האם הכוכב של מקינזי יצליח לקדם רפורמות מורכבות במערכת הציבורית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הכוכב של מקינזי יצליח לקדם רפורמות מורכבות במערכת הציבורית

ראש הממשלה בחר באלי גרונר לכהן כמנכ"ל משרדו; ללא ניסיון במגזר הציבורי אך עם קריירה במקינזי וכהונה עתירת שבחים כציר כלכלי בוושינגטון, יצטרך גרונר להוכיח כי ביכולתו להיות ה"בולדוזר" שפותר בעיות ומקדם את הפרויקטים של ראש הממשלה

2תגובות

המערכת הממשלתית והפוליטית הופתעה ביום חמישי האחרון כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע על החלטתו למנות למנכ"ל משרדו את אלי גרונר, לשעבר הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון. גרונר יושלך בקרוב למים העמוקים של לשכת נתניהו — לתפקיד מרכזי במערכת הציבורית. הוא יידרש לשמש "בולדוזר", שדוחף את היוזמות של ראש הממשלה ואת הפרויקטים שהוא מעוניין להוביל. תפקיד זה מקבל משנה חשיבות בעת כהונתה של הממשלה הנוכחית, שהבטיחה ליישם רפורמות כלכליות משמעויות במשק.

ההפתעה ממינויו של גרונר נובעת בעיקר מכך שקורות החיים שלו אינם כוללים תפקידים ניהוליים בכירים — לא במגזר הציבורי ולא במגזר הפרטי. מנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך להכיר היטב את דפוסי הפעולה של המערכת הממשלתית כדי לפעול בשם ראש הממשלה בניהול ענייני המדינה מול הדרגים המקצועיים של משרדי הממשלה. עליו להיות אוטוריטה בפני המנכ"לים של משרדי הממשלה האחרים, היועץ המשפטי לממשלה ושאר היועצים המשפטיים, ואגף התקציבים במשרד האוצר. מנכ"ל משרד ראש הממשלה גם נדרש לפשר במחלוקות בין משרדי הממשלה השונים, ובאופן מסורתי הוא ממונה לעמוד בראש ועדות בין־משרדיות שונות, למשל ועדת הריכוזיות, שבראשה עמדו מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והאוצר.

לגרונר אין ניסיון בכל התפקידים האלה, ואף על פי כן הוא אינו הראשון שמתמנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בלי שניהל גופים גדולים לפני כן. בתפקידו החדש, אומרים מי שמכירים את סבך תפקידיו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא יצטרך להיות "ממזר" ו"קומבינטור" כדי לנווט בהצלחה בין כל האינטרסים של הפוליטיקאים והפקידות הבכירה, שדוחפים לכיוונים שונים.

צילום מסך מתוך ער

התקדמות מהירה במקינזי

גרונר, 44, נולד בארה"ב ועלה לישראל בגיל 15. הוא שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הצנחנים והיה קַשר בחטיבה כשהיתה תחת פיקודו של משה יעלון — כיום שר הביטחון. גרונר גם שירת במילואים במלחמת לבנון השנייה. את דרכו המקצועית התחיל בלשכת דובר עיריית ירושלים ואחר כך ככתב בעיתון "ג'רוזלם פוסט" ב–1996–2001, שם סיקר בין היתר את תחום הכדורסל ומאוחר יותר תחומים כלכליים ועסקיים בירושלים. הקשר לספורט אינו מקרי: גרונר שיחק בנבחרת הסופטבול וזכה בגביע ברונזה בתחרויות מכבי ב–1993. הוא שיחק גם בקבוצת פוטבול בישראל בקבוצה עם רון דרמר — לימים השגריר בארה"ב שהמליץ עליו לתפקיד החדש.

גרונר בוגר אוניברסיטת בר־אילן במדעי המדינה ויש לו תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת NYU. הוא עשה התמחות קצרה בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שהתמוטט ב–2008. ב–2003–2009 עבד בחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, ובה והוביל פרויקטים בעבור החברות בארה"ב, באירופה ובישראל במגזרי הפיננסים, מוצרי הצריכה וההשקעות הפרטיות. הוא עבד בין היתר מול משרד הביטחון, שלו הגישה מקינזי ב–2009 דו"ח לתוכנית התייעלות וגם ליוותה את ישומה, ומול חברות תרופות. גרונר היה חבר בצוות ההדרכה הפנימי של החברה והעביר השתלמויות ליועציה.

התקדמותו בחברה היתה מהירה ואנשים המכירים אותו מתקופת עבודתו שם אומרים שהתפקידים שביצע במקינזי יסייעו לו להוביל רפורמות בשירות הציבורי. לאחר עבודתו במקינזי שימש יועץ בכיר לזהבית כהן, יו"ר מועצת המנהלים של תנובה, ב–2009–2011. מקינזי נשכרה על ידי קרן איפקס לאחר שרכשה את תנובה ב–2008 והמליצה לה להעלות את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה, והעריכה שהדבר לא יפגע בביקוש.

Reuters

ב–2011 נבחר גרונר במכרז לכהן כציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, והמינוי אושר על ידי הממשלה. התפקיד המרכזי של הציר הכלכלי בוושינגטון הוא טיפול בכל הנושאים הכלכליים שבין הממשל בוושינגטון לממשלת ישראל, כולל הסיוע הכלכלי האמריקאי השנתי לישראל (יותר מ-3 מיליארד דולר בשנה). בנוסף תפקידו הוא להיות איש קשר בכיר מטעם שגרירות ישראל לממשל ולקונגרס. בתפקיד זה שימש עד 2014, בתקופת כהונתם של מייקל אורן ורון דרמר כשגרירי ישראל בארה"ב.

השר יובל שטייניץ, שבתקופת כהונתו כשר האוצר מונה גרונר לציר, אמר בסוף השבוע: "היתה לי הזכות למנות את גרונר כציר כלכלי בוושינגטון, והוא מילא את התפקיד ותרם להידוק הקשרים וההבנות הכלכליות בין ארה״ב לישראל. גרונר הוא אדם רציני, מעמיק, ויסודי עד מאוד. תכונות אלה, שבאו לידי ביטוי במדשאות הבית הלבן וגבעת הקפיטול, יסייעו לו גם בג'ונגל השלטוני הישראלי".

"חסך למדינה מיליוני שקלים"

בראש ועדת המכרזים שבחרה בגרונר לתפקיד הציר עמד מנכ"ל משרד האוצר דאז, חיים שני. מקורות במשרד האוצר אמרו בסוף השבוע שהוא הותיר רושם מצוין על חברי הוועדה. "הוא יליד ארה"ב, דובר אנגלית, ויודע לייצג את ישראל", אמרו. מקור כלכלי סיפר כי בין מי שצדדו במינויו של גרונר לציר היו אנשיו של נתניהו: דרמר, אז יועץ מדיני לראש הממשלה, וארי הרו, אז ראש הלשכה של נתניהו.

אורן, שנבחר השנה לחבר כנסת (כולנו), אמר: "הוא היה ציר דגול, נמרץ מאוד, שפעל מעבר למטלות התפקיד. הוא קיים יותר מ–200 הרצאות בפני קהילת יהודי ארה"ב והיה מרצה מבוקש. שליחות כציר כלכלי בארה"ב אינה תפקיד קל, והוא בא אליו מתוך ציונות. הוא בהחלט יכול לנהל את משרד ראש הממשלה בהצלחה".

NBCU Photo Bank via Getty Images

דורון כהן, ששימש מנכ"ל האוצר בחלק מכהונתו של גרונר כציר, אמר: "גרונר עשה עבודה מדהימה בקונגרס האמריקאי ובממשל, באיפאק ועוד. הוא יצר קשרים מדהימים והיתה לו תרומה אדירה למדינת ישראל. הוא איש נעים הליכות עם יכולת ליצור קשרים דיפלומטים. הוא מקצועי, ויש לו יכולת ניתוח טובה". כהן מספר כי ב–2012 הצליח גרונר למנוע החלת קיצוץ של הסיוע האמריקאי, שעליו החליט הקונגרס. כמו כן הצליח לשכנע את האמריקאים לא לגבות מישראל פרמיית סיכון בעת הארכתן של הערבויות האמריקאיות. "החיסכון לקופת המדינה היה כמה עשרות מיליוני שקלים", אמר כהן.

ב–2013, כשהיה ציר כלכלי, התראיין גרונר לעיתון "גלובס" והתייחס בין השאר לסוגיית המתח בין ממשלת ישראל לחברת קידוחי הגז האמריקאית נובל אנרג'י, השותפה עם קבוצת דלק בבעלות על מאגרי הגז הגדולים של ישראל. "לאמריקאים יש אינטרס שחברות שלהם יפעלו במזרח התיכון ויפיקו רווחים מהפעילות הזאת, ואנו צריכים לעודד זאת", אמר אז. "אנו רוצים שנובל אנרג'י תהיה מרוצה. אנו רוצים שכל מי שמשקיע בקידוחים יהיה מרוצה. אם לא יהיו משקיעים, לא יהיה גז". שטייניץ, שהוביל כשר האוצר את פעילותה של ועדת ששינסקי, שהמליצה על הגדלת נתח המדינה במאגרי הגז, סיפר בעבר כי הופעלו על ישראל לחצים אמריקאיים בתקופת דיוני הוועדה.

כאזרח ארה"ב נאלץ גרונר, עם מינויו לציר המייצג את ישראל בארה"ב, לוותר על אזרחותו האמריקאית, כנדרש על פי חוקי ארה"ב. להודעת הוויתור על האזרחות ששלח לשגרירות ארה"ב בתל אביב באוגוסט 2011 צירף גרונר מכתב שבו הצהיר: "מכיוון שאני אוהב את אמריקה, אני כותב את הדברים הללו בהיסוס ובלב כבד (...) לארה"ב יש חוק הגיוני לגמרי שאינו מתיר לדיפלומטים של מדינות זרות לשרת בתפקיד בארה"ב ולהחזיק במקביל באזרחות ארה"ב. העובדה שזו דרישה לגמרי מתקבלת על הדעת אינה הופכת את הצעד הזה לפחות קשה. אדם יכול לאהוב שתי מדינות בדיוק כפי שהוא אוהב שני הורים (...) 
"בוויתור על אזרחותי, כדי לסייע לחוסן ולפיתוח הכלכלי של ישראל בתפקידי הדיפלומטי, אני מאמין שאני נוהג על פי הערכים שאותם לימדו אותי להוקיר. במהלך עשר שנות לימודי בצפון מדינת ניו יורק הנפלאה, נשבעתי מדי יום אמונים לדגל ארה"ב. והיום, יותר מאי־פעם ולמרות הוויתור על אזרחותי, אני ממשיך להיות מחויב לרפובליקה שאותה דגל זה מסמל. אלוהים, ברך את אמריקה — הארץ שאני אוהב".

בסוף 2014 חזר גרונר לישראל, ומי שהחליפו כציר בוושינגטון הוא משה בר סימן טוב, יוצא אגף התקציבים במשרד האוצר, שאמור להתמנות בקרוב למנכ"ל משרד הבריאות. אנשים שמכירים את גרונר מספרים שמאז שובו ניסה גרונר להקים קרן השקעות. באותה תקופה הודיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, על פרישתו מהתפקיד. ההודעה נעשתה לפני הקדמת הבחירות, ונתניהו ביקש מלוקר להישאר עד לאחריהן. שמו של גרונר היה בין השמות שהועלו באחרונה בלשכת ראש הממשלה.

לוקר מונה לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם איל גבאי. התפטרותו של גבאי הגיעה באמצע עבודתה של "ועדת הריכוזיות" שבראשה עמד גבאי יחד עם מנכ"ל האוצר דאז שני. לוקר הוא אחיו של האלוף במילואים יוחנן לוקר ששימש אז כמזכיר צבאי של נתניהו. הראל לוקר נחשב מקורב לשר החינוך דאז גדעון סער. לוקר הגיע לתפקיד מהמגזר הפרטי ועזב את משרד עורכי הדין שבבעלותו. גורמים ממשלתיים אומרים כיום שגם ללוקר לא היה ניסיון ניהולי בשירות הציבורי, ולמרות זאת הצליח בתפקידו.

גרונר, נשוי ואב לחמישה, מתגורר ביישוב אלעזר שבשטחים. הוא חובש כיפה — בדומה לבעלי תפקידים בכירים אחרים שבהם הקיף נתניהו את עצמו בעבר, כגון הרו, אייל חיימובסקי, נתן אשל וגבאי. נתניהו אמר עם ההודעה על מינויו של גרונר ביום חמישי כי "ניסיונו העשיר בתפקידים הרבים שמילא במגזר הציבורי והפרטי הביא אותי לבחור בו לתפקיד המשמעותי של קידום המשק".

עם זאת, לצד השבחים שקיבל גרונר על כהונתו בארה"ב, מעריכים גורמים ממשלתיים שיידרש לו זמן להכיר את המערכת הממשלתית על בוריה, מאחר שאין לו ניסיון ניהולי בשירות הציבורי בישראל, ויש הבדל גדול בין כהונה כציר כלכלי לבין כהונה כמנכ"ל מספר אחת בשירות הציבורי. בתשובה לשאלה אם משרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה מתאימה לגרונר, אמר מנכ"ל האוצר לשעבר כהן: "אנשים מצוינים — איפה ששמים אותם הם מצוינים".

הממשלה תתבקש לאשר את מינויו של גרונר בקרוב לאחר שישלים תחקיר ביטחוני ובדיקת פוליגרף ויקבל את המלצתה של "ועדת המינויים" בשירות המדינה. כמה מהמשימות המצפות לגרונר הן פישור במשא ומתן התקציבי בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, טיפול בסוגיית הפזורה הבדואית, אישור המתווה לפירוק מונופול הגז, קידום הצעת החוק להגברת השימוש במזומן, הפעלת רשות הסייבר ועוד.

מידת הצלחתו תלויה הן בגיבוי ובאמון שיקבל מנתניהו והן ביכולות הניהול שלו ובכישורים שיפגין בתמרון בין כל בעלי האינטרסים. "הוא איש נחמד, חיובי, ציוני, וערכי", אמר מקור שעבד מול גרונר בעבר. "הוא יצליח בתפקידו לאחר שיקבל את האמון של הבוס שלו". גורם ממשלתי בכיר המכיר את גרונר מתקופת כהונתו כציר כלכלי סבור כי "עדיף שמי שהיה בתפקיד מפתח בממשלה ימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל היו מנכ"לים שבאו מבחוץ והצליחו. גרונר בהחלט יכול להיות פורץ דרך".

יוסי קוצ'יק, שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לאחר שהיה הממונה על השכר באוצר, אמר: "מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא האישיות הממשלתית הבכירה ביותר בשירות המדינה. מאחר שבישראל אין פרוצדורות לפתרון מחלוקות בין משרדי הממשלה אז המנכ"ל הוא בעצם הגורם הלא־פורמלי שעליו מוטלת המשימה לפתור מחלוקות בין הדרגים המקצועיים לפוליטיים, כדי לייצר מצב שבו נושאים מיושמים. בכל ישיבת ממשלה כמעט מקימים ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאמורה לקדם נושאים במחלוקת".

קוצ'יק הוסיף כי "יש יתרון עצום למנכ"ל משרד ראש ממשלה שיש לו ניסיון והיכרות עמוקה עם המגזר הציבורי, מאחר שהמינהל הציבורי הוא מורכב. זה לא מספיק שהמנכ"ל יכיר את הבעיה, ולא מספיק שיידע מה הפתרון, אלא עליו להיות בעל הבנה עמוקה כיצד עובדת הקופסה השחורה של המינהל הציבורי".

מנכ"לי משרדד רה"מ בעבר - לא בהכרח בעלי ניסיון בשירות המדינה

אלי גרונר אינו הראשון מבין מנכ"לי משרד ראש הממשלה שלא היה מנכ"ל קודם מינויו לתפקיד. המנכ"ל הפורש, עו"ד הראל לוקר, מומחה בתחומים כלכליים מסחריים, בא ממשרד עורכי דין פרטי שבו היה שותף, ובעבר כיהנו בתפקיד גם רו"ח אביגדור יצחקי (2001–2004) שהיה קודם לכן יו"ר מכון התקנים וראש מינהל לעסקים קטנים, ואביגדור ליברמן שהתחיל את כהונתו ב–1996 מחוץ לשירות הציבורי.

לעומתם, רו"ח משה ליאון (בתקופת כהונתו הראשונה בנימין נתניהו כראש ממשלה ב–1997–1999), מונה לתפקיד לאחר ששימש משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ויועצו הכלכלי של נתניהו, ושמעון שבס (בתקופת יצחק רבין, 1992–1995) מונה לתפקיד לאחר שקודם לכן היה סגן ראש מועצה אזורית גולן ויועצו של רבין כשר הביטחון. ליאון ושבס באו לתפקיד לאחר שידעו היטב "מי נגד מי" במערכת הממשלתית.

רק חלק מהמנכ"לים הקודמים במשרד ראש הממשלה באו לאחר שכיהנו במשרות בכירות בשירות המדינה כמו איל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב–2009–2011, שכיהן ב–2002–2007 כמנהל רשות החברות הממשלתיות, או יוסי קוצ'יק. קוצ'יק, שהיה הממונה על השכר באוצר, סמנכ"ל משרד הקליטה ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אהוד ברק ב–1999–2001.

מינויו של מנכ"ל למשרד ראש הממשלה היה אחת מההחלטות הפרסונליות המרכזיות שנתניהו נדרש לקבל לאחר הבחירות. כעת נותר לו עוד מינוי חשוב להחליט עליו: נתניהו מחפש מועמד למשרת ראש מערך ההסברה הלאומי לנוכח הודעת פרישתו של לירן דן. נתניהו מבקש לאייש המשרה באדם רהוט שיוכל להופיע באמצעי התקשורת ולייצגו. בועז סטמבלר, לשעבר דובר משרד האוצר, שעבד בקמפיין הליכוד בבחירות האחרונות, מיועד להשתלב במערך ההסברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#