כמה תרוויח המדינה ממס על ירושות של יותר מ-10 מיליון שקל? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה תרוויח המדינה ממס על ירושות של יותר מ-10 מיליון שקל?

מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי גם מס עיזבון נמוך יחסית של 10% יכניס לקופת המדינה 1.4–2 מיליארד שקל בשנה

25תגובות

הכנסות המדינה ממס על עיזבונות של יותר מ–10 מיליון שקל יהיו 1.4–2.9 מיליארד שקל בשנה, בתלוי בשיעור המס - כך עולה מבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ).

הבדיקה נערכה על ידי אילנית בר מהממ"מ לבקשתו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שהגיש אתמול הצעת חוק להטלת מס עיזבון על ירושות גדולות במיוחד. כיום, ירושות אינן חייבות במס בישראל. לפי הצעת שמולי, עיזבון של יותר מ–10 מיליון שקל יחויב במס שולי בשיעור של 25%, בדומה לשיעור המס על רווחי הון.

במערכת הבחירות הבטיח שר האוצר משה כחלון (כולנו) לשקול הטלת מס עיזבון של 10%–15% החל מ–10 מיליון שקל. שמולי, לטענתו, ממתין לראות אם השר כחלון יתמוך בהצעת החוק שלו. לטענתו, "שר האוצר התנער מהתחייבותו לפרק את מונופול הגז, ואסור להסכים לכך שהטלת מס עיזבון על ירושות ענק תהיה ההתחייבות השנייה שממנה ייסוג".

לפי אומדני הממ"מ, מס עיזבון של 10% שיוטל החל מעיזבון של 5 מיליון שקל צפוי להניב הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה. מס בשיעור זה שיוטל רק על עיזבונות הגדולים מ–10 מיליון שקל יגדיל את הכנסות המדינה ב–1.4 מיליארד שקל בשנה. אם יוטל מס עיזבון של 20% החל בעיזבון של 5 מיליון שקל הוא יניב 3.9 מיליארד שקל בשקל; והחל בעיזבון של 10 מיליון שקל - 2.9 מיליארד שקל בשנה.

בממ"מ הסבירו כי "הכנסות המדינה ממס עיזבון נאמדות בשתי שיטות: לפי אחוז מהתוצר, על סמך משקל ההכנסות מהתוצר בממוצע במדינות המפותחות, ולפי הערכה של התחלקות ההון בין העשירונים של משקי הבית. בהיעדר נתונים ואומדנים מספיקים, האומדן מבוסס על הנחות רבות בדבר התחלקות ההון בין משקי הבית".

מס שקיים ברוב המדינות המפותחות

מס עיזבון מוטל על כלל הנכסים שאדם מוריש אחריו, ולא על היורשים. בדרך כלל המס אינו קשור למספר היורשים, לקרבתם או לחלקם בירושה. במדינות שבהן נהוג מס עיזבון נהוג גם מס מתנות, כדי למנוע את עקיפת המס באמצעות חלוקת רכוש לפני המוות. לעומת זאת, מס ירושה חל על חלקו של היורש בירושה, ושיעורי המס תלויים בקרבת המוריש ליורש ובחלקו בירושה. בדרך כלל, המס מוטל על כל רכושו של המוריש, לרבות רכוש הנמצא מחוץ לגבולות המדינה. במדינות רבות יש הסכמי מס למניעת כפל מס.

איציק שמולי
מיכל פתאל

לפי הממ"מ, בכ–20 מדינות מפותחות החברות ב–OECD קיים מס עיזבון או מס ירושה וב–14 מדינות אין מס ירושה או עיזבון, ובהן ישראל. מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי, ב–18 מדינות יש מס ירושה או מס עיזבון, ובתשע אין.

שיעור מס הירושה הגבוה ביותר ליורשים בקרבה ראשונה הוא 55%, ביפן. הממוצע של 18 המדינות שנבדקו הוא מס של 21%. לגבי יורשים שאינם בקרבה ראשונה, שיעור המס נע בין 8% באיטליה לבין 75% ביפן. ממוצע שיעור המס הממוצע ליורשים אחרים ב–18 המדינות שנבדקו הוא 36%. רף המס המרבי הממוצע במדינות אלה הוא הוא 5.4 מיליון שקל. כך למשל, מס הירושה ביפן הוא מעל 20.2 מיליון שקל. מס העיזבון המרבי בארה"ב הוא 19.1 מיליון שקל. מאז שנת 2000, כ–13 מדינות ביטלו את מס העיזבון, ובהן מקאו, פורטוגל, סלובקיה, שוודיה, רוסיה, הונג קונג, הונגריה, סינגפור, אוסטריה, ליכטנשטיין, ברוניי, צ'כיה ונורווגיה.

רשות המסים: העשירים יתחמקו

בישראל היה נהוג מס עיזבון עד 1981. ב–1979 היו פטורים ממס כ–85% מהעיזבונות, בעיקר של רף המס. הרחבת הניכויים המותרים ורמת האינפלציה הגבוהה הביאו לכך שמשקל העיזבונות הפטורים הגיע ל–98% - ובמארס 1981 הוחלט לבטל את המס.

בשנים האחרונות התעורר שוב הדיון בהטלת מס עיזבון, בין היתר בעקבות יוזמות של ועדה ציבורית, ח"כים ומפלגות. ב–2000 המליצה ועדה ציבורית לבחינת שיעורי המס בראשות מנכ"ל האוצר דאז, אבי בן בסט, להחיל מס עיזבון של 10% על עיזבונות של יותר מ–2 מיליון שקל.

ב–2011 הגישו חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ומרינה סולודקין (קדימה) הצעת חוק להטיל מס של 10% על עיזבון העולה על 10 מיליון שקל.

חברי ועדת טרכטנברג דנו ב–2011 בהצעה להטיל מס עיזבון - והמליצו שלא להטילו. בין היתר נקבע כי "הטלת המס עשויה להביא למדיניות של חובת דיווח כללי, שכיום אינה קיימת בישראל, להגדיל את החיכוך בין הנישומים לבין רשויות המס, ולהביא לייקור הגבייה, ואלה עשויים להפוך את המס ללא כדאי מבחינה כלכלית".

ברשות המסים טענו בעבר כי הטלת מס ירושה אינה מוצדקת, בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בגבייתו ובשל החובה לחוקק חוק מס מתנות. עוד נטען כי העשירים יצליחו לבצע תכנוני מס ולהתחמק מתשלום המס, ומי שייהנו מכך הם עורכי הדין ורואי החשבון שיישכרו לצורך כך. כמו כן, ברשות המסים מבקשים להימנע מלחקור יורשים על מתנות שקיבלו בחייהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#