הרצוג מציע חוק שיסדר את העתיד של הילדים שלכם. מה המחיר? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרצוג מציע חוק שיסדר את העתיד של הילדים שלכם. מה המחיר?

הצעת חוק: המדינה תכפיל חסכונות לילדים שיופקדו מלידתם עד שיגיעו לגיל 18 ■ הורים יפקידו עבור ילדיהם כספים בחיסכון שיישא ריבית של לא פחות מ-5% בשנה - והמדינה תפקיד סכום זהה ■ מיוזמי החוק היתה גם עמותת ידיד

22תגובות

הצעת חוק שהונחה שלשום על שולחן הכנסת עשויה לחולל מהפכה בחיי דור העתיד. ההצעה, שמכונה "חוק חיסכון לאומי לכל ילד", מקודמת על ידי ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), וחתומים עליה 24 חברי כנסת מסיעות שונות, ובהן ש"ס, יהדות התורה, יש עתיד, כולנו והמחנה הציוני. מיוזמי החוק היתה גם עמותת ידיד.

התמיכה הגדולה יחסית בחוק בכנסת מחזקת את האפשרות להעברתו - אם האוצר יאמץ אותו ויקצה לו 850 מיליון שקל בשנה - סכום המתבסס על היוולדם של 150 אלף ילדים בשנה בישראל (אף שההשתתפות בתוכנית אינה בגדר חובה, כך שהסכום בפועל עשוי להיות נמוך יותר).

אמיל סלמן

מטרת החוק היא לעודד הורים לחסוך עבור ילדיהם בחשבון חיסכון, החל מחודש חייהם הראשון ועד גיל 18. לפי הצעת החוק, החיסכון ייעשה באחד מהבנקים המסחריים בישראל, ויזכה לריבית שתיקבע על ידי האוצר - אך לא תפחת מ-5% בשנה. בנוסף, מוצע כי על כל סכום שיפקיד ההורה בחשבון, יופקד סכום זהה על ידי המדינה.

לפי הצעת החוק, השרים יקבעו את הסכומים המרביים להפקדה ממשלתית, והם רשאים לקבוע כי גובה ההפקדה הממשלתית ייקבע באופן יחסי לשיעור ההכנסה החייבת במס של ההורים. סכום ההפקדה המקסימלי יקבע על ידי המדינה, "ובלבד שהסכום הנמוך ביותר להפקדה לא יפחת מ-10% מגובה קצבת הילדים". ההורה יהיה רשאי לשנות את הסכומים המופקדים במהלך השנה.

עוד מוצע כי בגיל 18 יוכל הילד למשוך את החיסכון רק עבור אחת משלוש אפשרויות - השכלה גבוהה, קניית דירה או פתיחת עסק. נראה כי החותמים ומנסחי ההצעה שכחו שבגיל 18 רוב הישראלים הולכים לצבא או לשירות האזרחי, ולא פותחים עסק או פונים ללימודים, אך הנושא בוודאי עוד יעלה לדיון.

בנוסף, נקבע בהצעה כי "לשם מימוש תכלית החוק, יקבעו שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך תוכנית חינוכית בתחום ההשכלה הפיננסית, שיהיו לימודי חובה לחוסך מגיל 16 ועד למועד פדיון החיסכון". כספים המצטברים בחשבון הזה לא יהיו נתונים להעברה, שיעבוד או עיקול.

תוכנית כזאת אינה ייחודית לישראל. לפי הצעת החוק, "תוכנית חיסכון לאומי לכל ילד היא כלי נפוץ במדינות העולם, ומשמשת ככלי מדיניות רווחה מרכזי, בין השאר בסינגפור, בריטניה, דרום קוריאה וקנדה. בארה"ב מקודמת הצעת חוק בנושא, ובהונג קונג הוקצו עבור תוכנית זו כ-300 מיליון דולר ב-2007".

תומר אפלבאום

הצעת החוק מגיעה בהמשך להצעות אחרות לעידוד חיסכון. כך למשל הציעה פרופ' מיכל גרינשטיין־וייס מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס להשתמש בדמי הלידה כהפקדה ראשונית, ולאפשר הפקדת סכום כסף מינימלי חודשי מקצבת הילדים, שיופקד בחשבון החיסכון. משפחות שיבחרו לחסוך את כל הקופה יוכלו לעשות זאת. גרינשטיין־וייס הראתה במחקריה כי משפחות שחוסכות מעט, מקבלות מאצ'ינג (סכום כסף זהה לחיסכון ממקור חיצוני), ומתחייבות להשתתף בשיעורי חינוך פיננסי - יכולות לחסוך סכומים משמעותיים, כמו גם לייצר אופק של ממש, בעיקר עבור ילדים ממשפחות מעוטות יכולות.

"תוכניות החיסכון נושאות את פירותיהן רק 18 שנה לאחר שהן נוסדות, אך בינתיים הן מקנות כלים פיננסיים, מגדילות את נזילות האשראי בשוק ואת סך החיסכון במדינה", נכתב בהצעת החוק. "תוכניות כאלה יוצרות קשר טוב יותר בין האזרח הצעיר ומשפחתו, וכן מגדילות את המחויבות ביניהם לבין המדינה. זוהי תוכנית שעשויה בתוך שני עשורים לשנות את המציאות החברתית בישראל".

בנוסף להרצוג ולחותמים האחרים, גם מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, אמר לאחרונה בראיון ל-TheMarker כי הוא תומך בהעלאת קצבאות הילדים ל-450 שקל בחודש לילד, כמו הממוצע ב-OECD, והוסיף כי "אנחנו גם חושבים שנכון יהיה שלא כל הסכום ישולם כקצבה חודשית, אלא חלקו ייכנס לחיסכון על שם הילד - מענק העצמה, שיקבל מהמדינה גם ריבית מסובסדת. כך ילד יוכל לצאת לחיים בגיל 20 עם הון מינימלי ביד. זה יכול לשבור את העוני הבין־דורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#