המסרים של נתניהו: ג'ובים ובזבוזים במקום שוויון, צמיחה ורפורמות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

המסרים של נתניהו: ג'ובים ובזבוזים במקום שוויון, צמיחה ורפורמות

בלי תוכנית או חזון - נתניהו לא בא להזיע לטובת הציבור ■ פעולותיו של רה"מ לקראת הקמת ממשלתו הרביעית מעידות על העקרונות שמנחים אותו: כן להישרדות, לא למהות ■ אלה שבעת המסרים של נתניהו

38תגובות

1. סדר היום מוכתב רק בידי השותפים

על מה מדברים מרבית הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים? על שוויון, שלום, צדק וצמיחה? לא ולא ולא ולא. על התיישבות ביהודה ושומרון, רבנים, ישיבות, כשרויות, לימודי יהדות ומינויים.

לא שכל אלה לא חשובים, גם עליהם היו הבחירות. ובכל זאת, יש עוד נושאים שמונחים על השולחן. וחוץ מזה, איפה מה שחשוב לליכוד? נניח שהליכוד היה זוכה ב-65 מנדטים ("61 זה טוב, 61 פלוס זה יותר טוב") ומקים ממשלה רק עם עצמו. "22 שרים לליכוד - הישג ענק לנתניהו", היתה מכריזה הכותרת של "ישראל היום".

ומה אז? איזה סדר יום היה מוביל במקרה כזה נתניהו, ללא האילוצים של שותפיו לקואליציה? הרי הליכוד לא דרש כלום מאף אחד, לא פירסם קווי יסוד, לא נתן קריאת כיוון, לא פירסם מצע. מה הוא כן עשה? הוציא דף מסרים ושמר על תפקידי שרים פה ושם, וגם זה לא ממש בהצלחה.

2. אין חשיבות 
למהות

לא רק שלליכוד אין מצע, תוכנית או חזון, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני נתניהו ביטל למעשה את רוב ההחלטות המרכזיות שקיבלה ממשלתו הקודמת, בלי שטרח להתייצב ולתת דין וחשבון על הפליק-פלאק הזה.

אילו היה אומר "טעיתי בעבר", או "הלכתי רחוק מדי", אז אולי היה אפשר להבין. אבל הוא פשוט עושה מה שנוח פוליטית, בלי לחשוב כלל שצריך להגיד משהו לציבור. ומה לגבי שמירת תיק החוץ למנהיג המפלגה הראשון מהאופוזיציה שיסכים להצטרף לממשלה? האם זה לא צעד של הישרדות על חשבון המהות?

3. התקשורת היא כלי לשליטה בלבד

קובי גדעון / לע"מ

לתקשורת אצל נתניהו אין חשיבות מבחינת הפלורליזם, הדמוקרטיה, זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי. לכן הוא מתראיין רק כשצריך (כמעט אפס ראיונות במשך שנים, עשרות ראיונות בשבוע הבחירות, ושוב אפס ראיונות מאז), לכן הוא לא מתייחס לתחקירים ולחשיפות, ולכן הוא מגיב לפרשות רק באיחור ורק אחרי שהן מגיעות לפריים-טיים של ערוץ 2. כך היה למשל עם החייל האתיופי המוכה - רק שבוע לאחר האירוע ויום אחרי שהפגנת האתיופים כבשה את הכותרות הוא נזכר להתייחס לפרשה.

נתניהו שומר את תיק התקשורת לעצמו - לא כדי להוביל רפורמות, להגדיל את התחרות לטובת האזרחים או לעשות סדר בענף הפרסום - אלא כדי להחליש את ערוצי הטלוויזיה ולהגדיל השליטה בשיח הציבורי, ובעיקר בחומרים שנוחים לו פחות.

4. נתניהו לא סומך על אף אחד

שמירת תיק התקשורת היא גם אמירה: אני לא סומך על אף אחד, גם לא על הקרובים ביותר. גם המגעים מול ראשי המפלגות, בנט, דרעי וכחלון - אלה שיצטרכו לעבוד אתו צמוד-צמוד - נוהלו בחשדנות במקום בלבביות וחברות, כאילו מדובר בחמאסניקים (ממפלגות השמאל?), ולא ב"שותפים טבעיים".

5. אפילו לא על 
בכירי הליכוד

ולכן, יום לפני שהוא מחלק להם תפקידים (ומשאיר כמה מהם מאוכזבים ומעוצבנים), נתניהו דורש מהח"כים להתגייס ולהצביע בעד הרחבת הממשלה, תוספת שרים בלי תיק וסגני שרים והרחבת סמכויותיו. אחרת, הוא חושש, הם יתקעו לו סכין בגב. נתניהו לא סמך עליהם גם ערב הבחירות, ולכן לא מינה שרים מחליפים במשך חודשים (גם במשרדים חשובים ומרכזיים כמו חינוך, רווחה ואוצר) - ובכך פגע בניהול המדינה. בכלל, נבחרי הציבור מבחינתו הם בעיקר כלים על הלוח. מי שמנהל בפועל את ההצגה, הן במערכת הבחירות והן במגעים להקמת הקואליציה, הם מקורביו.

6. חוסר שקיפות ומינהל מקולקל

בכמה הזדמנויות במערכת הבחירות ראינו עד כמה נתניהו אינו מקפיד על ניקיון ותקינות המינהל הציבורי. למשל, הוא לא הגיב ולא התעניין בפרשת ישראל ביתנו, שחשפה שחיתות פוליטית נוראית בכספי ציבור, וביטל בהינף יד את הדו"ח האישי עליו (או שהטיל את האחריות כולה על עובד משרד ראש הממשלה, מני נפתלי).

גם ההסכמים הקואליציוניים מראים עד כמה ראש הממשלה לא הפנים שום דבר בכיוון הזה. כך קבע נתניהו כי יימשך המנהג הפסול של הכספים הקואליציוניים, וכך יוגדל מספר המינויים הפוליטיים שכל שר יכול למנות (במקום לבטלם כליל). וכמובן, החטיבה להתיישבות, עם כל השחיתות וחוסר השקיפות שסביבה, לא רק תמשיך לפעול, ולא רק שתקציבה יגדל - היא גם תעבור למי (שנתניהו מעריך) שחומד אותה ואת קופתה (שר החקלאות אורי אריאל). גם הכניעה של נתניהו למונופול הגז עוד לפני הקמת הממשלה, בניגוד לעמדת הממונה על ההגבלים העסקיים, מלמדת כי הוא לא בא להזיע לטובת הציבור.

7. יחד נשתלט 
על הקופה

איך אפשר לדעת שנתניהו מעריך שאריאל מחפש להשתלט על הקופה? כי זה כתוב בהודעה שהוציא מיד עם פרישתו של ליברמן מהמשא ומתן, כשנלחץ מכך שאין לו ממשלה: "ראש הממשלה נתניהו הציע למפלגת הבית היהודי הצעה חסרת תקדים כדי שתצטרף לממשלה לאומית בראשותו; משרד החינוך, משרד התפוצות וחברות בקבינט ליו"ר הבית היהודי; משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות; סגן שר ביטחון, שיהיה אחראי על המינהל האזרחי ביהודה ושומרון; ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. בנוסף, יוגדל משמעותית תקציב משרד החינוך ומאות מיליוני שקלים יוקצו למוסדות החינוך של הציונות הדתית".

זוהי התבטאות לא ראויה של ראש הממשלה, שכל כולה אומרת: קחו תקציבים למגזר שלכם ולמקורבים שלכם - ותנו לי ממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#