"אם אתה רוצה לזכות במכרז, אני יכול לעזור. המחיר - 20%" - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כך עובדת השיטה

"אם אתה רוצה לזכות במכרז, אני יכול לעזור. המחיר - 20%"

למי משלמים כדי לזכות במכרז ממשלתי, איך מתקדמים בסולם הדרגות במשטרה, כמה עולה לסגור תיק פלילי - ולמה העבריינות מתחילה במשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה? גופי אכיפת החוק נגועים בפשע - וצדק זו שאלה של כסף

60תגובות

"שמע סיפור", פתח את פגישתנו אחד הספקים בענף התשתיות בימים האחרונים. "מטלפן אלי אדם שהקולגות המליצו לי לשמור אתו על קשר, ומבקש לתאם בינינו פגישה. בעוד אנחנו יושבים, מספר לי הברנש כי הוא יודע על כך שניגשתי למכרז שפירסמה אחת החברות הממשלתיות בתחום, ומפגין בקיאות מרשימה בהליך המכרזי ובהצעות המתמודדים. 'אם אתה רוצה לזכות במכרז, אני יכול לעזור', הוא אמר לי. 'מה יוצא לך מזה?', שאלתי. '20% מהחוזה', ענה. 'איך זה אפשרי?', שאלתי. 'אני יודע להביא את זה. תשאל את החברים שלך'. 'לא הבנת אותי, איך זה אפשרי לשלם לך 20%, כשהרווח שלי מגרד את ה–10% מלמטה'. 'אל תדאג. אתה תוכל לשלם בהמשך. כולם עובדים ככה'".

בשלב זה פירט המאכער באוזני בן שיחי את המנגנון שבאמצעותו ישלם לו בעתיד את התמורה בעבור הכרזתו כזוכה במכרז הממשלתי. כדי שלא לסכן את הספק בחשיפה, אמנע מתיאור המנגנון, אם כי מדובר במנגנון מוכר בענף התשתיות - כזה שמשמש מדי שנה להזרמת מיליוני שקלים, אם לא עשרות מיליונים, מכספי ציבור, במסלול "שחור".

האם משטרת ישראל לא מודעת לקיומו של הערוץ הזה? ודאי שמודעת. האם במשרד המשפטים לא שמעו עליו? סביר ששמעו. האם במשרדי הממשלה לא מכירים את התרגיל? מכירים ועוד איך.

אם כך, איך יכול להיות שמיליוני שקלים ממשיכים לרפד את כיסיהם של עבריינים, לשמן על הדרך עובדי ציבור, להטות מכרזים, ולפגוע באינטרס הציבור - באמצעות כסף שנגבה ממנו במסים שהוא משלם?

בלי משים לב, את התשובה לשלוש השאלות סיפקו אירועי הימים האחרונים.

המשטרה לא חוקרת - כי זה לא משתלם

לפני שנה שיערנו כאן כי התרומה הגדולה באמת של פרשת השחיתות לכאורה בנמל אשדוד לא תהיה מיגור הפשיעה בנמל - אלא דווקא חשיפת התעריפון המשטרתי לדחיית חקירות משטרה או לסגירת תיקים. החקירה המאוחרת והרשלנית שניהלה המשטרה לא הבטיחה רבות, ובכלל, מה הטעם בחקירה סמויה שמושאיה, אלון חסן ושות', מעודכנים לפרטיה בזמן אמת? מעניין הרבה יותר כמה גבה עורך דינו של חסן, רונאל פישר, בעבור המידע המודלף שנמסר לו ממסדרונות להב 433.

תומר אפלבאום

היו שראו אז בדברים התרסה היתולית כלפי אוכפי החוק - אך לימים התחוור כי גם אם היתה מוקצנת, היא קלעה למציאות. הנה, בימי המעצרים בפרשת ישראל ביתנו, נפוצו שמועות שלפיהן כמה מהנחקרים עודכנו בדבר החקירה מבעוד מועד. חלקם אף הפסיק את השימוש במכשירים הסלולר תקופה לפני גל המעצרים, מחשש להאזנות סתר של המשטרה.

דבר קיומן של חפרפרות בשורות יחידות העילית של המשטרה - אינו חדש. בשנים האחרונות פוטרו כמה וכמה שוטרים ביאחב"ל, בחשד כי העבירו מידע לנחקרים. גם ב–1999 נחקרו קצינים ביאחב"ל בחשד שהדליפו מידע למו"ל מעריב דאז, עופר נמרודי, בפרשת האזנות הסתר בעולם העיתונות. והנה, לפי החשד, אותו נמרודי פעל גם כעת באותה שיטה בדיוק - ונעצר שלשום בחשד ששילם שוחד תמורת הדלפת מידע פנימי על חקירות שמתנהלות נגדו.

מה השתנה במשטרת ישראל ב–16 השנים האחרונות? האם הוקשחו הליכי הגיוס ליחידות הרגישות? האם לאחר כל חשיפת חפרפרת בוצע תחקיר מעמיק על ליקויי הגיוס ומבדקי ההתאמה? האם הונהגה חובת פוליגרף והוחמר המידור?

למעשה, מה שהשתנה משנות ה–90 הוא שבמקום לחפש את הקידום בחיק העיתונות - התחילה הקצונה הבכירה במשטרה לפזול למרכז הליכוד או לפקוד חצרות רבנים. מרגע שמוקד העוצמה הפוליטי עבר למחוזות אלה, נהפך הסגל הפיקודי (ספ"כ) במשטרה בן לילה למאמין אדוק בלחשים ובקמעות - והפך את ההילולות לאירועי מינגלינג. החל בקציני החקירות שהתארחו בחצרו של הרב־עבריין יאשיהו פינטו, וכלה במפכ"ל, יוחנן דנינו, שהודה בקשר אמיץ עם הרבנית־בוררת ברוריה זבולוני, אחותו של יעקב ("הרנטגן") איפרגן.

מוטי מילרוד

"הספ"כ האחרון זה מנזר השתקנים. 50% מהאנשים לא יודעים לדבר עברית. זה לא אנשים חכמים במיוחד" - העיד על חבריו ניצב (בדימוס) קובי כהן, בקלטת שהופצה שלשום באינטרנט. "השר מנהל את המשטרה, הוא קובע את השחקנים, את התוצאה ואת המגרש. המינויים האחרונים, חלקם הגדול מינויים פוליטיים, מה שלא ראו שנים במשטרה", הוסיף הניצב לשעבר בקלטת. אלא שלא החומר האנושי הוא שגורם לתופעת העיניים העצומות בפיקוד המשטרה.

נחקר אחר בפרשת רונאל פישר הוא שי ברס, מי שניהל עד לפני חצי שנה את חברת נתיבי ישראל הממשלתית (לשעבר מעצ). כמו במקרה של חסן, גם במקרה של ברס עלתה בשלוש השנים האחרונות התהייה "היכן המשטרה?"

הרי כפי שסיפור עסקיו הפרטיים של חסן נחשף כבר ב–2011, כך גם העובדה שברס מעורב בהזרמה בעייתית של מיליוני שקלים פורסמה ב–2012 - מבלי שאיש נוקף אצבע. אם מנכ"ל חברה ממשלתית מורה לשלם 40 מיליון שקל לשני קבלנים, ממנה בלי מכרז מקורב שלו כדי שידאג לכך, ומשלם לו שכר במיליונים שמוזרם לחשבונות בנק על שם ילדיו - לא צריך להיות בוגר האקדמיה החדשה לשוטרים בבית שמש כדי להבין שיש צורך לפתוח בבדיקה.

מדוע לפיכך היא לא נפתחה? מכיוון שמשתלם יותר שלא לפתוח בה. 150 אלף דולר, הסכום שנדרש חסן לשלם בעבור סגירת כמה מהתיקים נגדו, הם לא מעט כסף - גם אם רפ"ק ערן מלכה, שלפי החשד היה איש הקשר של פישר בלהב 433, לא נהנה מהכסף לבדו. הרי מלכה לא מוסמך לסגור תיקי חקירה בעצמו. עבור זה, נדרשת מעורבות של גורמים ברמות גבוהות יותר.

שי ברס, מנכ"ל מע"צ לשעבר, בבית המשפט
אוליבייה פיטוסי

סחר סוסים במשרד המשפטים

מצויד במזוודה שבה 150 אלף דולר מסומנים מגיע חסן לבית קפה הומה אדם ומוסר את הכסף לפישר, שממהר לעזוב את המקום. במקום לעקוב אחר נתיב הכסף המסומן, ולהתחקות בסבלנות אחר מהלכיו של פישר, היה מי שהחליט במח"ש לקפוץ עליו מהמחבוא שניות לאחר עזיבתו את בית הקפה - ולסכל את חשיפת מקבל השוחד. מדוע אצה למח"ש הדרך?

מח"ש כפופה למשרד המשפטים, אותו משרד שעל ברכיו התחנכה עו"ד רות בלום־דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב, שנעצרה אתמול בחשד למעורבות במפעל השוחד וההדלפות של שותפה לשעבר למשרד, פישר.

בלום־דוד, שנודעה בקשריה ההדוקים עם פישר עוד בתקופתה בפרקליטות - היא למשל זו שנשאה בסמכות לסגור תיקים. מעצרה, גם אם ינסו במשרד המשפטים לגמד זאת, הוא בגדר רעידת אדמה - גם אם המשרד נהפך כבר מנוסה בהתמודדות עם רעידות אדמה כאלה, נוכח סגירות תיקים הזויות בשנים האחרונות.

ובכל זאת, נוכח המתרחש ביממה האחרונה סביב משרד המשפטים, קשה לבוא רק כלפיה בטענות.

בעוד חרושת השמועות אודות זהות העצורה החדשה בפרשת רונאל פישר שוטפת את המדינה - ניהלו סיעות הליכוד והבית היהודי דיון עסקי למדי על עתידו של משרד המשפטים. מגן מערכת המשפט, נציג שלטון החוק, ממנה הכוהנים בקודש הקודשים של מפעל הצדק בישראל - נדרש כאתנן פוליטי, או כפיצוי אגבי לריצוי פוליטיקאי נעלב.

אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, סוחר במשרד המשפטים כדי לשריין עבור עצמו את מנעמי השלטון והשררה - מדוע שפרקליטת מחוז לשעבר לא תראה באכיפת חוק מטבע עובר לסוחר?

החוק אוסר? הממשלה מתירה

ביזוי שלטון החוק בידי ממשלות ישראל, בעבר ובהווה, יכול להגדיש עמודיםהוא שערורייה מתמשכת. רק בשבוע שעבר, למשל, הסכים נתניהו לממן בכספי ציבור עתודת מצביעים למפלגות החרדיות. בזכות 200 מיליון שקל שיעבירו למדינה משלמי המסים, ימומנו מוסדות חינוך שלא יחויבו בלימודי ליבה, והקהילה החרדית תטפח דור נבער, שיהיה תלוי במנהיגות הפוליטית החרדית כדי להתקיים - ותלוי בשלשול פתק נכון בקלפי כדי לזכות בפת לחם.

במשרד המשפטים לא ראו כל בעיה בשימוש זה בכספי ציבור, וגם לא בשורות הקואליציה המסתמנת. הרי מהו עתידם של אלפי ילדים אומללים ביחס לארבע שנות כהונה של ראש ממשלה, שרים, או סגני שרים?  

ובכל זאת, כדי ללמד על אחריותה של ממשלה לקריסת שלטון החוק, צריך לחזור דווקא לידיעה צנועה יותר, שכמעט חמקה בימים האחרונים מהרדאר הציבורי. מדובר בסעיף נשכח בהסכם הקואליציוני שעליו חתמו סיעות הליכוד וכולנו, שכונה מעל דפים אלה "חוק הג'ובים".

לפי סעיף זה, הממשלה תבחן את הגדלת משרות האמון במשרדיה - כלומר את הגדלת מצבת הבכירים שימנו השרים במשרדיהם, שלא על דרך מכרז. במלים אחרות, השרים יוכלו להחליף את הצמרת המקצועית של משרדיהם במינויים פוליטיים טהורים – ועוד בחסות חוק. כיצד קשור סעיף זה לענייננו?

הנהגת מפעל מינויים פוליטיים היא עבירה פלילית. נבחרי הציבור מוזהרים שלא להקצות משרות ציבוריות למקורבים - וכפופים לסדרת נהלים וכללים שנועדו להבטיח, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות וטוהר מידות.

אבל ממשלה שלא מוצאת עוד לגיטימיות בשלטון החוק, שרואה בצדק חברתי סיכון בהנחת כבלים שרירותיים, ושמסרסרת בעתיד ילדיה לצורך שריון מנעמי השלטון - לא רואה ערך בשמירה על טוהר המידות, ומשדרת זאת כלפי מטה.

אם נבחרי ציבור פועלים במוצהר לפסילת חוק שנועד לסכל שחיתות ולהגביר את האמון הציבורי ברשויות המחוקקת והמבצעת - מדוע מופתעים כולם כשבמשטרה ובמשרד המשפטים זונחים את אכיפת החוק ומיישרים קו?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#