נתוני היצוא השנתיים של משרד הביטחון משקפים הזמנות - ולא מכירות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתוני היצוא השנתיים של משרד הביטחון משקפים הזמנות - ולא מכירות

במשרד הביטחון טוענים כי זוהי הדרך שבה מדווחות מדינות בעולם על היצוא הביטחוני שלהן, ולמשרד הביטחון אין אפשרות לדווח אחרת

משרד הביטחון נוהג לפרסם את נתוני היצוא הביטחוני, וקובע כי לפיהם ישראל ממוקמת בעשיריה הראשונה של המדינות המייצאות. אך בפועל לא מדובר בנתוני יצוא מקובלים, שעיקרם המוצרים שנמכרו באותה שנה, אלא בהזמנות שנחתמו, שלגביהן בדרך כלל אין כלל יצוא בשנה שבה התבצעה החתימה.

בעשור האחרון מפרסם משרד הביטחון נתוני יצוא ביטחוני, אולם בפועל מדובר בצבר הזמנות שנחתמו באותה שנה בתעשיות הביטחוניות - כך אישרו אתמול במשרד הביטחון.

נתוני יצוא שנתי מתייחסים בדרך כלל למכירות שהתבצעו בפועל באותה שנה. אולם, למשרד הביטחון פרשנות שונה למושג יצוא, לפיה מדובר בעסקות שנחתמו באותה שנה, אך עסקות שנחתמות אינן מבוצעות באותה שנה. יתר על כן, כשנחתמת עסקת יצוא למערכות נשק או אמצעי לחימה, היא בדרך כלל רב־שנתית. הפיתוח והייצור מתפרסים על כמה שנים, וכך גם האספקה. לכן, ברוב המקרים אין קשר בין יצוא בפועל להזמנות שנחתמו באותה שנה, והגדרת העסקות כיצוא היא מטעה.

אמיל סלמן

התעשיות הביטחוניות מפרידות היטב בדיווחיהן בין צבר הזמנות שהתקבל בשנה מסוימת למכירות באותה שנה. לפיכך, אם משרד הביטחון היה רוצה לדייק, הוא יכול לפרסם את נתוני היצוא לצד נתוני ההזמנות.

במשרד הביטחון טוענים כי זוהי הדרך שבה מדווחות מדינות בעולם על היצוא הביטחוני שלהן, ולמשרד הביטחון אין אפשרות לדווח אחרת אם הוא רוצה להשוות את ישראל למתחרותיה בשוק הביטחוני העולמי.

בניסיון להבין מדוע לא נעשית הפרדה כזו, בכירים במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות מעריכים כי צבר ההזמנות "מנפח" את נתוני היצוא לעומת הביצוע בפועל לא פעם, או שהיצוא בפועל לא מעניין את המשרד לצורך ניהול מדיניות היצוא, ודי לו לצורך זה בצבר ההזמנות.

כך, למשל, ביולי 2013 דיווח משרד הביטחון כי "היצוא של ישראל ל–2012 הסתכם ב–7.47 מיליארד דולר". בהודעה אף נמסר כי חלקו של היצוא הביטחוני הוא 10% מהיצוא התעשייתי באותה שנה, כשהיצוא התעשייתי הוא יצוא בפועל - לא צבר הזמנות שהתקבל באותה שנה.

השנה חרג משרד הביטחון מהרגלו וציין בכותרת ההודעה שהוציא בשבוע שעבר כי מדובר בחוזי יצוא ביטחוני בסך 5.66 מיליארד דולר שנחתמו ב–2014. אלא שבגוף ההודעה נעשה פילוח של הנתון ליצוא ביטחוני לפי תחומים, וליצוא ביטחוני לפי אזורים גיאוגרפיים. במשרד הביטחון טענו כי מדובר בטעות סופר, אולם מהודעות קודמות עולה כי המשרד התייחס בשנים קודמות להזמנות כאל יצוא ביטחוני.

משרד הביטחון מקבל נתונים עסקיים מהחברות הביטחוניות. מכיוון שאלה כוללים גם נתוני יצוא וגם צבר הזמנות לאותה שנה וצבר מצטבר, משרד הביטחון יכול לפרסם את מגוון הנתונים. בכך יהיו ברורים יותר האינדיקטורים הכלכליים של היצוא הביטחוני.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדינת ישראל, כמו היצואניות הביטחוניות המובילות בעולם, מודדת, מאז שהחלו הדיווחים - לפני יותר מעשר שנים, היקף יצוא ביטחוני באמצעות חתימת חוזים חדשים. עסקות יצוא ביטחוני פרוסות על פני כמה שנים, ומדידתן שלא באמצעות עסקות חדשות עלולה לעוות את הנתונים ואת ניתוח מגמות היצוא והשווקים בעולם. משרד הביטחון סופר אך ורק חתימת חוזים חדשים שבגינם שולמה לתעשייה מקדמה משמעותית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#