מי צריך ריבית אפסית אם היא לא עוזרת למשק? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי צריך ריבית אפסית אם היא לא עוזרת למשק?

בכירים בבנקים מסכימים עם בנק ישראל על כך שלב הבעיה הוא הצניחה בהשקעות במשק, אבל מגלים ביטחון עצמי נמוך מזה של בנק ישראל בצדקת המדיניות שלו

15תגובות

המערכת הפיננסית כמרקחה. הבנקים בהיערכות כמו לפני באג 2000. בנק ישראל ממתיק סוד כאילו מדובר בתוכנית הגרעין של ישראל. כולם מחכים לרגע שבו בנק ישראל יפיל את הפצצה, ויכריז על מעבר לריבית של 0%, או אפילו - שומו שמים - ריבית שלילית. ממש כמו במדינות אירופה ובארה"ב, מוכות המשבר הפיננסי העולמי, בנק ישראל שוקל לבצע הרחבה כמותית, כלומר להגדיל את הנזילות והאשראי במשק, בתנאים של ריבית שלילית.

האירוע ההיסטורי והדרמטי של מעבר המשק לראשונה בתולדותיו לריבית שלילית מעורר תהיות בסיסיות. בראש ובראשונה, התהייה היא מדוע ישראל, שאינה מוכת משבר ואין בה אבטלה גבוהה, זקוקה בכלל לתרופה המרה של ריבית שלילית, והאם התרופה הזאת תרפא מחלות שהמשק דווקא כן סובל מהן. העובדות מעוררות חשש כבד כי זוהי התרופה הלא נכונה למחלה, ובנק ישראל יודע זאת היטב. עובדה שהוא הקדיש בדו"ח שלו ל-2014, שפורסם לפני כחודשיים, יותר מ-20 עמודים ככתב הגנה להחלטתו הצפויה.

כתב ההגנה נדרש בשל גרף אחד, המתאר את החוב של המגזר העסקי ביחס לתוצר העסקי, או במלים אחרות - מתאר איך התפתח האשראי של החברות במשק. הכיוון של הגרף חד-משמעי: התכווצות מהירה בשיעור האשראי העסקי. ב–2008 הגיע האשראי העסקי לשיא של יותר מ-130% מהתוצר העסקי, ועד 2014 צנח לשפל של 101%. האשראי התכווץ כמעט ב-25%, למרות ההרחבה הדרמטית של הריבית המוניטרית של בנק ישראל, שאו־טו־טו מגיעה אפילו לאבסורד הקיצוני של ריבית שלילית.

אין זו תופעה ישראלית חריגה שהאשראי פוחת למרות הורדת הריבית. מרבית מדינות העולם, המלקקות עדיין את פצעי המשבר של 2008, סובלות מאותה הבעיה: הריביות שליליות, אבל גם הביקוש לאשראי, ההשקעות והצמיחה הם נמוכים. במרבית המדינות, עם זאת, התופעה מוסברת בהשלכות הקשות של המשבר הפיננסי העולמי, והן לא מצליחות להתאושש מהמיתון. ישראל, לעומתן, כלל לא חוותה מיתון, ולכן התכווצות האשראי בה נתפשת כחמורה במיוחד גם בהשוואה עולמית.

בנק ישראל מודה בכך בדו"ח השנתי שלו: 
"ב-2001–2008 צמח האשראי למגזר העסקי הלא פיננסי בכ-82%, ההשקעה בענפי המשק צמחה בכ-33% והתוצר העסקי צמח בכ-44%. לעומת זאת, 
ב-2009–2014 צמח האשראי בכ-8%, ההשקעה בענפי המשק ב-25% והתוצר העסקי צמח ב-39%". המשק, כלומר, ממשיך לצמוח וגם להשקיע (אם כי בקצב דועך) בשעה שהאשראי מתרסק.

בכירי הבנקים ומשרד האוצר 
נגד בנק ישראל

מה מועילה לנו ריבית אפסית אם היא אינה מתגלגלת להרחבת היצע האשראי העסקי - וכתוצאה ממנו להרחבת הצמיחה במשק? על השאלה הזאת סוערות הרוחות הפיננסיות. בכירים ביותר בבנקים ובמשרד האוצר תוקפים את מדיניות בנק ישראל. הם טוענים שההרחבה המוניטרית הדרמטית מיותרת, והראיה לכך היא חוסר הצלחתה להגדיל את האשראי במשק. עוד הם טוענים שהתכווצות האשראי נובעת מפעולות סותרות של בנק ישראל: מצד אחד הוא מציף את המשק בכסף (ריבית אפסית), ומצד שני מונע מהבנקים להגדיל את האשראי - הזניק את דרישות הלימות ההון של הבנקים ב–40% מאז המשבר הפיננסי, הטיל מגבלות קשות על מתן אשראי לנדל"ן ולקבוצות עסקיות גדולות, ועכשיו נוספה מגבלה משונה על אשראי למשקי בית.

שנים צעקו כאן כולם איך הבנקים שבויים בידי הטייקונים ומעמידים אשראי רק לעסקים גדולים. המחאה החברתית אפילו הניפה את הטענה הזאת כאחת מסיסמאותיה המובילות. המפקח על הבנקים נשמע לרחשי הציבור, ולחששות כי ריכוזיות האשראי מסכנת את יציבות הבנקים, והטיל על הבנקים מגבלות אשראי לקבוצת לווים גדולות. סוף־סוף הבנקים הפנימו את המסר, ובשנתיים האחרונות הם נמצאים במהלך מואץ של הסטת אשראי מהעסקים הגדולים לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית, ומיד המפקח על הבנקים נבהל. בינואר 2015, לאור הגידול המהיר באשראי הקמעוני, המפקח דודו זקן מיהר לחייב את הבנקים להגדיל את הפרשותיהם בגין האשראי למשקי בית. הבנקים רק התחילו להיכנס בהיסוס לתחום, וכבר המפקח בולם אותם. נו, אז פלא שהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל מתבררת ככישלון משקי, בעוד הריבית צונחת ועמה גם היקף האשראי?

להאשמה החמורה הזאת הקדיש בנק ישראל, כאמור, 20 עמודים. בעיקרו, כתב ההגנה הזה אינו כופר בעובדות, ובבנק מודים כי הריבית הנמוכה נכשלה בהגדלת האשראי במשק, אך רק מספקים לכך הסבר אחר, מטריד למדי. ההסבר של בנק ישראל הוא שהצניחה בהיקף האשראי לא נבעה ממגבלות על היצע האשראי, כלומר הדרישות החמורות שהעמיד לבנקים, אלא מקורה בכלל בירידה בביקוש לאשראי. לטענתם, נכון שלבנקים קשה יותר להעמיד אשראי לעסקים גדולים, למשכנתאות ובאחרונה גם למשקי בית - מכיוון שבנק ישראל מגביל אותם - אבל נתון משפיע יותר הוא שהעסקים הגדולים הם אלה שהפחיתו את הביקוש לאשראי. הביקוש הצטמק כל כך, שהוא פתר את הבעיה לבנקים: היקף האשראי שהן מעניקים כלל לא מגיע למגבלה של בנק ישראל. "לבנק ישראל יש מזל שזה המצב", מאשרים בכירים בבנקים, "אחרת הם כבר היו חוטפים צעקות גוואלד".

הבנקים אינם מתביישים להודות שגם הם תרמו לפגיעה בהיקף האשראי: צניחת הריבית למחוזות האפס שחקה מאוד את מרווחי הבנקים בפיקדונות, במיוחד באלה של משקי הבית, שהיו כל השנים מקור רווח חשוב של הבנקים. בלי יכולת לחגוג על חשבון הציבור עם ריבית נמוכה בפיקדונות, כי הריבית הבסיסית כבר אפסית, הבנקים פיצו את עצמם בהעלאת מרווח האשראי - כלומר הריבית על האשראי ירדה בשיעור נמוך מזה שמתבקש מירידת ריבית בנק ישראל. עם זאת, בסביבת ריבית נמוכה כל כך, הריבית על האשראי נמוכה באופן היסטורי (גם אם היא יכלה לרדת יותר), ולכן ההערכה היא שלהגדלת המרווחים של הבנקים היתה השפעה מועטה על הביקוש לאשראי.

בכל מקרה, לפי הניתוח בכתב ההגנה של בנק ישראל, התכווצות האשראי אינה אחידה: האשראי לעסקים גדולים התכווץ, בשעה שהאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית דווקא התרחב. ב-2014 התכווץ האשראי לעסקים גדולים ב-5%, ומנגד צמח האשראי לעסקים בינוניים ב-4%, והאשראי לעסקים קטנים גדל ב-9%. בנק ישראל מצביע על כך שהתכווצות האשראי לעסקים הגדולים היא בכל מקורות האשראי - גם החוץ-בנקאי, זה שמעמידים הגופים המוסדיים בבורסה, שאינו כפוף למגבלות של בנק ישראל. משמע, זה לא בנק ישראל אשם, זה המשק.

הקטר של המשק התחלף

מדוע הצטמק כל כך האשראי לעסקים גדולים? ההסבר המטריד של בנק ישראל הוא שינוי במגמות הצמיחה של המשק. בנק ישראל מצביע על כך שהאשראי במשק זז מחברות תעשייה גדולות ומוטות יצוא לחברות מסחר ושירותים. ההסבר מתאים גם לתזוזה מאשראי לעסקים גדולים (תעשייה) לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים (בעיקר מסחר ושירותים). התזוזה נובעת מכך שצמיחת היצוא, שהיתה קטר הצמיחה של המשק בעשור האחרון, נבלמה על רקע הדשדוש בכלכלת העולם. את מקום היצוא תפסו השירותים כקטר הצמיחה, והם מספקים את עיקר התעסוקה כיום. רק שעסקי שירותים צורכים הון ואשראי הרבה פחות מתעשייה, ולכן צנח סך האשראי העסקי.

בנק ישראל טוען, אם כך, שחברות התעשייה צימצמו בחדות את השקעותיהן, בשל הקיפאון המתמשך ביצוא, וכתוצאה מכך הביקוש לאשראי העסקי במשק צנח גם הוא דרמטית. "מזל שלפחות יש את המדיניות המרחיבה של בנק ישראל", אומרים בכירים בבנק, "כי היא תמכה בהמשך הצמיחה של המשק, שבאה לידי ביטוי בהתרחבות התעסוקה בענפי המסחר והשירותים".

בכירים בבנקים מסכימים עם בנק ישראל על כך שלב הבעיה הוא הצניחה בהשקעות במשק, אבל מגלים ביטחון עצמי נמוך מזה של בנק ישראל בצדקת המדיניות שלו. "חברות לא משקיעות בגלל חוסר יציבות כלכלי ופוליטי, ולא בגלל הריבית או מחסור באשראי", אומרים בכירים בבנקים. "לכן ההרחבה המוניטרית לא משיגה דבר. היא לא מצליחה להגדיל את היקף האשראי, ולכן ברור שזאת התרופה הלא נכונה למחלה". מה שמסכימים כולם הוא שהמחלה עצמה - התכווצות ההשקעות במשק - נותרה בלי פתרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#