. כך, אף שהעובדים בישראל עובדים שעות רבות הם אינם מצליחים לייצר הרבה. "העובדים תורמים את חלקם לייצור", היא אומרת, "אבל מכיוון שברמה נתונה של מלאי הון ותשתיות התפוקה השולית של העבודה פוחתת, היקף שעות העבודה הגבוה תורם לכך שהתוצר לשעת עבודה נמוך יחסית".

בנק ישראל מציין לחיוב את רמת ההשקעות הגבוהה במשק בתחום המו"פ, אבל גם כאן קיימת בעיה: עיקר ההשקעה במו"פ היא פרטית ולא ממשלתית, וכפועל יוצא מכך ההשקעה בחדשנות של הענפים המסורתיים - משימה שהממשלה צריכה לקחת על עצמה - היא מפגרת.

הרגולציה לא יעילה

משקולת נוספת על הפריון הישראלי היא הרגולציה הלא יעילה, ודירוגה הנמוך של ישראל במדד "קלות עשיית עסקים". פלוג מציינת את הידרדרותה של ישראל במדד ממקום 26 בעולם למקום 40. "זוהי לצערי ירידה משמעותית ביחס למיקומנו לפני שבע שנים, לא כי אנחנו הולכים אחורה, אלא כי השיפור בנטל הביורוקרטי אצלנו, אם בכלל, הוא אטי יותר מאשר במדינות אחרות". משקולות נוספות הם הצמיחה העולמית הנמוכה, והזדקנות האוכלוסייה, משקולות שקיימות בכל העולם. עם זאת, ישראל סובלת גם מבעיית הרכב האוכלוסייה שלה - הגידול במשקלן של האוכלוסיות הערבית והחרדית המתאפיינות בשיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה ובפריון נמוך.

להערכת בנק ישראל, הצמיחה במדינה צפויה לרדת בכל מקרה, בכ–0.4% לשנה בעקבות הזדקנות האוכלוסייה. ואולם, על ההזדקנות הבלתי נמנעת מתווספת בעיית הפריון הנמוך של האוכלוסיות המוחלשות. לדברי פלוג, "אם לא יימשך התהליך של עלייה בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית והערבית, השינויים הדמוגרפיים צפויים לגרוע כ–0.5% מהצמיחה השנתית העתידית".

את הירידה הצפויה הזו בצמיחה יחריף גם מיצוי התהליך של הגדלת שנות ההשכלה של האוכלוסייה - ההשכלה בישראל, פרט לחרדים, היא כבר גבוהה גם כך. תהליך זה צפוי לגרוע עוד 0.1%–0.2% מהצמיחה השנתית, על פי התקדמותם של החרדים.

להשקיע במו"פ גם בתעשייה המסורתית

לפיכך, בנק ישראל מעריך: "אם לא נשפיע על גורמי היסוד שמביאים לכך שפריון אצלנו נמוך וצומח לאט, לא רק שלא נדביק את רמות התוצר לנפש של המדינות המתקדמות ביותר, אלא שהמגמות הדמוגרפיות ותהליך המיצוי של העלייה ברמת ההשכלה צפויים לפעול להאטה משמעותית בקצב הצמיחה העתידי של התוצר לנפש".

כדי למנוע את הידרדרותה של ישראל בפריון ובתוצר לנפש, פלוג מציעה לנקוט שורת צעדים. קודם כל היא מציעה לפעול לשילוב האוכלוסייה החרדית והערבית בשוק העבודה, ולמקד את התמיכות של המדינה כך שיהיו קשורות לעבודה. בהקשר זה מזכירה פלוג את הקשירה של סבסוד מעונות היום לתעסוקת שני ההורים - "שהיא מכשיר חשוב לעידוד ההשתלבות בתעסוקה". ההסכמים הקואליציוניים החדשים ביטלו את הקשירה הזו, ופלוג מציינת כי זו טעות.

בנוסף הנגידה ממליצה להגדיל את התמיכה של מס הכנסה שלילי ולהעלות את גיל הפרישה כדי לעודד תעסוקת מבוגרים.

פלוג קוראת להמשך הקידום של מערכת החינוך באמצעות הכנסת לימודי ליבה למערכת החינוך החרדית, שיפור מערכת החינוך הערבית והרחבת החינוך הטכנולוגי. היא קוראת גם להמשך ההשקעה של הממשלה בתשתיות, בקידום התחרות במשק בכלל ובענפים מונופוליסטיים - נמלים, חשמל, גז - בפרט.

כמו כן קוראת פלוג להמשך הייעול של המערכת הציבורית, ולעידוד היצואנים, למשל באמצעות תמיכה בכניסתם של יצואנים קטנים לשווקים חדשים. היא מציעה להשקיע בעידוד מחקר ופיתוח לא רק בתעשיית ההיי־טק אלא גם בתעשיות מסורתיות.

לדברי הנגידה, המצב הכלכלי הטוב יחסית כיום מאפשר לישראל להתפנות לטפל באתגרים ארוכי הטווח שלה - "שהטיפול בהם הוא קריטי להצלחתו של המשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#