"בעוד שנתיים אפרוש מהסיוט שנקרא 'עובד מדינה'" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בעוד שנתיים אפרוש מהסיוט שנקרא 'עובד מדינה'"

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל ביה"ח שיבא, לא האמין שזה קורה: מינויו למנכ"ל הדסה כבר נראה בהישג יד - ואז שוגר אליו דו"ח חריף מהאוצר, שחושף ליקויים קשים בשיבא ■ קרב הענקים שחושף את הוואקום הניהולי במערכת הבריאות

26תגובות

בימים האחרונים מתנהל קרב עצבים בין החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לבין מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין. על הפרק: מינויו של רוטשטיין למנכ"ל הדסה - יוזמה שקידם ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) לקראת מינויו לתפקיד סגן שר הבריאות.

היוזמה כבר קיבלה את ברכתם של כמעט כל הנוגעים בדבר - החל בארגון נשות הדסה, דרך אגף התקציבים באוצר ועד רוטשטיין עצמו. יש הרואים במינוי זה של המנהל המוכשר אך השנוי במחלוקת, הרחוק רק שנתיים מגיל פרישה, את ההזדמנות האחרונה להציל, אולי, את המוסד המתמוטט.

זאב רוטשטיין
מוטי מילרוד

אלא שכמו בכל סרט מתח טוב, ברגע האחרון מגיע הטוויסט: לפני כשבוע שיגרה עבאדי־בויאנג'ו דו"ח עב־כרס בנושא הליקויים בשיבא, אשר חלקם הולכים עשרות שנים אחורה - ליקויים בתחומי המקרקעין, ההתנהלות הכספית של תאגיד הבריאות של בית החולים, ההסכמים הכספיים בין בית החולים לחוג הידידים שלו, פרויקט הקמת בית החולים באפריקה בהובלת שיבא ועוד.

העבודה על הדו"ח נמשכה כמה חודשים, והחלה בעקבות הפרסומים על הקמתו של מנחת מסוקים בבית החולים, פרשה אשר הובילה לבדיקה כוללת ומדוקדקת יותר מצד החשבת הכללית על המתרחש במרכז הרפואי. לדו"ח צורף מכתב חריף למדי, שבו דורשת עבאדי־בויאנג'ו לפעול לתיקון כל הליקויים לפי לוח זמנים מוגדר.

תומר אפלבאום

מנהל מוכשר - אך שנוי במחלוקת

לעבאדי־בויאנג'ו ולרוטשטיין היסטוריה משותפת סבוכה: הם הסתכסכו בעבר סביב רצונו של רוטשטיין להקים תחנת כוח בשטח בית החולים שיבא כדי לחסוך בהוצאות החשמל — יוזמה שעבאדי־בויאנג'ו התנגדה לה. רוטשטיין הזועם התלונן עליה למבקרת המדינה והיא, מצידה, ראתה בכך ניסיון של עובד ציבור הכפוף לביקורתה להלך עליה אימים.

לרוטשטיין יש גם סכסוך ישן ועמוק במיוחד עם ליצמן, הכולל בין היתר התבטאויות קשות של השניים. כשליצמן הגה את הרעיון למנות את רוטשטיין למנכ"ל הדסה - לאחר שכל המועמדים האחרים נפסלו - הוא פנה לעבאדי־בויאנג'ו, האחראית כיום בפועל על הניהול השוטף של הדסה, באמצעות החשב המלווה שמונה למרכז הרפואי הירושלמי. עבאדי־בויאנג'ו, מצדה, הבהירה כי לא תתנגד למינוי רוטשטיין, ושאם זה אכן ייצא לפועל, תעשה כל שביכולתה לסייע לו בניהול בית החולים - אך לא בכל תנאי. "היא הבהירה לליצמן שהיא חושבת שהמינוי בעייתי, אבל היא מכירה בסמכותו ואחריותו של שר הבריאות לניהול המערכת", אומר מקור המקורב לעבאדי־בויאנג'ו. "פקידת אוצר, בכירה ככל שתהיה, אינה יכולה לנהל את מערכת הבריאות".

ליצמן הודיע על המינוי ואף הודיע עליו - תחילה לרופאי הדסה ולאחר מכן בפומבי. ההודעה עברה בשלום - אף שגרמה לכמה גבות להתרומם בשל הפרשיות בעברו של רוטשטיין, התנגשויותיו עם הרגולטורים השונים והעובדה שעדיין לא הסתיימה פרשת "קלאס קליניק", שבה הוא מעורב כגורם שאישר ביצוע ניתוחים פרטיים בשיבא בשעות הבוקר. ואז הגיע הדו"ח של עבאדי־בויאנג'ו ועמו המכתב שמדבר על "התנהלות לקויה" של המרכז הרפואי, לא רק בתקופתו של רוטשטיין.

בעניין זה יש עדיין עמימות מצד הנציבות: מצד אחד, הממונה על מערכת הבריאות בנציבות יוני דוקן שסבור שיש להעמיד את רוטשטיין לדין משמעתי על חלקו בפרשת קלאס קליניק ובסוגיות נוספות, כמו העסקת עובדים בכירים בתפקידי ליבה דרך התאגיד ללא מכרז, העסקת קרובים בשיבא ועוד. מצד שני, הנציב משה דיין נמנע כבר זמן רב מקבלת החלטה בעניינו של רוטשטיין. 

עופר וקנין

בנקודה זו החל מחול השדים: מבחינתו של רוטשטיין, מדובר בלא פחות מניסיון לסיכול מינויו למנכ"ל הדסה. מקורביו אומרים כי עבאדי־בויאנג'ו "העלתה מהאוב" דו"ח שקיים כבר כמה חודשים - רק כדי למנוע את המינוי. כדי להגחיך את הדו"ח והמכתב, פנה רוטשטיין במכתב משלו לראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, בבקשה לקבל פרטים על מבנים שנבנו בבית החולים על ידי חיילים בריטים בתקופת המנדט — ומופיעים בדו"ח כחריגות בנייה. "מעבר לכוחותיי לספק אישורים לבניינים שנבנו עוד לפני שנולדתי", כתב רוטשטיין לקמרון. "אשמח לקבל עותק מהמסמכים של ממשלת בריטניה, כדי שאוכל להבטיח לממשלת ישראל שכל הבניינים נבנו ברשות ובסמכות מלאה".

הדסה ממשיך לדמם

את עבאדי־בויאנג'ו זה כנראה לא ממש מצחיק. בסביבתה אומרים כי אין כל כוונת מכוון בפרסום הדו"ח כעת, וכי הטיפול בנושאים שמופיעים בו מתנהל חודשים עוד לפני שנודע על המינוי. "מנסים להפוך את זה לקרב אישי, אבל זה לא המצב", אומרים מקורות באגף החשב הכללי במשרד האוצר. "רוטשטיין לא חייב להיות זה שיתקן את הליקויים. זה יכול להיות גם הבא אחריו".

אך את האווירה העכורה שנוצרה קשה להפיג, והיא מחלחלת גם לתוך משרד האוצר עצמו - בחילוקי דעות בין אגף התקציבים, התומך במינוי רוטשטיין, לבין אגף החשב הכללי, המתנגד לו. מקורות במשרד אומרים כי רוטשטיין גם מציב תנאים בלתי־נסבלים למינויו למנכ"ל הדסה, כמו יציאה לחופשה ללא תשלום משיבא, מינוי ממלא־מקום וקיום המכרז להחלפתו רק בתום החל"ת. יש להניח שהדבר נועד לאפשר בבוא היום את מינויו לתפקיד של פרופ' איציק קרייס, המועדף על רוטשטיין, אך עדיין אינו עומד בתנאי הסף.

רוטשטיין נשמע פגוע מאד מכל הפרשה: "לא ביקשתי לעצמי שום דבר", הוא אומר ל-TheMarker. "אני מרגיש שכל המהומה הזאת לא קשורה אלי. מישהו מנסה לפתוח אתי חשבון - וזה אופייני מאוד למדינת ישראל. אני לא רץ להיות רמטכ"ל, שר ואפילו לא חבר כנסת. בעוד שנתיים אני פורש מהסיוט שנקרא להיות עובד מדינת ישראל. זה יהיה יום גדול בחיי. גם כל המלעיזים יודעים שהיתה לי תרומה אמיתית לכך ששיבא הפך למה שהוא היום. לא כותבים מספיק איך מצילים פה חיים, איך מאריכים אותם, לאיזה הישגים ושיאים הגענו".

הבעיה האמיתית כעת היא של ליצמן: מה יעשה - או לא יעשה - עם הדו"ח של עבאדי־בויאנג'ו? האם יקבל את התנאים של רוטשטיין והאם ימשיך לקדם את מינויו בכל הכוח? מלשכתו של ליצמן מסרו רק כי "נלמד את הדו"ח ונגיע להחלטות".

ובינתיים, הדסה מדמם: לפי ההערכות, המדינה נאלצת להזרים להדסה 20 מיליון שקל מדי חודש כדי למנוע ממנו להתמוטט שוב, ולמרכז הרפואי נחוץ מנהל שיבוא וייקח על כתפיו את משימת השיקום העצומה. זו הסיבה שרבים כל כך, כולל ליצמן, מוכנים לשים בצד את אירועי העבר - ובלבד שסוף־סוף יבוא להדסה בולדוזר.

וזהו אולי הלקח הגדול והמטריד ביותר מהפרשה: מערכת הבריאות סובלת כיום מוואקום ניהולי קשה. בכל פעם שמתפנה תפקיד ניהולי "כבד", עולים אותם שלושה או ארבעה שמות של מנהלים בכירים שיכולים למלא אותו. זה הכל, וזו לא הגזמה. הכוח שזה נותן לאותם מנהלים הוא עצום. חוסר האונים של הרגולטורים עצום עוד יותר.

איך הגענו למצב הזה? בין השאר משום שבמשך שנים ארוכות נכנעו ממשלות ישראל לארגוני הרופאים, שהתנגדו לקציבת כהונה למנהלי בתי חולים ומחלקות. בכך, נוצרו מנהלים שמזוהים לחלוטין עם בתי החולים והמחלקות שלהם עד כדי תחושת בעלות, וגם אבדו דורות של מנהלים פוטנציאליים שלא יכולים היו להתקדם לשום מקום. גם זה חומר למחשבה לסגן שר הבריאות החדש.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "סוגיית המקרקעין המופיעה בדו"ח הביקורת היא רק אחת משורת ליקויים שאותרו בביקורת. ההחלטה על ביצוע הביקורת נבעה מאופן ההתנהלות בבניית מנחת המסוקים בשטח בית החולים. דו"ח הביקורת נשלח לרוטשטיין מתוקף היותו מנהל המרכז הרפואי, ואין לנו כל התנגדות שהליקויים יטופלו על ידי מחליפו בתפקיד. אגף החשב הכללי פועל מתוך שיקולים מקצועיים בלבד, ויכבד כל החלטה שיקבל שר הבריאות בנוגע לזהות של מנכ"ל הדסה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#