הפרס הגדול של השר אריאל: שליטה בחטיבה להתיישבות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרס הגדול של השר אריאל: שליטה בחטיבה להתיישבות

הבית היהודי קיבלה את ניהול הגוף הפרטי שמשמש הזרוע הביצועית של הממשלה בשטחים - אך ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תתווה את מדיניותה ■ בכנסת חוששים: הממשלה תטרפד את המלצות משרד המשפטים לשקיפות בחלוקת כספי החטיבה

5תגובות

קבלת השליטה על החטיבה להתיישבות, שתקציבה השנתי הגיע ליותר מחצי מיליארד שקל בשנים האחרונות, היא הפרס הגדול ביותר מבחינתו של שר החקלאות הנכנס, אורי אריאל. זו אולי אחת הסיבות לכך שהוא לא נאבק מול ראש מפלגת הבית היהודי כדי לקבל את התיק השני בחשיבותו של המפלגה, תיק המשפטים, כפי שנקבע בהבנות בינו ליו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט.

החטיבה להתיישבות היא זרוע של ההסתדרות הציונית, המשמשת למעשה כזרוע הבנייה הביצועית של הממשלה ביהודה ושומרון. לאחר שהמשטרה פשטה על משרדי החטיבה להתיישבות, כחלק מפרשת ישראל ביתנו - שהחטיבה במוקדה - היא מוכנסת בימים אלה לניהול מסודר של הממשלה. החטיבה נועדה לקידום ההתיישבות הכפרית בפריפריה בתוך הקו הירוק, אך שימשה בפועל צינור להעברת כספים ליישובים שמעבר לקו הירוק, ללא פיקוח ממשלתי הדוק וללא שקיפות.

תקציב החטיבה להתיישבות מסביר את כוח המשיכה שלה עבור פוליטיקאים. תקציבה המקורי ב–2012 היה 77 מיליון שקל - אך הוא תפח דרך ועדת הכספים של הכנסת ל–458 מיליון שקל. ב–2013 תפח התקציב מ–83 מיליון שקל ל–653 מיליון שקל וב–2014 מ–53 מיליון שקל לסכום עתק של כחצי מיליארד שקל.

עופר וקנין

בתור זרוע פרטית של ההסתדרות הציונית העולמית, החטיבה לא היתה כפופה ישירות לאף משרד ממשלתי, והוקדש לה סעיף תקציב משל עצמה. כך, חלוקת הכספים מתבצעת בלא דיווח מסודר לממשלה או לכנסת, ולכן יכולה להוות כר נוח לשחיתות לכאורה או לחיזוק בסיס התמיכה הפוליטי של מי שעומד בראשה.

זירת התגוששות פוליטית

מקורבים לאריאל אמרו כי בחודשים הקרובים צפויות הנהלת ההסתדרות הציונית לבחור מנכ"ל חדש, ולמי שייבחר לעמוד בראשה תהיה השפעה גדולה על פעילותה. ואולם כבר עתה יש לחטיבה פוטנציאל להפוך לזירת התגוששות פוליטית. בתוך המפלגה, בין אריאל ליו"ר בנט; ומחוץ למפלגה, מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הבחירות האחרונות הראו בבירור כי נתניהו ובנט מתמודדים על קולו של אותו ציבור בוחרים. זו כנראה גם הסיבה שבהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי הוכנס סעיף שיתכן שנועד לסנדל את אריאל, שלפיו החטיבה להתיישבות תהיה כפופה בצורה שלא הוגדרה בבירור לוועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתבחן את מודל ההפעלה והיחסים בין החטיבה לממשלה. מנכ"ל משרד החקלאות יהיה ממלא מקום יו"ר ועדת המנכ"לים, ומנכ"ל משרד הביטחון יהיה חבר בה.

עוד נקבע כי בחינת יחסי הממשלה עם החטיבה תתבצע תוך שימת לב לחוות דעתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, להגברת השקיפות בפעילות החטיבה, ומסקנות הוועדה יאומצו על ידי הממשלה כולה לאלתר. בדרך זו, הקרדיט הפוליטי לכספים שתפזר החטיבה לא ייפול בחיקו של אריאל בלבד. בד בבד, הסעיף עשוי לנטרל ניסיון פוטנציאלי של הבית היהודי למסמס את ההמלצות שהתקבלו באחרונה להגברת השקיפות בפעילות המועצה.

בכנסת מעריכים שאריאל לא ייתן יד לתמיכה מלאה בהנחיותיה של זילבר, אלא יפעל למסמס אותן - ודווקא להרחיב את פעילותה של החטיבה להתיישבות. עוד מעריכים כי אריאל ונציגי הבית היהודי לא יתמכו בהנהגת שקיפות בתקציב החטיבה להתיישבות כפי שנהגו בקדנציה הקודמת של הכנסת. לגבי ועדת המנכ"לים מעריכים בכנסת כי היא נועדה למסמס את הנחיותיה של זילבר לצמצום סמכויותיה של החטיבה להתיישבות.

תקציב החטיבה ימשיך לגדול

בשנים האחרונות גדל במאות אחוזים תקציבה של החטיבה לעומת התקציב המקורי, כשהממשלה הגישה בקשות הגדלה שאושרו בועדת הכספים. ב–2014 נרשם גידול של קרוב ל–1,000% בתקציב הביצוע של כחצי מיליארד שקל, לעומת בסיס תקציב של 52.8 מיליון שקל בספר התקציב. בנוסף, בסוף 2014 ביקש האוצר להעביר 26.5 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות, בטענה ש–25 מיליון שקל מתוכם הם תיקון טעות.

באותה ישיבה, כמו בכל פעם שבו נדונה בקשה תקציבית להגדלת תקציב החטיבה להתיישבות, הגיעו לישיבת ועדת הכספים ראשי מועצות אזוריות ויישובים בשטחים ששוחחו עם הח"כים - וביקשו לדאוג שהעברת הכסף תאושר. ביניהם היו ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה (שנעצר ושוחרר בפרשת ישראל ביתנו), אלי מלכה, ראש מועצת גולן, וראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין (שכיום מכהן כח"כ מיש עתיד). בשתי הקדנציות האחרונות הרוב האוטומטי של הקואליציה בוועדת הכספים דאג לאשר את הגדלת תקציבי החטיבה.

גם בשנים הקרובות ימשיך תקציבה של החטיבה להתיישבות לגדול, לאחר שבהסכם הקואליציוני שנחתם ביום חמישי בין הליכוד לבין הבית היהודי נקבע כי החטיבה להתיישבות תקבל תוספת של 50 מיליון שקל בתקציב 2015–2016. בסיס תקציב פעילות החטיבה להתיישבות בתקציבים 2015–2016, לא יפחת מבסיס התקציב לפעילות החטיבה ל–2013–2014.

עוד נקבע בהסכם כי מיד עם כינון הממשלה, הממשלה תקים ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לבחינת מודל ההפעלה והיחסים בין הממשלה והחטיבה להתיישבות. סיכום זה בעצם עלול לטרפד את הנחייתה של זילבר, שלפיה החטיבה תהפוך לגוף ביצועי בלבד - בניגוד למצב כיום, שבו סמכויותיה הורחבו והיא גם מתווה מדיניות. ההוראה שפירסמה זילבר בשבוע שעבר נועדה להביא להתנתקות של החטיבה להתיישבות ולביטולו של הסעיף התקציבי של החטיבה עד 2019, לעומת הצעה קודמת של משרד המשפטים לבצע זאת עד 2016.

הסמכות על השקיפות - אצל איילת שקד

בתקופת המעבר של ההתנתקות מהחטיבה להתיישבות הציעה זילבר שכל התקציבים שהחטיבה התחייבה להם אך עדיין לא בוצעו, יועברו לניהול חיצוני של חשבים של המדינה ושל נציגי החטיבה.

החלטות הממשלה שמסמיכות את החטיבה להתיישבות לבצע פעולות עבור המדינה יבוטלו. משרד המשפטים מציע כי משרד הבינוי יתקשר עם החטיבה להתיישבות בהתקשרות חדשה, כחברה משכנת, כך שתקבל מעמד דומה לזה של עמידר או עמיגור, הפועלות עבור המדינה.

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב–TheMarker, יו"ר החטיבה, דני קריצ'מן, הודיע לפני שבועיים בישיבתה של הנהגת ההסתדרות הציונית כי פעילויותיה של החטיבה יורחבו, וכי העניין יעוגן בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי.

מפלגת הבית היהודי הצליחה לחזק עוד יותר את אחיזתה בחטיבה להתיישבות עם מינויה של איילת שקד (הבית היהודי) לתפקיד שרת המשפטים. הסמכות לבקש מהכנסת להטיל שקיפות בתקציב החטיבה להתיישבות תימצא בידיה של שקד, ואילו יו"ר ועדת החוקה של הכנסת - הוועדה שתדון בהחלת שקיפות על החטיבה להתיישבות - יהיה ח"כ ניסן סלומינסקי, גם הוא מהבית היהודי.

בקדנציה הקודמת של הכנסת דחתה ועדת החוקה את בקשתה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, להחיל שקיפות בפעילותה של החטיבה להתיישבות. יוזמה דומה הוגשה גם על ידי יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון. מי שהתנגדו לכך היו יו"ר ועדת החוקה דאז הח"כ (שפרש) דודו רותם (ישראל ביתנו) והח"כית (שפרשה וצפויה לשוב לכנסת עם חקיקתו של "חוק נורווגי קטן") שולי מועלם.

אריאל יטפל ביוקר המחיה - אבל קודם בשטחים

שר החקלאות הנכנס, אורי אריאל, צפוי להקדיש חלק ניכר מזמנו לטיפול בהתיישבות שמעבר לקו הירוק. אריאל לא רק קיבל לידיו את החטיבה להתיישבות, אלא גם דרש וקיבל את הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון. בהסכם עם הליכוד נקבע כי מינהלת תנופה, העוסקת בשיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, על תקציבה, תעבור למשרד החקלאות. אריאל יגיש בנוסף לממשלה החלטה להאריך את תקצוב הרשויות שקלטו את המפונים ל–2016–2018.

בזמן שיישאר, אריאל צפוי לפעול באמצעות משרד החקלאות להורדת יוקר המחיה ולשיפור מצב החקלאים, כפי שאמר למקורביו. במגזר החקלאי ציינו כי הזמן יראה אם מדובר בסיסמאות פופוליסטיות או בכוונה מעשית.

לאריאל רקע חקלאי מהימים שבהם גדל בקיבוץ טירת צבי. את השנים שלאחר מכן העביר בשטחים, כחבר גרעין במישור אדומים ולאחר מכן בכפר אדומים, עם הקמתו. ב–1989–1999 כיהן אריאל כמזכ"ל מועצת יש"ע, ולאחר מכן שלוש שנים כראש המועצה המקומית בית אל, עד להיבחרו לכנסת ב–2001. לאחר שאיבד לטובת איילת שקד את משרד המשפטים, התיק השני בחשיבותו של המפלגה, אמר אריאל למקורביו כי בכוונתו להפוך את תיק החקלאות לתיק מרכזי, וכי "בעוד ארבע שנים זה יהיה תיק שיריבו עליו".

אריאל יידרש להכניס מנכ"ל חדש למשרד. המנכ"ל הקודם, רמי כהן, פרש לאחר שנחשד במעורבות בפרשת ישראל ביתנו. נציגי חקלאים פעלו מאחורי הקלעים לקדם את מועמדותו של זבולון כלפה לתפקיד, לאחר כהונתו כיו"ר הלובי החקלאי בכנסת בממשלה היוצאת. עם זאת, מקורבים למהלך העריכו כי כלפה לא ימונה לתפקיד, בין השאר מכיוון שאין לו תואר ראשון - אחד התנאים לקבלת תפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי - וכי לאריאל מועמד קרוב אליו יותר.

כלפה אמר בתגובה כי "לא קיבלתי הצעה להתמנות למנכ"ל, אם כי ידוע לי שחקלאים רבים וטובים פעלו לקדם את מינויי". לנושא התואר האקדמי אמר כי "ניסיוני מחפה על הרבה מאוד דברים. יש לי תואר מהאוניברסיטה של החיים - וזה לא פחות מתואר ראשון במדעי הרוח".

לטפל בקרטל הלולים

לאריאל מצפה משרד המתנהל פחות או יותר מכוח האינרציה - ללא יוזמות חדשניות משמעותיות שיקדמו את החקלאים והחקלאות. בדרג הפוליטי הבכיר קיימת הסכמה לגבי חשיבות החקלאות לאספקת מזון, לביטחון, לתפיסת קרקעות ולסביבה - אך חלקים גדולים בענף אינם יעילים, ותורמים ליוקר המחיה. הדוגמה הבולטת לכך היא ענף הלול, המרכז לולים ישנים בגבול הצפון, שיעילותם נמוכה - ומנציח קרטל שמעלה באופן קבוע את מחירי הפטם (עוף), אף שזה נחשב מצרך בסיסי.

אחד הצעדים המרכזיים להורדת יוקר המחיה שאריאל יכול לטפל בהם הוא מעבר מתמיכות עקיפות, כמו מכסים ופיקוח מחירים בענפי הביצים והחלב, לסובסידיה ישירה לחקלאים. השינוי המומלץ על ידי ארגון המדינות המפותחות (OECD) - ויוכל לחסוך לצרכנים כ–2.2 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, הדבר יצריך הגדלה משמעותית של תקציב משרד החקלאות.

העלות הגבוהה שקבעו חקלאים ומשרד החקלאות לשינוי טירפדה אותו בממשלה היוצאת. זו החליטה להתחיל להפעיל אותו בענפים נבחרים, בין השאר הצאן (מהלך שבפועל טורפד על ידי משרד החקלאות) - והמשיכה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו לענף הדגה.

משימה חשובה לא פחות היא הקטנת אובדן המזון, צמצום השמדתו והעברת עודפים לנזקקים. על פי הערכות, מדי שנה נזרקים בישראל מוצרי מזון ראויים למאכל בשווי של 15–20 מיליארד שקל - בעקבות השמדה מכוונת, גידול ושינוע בתנאים לא מיטביים, הטעיית צרכנים בסימון תאריך תפוגת המוצר, דרישות הלכה וחוסר שימוש על ידי צרכנים. מבקר המדינה המליץ באחרונה להקים גוף בין משרדי בראשות משרד ראש הממשלה שירכז את הטיפול בנושא, אך למשרד החקלאות חלק מרכזי באחריות לאובדן.

גם שינוי חוק מועצת הלול ומועצת הצמחים יונחו על שולחנו של אריאל , במיוחד כדי לאכוף את חוק ההגבלים על המשחטות.

מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#