טיסות פרטיות ומסמכים סודיים: המונולוג שאסור לפספס על השיטה של צה"ל לקבל כסף - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טיסות פרטיות ומסמכים סודיים: המונולוג שאסור לפספס על השיטה של צה"ל לקבל כסף

האם צה"ל מנפח מספרים? בכיר לשעבר במערך התקציבי של צה"ל חושף: "מתמחרים פעילויות ב-30% יותר ממה שעולה בפועל, ולאוצר אין יכולת לעקוב" ■ צה"ל: "עברנו תהליכי שקיפות ובקרה נרחבים"

68תגובות

המאבק על המיליארדים שיזרמו למערכת הביטחון בשנתיים הקרובות יעלה בקרוב מדרגה, עם תחילת דיוני התקציב הראשון של ממשלת נתניהו הרביעית; ואולי עוד מדרגה או שתיים בהמשך, כשיפורסמו המלצות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון. אבל ייתכן שהפעם זה יהיה דיון קצת שונה.

במשך עשרות שנים התרגלנו לדיון ציבורי די עלוב בעניין תקציב הביטחון — כמעט בלי נתונים ועם הרבה הפחדות, כשברקע האקסיומה: "אנחנו מספקים לכם ביטחון, ואתם משלמים. לא יהיה תקציב, לא יהיה ביטחון". כמעט תמיד זה עובד, וצה"ל מקבל תוספות גדולות גם במהלך שנת התקציב — בין אם יש מלחמה ובין אם יש שקט יחסי. זה עובד כי הבכירים והבכירים לשעבר מסבירים כמה איום ונורא יהיה אם לא ייתנו לצה"ל את כל מה שהוא צריך — כי גם ככה הנגמ"שים והמטוסים כבר ישנים; שר האוצר צועק שאין לו; וראש הממשלה חותך איפשהו באמצע.

כתבות נוספות ב-TheMarker

שוברים את בזק ו-HOT: חבילת טריפל ב-149 שקל

האיש שאחראי על מערכת החינוך המטורפת בעולם: "ישראל היא גן עדן"

הבעיה היא שכמעט בלתי אפשרי לדון בנתונים ולרדת לפרטים, כי הכל בשושו, והכל, כמובן, למען ביטחון המדינה. כמעט אף פעם לא שומעים מצדה של מערכת הביטחון עמדות אחרות. למשל, דוברים שאומרים שחסרה שקיפות, שהתקציב מנופח, שצה"ל יכול לחסוך, שהמערכת אינה יעילה ואף לא אמינה ושהגיע הזמן לקצץ גם בפנסיה התקציבית.

אריאל חרמוני / משרד הביטחון

אז למה יכול להיות שהפעם זה יהיה שונה? כי הדיון הציבורי קצת יותר חכם וביקורתי, וכי באחרונה משהו התחיל להשתנות גם מכיוון מערכת הביטחון, או לפחות מפורשיה. נכון, הדברים נאמרים בעילום שם; נכון, זה רק בטפטוף; ובכל זאת, תרומתם לדיון היא אדירה.

להלן דבריו של בכיר לשעבר במערך התקציבי של צה"ל, שחושף עוד משהו מהכשל המתמשך בניהול תקציב הביטחון. דבריו מוכיחים שוב כמה מזיקים ההסתרה וחוסר השקיפות שעליהם מקפידים במערכת הביטחון כמדיניות, ועד כמה בצבא נעשים גם דברים שאסור לעשות. הוא מסכים שכמעט אף אחד לא נוגע בסוגיית תקציב הביטחון באופן הנכון, והדיון נותר ברמה של סיסמאות, "שכן לאוצר אין מספיק מידע והבנה לגבי מה שקורה במשרד הביטחון", לדבריו.

והוא מפרט: "ראשית, מבחינת כוח אדם, הרפרנטים של תקציב הביטחון באוצר פשוט אינם יכולים להכיל כל כך הרבה מידע. ושנית, התקציב מנוהל במאות סעיפים תקציביים שונים ובהגדרות שונות בתוך הצבא פנימה, בהשוואה למסמכים שיוצאים למשרד האוצר. במצב כזה, גם אם באוצר קיבלו גישה למחשב הצה"לי, אחרי מאבק של שנים, והם מכירים את הסעיפים בשתי השיטות, אין להם כמעט יכולת מעקב על כל מאות הסעיפים השונים — והם מתקשים לעקוב אחרי מה שתוקצב לעומת מה שבוצע בפועל".

הבכיר הזכיר גם את קצין התקציבים לשעבר, שכתב בפייסבוק: "מלחמות, מבצעים, אירועים מיוחדים, היו הדרך שלנו לסגור את פערי התקציב ואפילו לשמור רזרבות לשנים הבאות". הוא מוסיף: "מה שאותו קצין כתב זה אחד לאחד נכון. מלחמת לבנון השנייה היתה לצבא מקור תקציבי מספר אחד לשנה־שנתיים שאחריה".

אוליבייה פיטוסי

"המציאו הסברים בדיעבד"

הבכיר לשעבר במערך התקציבי של צה"ל מוסיף כי הצבא מדווח דיווחים מנופחים רק כדי לזכות בעוד תקציב: "מתמחרים פעילויות ב–30% יותר ממה שעולה בפועל, ולאוצר אין כמעט יכולת לאתגר את זה. הצבא מגיש פירוט של כל האמצעים שבהם השתמשו — ימי מילואים, שעות טיסה, שעות מנוע של טנקים, תחמושת וכדומה, ולאוצר אין כמעט דרך לוודא את הכמויות, גם אם הוא מנסה לצמצם את העלויות". הבכיר הוסיף: "במלחמת לבנון השנייה ניהלנו שני קובצי אקסל: אחד פנימי שהראה כמה זה עולה לנו בפועל, והשני, שיועד להיות חיצוני, והראה כמה אנחנו מבקשים. כמובן שבקובץ החיצוני העלויות גבוהות יותר".

לדבריו, גם בהתנהלות השוטפת, הפעילות שהצבא עושה מול משרדי ממשלה מתומחרות גבוה יותר. כך למשל, ההטסות של ראש ממשלה ונשיא המדינה (בעבר, כשהוא היה טס עם חיל האוויר), היו מתומחרות גבוה יותר מעלותן במציאות, וכך גם משלחות סיוע שונות ותפקידים אחרים שמוטלים על הצבא - שלפעמים ממש מציל את המדינה (כמו למשל בשריפה הגדולה בכרמל או בסופה הכבדה שהיכתה בירושלים). "עושים את זה כל הזמן. כאילו אומרים למדינה, 'אתם רוצים שנסייע לכם? אוקיי, אבל אנחנו גם רוצים להרוויח מזה משהו'. נניח עכשיו, היו טיסות לנפאל — אז אני מניח שיתמחרו אותן גבוה כשיגישו את החשבון לאוצר.

"באותה שיטת תמחור היו משתמשים גם כשבנו בסיס חדש. היו מוציאים דרישות מטורפות, ואחרי שהיו מקבלים את התקציב, בפועל היו עושים הרבה פחות. למשל, חיל האוויר הסביר למה צריך לבנות עוד מגדל פיקוח בנבטים או עוד מסלול נחיתה, אבל אחרי שהכסף נכנס התברר שכבר לא צריך כל כך הרבה מגדלי פיקוח. אני משוכנע שקורה אותו הדבר כיום, עם פינוי צריפין. הצבא מסביר מה הוא צריך, ובפועל הוא משתמש בהרבה פחות אמצעים.

"הבעיה היא שאף אחד לא יכול לפקח על מה שמבוצע. זכור לי שעלו על העניין פעם כשבחנו את פינוי בסיס חיל האוויר ליד שדה התעופה בן גוריון, כי היה פער בין המצגות הפנימיות למצגות החיצוניות של חיל האוויר. הם גילו שהמספרים שונים: במצגת הפנימית הציגו עלות מסוימת ואילו בחיצונית עלות גבוהה ב–100 מיליון שקל. והם שאלו איפה הכסף".

וזה עבר בכל זאת?

"כן, כי המציאו כל מיני הסברים בדיעבד. חיל האוויר אמר שיש לו יחידות בינוי עצמיות".

ולא חשבתם שנעשים דברים לא בסדר?

מוטי מילרוד

"אני יכול להגיד לך שברור שזה לא בסדר, אבל כשאתה נמצא בתוך גוף ואתה בסך הכל לא גונב את הכסף הביתה, אתה נותן לעצמך הנחות. המטרה היא שיהיה עוד חימוש ועוד אמצעים לצבא, אז אתה מרגיש שאתה עושה כביכול משהו טוב למען המדינה. אתה לא רואה את החלופה של מיטות בבתי חולים או טיפול בעוני, אתה פשוט ממקסם את התועלת של הגוף שבו אתה נמצא".

עדיין, זה לא בסדר.

"זה לא בסדר, אבל זה ההסבר שאתה נותן לעצמך, וגם מה שאומרים אחד לשני. הרוח השלטת במסדרונות היא 'אנחנו יודעים מה לעשות עם הכסף'. זאת גם הסיבה שהצבא לא רוצה שקיפות, מהמקום של 'תנו לנו את הכסף ואנחנו נעשה הכי טוב שאפשר, רק אל תפריעו לנו'. אחת הבעיות היא שהגישה משתרשרת עד למטה: כלומר, לא רק בצבא כלפי משרד האוצר, אלא גם בגופי צה"ל השונים כלפי אגף התכנון בצה"ל וגם בין יחידות".

"לכל גוף יש הרבה מאוד שומנים"

הפולקלור הצבאי מלא בסיפורים על סחיבות, גניבת ציוד או "השלמת ציוד", שנהפכו זה מכבר לחלק מההווי הצבאי ומוכרים כמעט לכל מי ששירת בצבא. כהווי זה לא מזיק, אבל כתרבות ארגונית שיטתית זה רע להרגלי עבודה ולכללים — ועולה לקופה הציבורית מיליארדי שקלים בשנה.

אז כולם עובדים על כולם וכל אחד מנסה לגייס לעצמו עודפים?

"כן, זו התרבות, שמיתרגמת לכך שלכל גוף יש הרבה מאוד שומנים ואין הקצאה יעילה של מקורות. כל גוף שומר לעצמו את המאגרים שלו. זה נשמע כאילו לא מזיק — אתה קונה עוד תחמושת כי צריך. רק שאותו קצין שקונה מעבר לתקציב, לא רואה את החלופה, ובאוצר למעלה אין את היכולת לגעת בזה בכלל. לכן, בעיני כל הוויכוחים האלה בין משרדי האוצר והביטחון על תקציב כזה או אחר מגוחכים, כי האוצר לא יודע מה באמת צריך".

איפה יש הוצאות מיותרות?

"אפשר למשל להסתכל על שיכוני משפחות של חיל האוויר. תמיד יסבירו לך שצריך את זה כי אנשים לא מוכנים לרדת דרומה, אז בונים להם וילות יפות עם בריכה ועם גני ילדים ומתקצבים להם את המים והחשמל. בסדר, יכול להיות שלגבי מפקד טייסת והסגנים שלו זה הגיוני, אבל התופעה רחבה הרבה יותר, ויש בה לא מעט כסף. היו שנים שטייסים רבים של חיל האוויר גרו בתל אביב, וכל בוקר היתה הטסה לבסיסים כמו רמת דוד, ואנחנו מדברים על מרחק של 50 דקות נסיעה. הכל כדי שיוכלו לגור בתל אביב. זה פסיכי, אלה היו ממש טיסות פרטיות. עכשיו הורידו אותן קצת".

ומה לגבי כוח אדם בצבא בכלל?

"שם נמצא הכסף הגדול. הבעיה היא שבזמן ויכוח, משרד הביטחון תמיד ייקח את זה למקום של 'הלוחמים לא מרוויחים הרבה אז מגיע להם יותר, הם שומרים על כולנו'. זה נכון, הבעיה היא בעודף תפקידי תומכי הלחימה, והבעיה היא שכשעושים קיצוצים לא מסתכלים מספיק נכון מה לסגור. הצבא מגן על אנשי הקבע כולם באמצעות הלוחמים, שהם לא הרוב. צריך להפסיק לדבר על אנשי הקבע ולהתחיל לדבר לפי מקצועות ותפקידים. כמובן, קיימת גם היציאה המוקדמת לפנסיה. משחררים אנשי קבע עם משכורת גישור של 20 שנה עד הפנסיה, ואז הם יוצאים לקריירה שנייה".

אתה גם טוען שאנשים מתבטלים?

"אנשים תמיד ממלאים את הזמן שלהם. הם פשוט עושים דברים שלא היו צריכים לעשות, או שאפשר היה לעשות עם פחות אנשים".

צה"ל: "בתקציב החינוך אין מחצית מהליכי הבקרה של תקציב הביטחון"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה כי "בשנים האחרונות צה"ל עבר תהליכי שקיפות ובקרה נרחבים והוא מפוקח על ידי גורמים רבים, וביניהם חשב ממשרד האוצר, ועדת חוץ וביטחון בכנסת, הקבינט המדיני־ביטחוני, ממשלת ישראל והמועצה לביטחון לאומי. ב–2012 הוצב במשרד האוצר מסוף שמאפשר פיקוח שוטף על תקציב הביטחון ומספק מידע על פי ההגדרות של משרד האוצר. יתרה מזו, במבצע צוק איתן, איסוף העלויות בוצע בשיתוף מלא עם נציגי החשבת הכללית.

"לשם השוואה, בתקציב החינוך הדומה בגודלו לתקציב הביטחון אין אפילו מחצית מתהליכי הבקרה והשקיפות הקיימים על תקציב הביטחון. בשנים האחרונות הוטלו על צה"ל משימות רבות שאינן בליבת העיסוק שלו, כדוגמת הסיוע בסופת השלג, ללא שקיבל את השיפוי על כך.

"באשר לטענות אודות שכר אנשי הקבע, צה"ל פועל באישור ובשקיפות מלאה לממונה על השכר. שכר הקבע נשחק בשנים האחרונות. לשם המחשה, ממוצע השכר של אנשי הקבע נמוך יותר מזה של מקביליהם בכוחות הביטחון".

רויטרס
REUTERS
אתם מאמינים לכל מה שצה"ל אומר לכם?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#